ישראל כץ שר התחבורה
צילום: מירי צחי

תדירות התחבורה הציבורית בנצרת עילית גבוהה פי שתיים מאשר בת"א

בנצרת עילית התחבורה הציבורית הטובה ביותר בישראל. בתחתית הרשימה יישובים ערבים, הפריפריה והערים המבוססות; בירת ישראל במקום ה-19
ערן סוקול | (1)

נצרת עילית היא העיר שנהנית מתחבורה ציבורית הטובה ביותר בישראל – כך עולה מדו"ח שפורסם היום (א') על ידי ארגון 15 דקות – ארגון צרכני תחבורה ציבורית אשר עסק בדירוג היישובים בישראל לפי שירותי תחבורה ציבורית.

מהדו"ח עולה כי חלו מספר שינויים דרמטיים בדירוג ערי ישראל על פי שירותי תחבורה ציבורית. כאמור בראש הרשימה נמצאת נצרת עילית ואחריה מדורגות מודיעין עילית ונשר. מנגד, בתחתית הרשימה יישובים ערבים, הפריפריה וערי השרון אשר סובלים מתדירות נמוכה בעשרות אחוזים מהממוצע הארצי.

ת"א במקום העשירי

על פי הדו"ח, נצרת עילית היא העיר שנהנית מתחבורה ציבורית הטובה ביותר בישראל, במקום השני בדירוג נמצאת העיר בית"ר עילית שלראשונה מאז פרסום דו"חות הדירוג מודחת מהמקום הראשון  - אולם עדיין תושביה נהנים מתחבורה  ציבורית בהיקף של פי שלוש יותר מהממוצע בישראל. במקום השלישי נמצאת העיר נשר בה התחבורה הציבורית טובה מהממוצע הארצי פי 2.3. חיפה מדורגת חמישית ואת העשירייה הראשונה סוגרת תל אביב (או מקום 9 בין הערים הגדולות). ירושלים בה פועלת רכבת קלה התדרדרה השנה למקום ה-19 בדירוג ובאר שבע במקום ה-20. 

הדו"ח בחן את שירותי התחבורה הציבורית על פי תדירות התחבורה הציבורית (אוטובוסים, רכבות ורכבת קלה – ללא מוניות שירות) בערים, זאת ביחס למספר התושבים ולשטח העיר. זו השנה הרביעית ברציפות בה מתפרסם דו"ח 15 דקות לדירוג שירותי התחבורה הציבורית וזו הפעם הראשונה בה העיר בית"ר עילית מודחת מהמקום הראשון. 

 

דירוג תדירות התחבורה הציבורית לנפש של 15 דקות

(בישובים עם מעל 40 אלף נפש)

העשירים לא משקיעים בתחבורה ציבורית

באופן מפתיע בתחתית הרשימה ניתן למצוא ערים מבוססות בישראל בהן: הוד השרון, גבעתיים, נתניה ורעננה, ולצידן ישובים ערבים גדולים כטייבה, אום אל פחם ושפרעם. מתוך 125 יישובים המדורגים בדו"ח 36  יישובים בלבד נהנים משירותי תחבורה ציבורית מהממוצע ומעלה. יתר היישובים בישראל מקבלים שירותי תחבורה ציבורית מתחת לממוצע. 

בניגוד לשנים קודמות, הדו"ח החדש חושף שינויים דרמטיים בשירותי התחבורה הציבורית. ערים רבות הצליחו לשפר את תדירות האוטובוסים בתחומן, ואילו במקומות אחרים בארץ חלה התדרדרות. עיירות פיתוח ויישובים ערבים ממשיכים לדשדש בתחתית הרשימה ותושביהן סובלים מתדירות נמוכה של תחבורה ציבורית. 

"משמעות רבה לפעילות הרשות המקומית"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמואל 21/10/2018 12:01
    הגב לתגובה זו
    משהו בסגנון יש אוטובוסוים ריקים שאף אחד לא משתמש בהם כי ככה הם מקבלים תקציבי עתק מהמדינה על תחבורה שאף אחד לא משתמש בה? ...
אביגדור ליברמן שר הביטחון
צילום: מסך חדשות 2

הממשלה מקדמת הקלות לחברות אשראי חוץ בנקאי ופינטק לשם הגברת התחרות

שתי הצעות חוק שקידם המשרד בכנסת הקודמת ואושרו בקריאה ראשונה, יובאו כעת לקריאה שניה ושלישית. בין היתר המליץ צוות בין משרדי בראשות האוצר להרחיב את מגבלת מקורות המימון של החברות, מגיוס חוב בסך 5 מיליארד ש' ל-15 מיליארד
איתי פת-יה |
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת שר האוצר אביגדור ליברמן, להחלת דין רציפות על שתי הצעות שקידם משרדו בכנסת הקודמת, תחתה אושרו בקריאה ראשונה, שעניינן מתן הקלות רגולטורית לגופי אשראי חוץ בנקאי ופינטק כדי לעודד את התחרות בתחום. המשמעות היא שהליך החקיקה בהן לא יחל מחדש, אלא ימשך מהמקום בו נפסק, קרי אלה תובאנה לקריאה שניה ושלישית. "ההצעה הראשונה תוביל להקמת תכנית ייחודית, מעין 'מגרש משחקים רגולטורי' ('Regulatory Sandbox')", הוסבר בהודעת משרד האוצר. "במסגרת התכנית יוכלו הרגולטורים לתת הקלות רגולטוריות לגופים אלו תוך גידור הסיכונים ובכך זו תאפשר להם לנסות את מוצריהן החדשניים בשוק הישראלי ולהטיב עם הצרכנים". בנוסף, נכתב, "כל חברה שתשתתף בתכנית תלווה באופן צמוד על מנת להבטיח את הצלחת התכנית". התכנית תפעל בהתאם למסקנות הצוות הבין משרדי שבחן יצירת סביבה רגולטורית מקלה המותאמת לחברות הפינטק. הצוות רוכז בידי משרד האוצר ומשרד המשפטים וכלל נציגים מרשות ניירות ערך, בנק ישראל, רשות שוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון ולמימון טרור ורשות המסים. תחום הפינטק טומן שם עידוד תעסוקה במקצועות בעלי פריון גבוה וייעול הסביבה העסקית בישראל, מסבירים במשרד האוצר, ועל כן אומרים שם כי הצעת החוק צפויה לתת תנופה להטמעת המוצרים של חברות הפינטק בשוק הישראלי ולמימוש היתרונות של אלה. הצעת החוק השנייה תאפשר לנותני האשראי לגוון ולהרחיב את מקורות המימון לצורך מתן אשראי ובכך תוזיל את עלויות המימון ותרחיב את אפשרויות התחרות של גופים אלו במערכת הבנקאית. לפי הצעת החוק יתאפשר לנותני אשראי חוץ-בנקאי גדולים שעומדים בהוראות החוק להגדיל את תקרת הגיוס של אגרות חוב מ-5 מיליארד שקל ל-15 מיליארד שקל וכן לגייס חוב באמצעות ניירות ערך מסחריים. בנוסף, יוסרו מגבלות שונות לעניין גיוס תעודות התחייבות מכלל נותני האשראי החוץ בנקאי. מגבלות אלו הגבילו את מרחב ההתנהלות העסקית של נותני האשראי ולמעשה מנעו מחלקם לגייס חוב באמצעות אגרות חוב. שר האוצר, אביגדור ליברמן: "מדובר בצעדים שיפחיתו את הרגולציה על הגופים החוץ-בנקאיים במערכת הפיננסית ויקדמו חדשנות ותחרות אפקטיבית בשוק הפיננסי. אנחנו נמשיך להוביל צעדים שיובילו לשיפור השירות לצרכן, הפחתת עלויות וקידום התחרות בישראל".