מוקדם לצאת מהבונקרים
זמנים קשים ומוזרים עוברים על העולם. התפרצות נגיף הקורונה משפיעה על כל אספקט בחיים שלנו, וכך גם על שוקי ההון העולמיים. בתוך כחודש עברו מדדי המניות משיא של כל הזמנים, לשוק דובי אגרסיבי ומהיר. בתוך חודש היו לנו את יום המסחר הטוב, כמו גם הרע ביותר, זה כמעט 100 שנה.
מכונות האלגו-טריידינג, כמו גם ההיקף הגבוה מאוד של מכשירי ההשקעה הפסיביים, מעצימים את התנודתיות בשווקים. עם זאת, התנודתיות יוצאת הדופן מלמדת גם על רמת אי ודאות אדירה בנוגע לעתיד הכלכלי בעולם.
כל התותחים יורים, אבל האם זה מספיק?
הרופא היווני היפוקרטס היה זה שטווה את הביטוי "זמנים קשים דורשים צעדים קשים" (ציטוט שנוגע אגב להתמודדות עם מחלות). השבוע האחרון המחיש זאת היטב - מאמץ משולב חסר תקדים של הבנק הפדרלי בארה"ב, שהודיע על תוכנית רכישות נכסים ללא הגבלה, ביחד עם הרחבה פיסקאלית היסטורית בהיקף של יותר מ-2 טריליון דולר מצד הממשל האמריקאי. ראשית, צריך להוריד את הכובע בפני האמריקאים על תוכנית מסיבית ומקיפה, שתוכננה ואושרה במהירות שיא, והיא גם מסבירה את השבוע החיובי שעבר על השווקים הפיננסיים. עם זאת, ספק גדול עד כמה היא תספיק.
תוכנית זאת כוללת הרחבה פיסקאלית בהיקף עצום של כ-10% מהתוצר האמריקאי, אך רק חלק מהסכום יועבר ישירות לאזרחים ולעסקים, כשהשאר מיועד להלוואות ולתמיכה לא ישירה (למשל – כחצי טריליון דולר יסופקו בהלוואות וערבויות). הצעד חסר התקדים של העברת תשלום במזומן לכל אמריקאי צפוי לעזור להמון משקי בית "להחזיק את הראש מעל המים", אבל לא הרבה יותר מזה. תשלום של 2,400 דולר לבני זוג (פלוס 500 דולר על כל ילד מתחת לגיל 17) יעזרו למשקי הבית להתמודד עם הירידה בהכנסות כתוצאה מהמשבר, אבל רק בשבועות הקרובים. לאחר מכן, אם המצב לא ישתפר, אמריקאים רבים יתקשו לעמוד בתשלומים השוטפים שלהם - משכנתא, הלוואות על רכב ורכוש אחר, הלוואות מחברות כרטיסי האשראי ועוד.
- סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
- כשלקוח שוכח איפה הכסף מושקע: איך מתמודדים עם לקוחות דמנטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'וזף שטיגליץ, זוכה פרס נובל לכלכלה, אמר השבוע בראיון לאתר Business Insider שההתאוששות הכלכלית מהמשבר הנוכחי צפויה להיות איטית והדרגתית, בגלל ההשפעה ההרסנית על צרכנים ועסקים קטנים ובינוניים, השפעה לדעתו עדיין לא הופנמה על ידי גורמים בממשל. עסקים בהמון תחומים מתמודדים כרגע עם עצירה כמעט מוחלטת בפעילות, ביחד עם עננת אי וודאות גדולה בנוגע לעתיד, בהתחשב בהגבלות הצפויות על תנועה, מעבר סחורות והתקהלויות גם בחודשים שלאחר ההשתלטות על המגיפה.כל אלו, עוד לפני שדיברנו על שינויים אפשריים במודל הצריכה של חלקים מהאוכלוסייה ועל זהירות של תאגידים בהשקעות עתידיות ובהעסקת עובדים חדשים.
זאת גם הסיבה שאפשר להעריך בזהירות, שעד כמה שתוכנית זו היא גדולה ומרשימה, היא גם כנראה לא תהיה התוכנית הממשלתית האחרונה להתמודדות עם משבר התפרצות נגיף הקורונה. ההתאוששות צפויה להיות הדרגתית מאוד ושוק המניות עדיין לא משקף את זה שוק המניות ביצע התאמה מהירה וכואבת לרמות הסיכון הנוכחיות בשוק. למרות שהשוק ירד הרבה ומהר, בכלל לא בטוח שהוא ירד מספיק.
ברמה הפשטנית, אפשר "לפתוח" את הגרף על ה-S&P500 לטווח של 5 שנים, ולראות שהמדד חזר בסך הכל לרמתו בדצמבר 2018, או בספטמבר 2017. כלומר, השוק וויתר על שנה או שנתיים של עליות ולא יותר. ברמת התמחור, המדד נסחר כעת במכפיל רווח עתידי של כ-16, בדומה לממוצע בעשור האחרון. זה אינו מכפיל רווח עתידי שמלמד על פאניקה או ייאוש בשווקים, ואפילו רחוק מכך. צריך לזכור ששנת 2020 צפויה להיות שנה של ירידה חדה ברווחי החברות. כמה חדה? במצב הנוכחי אף אחד לא באמת יודע. ירידה של 20-30%? בגולדמן זאקס צפו בשבוע שעבר ירידה של 33% ברווחי החברות ב-S&P500. אם המצב הנוכחי יימשך, עוד נתגעגע למספרים האלו.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
לכן, עם כל הזהירות הנדרשת, אפשר להגיד שהשוק עדיין מפגין שאננות מסוימת בנוגע להשפעת התפרצות נגיף הקורונה על הכלכלה העולמית.
כללי אצבע לבחירת חברות להשקעה בימים אלו
למרות הנאמר לעיל, מתחילות להיווצר הזדמנויות השקעה משמעותיות למשקיעים בעלי אורך נשימה, שיכולים גם לספוג ירידות עד שיעבור זעם. באיתור רעיונות השקעה, אני הייתי שם דגש על הקריטריונים הבאים:
פעילות בתחומים שעמידים למצב הנוכחי – כמו שכולנו מרגישים היטב, צרכנים בעולם מקטינים משמעותית את היקף הצריכה שלהם, במיוחד בתחומי מותרות – רכב, בגדים, מוצרים לבית, תכשיטים ועוד. באילו תחומים הצריכה נשמרת ואפילו עולה? מעבר לחברות המזון, גם חברות תקשורת, כבלים ותוכן עשויות ליהנות מהמצב. גם חברות שהלקוחות שלהן הם חברות מתחומים אלו צפויות לשמור על היקף פעילותן, ואולי אפילו לייצר צמיחה.
מאזנים חזקים, מינוף נמוך – העלייה במרווחי אגרות החוב בשבועת האחרונים מהווה בשורה רעה מאוד לתאגידים הממונפים, שחייבים גישה פתוחה לשוק ההון על מנת למחזר חובות ולשמור על נזילות מספקת. שווקים אלו סגורים כעת (קשה עד בלתי אפשרי לגייס חוב כרגע) ובמידה והמצב יימשך או יחמיר, צפויה עליה נוספת במרווחי אגרות החוב, שתגרום לשוק "להעניש" את החברות עם המאזנים החלשים. לכן, בשלב זה, בו אי הוודאות עדיין גבוהה, כדאי להתמקד בחברות עם מאזנים חזקים, תזרים מזומנים יציב ויכולת עמידה בזעזועים, ולהיזהר מחברות עם נטל חוב גבוה.
דיבידנד גבוה ויציב - התשואות הנמוכות בשוק אגרות החוב הממשלתי, שאף עשויות לרדת במידה והמצב הנוכחי יימשך או יחמיר, צפויות להניע כספים לחברות שמחלקות דיבידנד גבוה ויציב. משקיעים רבים, ובעיקר גופים מוסדיים גדולים, נוטים להשקיע בחברות שמציעות תזרים מזומנים קבוע ויציב. כשגופים אלו יחליטו להגדיל חשיפה לשוקי המניות, הם צפויים בשלב הראשוני "לבדוק את טמפרטורת המים" עם חברות מסוג זה.
התאמה לעבודה מרחוק – גם אם חברות עומדות ב-3 התנאים הקודמים, הן צריכות גם להיות מותאמות לעבודה מרחוק, בהתאם למגבלות הנוכחיות על תנועת עובדים. התאמה זו צריכה להיות הן ברמה הטכנית/תשתיתית והן ברמה הארגונית. חברות שידעו להתאים את עצמן לתקופה הנוכחית יוכלו להגדיל נתחי שוק על חשבון מתחרות איטיות יותר ולהיות בנקודת זינוק מצוינת ביציאה מהמשבר. אחרי שכל זה נאמר, חשוב לזכור שהים סוער מאוד כרגע ולכן, מומלץ שרק ימאים מקצועיים ומנוסים יצאו לים וינסו לחפש אוצרות.
המון בריאות ובשורות טובות.
טורים אחרונים של ניר חצב:
רוצים לקנות כי השוק ירד? חפשו סיבה טובה יותר
הכותב הוא מייסד ושותף מנהל בקרן הגידור Tree Garden Capital.
המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 7.אכן 29/03/2020 17:26הגב לתגובה זוהיפוקרטס ,נשבעים הרופאים בתחילת דרכם
- 6.לרון 29/03/2020 17:16הגב לתגובה זוכשיש דם ברחובות...,ואפילו הוא שלך! "שבועת היפוקרטס" היא שבועת הרופא!
- 5.Physician 29/03/2020 13:47הגב לתגובה זונא לתקן תודה ויום נעים
- 4.משה ראשל"צ 29/03/2020 13:00הגב לתגובה זוכנראה כל הכתבה שגויה מיסודה
- 3.מה הועילו חכמים בתקנתם באם אין המלצות קונקרטיות ואפילו (ל"ת)דודי 29/03/2020 12:48הגב לתגובה זו
- חכמים יודעים גם מתי לא להשקיע - קפיש? (ל"ת)משקיע צנוע 29/03/2020 19:41הגב לתגובה זו
- 2.אינטקיור תעלה מאות אחוזים בשבועיים הקרובים (ל"ת)יוסי 29/03/2020 11:02הגב לתגובה זו
- צדקת (ל"ת)דוד 30/03/2020 22:35הגב לתגובה זו
- כל מה שקשור לאהוד ברק=קריסה. (ל"ת)א 29/03/2020 13:29הגב לתגובה זו
- B. 01/04/2020 14:25שהמדינה לא בידיו .
- 1.יופי 29/03/2020 11:01הגב לתגובה זווכן כל המאמרים שצופים קטסטרופה לעניות דעתי לא רחוק היום בו תימצא תרופה לקרונה
- ארז 29/03/2020 13:31הגב לתגובה זותרופות לוקח המון זמן לפתח ולבדוק שאין תופעות לוואי משמעותיות. זה לא כמו לפתח אפליקציה...
- טופי 29/03/2020 11:58הגב לתגובה זוכרגע זה לא נראה טוב.. נחיה ונראה מה יהיה
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
