הגבלת שכר הבכירים תעזור לכם לקנות דירה

אסף אנגל, מנכ"ל הבית האקדמי - זרוע הנדל"ן והדיור של התאחדות הסטודנטים בישראל, על הגבלת שכר הבכירים והתרומה שלה למשכנתאות שניקח
אסף אנגל | (8)

ועדת הכספים נכנסה השבוע לכיס של קברניטי המערכת הבנקאית והודיעה להם שהיא זאת שקובעת את החוקים בענף. לצעד הזה יכולה להיות השפעה הרבה יותר רחבה מהמשכורת של המנכ"לים. עכשיו נותר לנו לצפות לשינויים אחרים בענף הבנקאות, שיאפשרו שינויים מהותיים בענף הנדל"ן.

 

בשבוע שעבר קרו שני דברים שלא חשבתי שאזכה לראות בימי חיי: הראשון היה שיתוף פעולה חוצה קואליציה ואופוזיציה, בין שלי יחימוביץ' לכחלון וגפני. השני, באותו העניין, היה החלטת ועדת השרים להגביל את שכר הבכירים בבנקים ל-2.5 מיליון שקלים בשנה. למה מדובר באירוע נדיר? משום שבפעם הראשונה מזה זמן רב המחוקקים אוזרים עוז ואומרים לצמרת הפיננסית במדינת ישראל: אנחנו לא מפחדים מכם. אנחנו המחוקקים, הכוח אצלנו, ואנחנו לא מפחדים מהאיומים וההפחדות שלכם.

 

ולמה מדובר באירוע בעל השפעה עצומה? מכיוון שבעולם בו כוח והשפעה מתורגמים לכסף, הרי שברגע ששכר המנכ"לים כפוף למחוקק, הרי שגם המנכ"לים כפופים למחוקק. יתר על כן, החוק הזה יכול להוות את הצעד הראשון בהגבלת החגיגות הגדולות של הבנקים בישראל, אותה חגיגה שמתחילה בשכר המנכ"לים ומסתיימת בעמלת שורה.

 

איך כל זה קשור בנדל"ן? במגרש הנדל"ן בו משחקים היזמים, המדינה והבנקים (הרוכשים משלמים על המשחק, אם שאלתם את עצמכם איפה אתם בתמונה), הרי שהבנקים הם השחקן החזק ביותר במשחק. הבנקים יהיו המפסידים הגדולים ביותר מכל מהלך משמעותי שיקרה בשוק: במקרה שבו גופים פיננסיים אחרים, דוגמת חברות הביטוח, יוכלו להעניק משכנתאות, הבנקים יאלצו להעניק לכם תעריפים ותנאים תחרותיים יותר.

כיום שוק המשכנתאות נמצא בידיהם הבלעדיות של הבנקים. זאת אומרת שהם אלה שקובעים את רמת הסיכון של המשכנתא והם אלה שקובעים כמה הם ירוויחו על כל משכנתא שנקבל. ברגע שהבנקים יצטרכו להתחרות על המשכנתא שלנו עם גופים פיננסיים אחרים, הרי שהם יצטרכו להראות גמישות בתמחור הסיכון, שבסוף היום תתבטא במחיר שאתם תשלמו על כל שקל בהלוואה. ובל נשכח את העמלות! רשימת העמלות של הבנקים בתחום המשכנתאות מפתיעה במיוחד. יש לנו עמלת פקיד, עמלת הקמה, עמלת משכון, עמלת שמאי ועוד ועוד. גם כאן, תחרות משמעה תנאים טובים יותר ופחות עמלות.

 

יתר על כן, אם שוק המימון ליזמים ייפתח לגופים פיננסיים אחרים, הרי שהבנקים לא יוכלו להתנות את המימון שלהם בשיעורי רווח יזמי של 20% ומעלה. למה זה חשוב? הרווח היזמי משפיע ישירות על מחיר הדירה שלנו. אם יזם יוכל לקבל מימון מהבנק גם אם יראה שהרווח היזמי נע בין 12-15 אחוזים, הרי שהחיסכון יגולגל ישירות לכיס של רוכשי הדירות.

 

לסיכום, ועדת הכספים ומשה כחלון נכנסים בפעם הראשונה מזה שנים רבות (מידי) לכיס של הבנקאים, והפעם לכיס של מי שעומד בראש הפרמידה. אני מקווה שהכניסה לא תהיה חד פעמית ותמשיך משם לעמלות, להלוואות, למימון ולמשכנתאות. אולי עשה נכון כחלון שהתחיל ברמה האישית, כדי להבהיר מי באמת הבוס של המערכת המוניטרית בישראל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יואל 24/03/2016 06:20
    הגב לתגובה זו
    פופוליסטי לפי הכותרת - נקרא ..נראה אולי תהיה פה בשורה
  • 5.
    כלכלן 22/03/2016 13:38
    הגב לתגובה זו
    הבורות הכלכלית בארץ חוגגת.
  • 4.
    קנה בבית בזכוּת מטח2 21/03/2016 22:14
    הגב לתגובה זו
    אי אפשׁר פשׁוּט לֹהוּדוּת - שׁאין כאן שׁוּם חידוּשׁ אוּ טכנוּלֹוּגיה?
  • 3.
    אדם 21/03/2016 11:12
    הגב לתגובה זו
    אכן הכתב שינה כיון , מדבריו הורדת משכורות בפיננסים תקטין עליות מימון ותוריד מחירי הדיור. מחירי הדיור ירדו וחזק מסיבות אחרות: אין מחסור בדיור - לא ראיתי דיירים שגרים בפחונים או באוהלים. גם לא שמעתי על משפחות רבות שחולקות אותה דירה בגלל מחסור. הפיצוץ יבוא בגלל שמחירי הדיור התנקו מהשכר ודרושות מעל 200 משכורות חציוניות לרכישת דירה חציונית. [ כפי שחוקי הכלכלה פעלו ביפן, אירלנד ארצות הברית ,ספרד הונק קונג וסינגפור ופוצצו את הבועה גם כאן זה יקרה!!
  • א 22/03/2016 10:47
    הגב לתגובה זו
    יש זוגות שגרים אצל ההורים. יש גם כאלה שדוחים חתונה, או דוחים כניסה להריון, עקב שיקולי דיור.
  • לא נראה לי... (ל"ת)
    ל- א 24/03/2016 06:23
  • 2.
    שונא שכר בכירים 21/03/2016 11:10
    הגב לתגובה זו
    קודם כל, לא הגבילו להם את השכר, פשוט מעל 2.5 מיליון (שגם זה יותר מדי בשביל מה שהם עושים) הבנק ישלם קנס על החריגה, בדיוק כמו בNBA. ממש מעניין אותם אם הבנק ישלם קנס על השכר שלהם. דבר שני, המשכנתאות בארץ בתנאים נוחים יחסית למדינות אחרות, והבנקים וגם המפקח עושה עבודה טובה. כדי להוריד את מחירי הנדל"ן צריך לעצור את קניית הנדל"ן להשקעה, ואת זה אפשר להשיג באמצעות: 1. הורדת המס בבורסה לרמה נורמלית. 2. לחייב במתן דיבידנד על הרווחים. תעשה את שני הדברים האלו, ותראה את הבורסה פורחת, גביית מיסים גבוהה יותר ושכר דירקטורים יורד. ביזפורטל מאיפה הבאתם את הליצן הדמגוג הזה?
  • 1.
    עביר 21/03/2016 10:49
    הגב לתגובה זו
    איזו חוצפה של הבנקים! משכורות של עד 2.5 מיליון, איכס פשוט מגעיל, שיתביישו להם
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.