מבוהלים מהבורסות? הנה 2 סקטורים חזקים לטווח הארוך - והגדולים כבר שם

האם 2016 מתחילה בצורה מעניינת? נראה שכן. אבל רבותיי, תבדקו את העובדות הכלכליות, ותגלו שהכותרות שוב מאפשרות מחירי רכישה כלכליים. בכל מקרה מה שאותנו מרגיז הוא סיכום האקזיטים מישראל ב-2015 - מעל 7 מיליארד דולרים. חבל שאלו שמסכמים, לא מציגים את הנתון החשוב - כמה פטנטים עברו לידיים זרות?

החקלאות והמים - מגזרים מומלצים להשקעה לטווח הארוך החשיבות של חקלאות ומים לאנושות ידועה ואין צורך לדוש בה. אבל בוול סטריט התעניינו פחות, ורק בתחילת המאה מנהלי השקעות גדולים התחילו להבין שמדובר בשני מגזרים כלכליים בעלי חשיבות עליונה, שעוברים את אותו מהפך טכנולוגי אדיר והחלו למקם נציגים מהחקלאות והמים בתוך תיקי ההשקעות הגדולים, המובילים.

שלא תטעו, מניות של חברות חקלאיות, כמו ADM, POT, DE, SYY, TYN או VIE.PA, TMO, WAT, SEV.PA בתחום המים, מככבות בתיקי השקעה מזה שנים. אבל מהפכת הטכנולוגיה שינתה את דרכי המחשבה של המשקיעים על 2 התחומים החשובים, כפי שעשתה בכל תחומי ההשקעה. מהפכת הטכנולוגיה. ביחד עם תהליך הגלובליזציה והשתלטות הקפיטליזם על הכלכלה, הם שינו משמעותית הן את צד הביקוש למוצרי החקלאות והמים והן את צד ההיצע.

התירס, שוויסת את תעשיית בשר החזיר, משמש היום כמקור לאנרגיה, ושיח עגבניות אחד מייצר היום כמו שדה עגבניות שלם במאה שעברה. בתחום המים הבינו המשקיעים שההתפתחויות הטכנולוגיות, מההתפלה ועד לטיהור שפכים יוצרות הזדמנויות השקעה אדירות. במילים אחרות, וול סטריט החלה להבין שגם מגזרי החקלאות והמים, בדיוק כמו המוליכים למחצה, עיצוב השבבים או התקשורת, מתרחבים, מתגוונים וההסתכלות על חברות מובילות בחקלאות ובמים, כמו ארצ'ר דניאלס מידלנד (ADM) בחקלאות או Veolia Environnement במים, השתנתה לחלוטין מאז תחילת המאה.

• המדדים מחקו את הירידות; אנבידיה ירדה ב-2%, אינמוד ב-12%
• "תנצלו את העליות מהשבוע כדי להיפטר מהמניות שלכם"

לחקלאות ולמים יש עוד "יתרון" למשקיע שמחפש הצלחות - אלו תחומים שסכנת המחסור תמיד מרחפת עליהם. כלומר, ש"פריצות" טכנולוגיות שיעזרו להסיר סכנות כאלו יזכו את החברות בגדול, ועולם ההשקעות, כפי שתראו בהמשך, מאמין בכך. ההכרה למשל שחברה שעוסקת במים מזה 163 שנה, כמו ויאוליה, מצליחה לעבור בעזרת הטכנולוגיה מכלכלה ישנה לחדשה ונכנסת לכל החידושים הטכנולוגיים (די בדומה למה שעשתה GE, שגם היא אגב נכנסה בעצמה לתחום המים) זיכתה את המניה בהתאם. מדובר במניה שבקיץ 2013 נראה היה שהיא צועדת לכיוון הכונס.

על סמך העובדות וההתקדמות הטכנולוגית אנחנו לא מאמינים שהסיכונים (לרעב וצמא גלובליים) אמיתיים, לדעתנו זו בעיה של ניהול. אבל התקשורת וחלק גדול מהעולם מאמינים באותו איום נושן של הכומר / דמוגרף / כלכלן, תומאס רוברט מלטוס, אודות המשברים הגדולים שצפויים כתוצאה מהפער בין הגידול באוכלוסין ליכולתה של החקלאות לעמוד בביקושים.

בספרו של מלטוס, An Essay on the Principle of Population, שפורסם ב-1798 ועדיין משמש פרשנים בוול סטריט, הוא טוען כי החששות ממחסור במזון ובמין קשורים האחד בשני והם משמשים את רואי השחורות בוול סטריט. אבל לא צריכה להיות בעיית מים או מזון בעולם, ואם ההשקעות בטכנולוגיה ימשיכו כפי שהן - הבעיות יעלמו. עובדתית מצב החקלאות טוב מאי פעם בעבר. יצרני המזון בעולם מספקים בקלות את הביקוש הגלובלי, מחסני החירום מלאים והמחירים בירידה. מצב המים מאידך קשה יותר, ותלוי בקצב ההשקעות בתחום. בכל מקרה, החששות לגבי אספקת מזון ומים ימשיכו ללוות את המשקיעים וחשוב שהמשקיע יהיה מוכן למשברי כותרות מפעם לפעם.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מאז תחילת המאה, וול סטריט, כאמור, עברה שינוי בהשקפותיה על השקעות בחקלאות ובמים. מה שהביא את השינוי היו 2 מהלכים גדולים של חברות ענק, שנתנו לחקלאות תדמית שונה, חשובה יותר, מזו שהייתה בעבר. בשנת 2000, שתי ענקיות התרופות, נוברטיס (NVS) השווייצרית וזנקה (היום אסטרה-זנקה AZN) הבריטית, החליטו להפריד מתוכן את חטיבות החקלאות הוותיקות ולאחדן לחברה אחת "חקלאית" בשם סינג'נטה (SYT).

המהלך האסטרטגי קרה כשנתיים לאחר שענקית התרופות / כימיקלים / דשנים האמריקנית, מונסנטו (MON), נכנסה לתחום החקלאות החכמה באמצעות רכישות, והראה לוול סטריט שהחקלאות, בתמיכת מהפכת הטכנולוגיה, עולה מדרגה. ההתעניינות במים בוול סטריט גברה עם ההתעניינות בחקלאות, ובעיקר בשל המחסור האמיתי במים בחלקים נרחבים בעולם, כולל בארה"ב.

הגדלת המעורבות של חברות כמו GE, תרמו-פישר ואחרות בתחום המים, עוררה עניין גדל והולך, ויחד איתו התפתחה אצל המשקיעים אותה הבעיה שראינו בכל המגזרים האחרים - בעיית הבחירה / הבנת הנקרא. איך המשקיע ההגיוני יכול לבחור בחירה נקודתית מוצלחת לטווח הארוך? האם ADM תייצג את החקלאות בעשור הבא או שתהיה זו מונסנטו? האם VIE.PA היא שתשיג את התוצאות שכולם מקווים להן או שחברת הנדסת המים Xylem מעניינת יותר? ככל שהטכנולוגיה חודרת לשני התחומים, כך קשה לבחור השקעה נקודתית מנצחת, בדיוק כפי שהיה קשה להצליח בהשקעות נקודתיות בתחום הביו רפואה או עיצוב השבבים. אמנם ישנם משקיעים שגברת המזל האירה להם פנים והצליחו בהשקעות נקודתיות, אבל המזל אינו משתנה שאפשר לקחת בחשבון במודל השקעה הגיוני, אז בואו נדבר על סלים וקרנות.

השקעה בחקלאות: מאז היציאה ממשבר 2008 כסף גדול החל להיכנס כהשקעה לתחום החקלאות, כאשר ההשקעות הגדולות זורמות בשנים האחרונות דווקא לקרנות השקעה פרטיות מהסוג של Impax Asset Management או קרן ההון הענקית בלקרוק (BLK). אלו השקעות לטווחים ארוכים מאוד, אינן מתאימות למשקיע מהציבור.

לכן ישנן מספר קרנות ציבוריות, סלי השקעה למעשה, ונזכיר שולש מהן

• Market Vectors Agribusiness הונפקה ב-2007 ומכסה את כל תחומי החקלאות - מהטיפול בזרעים, הדברה ודישון. הסל כולל 25 חברות, רובן גלובליות, והוא מנהל כ-850 מיליון דולרים.
• קרן ההון הענקית בלקרוק (BLK)הנפיקה במאי 2011 את BGF World Agriculture Fund שרשומה בלוקסמבורג, ואפשר לעקוב אחריה בבלומברג (BGWAD2U). הקרן מנהלת כ-110 מיליון דולרים ומחזיקה באותן החברות שנמצאות ב-MOO.
• ישנו גם הסל של מורגן סטנלי, ה-MSCI Global Agriculture Producers שמנהל למעלה מ-25 מיליארד ומכיל כעקרון את אותן החברות.

אין חוסר במים - יש בעיית ניהול רצינית מהפכת הטכנולוגיה מצליחה להגדיל את הכמות הזמינה בקצב מרשים, אם באמצעות ההתפלה או אמצעים אחרים. אבל ההשקעה שתידרש על מנת לחלץ את העולם מהבעיה היא אדירה (תבדקו כמה עלה מתקן ההשקעה באשקלון, וכמה יעלה הפרויקט הישראלי-ירדני שמתחיל - מדובר בגרגיר מהנדרש גלובלית), ודורשת ניהול מתאים של הנושא.

הבנק העולמי ישקיע 5 מיליארד דולר לשנה בעשור הבא, ובגולדמן סאקס, שם מכנים את בעיית המים "הבעיה הכלכלית מספר 1 בעולם", עסוקים בגיוס השקעות לתחום. 2 מיליארד אנשים חיים בארצות שכלולות בקטגוריית absolute water scarcity, והערכת הבנק העולמי שלמרות ההשקעות, המספר יגדל ל-4.6 מיליארד ב-2080.

מדוע גולדמן סאקס מובילה את מהלך ההשקעה בתחום המים? כי לפי מחקר שעשה בנק ההשקעות המוביל, מים הם המעצור הגדול ביותר להתפתחות כלכלית גלובלית, ובמיוחד כשמדובר בענקיות הכלכלה העתידיות והמתפתחות הודו, סין וברזיל. גולדמן גייסה לעזרתה כמשווק רעיון ההשקעה בטיפול במים את השחקן הידוע מאט דיימון.

באירן, כדוגמא אחרונה, פרסם הממשל תכנית פינוי ל-31 מחוזות, שליש מהמדינה, ב-20 השנים הקרובות אם לא ישיגו את ההשקעות הדרושות להגדלת המים הזמינים, וזה אל מול הכנסה שהולכת ויורדת מנפט (ואתם שואלים למה חתמו על הסכם הגרעין). בשלוש השנים 2012-14 חברות האנרגיה המובילות במדד ה-S&P השקיעו 84 מיליארד דולרים בטיפול במים.

ההתפלה וטיהור מי שפכים הן אומנם הטכנולוגיות שמובילות בהגדלת כמויות המים הזמינות, אבל שורה ארוכה של טכנולוגיות נוספות מתדפקות על שערי השווקים המסחריים - מהפקת מים מהאוויר דרך שיטת ה-fracking (שבירה הידראולית כפי שעושים בפצלי השמן) ועד לשיטות מהפכניות להובלת מים ממקומות של עודף לחוסר, שפיתחה החברה האיסלנדית, Bruarfoss. כל זה אומר למשקיע דבר אחד - בדיוק כפי שקורה בתחומים אחרים כך גם כאן - הניסיון לבחור חברה מנצחת יהיה תלוי בעיקר במזל.

לא מעט סלים וקרנות נאמנות מתמחים במים, והבולטים ביותר הם קרנות / סלי המים של הבנק השווייצרי פיקטאט, שמנהל 15 קרנות מים שונות במטבעות שונים, חלקן רק למשקיעים גדולים שמעל למיליון דולר להשקעה (רשימת קרנות המים). קרן Pictat-Water למשל, שהזכרנו בכתבה שעשינו על המים באפריל 2015, "הסכנה מס' 1 לאנושות כיום, ואפשר להשקיע בזה".

הקרן פתוחה לכל משקיע, נסחרת באירו (יש מקבילות בדולר, פרנק וליש"ט) ופועלת מאז ינואר 2000. היא מתמחה בחברות שמשקיעות באספקת מים, טכנולוגיות מים, אקולוגיית מים ועיבוד מים ומשקיעה את הדיבידנדים ביחידות הקרן. 47.3% מנכסי הקרן (למעלה מ-3.5 מיליארד אירו) מושקעים בטכנולוגיות מים חדשניות, 40% באספקה וטיפול במים והיתרה באקולוגיית מים. החברות המובילות בה הן VIE.PA ו-SEV.PA הצרפתיות (הצרפתים, בגלל סיבות היסטוריות, מובילים את הטיפול במים), Danaher האמריקנית, United Utilities הבריטית וחברת ההנדסת-מים האמריקנית Xylem ועוד. ישנם הסלים האמריקנים PHO ו-PIO שכוללים חברות מים אמריקניות, וגם CGW ו-FIW הגלובליות (שדומות לפיקטאט).

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.