בסוף השבוע האחרון, ערב יום העצמאות האמריקני, התפרסמו נתוני התעסוקה בארה"ב לחודש יוני. מדובר בהמשך הנתונים הטובים של החודשים האחרונים: שיעור האבטלה ירד ל-6.1%, מספר המשרות החדשות גדל ב-288 אלף משרות (הרבה מעל הצפי) ואילו מספר המועסקים במשק הגיע ל-145.2 מיליון מועסקים, והתקרב עוד קצת לשיא ההיסטורי החודשי של 145.6 מיליון מועסקים מנובמבר 2007.

אך דווקא ההשוואה לאותה נקודת זמן של נובמבר 2007 מספרת סיפור קצת פחות אופטימי לגבי מצב התעסוקה. כמות מועסקים זו בנובמבר 2007 היוותה 62.9% מהאוכלוסיה בגיל העבודה, לעומת 59% ביוני 2014. במלים אחרות, כ-15 מיליון אמריקנים הצטרפו לגיל העבודה בתקופה שבין נובמבר 2007 ליוני 2014, אך כמות המועסקים בפועל לא עלתה כלל, וכמות המשרות החסרות, על פי אותו יחס, מתקרב ל-9.5 מיליון. נתון זה של שיעור המועסקים מתוך סך האוכלוסיה בגיל העבודה של - 59% - הוא הנתון המרכזי לדעתי להבנת מצב התעסוקה בארה"ב, ולמרות שיפור מינורי בחודשים האחרונים, הוא לא השתנה באופן משמעותי מנתון השפל השנתי של 58.5% בשנת 2010. הפעם האחרונה של סביבת נתונים חלשים שכאלו טרם המשבר, הייתה רק בסוף שנות ה-70'. אך כאמור, עם כל זאת, נתוני האבטלה משנת 2010 ועד היום כן במגמת שיפור ושיעור האבטלה ירד מ-9.6% ל-6.1% בנתונים העדכניים.

איך כל הנתונים מסתדרים?

ההסבר טמון בעלייה חדה ורצופה של אמריקנים שאינם משתתפים בכח העבודה. מדובר באותם תושבים שלא נספרים בתור מובטלים, כיוון שהתייאשו או פרשו מכל סיבה שהיא. אך בבואנו לנתח ולהבין את שוק התעסוקה האמריקני, חוזק הצרכן והכלכלה בארה"ב, יש צורך לראות בהם כמובטלים בפועל, מכיוון שאינם משתכרים מעבודה.

האם מצב התעסוקה הוא טוב או רע?

האם חמש וחצי שנים של מדיניות מוניטרית מרחיבה אכן עזרו באופן מהותי לשוק התעסוקה? לדעתי לאף אחד, כולל לחברי הפד, אין תשובה מספיק טובה. המשבר של 2008 גרם לתוצאה של פיטורים המוניים, אך חוסר ההתאוששות המהותי מאז, מסמן לכך שבפועל המשבר היה רק זרז, ובפועל שוק התעסוקה סובל מממספר שינויים מבניים וחברתיים רחבים יותר שהתרחשו במקביל למשבר, כגון:

• אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה היום לפני 56 שנה
• מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

1. כוח העבודה בשנים האחרונות עדיין זול יותר במדינות המתעוררות מאשר בארה"ב, ובשנים אלו עדיין היה מעבר של יצור למדינות אלו.

2. שינויים טכנולוגיים משמעותיים מייתרים לא מעט עבודות עתירות כח אדם.

3. דפוסי עבודה של דור ה-Y שמצטרפים מאוחר לגיל העבודה ונמצאים בפרקי זמן רבים של "בין עבודות .

4. פרישה לגמלאות של דור ה"בייבי בומרס" הגדול , שהגיעו לגיל פנסיה בשנים האחרונות.

אם אכן אלו הסיבות לחולשה בשוק העבודה, יש מי שטוען שאין ביכולת המדיניות המוניטרית המרחיבה של הפד, לפתור את החולשה בשוק התעסוקה. לכן יש הצדקה לצמצום מוניטרי, כיוון שיחסית לתנאים הקיימים ולחולשות המבניות והחברתיות הללו , מדובר בסך הכל בנתונים טובים.

מצד שני ברור שהנתונים האבסולוטיים בכללותם משקפים חולשה רבה, יחסית לנתונים של אמצע העשור הקודם לפני 2008. מתוך כך יש הטוענים שהפד חייב להמשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה עד אשר הנתונים ישתפרו באופן מהותי ויתקרבו לנתונים ההם.

להערכתי, גם חברי הפד נמצאים באי וודאות בפירוש נתוני התעסוקה. הזיגזוג של ברננקי בשנת 2013, הערכותיו השגויות לגבי שוק התעסוקה בשנתו האחרונה בתפקידו והצהרותיה של יילן לגבי הפחתה משמעותית בחשיבות נתוני התעסוקה לגבי מדיניות הפד בחודשים האחרונים, מלמדים שגם חברי הפד מתקשים להעריך את החוזק והחולשה של שוק התעסוקה. שוק העבודה בארה"ב עובר שינויים מבניים וחברתיים, ובתנאים כאלו כמעט בלתי אפשרי להעריך את האפקטיביות של המדיניות המוניטרית הנוכחית - מדובר בתהליך של ניסוי ותהייה.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

נדמה ששוק האג"ח אף הוא, כפי שמשתקף בתקופה האחרונה, מגיב מצד אחד לנתונים הטובים, אך מצד שני, תגובה זו היא מינורית באופן יחסי. שחקני האג"ח מגיבים בספקנות וחשדנות לנתונים, כל עוד הפד לא משנה את פרשנותו לנתונים אלו. שוקי האג"ח מתמחרים התמדה במדיניות המרחיבה של ריביות נמוכות במשך זמן רב.

חוסר הוודאות לגבי נתוני התעסוקה עצמם, כמו גם לגבי פרשנות נתונים אלו על ידי הפד, עשויה, על פי עניות דעתי, להגביר את התנודתיות בשוקי האג"ח בעתיד הקרוב.