תקציב דו שנתי פאסה? תחשבו שוב; מחאת 2011 כדוגמא
רבים סבורים כי התקציב הדו שנתי, שהונהג בישראל ונחשב חידוש עולמי, נכשל. הם מסבירים זאת בחוסר הצלחתו להתמודד עם ההאטה המפתיעה בהכנסות מחד והגידול הלא מתוכנן בהוצאות - תוצאת המחאה החברתית של קיץ 2011 - מנגד. שתי הטענות נכונות, אך בטור זה אסביר שאין לזנוח עקב כך את הרעיון.
נפתח בנושא ההוצאות. המחאה החברתית הוליכה להתחייבויות ממשלתיות גדולות שלא נלקחו בחשבון כשתוכנן התקציב הדו שנתי. למה הדבר דומה? לבנקים, המעמידים אשראי לציבור תחת הנחה קריטית שלא כל הלקוחות (מפקידים; חוסכים) יבקשו את כספם בו זמנית. אם כך יקרה חלילה, יקרסו מיד. בקטע יפהפה מהסרט מרי פופינס צועק בנו הקטן של גיבור הסרט, מנהל בבנק לונדוני, על מנהל הבנק הבכיר יותר ותובע שישיב לו פרוטה שנתן לו. את הפרוטה הוא רצה לתת דווקא לזקנה שיושבת ליד הבנק ומפזרת מזון לציפורים. כשהלקוחות האחרים שומעים זאת, הם מתנפלים על הדלפקים ודורשים את כספם, שהרי אם ילד קטן לא מקבל פרוטה...
כך קרה גם בעת המחאה החברתית - לרוב התביעות היה כמובן מקום, אך היבטן החברתי והמתוקשר והתרחשותן הבו זמנית הזכירו באופיים ריצה לכסף בבנקים. מדובר כמובן באירוע אקסוגני נדיר - תקציב המדינה לא היה מצליח לעמוד בכך והמסגרת הייתה נפרצת גם לו היה התקציב חד שנתי.
לגבי ההכנסות, רוב הכלכלנים מעריכים כי המשק יימצא בהאטה בשנה - שנתיים הקרובות. לפי הלמ"ס התמ"ג גדל אשתקד ב-3.3% ובנק ישראל מעריך שהתמ"ג יגדל השנה ב-2.8% (ללא גז טבעי). אימוץ תקציב דו שנתי ברוח זו ישקף זהירות והתאמה כלפי מטה של צד ההוצאות. אם במהלך התקופה המשק יפתיע לטובה וההכנסות תהיינה גבוהות מהמשוער, יהיה לממשלה קל יותר להשתמש בהכנסות העודפות על מנת להקטין את שיעורי הגירעון התקציבי והחוב הציבורי. כך תוכל להתמודד עם התביעות התקציביות שתופענה אז ולנהל כהלכה מדיניות אנטי - מחזורית (הקטנת הגירעון כשההכנסות גדלות, או הגדלתו כשההכנסות קטנות). גם קריאתו של נגיד בנק ישראל להימנע מפריצה של יעד הגירעון תקבל בכך מענה.
וכך, בהנחה סבירה שלא יהיה אירוע דומה למחאה החברתית של קיץ 2011 בשנתיים הקרובות, אם אכן פני המשק להאטה בשנה-שנתיים הקרובות, תקציב דו שנתי שיבנה על הנחות זהירות על הכנסות המדינה, יוכל להיות כלי טוב וחשוב.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
