תקציב דו שנתי פאסה? תחשבו שוב; מחאת 2011 כדוגמא
רבים סבורים כי התקציב הדו שנתי, שהונהג בישראל ונחשב חידוש עולמי, נכשל. הם מסבירים זאת בחוסר הצלחתו להתמודד עם ההאטה המפתיעה בהכנסות מחד והגידול הלא מתוכנן בהוצאות - תוצאת המחאה החברתית של קיץ 2011 - מנגד. שתי הטענות נכונות, אך בטור זה אסביר שאין לזנוח עקב כך את הרעיון.
נפתח בנושא ההוצאות. המחאה החברתית הוליכה להתחייבויות ממשלתיות גדולות שלא נלקחו בחשבון כשתוכנן התקציב הדו שנתי. למה הדבר דומה? לבנקים, המעמידים אשראי לציבור תחת הנחה קריטית שלא כל הלקוחות (מפקידים; חוסכים) יבקשו את כספם בו זמנית. אם כך יקרה חלילה, יקרסו מיד. בקטע יפהפה מהסרט מרי פופינס צועק בנו הקטן של גיבור הסרט, מנהל בבנק לונדוני, על מנהל הבנק הבכיר יותר ותובע שישיב לו פרוטה שנתן לו. את הפרוטה הוא רצה לתת דווקא לזקנה שיושבת ליד הבנק ומפזרת מזון לציפורים. כשהלקוחות האחרים שומעים זאת, הם מתנפלים על הדלפקים ודורשים את כספם, שהרי אם ילד קטן לא מקבל פרוטה...
כך קרה גם בעת המחאה החברתית - לרוב התביעות היה כמובן מקום, אך היבטן החברתי והמתוקשר והתרחשותן הבו זמנית הזכירו באופיים ריצה לכסף בבנקים. מדובר כמובן באירוע אקסוגני נדיר - תקציב המדינה לא היה מצליח לעמוד בכך והמסגרת הייתה נפרצת גם לו היה התקציב חד שנתי.
לגבי ההכנסות, רוב הכלכלנים מעריכים כי המשק יימצא בהאטה בשנה - שנתיים הקרובות. לפי הלמ"ס התמ"ג גדל אשתקד ב-3.3% ובנק ישראל מעריך שהתמ"ג יגדל השנה ב-2.8% (ללא גז טבעי). אימוץ תקציב דו שנתי ברוח זו ישקף זהירות והתאמה כלפי מטה של צד ההוצאות. אם במהלך התקופה המשק יפתיע לטובה וההכנסות תהיינה גבוהות מהמשוער, יהיה לממשלה קל יותר להשתמש בהכנסות העודפות על מנת להקטין את שיעורי הגירעון התקציבי והחוב הציבורי. כך תוכל להתמודד עם התביעות התקציביות שתופענה אז ולנהל כהלכה מדיניות אנטי - מחזורית (הקטנת הגירעון כשההכנסות גדלות, או הגדלתו כשההכנסות קטנות). גם קריאתו של נגיד בנק ישראל להימנע מפריצה של יעד הגירעון תקבל בכך מענה.
וכך, בהנחה סבירה שלא יהיה אירוע דומה למחאה החברתית של קיץ 2011 בשנתיים הקרובות, אם אכן פני המשק להאטה בשנה-שנתיים הקרובות, תקציב דו שנתי שיבנה על הנחות זהירות על הכנסות המדינה, יוכל להיות כלי טוב וחשוב.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
.jpg)