תקציב דו שנתי פאסה? תחשבו שוב; מחאת 2011 כדוגמא
רבים סבורים כי התקציב הדו שנתי, שהונהג בישראל ונחשב חידוש עולמי, נכשל. הם מסבירים זאת בחוסר הצלחתו להתמודד עם ההאטה המפתיעה בהכנסות מחד והגידול הלא מתוכנן בהוצאות - תוצאת המחאה החברתית של קיץ 2011 - מנגד. שתי הטענות נכונות, אך בטור זה אסביר שאין לזנוח עקב כך את הרעיון.
נפתח בנושא ההוצאות. המחאה החברתית הוליכה להתחייבויות ממשלתיות גדולות שלא נלקחו בחשבון כשתוכנן התקציב הדו שנתי. למה הדבר דומה? לבנקים, המעמידים אשראי לציבור תחת הנחה קריטית שלא כל הלקוחות (מפקידים; חוסכים) יבקשו את כספם בו זמנית. אם כך יקרה חלילה, יקרסו מיד. בקטע יפהפה מהסרט מרי פופינס צועק בנו הקטן של גיבור הסרט, מנהל בבנק לונדוני, על מנהל הבנק הבכיר יותר ותובע שישיב לו פרוטה שנתן לו. את הפרוטה הוא רצה לתת דווקא לזקנה שיושבת ליד הבנק ומפזרת מזון לציפורים. כשהלקוחות האחרים שומעים זאת, הם מתנפלים על הדלפקים ודורשים את כספם, שהרי אם ילד קטן לא מקבל פרוטה...
כך קרה גם בעת המחאה החברתית - לרוב התביעות היה כמובן מקום, אך היבטן החברתי והמתוקשר והתרחשותן הבו זמנית הזכירו באופיים ריצה לכסף בבנקים. מדובר כמובן באירוע אקסוגני נדיר - תקציב המדינה לא היה מצליח לעמוד בכך והמסגרת הייתה נפרצת גם לו היה התקציב חד שנתי.
לגבי ההכנסות, רוב הכלכלנים מעריכים כי המשק יימצא בהאטה בשנה - שנתיים הקרובות. לפי הלמ"ס התמ"ג גדל אשתקד ב-3.3% ובנק ישראל מעריך שהתמ"ג יגדל השנה ב-2.8% (ללא גז טבעי). אימוץ תקציב דו שנתי ברוח זו ישקף זהירות והתאמה כלפי מטה של צד ההוצאות. אם במהלך התקופה המשק יפתיע לטובה וההכנסות תהיינה גבוהות מהמשוער, יהיה לממשלה קל יותר להשתמש בהכנסות העודפות על מנת להקטין את שיעורי הגירעון התקציבי והחוב הציבורי. כך תוכל להתמודד עם התביעות התקציביות שתופענה אז ולנהל כהלכה מדיניות אנטי - מחזורית (הקטנת הגירעון כשההכנסות גדלות, או הגדלתו כשההכנסות קטנות). גם קריאתו של נגיד בנק ישראל להימנע מפריצה של יעד הגירעון תקבל בכך מענה.
וכך, בהנחה סבירה שלא יהיה אירוע דומה למחאה החברתית של קיץ 2011 בשנתיים הקרובות, אם אכן פני המשק להאטה בשנה-שנתיים הקרובות, תקציב דו שנתי שיבנה על הנחות זהירות על הכנסות המדינה, יוכל להיות כלי טוב וחשוב.
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
