דראגי יושב על הגדר ומכוון ת'בזוקה
התבטאויותיו האחרונות של נשיא הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי, גרמו לתנודות חדות בתשואות לפדיון על אגרות החוב. המשקיעים כבר לא מאמינים ביכולתן של ספרד ואיטליה להחזיר את חובן, ואילו דראגי התנה עד כה את הסיוע בתכנית פיסקאלית משותפת להצלת גוש האירו. אם מדיניות זו תשתנה, יש אולי סיכוי להתאוששות...
כה אמר דרגי...
בדצמבר האחרון נאם נשיא ה-ECB בפני הפרלמנט האירופי, וטען שתי טענות. האחת, גוש האירו זקוק לאיחוד פיסקאלי. השנייה ואולי החשובה מכך - מה שדרוש לגוש האירו עוד יותר מכל הוא רצף פעולות בכיוון אחד. לדבריו, אמון המשקיעים תלוי בשאלה אם יש אופק ארוך טווח שניתן להתבסס עליו. מאז המדיניות של ה-ECB הייתה לא לנקוט בכל צעדי תמרוץ, כדוגמת רכישת אג"ח מקומיות, אלא אם ממשלות גוש האירו יתעשתו ויפעלו במשותף לצעדי צנע תקציביים. כך חלפו להם שמונה חודשים, שום פעולה לא נעשתה וגוש האירו ממשיך להידרדר.
בשבועות האחרונים, כשהתשואות על אג"ח ממשלות ספרד ואיטליה הרקיעו שחקים, פתח דראגי בשורה של התבטאויות שונות ממדיניותו עד כה. ב-26 ביולי אמר שה-ECB ינקוט בכל מה שדרוש לשמר את גוש האירו, אך לא פירט. התבטאות זו גרמה לזינוק בשווקים. בשבוע שעבר, אמר דראגי שה-ECB ינקוט בפעולות בשוק הפתוח בהיקף מתאים לצרכים. כהרגלו, שוב לא פירט מהן הפעולות ובאילו היקפים. הפעם, שוקי אירופה צנחו, משום שהמתינו לאמירה מפורשת יותר מצדו כמו גם בצעדים ממשיים. בהמשך, תיאר את מדיניותו: התניית רכישת אג"ח של ממשלות שבעבר ביקשו סיוע מקרנות הסיוע בהתאם להיענותן לשורה של צעדי צנע פיסקאליים. יש לציין, כי גם אם ה-ECB יפעל, ירכוש רק אג"ח קצרות ובכך לא יפתור את בעיית התשואות הגבוהות לפדיון על האג"ח הארוכות בספרד ובאיטליה. והנה שוב חזר דראגי "הישן": מדיניות של ישיבה על הגדר עד שממשלות גוש האירו יעשו משהו. השוקים הבינו את הרמז והגיבו בנפילות נוספות.
מדוע רכישת האג"ח שבוצעה עד כה לא סייעה?
הבנק האירופי המרכזי ביצע בעבר רכישות אג"ח מקומיות. הסיבה שבסופו של דבר המהלך נכשל, הייתה שהיה מוגבל בזמן ובכסף. הבנק הפסיק את התכנית בפברואר האחרון, תחת לחץ של ממשלת גרמניה, אשר חששה מהתפתחויות אינפלציוניות. בעיית התשואות הגבוהות על האג"ח היא בעיית חוסר אמון של משקיעים, והיא לא תיפטר במהלכים ארעיים, ולא מתואמים.
דראגי וה"בזוקה"
שוקי ההון משוועים לידיעות מפורשות על "הבזוקה" של אירופה: תכנית מתואמת וארוכת טווח, שתכלול יצירת מקומות עבודה ופוטנציאל להגברת התחרותיות, הייצוא והצמיחה, בראש ובראשונה באיטליה ובספרד. בנוסף, אין דרך להימנע מרכישת אגרות חוב מקומיות, כדי לסייע לממשלות לגייס הון ולממן חובותיהן. ניצנים ראשונים של הבנה זו התגלו בימים האחרונים. מתברר שגרמניה מתחילה לתמוך ברכישת אג"ח על ידי ה-ECB, תכנית אליה התנגדה עד כה. משברים גדולים פותרים ב"בזוקה" ולא בישיבה על הגדר. אולי סוף סוף השתנה משהו ביבשת אירופה...
לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 2.מנטליסט 08/08/2012 09:51הגב לתגובה זושלום, אורית. קראתי את הכתבה ושוב עולה רושם שהגורמים עם הכלים פועלים רק כשכבר אין ברירה ולא נערכים בזמן. אני גם חושב שדרגי מחכה לברננקי והם יפעלו יחד. בברכה.
- 1.לא אתפלא אם אראה אותך עובדת באחד הבנקים בקרוב. (ל"ת)אכן אוסרות אלא ש... 08/08/2012 09:31הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)