דראגי יושב על הגדר ומכוון ת'בזוקה

אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח במזרחי טפחות, סוקרת את שינוי הגישה בדרכי ההתמודדות של הבנק המרכזי האירופי במשבר הפיננסי
אורית לוין | (2)

התבטאויותיו האחרונות של נשיא הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי, גרמו לתנודות חדות בתשואות לפדיון על אגרות החוב. המשקיעים כבר לא מאמינים ביכולתן של ספרד ואיטליה להחזיר את חובן, ואילו דראגי התנה עד כה את הסיוע בתכנית פיסקאלית משותפת להצלת גוש האירו. אם מדיניות זו תשתנה, יש אולי סיכוי להתאוששות...

כה אמר דרגי...

בדצמבר האחרון נאם נשיא ה-ECB בפני הפרלמנט האירופי, וטען שתי טענות. האחת, גוש האירו זקוק לאיחוד פיסקאלי. השנייה ואולי החשובה מכך - מה שדרוש לגוש האירו עוד יותר מכל הוא רצף פעולות בכיוון אחד. לדבריו, אמון המשקיעים תלוי בשאלה אם יש אופק ארוך טווח שניתן להתבסס עליו. מאז המדיניות של ה-ECB הייתה לא לנקוט בכל צעדי תמרוץ, כדוגמת רכישת אג"ח מקומיות, אלא אם ממשלות גוש האירו יתעשתו ויפעלו במשותף לצעדי צנע תקציביים. כך חלפו להם שמונה חודשים, שום פעולה לא נעשתה וגוש האירו ממשיך להידרדר.

בשבועות האחרונים, כשהתשואות על אג"ח ממשלות ספרד ואיטליה הרקיעו שחקים, פתח דראגי בשורה של התבטאויות שונות ממדיניותו עד כה. ב-26 ביולי אמר שה-ECB ינקוט בכל מה שדרוש לשמר את גוש האירו, אך לא פירט. התבטאות זו גרמה לזינוק בשווקים. בשבוע שעבר, אמר דראגי שה-ECB ינקוט בפעולות בשוק הפתוח בהיקף מתאים לצרכים. כהרגלו, שוב לא פירט מהן הפעולות ובאילו היקפים. הפעם, שוקי אירופה צנחו, משום שהמתינו לאמירה מפורשת יותר מצדו כמו גם בצעדים ממשיים. בהמשך, תיאר את מדיניותו: התניית רכישת אג"ח של ממשלות שבעבר ביקשו סיוע מקרנות הסיוע בהתאם להיענותן לשורה של צעדי צנע פיסקאליים. יש לציין, כי גם אם ה-ECB יפעל, ירכוש רק אג"ח קצרות ובכך לא יפתור את בעיית התשואות הגבוהות לפדיון על האג"ח הארוכות בספרד ובאיטליה. והנה שוב חזר דראגי "הישן": מדיניות של ישיבה על הגדר עד שממשלות גוש האירו יעשו משהו. השוקים הבינו את הרמז והגיבו בנפילות נוספות.

מדוע רכישת האג"ח שבוצעה עד כה לא סייעה?

הבנק האירופי המרכזי ביצע בעבר רכישות אג"ח מקומיות. הסיבה שבסופו של דבר המהלך נכשל, הייתה שהיה מוגבל בזמן ובכסף. הבנק הפסיק את התכנית בפברואר האחרון, תחת לחץ של ממשלת גרמניה, אשר חששה מהתפתחויות אינפלציוניות. בעיית התשואות הגבוהות על האג"ח היא בעיית חוסר אמון של משקיעים, והיא לא תיפטר במהלכים ארעיים, ולא מתואמים.

דראגי וה"בזוקה"

שוקי ההון משוועים לידיעות מפורשות על "הבזוקה" של אירופה: תכנית מתואמת וארוכת טווח, שתכלול יצירת מקומות עבודה ופוטנציאל להגברת התחרותיות, הייצוא והצמיחה, בראש ובראשונה באיטליה ובספרד. בנוסף, אין דרך להימנע מרכישת אגרות חוב מקומיות, כדי לסייע לממשלות לגייס הון ולממן חובותיהן. ניצנים ראשונים של הבנה זו התגלו בימים האחרונים. מתברר שגרמניה מתחילה לתמוך ברכישת אג"ח על ידי ה-ECB, תכנית אליה התנגדה עד כה. משברים גדולים פותרים ב"בזוקה" ולא בישיבה על הגדר. אולי סוף סוף השתנה משהו ביבשת אירופה...

לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מנטליסט 08/08/2012 09:51
    הגב לתגובה זו
    שלום, אורית. קראתי את הכתבה ושוב עולה רושם שהגורמים עם הכלים פועלים רק כשכבר אין ברירה ולא נערכים בזמן. אני גם חושב שדרגי מחכה לברננקי והם יפעלו יחד. בברכה.
  • 1.
    לא אתפלא אם אראה אותך עובדת באחד הבנקים בקרוב. (ל"ת)
    אכן אוסרות אלא ש... 08/08/2012 09:31
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: