גבי ינקוביץ ארד
צילום: יח"צ
ראיון

ארד: העולם מבין שאי אפשר לבחור מד מים רק לפי מחיר"

מנכ"ל קבוצת ארד, גבי ינקוביץ', מדבר עם ביזפורטל על הזכייה הגדולה במדריד, השותפות עם טלפוניקה, הצמיחה באירופה והיתרון מול המתחרים: "הלקוחות מחפשים איכות, אמינות ופתרון לטווח ארוך, לא רק מחיר נמוך"

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ארד ראיון

קבוצת ארד ארד 2.24%   , המפתחת והמשווקת פתרונות חכמים למדידת מים וניהול תשתיות, ממשיכה להרחיב את פעילותה בשוק הספרדי. לאחרונה הודיעה החברה כי חברת הבת הספרדית בבעלותה המלאה, קונטרזה (Contazara), זכתה במכרז גדול של תאגיד המים העירוני של מדריד, Canal de Isabel II, לאספקת מדי מים חכמים בטכנולוגיית NB-IoT, בשיתוף פעולה עם ענקית התקשורת טלפוניקה.

היקף ההסכם מוערך בכ-19.4 מיליון אירו, ויישום המכרז צפוי להתפרס על פני תקופה של עד חמש שנים, בהתאם לקצב ההזמנות בפועל. הזכייה ממשיכה מגמה של חדירה מוצלחת לשוק הספרדי, כאשר לארד כבר פריסה של למעלה ממיליון מדי מים במדריד עצמה, במסגרת תהליך החלפה מתמשך של מדי מים ישנים במערכות חכמות.

לצד ההתפתחות בפעילות באירופה, ארד פרסמה תוצאות חיוביות לרבעון הראשון של 2025, עם שיא במכירות רבעוניות 103.6 מיליון דולר, גידול של 5.5% לעומת התקופה המקבילה. עיקר הצמיחה מיוחס לשוק האמריקאי, אולם גם השוק המקומי בישראל רשם עלייה.


בשיחה עם ביזפורטל, מנכ"ל הקבוצה, גבי ינקוביץ', מדגיש את האסטרטגיה של ארד למיצוב טכנולוגי גבוה, תוך השקעה משמעותית במחקר ופיתוח, ואת החשיבות הגוברת שמייחסים לקוחות לדיוק, אמינות ואינטגרציה עם מערכות תקשורת, מעבר לפרמטר המחיר בלבד. השיחה הבאה תתמקד באסטרטגיה הבינלאומית של ארד, במעמד השותפות עם טלפוניקה ובפוטנציאל להרחבת הפעילות גם לשווקים נוספים, כולל אמריקה הלטינית.


ברכות על הזכייה שלכם בפרויקט גדול בספרד. נשמח לשמוע קצת יותר על החוזה הזה

מדובר בתאגיד המים של מדריד, Canal de Isabel II, שהוא תאגיד המים הגדול בספרד ומשרת כ-5 מיליון תושבים. התאגיד נמצא כבר מספר שנים בתהליך הדרגתי של החלפת מדי המים הישנים, מכניים וללא יכולת שידור, במד מים אולטרסוניים חכמים, בעלי חיבור לרשת סלולרית ומערכות אנליטיקה. החוזה שזכינו בו הוא חלק מהתהליך הזה. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו זוכים במכרז מול התאגיד, אבל מדובר באחד המכרזים הגדולים והמשמעותיים ביותר במסגרת התהליך. הפרויקט מבוצע דרך חברת הבת שלנו בספרד, קונטרזה, ובשיתוף פעולה עם טלפוניקה, שמספקת את רשת התקשורת.

אז מדובר בפרויקט מתמשך, יש סיכוי לשמוע על זכיות נוספות בהמשך?

אם תסתכל בדיווחים של השנים הקודמות, היו כבר דיווחים שלנו על זכיות במדריד. בוא נאמר החלק היותר משמעותי של העיר כבר החלפה בוצעה. אנחנו לא יודעים להגיד כמה עוד יהיו בדרך, אבל בהחלט אנחנו יודעים להגיד שהיו כבר בשנים האחרונות כמה מכרזים מהסוג הזה. אני יכול להגיד שיש לנו כמות די משמעותית כבר של החלפות שבוצעו בין מדריד, שהם מודדים שלנו. יש לנו במדריד מוכנים מעל מיליון מודדים כבר שלנו.

הזכרת את טלפוניקה, האם יש לכם תוכניות להרחיב את השותפות איתם גם לאזורים נוספים?

קיראו עוד ב"ראיונות"

כן. יש לנו שיתופי פעולה עם טלפוניקה גם מחוץ למדריד, לדוגמא בסביליה ובולנסיה, אם כי בהיקפים קטנים יותר. מעבר לזה, השותפות עם טלפוניקה היא גלובלית, ואנחנו בוחנים יחד איתם כניסה גם לשווקים נוספים, בעיקר באמריקה הלטינית ובבריטניה. עדיין לא נרשמו זכיות מחוץ לספרד, אבל יש עבודה משותפת בכיוון. כרגע עוד אף אחד לא תורגם לזכייה, אבל בוא נאמר לטלפוניקה יש פריסת רשת חזקה מאוד.

אז מה דרוש כדי לחדור לשווקים נוספים?

בסופו של דבר, זה שילוב של איכות, מחיר ויכולת מוכחת. בעבר, מכרזים התבססו בעיקר על מחיר. היום, כשמדובר בטכנולוגיה מתקדמת עם אורך חיים של עשור וציפייה ל-99% זמינות, מרכיבי האיכות והאמינות מקבלים משקל גבוה יותר. במקומות מסוימים כמו אמריקה הלטינית עדיין ניתן משקל גבוה למחיר, אבל הכיוון הכללי ברור, דרישה לפתרונות מדויקים ואמינים. במקומות רבים בעולם עוברים למדידה מדויקת יותר.

איפה אתם ממוקמים לעומת המתחרים?

אנחנו ממוקמים גבוה בציוני האיכות. זו האסטרטגיה שלנו, להיות מובילים בפן הטכנולוגי. אנחנו מבצעים השקעות גדולות בטכנולוגיה ובפיתוח שמגיעים לכ-6% מהמחזור, כדי להביא ערך ללקוחות לאורך זמן. אנחנו לא שחקן של 'הכי זול', אבל כן יודעים להציג ביצועים מוכחים עם זמינות גבוהה. בשוק שלנו, אמינות ואיכות הן יתרון תחרותי מהותי.

ואם נגענו בענייני מחיר, עד כמה אתם חשופים לתנודתיות בחומרי הגלם?

הרבה פחות מבעבר. בוא נאמר בשנים 22-23, הייתה תנודתיות מאוד גבוהה בחומרי הגלם במחירי הרכיבים, זה פחות חומרי גלם, יותר אלקטרוניקה, סוללות, מיקרו-מעבדים, קבלים, נגדים, סנסורים. אני רוצה לומר שבשנתיים האחרונות, 24-25, יש יציבות, פחות תנודתיות לעומת השנים שקדמו לזה. מה שחשוב היא שרשרת האספקה ואנחנו רואים התייצבות שם שזה חיובי עבורנו.

נדבר קצת על פיזור גיאוגרפי, האם השוק האמריקאי ימשיך להיות המרכזי או שהפוקוס יעבור לאירופה?

ארה"ב היא עדיין השוק הגדול והחשוב ביותר שלנו, וכנראה תישאר כך. אבל אנחנו רואים צמיחה משמעותית באירופה, בעיקר בספרד ובאיטליה וגם בישראל. באירופה גדלנו מ-20 מיליון דולר ב-2017 ליותר מ-110 מיליון דולר ב-2024. גם בישראל עברנו את רף ה-70 מיליון דולר בשנה האחרונה.

ומה לגבי סיכונים? מה הדברים שמדאיגים אותך?

הסיכונים העיקריים הם מאקרו-כלכליים: תקופות כמו הקורונה שפגעו באספקה, או עליות ריבית שמקשות על קבלת החלטות השקעה מצד תאגידים. אנחנו פחות מוטרדים מסיכונים תחרותיים, כלומר זה שוק שמבוסס על טכנולוגיה, רגולציה ואיכות, עם מעט שחקנים. למשל, כמעט אין ייבוא סיני לשווקים המרכזיים שלנו (ארה"ב, אירופה וישראל), גם בגלל חסמי כניסה וגם בגלל דרישות איכות.

ולסיום, איפה אתם רואים את ההזדמנויות?

הרחבת הפעילות באירופה, ניצול שיתופי פעולה כמו זה עם טלפוניקה גם לשירותים נוספים כמו ניהול לחצים ואיתור נזילות, וגם פיתוח מוצרים חדשים שיביאו ערך מוסף לתאגידי המים. התחום הזה רק בתחילתו, ויש הרבה לאן לצמוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן אגסי
צילום: ניקולה וסטהפל
ראיון

מנכ"ל מגדל: "גם שווקים 'יקרים' עוד שנתיים ייראו כהזדמנות"

מגדל סיכמה את הרבעון השני עם תשואת הון של 27%, כשהרווח מפעילויות הליבה זינק ב-36%; מנכ"ל החברה, רונן אגסי, מסביר כי עיקר הצמיחה נבע מהתחזקות רוחבית, ומדגיש כי לצד השקעות בחו״ל, מגדל ממשיכה לראות הזדמנויות משמעותיות גם בכלכלה הישראלית

תמיר חכמוף |


מגדל מגדל ביטוח -0.17%   סיכמה את הרבעון השני של 2025 עם רווח כולל של כ-571 מיליון שקל, ירידה של כ-5.7% לעומת הרבעון המקביל (בנטרול החד־פעמי של המחקר האקטוארי אשתקד). עיקר השיפור נרשם ברווח מפעילויות הליבה, שזינק בכ-36% לכ-792 מיליון שקל, במיוחד בתחומי הבריאות, הפנסיה והביטוח הכללי, שם נרשמה ירידה בעלויות התביעות ועלייה ברווחיות החיתומית. ההון העצמי גדל ביותר מ-10% לכ-9 מיליארד שקל, ותשואת ההון השנתית הגיעה לרמה גבוהה של 27%. תיק הנכסים המנוהלים צמח ל-536 מיליארד שקל, קפיצה של 27% לעומת השנה שעברה, בזכות תשואות חיוביות וזרימות נטו. גם בגזרת הנוסטרו נרשמו רווחים מצטברים של 2.3 מיליארד שקל במחצית, אם כי ברבעון לבדו הרווח הפיננסי העודף ירד משמעותית לעומת 2024.  להרחבה - מגדל עם תשואת הון יוצאת דופן ועלייה של 10% בהון העצמי

ברקע התוצאות, שוחחנו עם מנכ"ל החברה, רונן אגסי, לשמוע על מה דחף את התשואה להון לרמות האלה, האם הם ברות קיימא, מה הוא חושב על השוק המקומי והיכן לדעתו יש פוטנציאל נוסף?


נשמח לשמוע מכם כמה מילים על תוצאות הרבעון

סיימנו רבעון עם רווח של  כ-570 מיליון שקל. בהשוואה לרבעון המקביל, אם מנטרלים חד-פעמיים, סכום דומה לשנה שעברה. ברבעון המקביל בשנה שעברה הייתה השפעה של שיערוכי נכסים עקב עליית ריבית וממצאים אקטואריים בסדר גודל של כ-300 מיליון שקל נטו בשורה התחתונה הרבעון דומה לשנה שעברה, והחציון נסגר בסביבות רווח של 800 מיליון שקל. המרכיב המרכזי היה עלייה חדה ברווחיות מפעילות הליבה (Core) כ-800 מיליון שקל ברבעון מול כ-600 מיליון ברבעון המקביל, עלייה של כ-200 מיליון שקל. העלייה מפוזרת לאורך כל קווי העסקים, בהם חיים, בריאות ואלמנטרי, ומביאה ליידי ביטוי את השיפור שעשינו בשנתיים האחרונות. את השיפור ראינו כבר ברבעון הראשון, והוא נמשך כעת. לצד זה אנחנו רואים צמיחה עסקית בכל העסקים שלנו, בפרמיות, בעסקות חדשות, בנכסים מנוהלים ובנוסטרו. ההון העצמי יחד עם ה-CSM מביא אותנו למעל 17 מיליארד ש״ח גידול של כ-5% בחציון, ובסה"כ אנחנו מרוצים מהתהליך של טיוב רווחיות הליבה ומצפים להמשיך לראות את הפירות האלה גם בהמשך. בנוסף, התאמנו את המבנה הארגוני ומודל ההפעלה - מעבר לחטיבות עסקיות “מקצה לקצה” (מוצר, רווחיות, הפצה ועבודה מול סוכנים). זה אמור לתמוך בקצב ואיכות הצמיחה, כולל התייעלות ובסופו של דבר המטרה להעמיק אחריות עסקית, זריזות ותוצאות.

ברבעון הזה הצגתם תשואה על ההון של מעל 27% שהיא גבוהה מאוד. מה גורם לתשואה הזו, והאם זה בר-קיימא בעתיד?

תשואת הון זה מתמטיקה, כלומר רווח חלקי הון עצמי. הרווחנו כ-600 מיליון שקל על הון עצמי של כ-9 מיליארד ו מכאן מגיע המספר הגבוה.
המקור העיקרי פעילות ליבה, שהיא יציבה יותר מתנודתיות שוק ההון. יש גם השפעות חד-פעמיות לפה ולשם. האם נראה שוב 27%? סביר להניח שלא כנתון “מייצג”, אבל הכיוון שלנו אכן חיובי.

אנחנו רואים עלייה בפרמיות. מה דוחף אותן למעלה?