כצפוי: נאייקס החלה להיסחר בוול סטריט ומתרסקת ב-16% - למחיר בת"א
לאחר שהגישה תשקיף להנפקה בפברואר האחרון, חברת הסליקה והתשלומים הישראלית נאייקס הופכת לדואלית, והחלה להיסחר לפני זמן קצר בנאסד"ק תחת הטיקר NYAX. אבל וול סטריט לא מקבלת אותה בברכה וביומה הראשון בוול סטריט היא נחתכת ב-16%. המניה הונפקה במחיר של 34.25 דולר, כעת היא נופלת עד ל-28.8 דולר.
בשוק מסבירים שבפתיחה בוול סטריט היה ביקוש ולכן מחיר הפתיחה היה גבוה יותר. אז מאז הוא נופל אבל עדיין מעל המחיר בת"א. ההסבר הוא כזה - מחיר של 34.25 דולר שקול ל-114.6 שקלים, המחיר של נאייקס בת"א הוא 90 שקלים. מחיר של 28.8 דולר הוא 99.76 שקלים. 28 דולר זה כבר כמעט כמו ת"א.
בזמנו, שהונפקה בבורסה בת"א במאי 2021, נאייקס הייתה ההנפקה הגדולה ביותר של חברת הטכנולוגיה בתל אביב, היא הנפיקה בתל אביב לאחר שבוול סטריט היא לא הצליחה להנפיק בשווי המבוקש, וניצלה את ההזדמנות ואת גל ההנפקות הלוהט בתל אביב בכדי לגייס בשווי מנופח - מיליארד דולר.
המסחר במניית נאייקס בת"א ננעל היום עם שווי שוק של 2.96 מיליארד שקל, כלומר שווי שוק של 854 מיליון דולר לנאייקס.
יאיר נחמד מנכ"ל החברה מסר: "אנו מציינים כאן היום אבן דרך משמעותית במסע של נאייקס. כחברה גלובלית, הפועלת בכל העולם, הרישום בנאסד"ק מוסיף לנו מימד חשוב להרחבת בסיס המשקיעים של החברה והחשיפה שלה. נאייקס נמצאת בעיצומה של דרך מרתקת בעולם שלם שיש בו הזדמנויות רבות לצמיחה. אני רוצה להודות, מעומק הלב, לעובדי ומנהלי החברה על העבודה המאומצת ולשותפים הרבים המלווים אותנו לאורך השנים".
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נאייקס ברבעון האחרון רשמה הכנסות בסך של כ-41 מיליון דולר, צמיחה של 33% ביחס לרבעון המקביל, שם עמדו ההכנסות על 31 מיליון דולר, הרווח הגולמי עמד על 14 מיליון דולר, גדילה של 5% בהשוואה לרבעון המקביל. ההפסד הנקי לתקופה עמד על 10.3 מיליון דולר, ברבעון המקביל רשמה נאייקס הפסד נמוך יותר שעמד על 5.8 מיליון דולר.
נאייקס היא חברת פינטק שפיתחה פלטפורמה למסחר ותשלומים שנועדה לסייע לבתי עסק להגדיל את רווחיהם, ולנהל אותם בצורה יעילה יותר. החברה מציעה פתרון הכולל קבלת תשלומים ללא מזומנים, מערכת ניהול ואפליקציה להגדלת נאמנות לקוחות, המאפשרים לבתי עסק לנהל מסחר יעיל ומהיר.
הנה גרף המניה מאז הנפקת החברה בת"א:
- 3.ממש לא התרסקה, מה שקרה מאוד טבעי נראה בתקופה הקרובה (ל"ת)התרסקה? 21/09/2022 20:32הגב לתגובה זו
- 2.לרון 21/09/2022 20:16הגב לתגובה זושמניות ישראליות בוולסטריט "נשחטות"
- 1.בן כפיר הxמור 21/09/2022 19:35הגב לתגובה זונאייקס של מנייאקס ...איזה שם מxורבן מצאתם ? מי רוצה לנייאק אתכם ?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת?
החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל.
שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.
ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.
מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?
השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.
השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.
