ביל אקמן יורד מעניין הספאק, לאחר שכבר גייס 4 מיליארד דולר
המשקיע המפורסם ביל אקמן מבטל את הנפקת הספאק שלו ומחזיר את כספי המשקיעים - כ-4 מיליארד דולר.
הספאקים קיימים בשוק מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, אבל בעבר השחקנים הגדולים, כולל הביג 4 של עולם החשבונאות, התרחקו מהתחום כי הספאקים והמיזוגים נתפסו כהנפקות חשודות. זה השתנה בשנים האחרונות כשכעת השוק שוב הצטמצם, אבל הוא עדיין קיים ועדיין גדול לעומת המצב לפני מספר שנים.
חברות ספאק הן חברות ללא פעילות שמוקמות כדי למזג חברה אמיתית ולהכניס אותה לבורסה בדלת האחורית, בלי הליך ההנפקה הרגיל והמפרך משהו של חתמים, תשקיף בדיקה קפדנית ואישורים. חברות הספאק (SPAC) הפכו לאופנה החמה בשוק האמריקאי בשנתיים האחרונות ובמסגרתן חברות רבות נכנסו לבורסה, אך המגמה נעצרה בחדות בשנת 2022, הידועה כשנה לא קלה לספאקים ולהנפקות חדשות.
במהלך השנה חלק לא קטן ממניות החברות שנכנסו לבורסה באמצעות מיזוג ספאק התרסקו מאז המיזוג בעשרות אחוזים והעלו את התהייה האם החברות הללו היו בכלל שוות מראש את השווי שקיבלו במיזוג. כדי לסבר את האוזן, מדד CNBC SPAC Post Deal, המורכב מחברות ספאק שהשלימו את המיזוגים שלהן, ירד ב-65% בשנה האחרונה, 50% רק בשנת 2022 לבדה. שווי החברות שהנפיקו בספאק מכ-80 מיליארד דולר לקצת יותר מ-40 מיליארד.
נחזור לאקמן, גייס 4 מיליארד דולר אי שם ביולי 2020, הסכום הכי גדול שגויס אי פעם לספאק, וכעת מתחייב להחזיר את הכסף למשקיעים. אקמן מדגיש שתנאי השוק השליליים ותחרות חזקה מחברות IPO, הקשו למצוא חברה שמתאימה לאופי הספאק של אקמן.
- אנתרופיק שוקלת הנפקת ענק לפי שווי של יותר מ-300 מיליארד דולר
- אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד נמסר מטעם אקמן : "ההתאוששות המהירה של שוקי ההון והכלכלה שלנו הייתה טובה עבור אמריקה אך מצערת עבור PSTH (הספאק שלו), שכן היא הפכה את שוק ההנפקות המסורתי למתחרה חזק ואלטרנטיבה מועדפת עבור עסקים איכותיים וצומחים הרוצים לצאת להנפקה ציבורית״
- 1.האם הוא מחזיר את סכום הקרן?או שהוא צמוד.והיה ולא עשה אחלה קופה ע"ח המשקיעים שהם מצידם שמחים שהבחור "הגון",בעוד הוא כנראה גרף(לכאורה) איזה קופון קטן בדרך....(לכאורה). (ל"ת)יוסף 12/07/2022 19:42הגב לתגובה זו
- רבית אפס 12/07/2022 21:18הגב לתגובה זוכל עוד הוא מחזיר נומינלית לא ענניינך.גם הבנק נותן אפס אבל רווח הון 12 אחוז
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
