וול מארט נותנת "פייט" לאמזון - כללי המשחק בשוק האונליין משתנים
הפוקוס היום בוול סטריט מתמקד בענקית הקמעונאות וול מארט (סימול:WMT) שקופצת בתחילת המסחר ב-3.4% לאחר שהחברה הצליחה להכות את התחזיות המוקדמות.
החברה דיווחה על הכנסות של 134.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2020, עלייה של 8.6% ביחס להכנסות של 123.9 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. המכירות של החברה בחנויות הזהות עלו ב-10% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות מהמכירות באונליין רשמו עלייה של לא פחות מ-74% ביחס לרבעון המקביל והן כבר מרכיב משמעותי מהמכירות הכוללות (קרוב ל-10%). משבר הקורונה מעניק דחיפה נוספת למעבר למכירות באונליין.
הקורונה למעשה מאיצה את המעבר לאונליין ונראה כי וול מארט "הרוויחה" בחודשים האלו, שנים של מאמצי חדירה. מדובר בקיצור דרך משמעותי, ומדובר בחדשות מאוד טובות לחברה ולתחום הקמעונאות בכלל, וחדשות פחו טובות לגורילת הרשת - אמזון.
וול מארט היא לא רק קמעונאית מזון. היא מוכרת מגוון רחב של שירותים והיא יכולה להרחיב את המגוון הזה. אמזון שזלזלה ביריב עם החנויות הפיזיות, עלולה לגלות מתחרה נחוש וחזק, מתחרה עם מותג מוכר בשוק העיקרי - השוק האמריקאי. אז נכון, שאמזון פחות מוכרת מזון, אבל אלו היו הכוונות שלנו ומנועי הצמיחה בעתיד. עכשיו ואם המגמה הזו תימשך, יהיה ניתן לדבר על שינוי בכללי המשחק בשוק האונליין וול מארט עוד עשויה להיתפס במקביל לבייסיק שלה שהוא חנויות פיזיות, כחברת אונליין חזקה.
ג'ף בזוס הבעלים והמנכ"ל של אמזון לא צפוי להתרגש מדי מדוחות וול מארט, וצריך גם לזכור שאמזון פועלת היום במספר תחומים לרבות תחום הענן שמהווה מוקד רווח משמעותי (גדול מתחום קמעונאות האונליין); ועדיין - יש כאן תחילה של מגמה מדאיגה מבחינתו.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל יותר וחוסך בעלויות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לדוחות - ההוצאות התפעוליות של וול מארט עלו בעקבות הקורונה, כאשר החברה שכרה יותר מ-235 אלף עובדים בכדי לסייע בפעילות האונליין ובתחזוקת הפעילות בחנויות. בנוסף החברה עלתה את שכר העובדים ב-2 דולר לשעה והגדילה את חלוקת הבונוסים לעובדים. בשורה התחתונה, החברה רושמת רווח נקי של 3.99 מיליארד דולר או 1.41 דולר למניה, לעומת רווח של 3.84 מיליארד דולר או 1.34 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של 3.9%. בתוך כך, בדומה לחברות רבות אחרות בחרה וול מארט לא לספק תחזית לרבעון הנוכחי.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
