סוף הקפיטליזם? רווח זה לא הכל

במסמך שפרסם "השולחן העגול העסקי", ארגון המאגד את החברות החזקות במשק האמריקאי, הם מתחייבים לפעול למען כל בעלי העניין בחברות שלהן, כולל העובדים והקהילות. עכשיו נשאלת השאלה: האם זה ייושם בפועל?
ארז ליבנה | (8)

מאז אמצע שנות ה-80, התאגידים בארצות הברית אימצו שיטת ניהול שנקראת "ראשוניות בעלי המניות", שמטרתה למקסם את הרווח של בעלי המניות הראשיים של חברה על פני כל שיקול אחר. עכשיו, למעלה מ-30 שנה, יש אפשרות לשינוי מהותי בתפישה הכלכלית, שרבים טוענים כי הובילה חברות רבות להתמקד ברווחים קצרי טווח עבור גרעיני שליטה, במקום יצירת רווח מתמשך עבור כל בעלי העניין בחברה.

 

"השולחן העגול העסקי" – ארגון המאגד לתוכו עשרות מנכ"לים של החברות הגדולות בארצות הברית, בהם מנכ"לי אמריקן איירליינס, אמריקן אקספרס, אמזון, בנק אוף אמריקה, אפל, בואינג, נאסדאק ועוד ועוד – פרסם מסמך בו כלל המנכ"לים מתחייבים לשינוי בסדר העדיפויות של תאגידי הענק אותם הם מנהלים.

 

לטענתם, הם יחלו לפעול לכך שהחברות שהם מנהלים לא יפעלו רק לטובת שורת הרווח של בעלי המניות, אלא לטובתם של כל בעלי העניין בחברה – בהם העובדים, הקהילה והלקוחות.

מעבר מבעלי מניות לבעלי עניין

במסמך בעל 5 הנקודות המנכ"לים מתחייבים לשורה של הבטחות לשינויים מרחיקי לכת באופן שבו ינהלו עסקים. הנה 5 הנקודות:

 

הענקת ערך ללקוחותינו. אנחנו נעמיק את המסורת של חברות אמריקניות ונוביל את הדרך לענות על הציפיות של הלקוחות ואף מעבר לכך.

- השקעה בעובדים שלנו. זה מתחיל מתשלום הוגן ואספקה של הטבות חשובות. זה כולל תמיכה באמצעות הכשרה וחינוך, שיאפשרו להם לרכוש יכולות חדשות הנדרשות לעולם המשתנה במהירות. נקדם גיוון, הכללה (של כל האוכלוסיות) וכבוד.

- ניהול עסקי אתי עם הספקים שלנו. אנחנו מחויבים להיות פרטנרים עסקיים טובים לחברות אחרות, קטנות כגדולות, שיעזרו לנו לעמוד במשימות שלנו.

- תמיכה בקהילות שבתוכן אנחנו עובדים. אנחנו מכבדים את האנשים בקהילות שלנו ולשמור על הסביבה באמצעות מעבר לשיטות עבודה ברי קיימא.

- יצירת ערך לטווח ארוך לבעלי המניות, שכספם מאפשר לחברות להשקיע, לגדול ולחדש. אנחנו מחויבים לשקיפות והתנהלות אפקטיבית עם בעלי המניות. 

לסיכום, חברי השולחן העגול קובעים כי "כל בעלי העניין הוא חיוני. אנחנו מתחייבים לספק ערך לכול בעלי העניין, למען ההצלחה העתידית של החברות שלנו, הקהילות שלנו והמדינה שלנו".

 

עכשיו עוברים לשלב החשוב: לביצוע

שלא תטעו, מדובר במהפכה של ממש במחשבה העסקית האמריקאית. לדאגה היחידה לשורת הרווח של בעלי המניות בכל רבעון יש תחלואות רבות, שהובילו לפערים בלתי נתפסים בין השכבות הגבוהות באוכלוסייה לשכבות הנמוכות.

 

עם זאת, כציניקן מובהק, גם אני הרמתי גבה כשקראתי את המסמך. האם באמת עידן המרדף אחרי הרווח המהיר בכלכלה האמריקאית מסתיים? אז זהו שלא בטוח. אבל גם אסור לזלזל בהצהרה החתומה הזו. חלקים ממנו "נכתבו" על ידי הלקוחות עצמם, שיותר מעורבים בעמדות של התאגידים, שנדרשים לאחריות תאגידית, אחרת הם סופגים מטחים מהציבור האמריקאי ומסתכנים בחרמות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אפילו האדם הנאיבי ביותר לא יאמין שהכול ישתנה בתחלואי התאגידים בן-לילה. אבל זה בהחלט צעד שבכיוון הנכון. מספיק להסתכל על יוזמת RE100, עליה חתמו ענקיות גלובליות כמו קוקה קולה, גוגל ועוד, שחתרו להגעה ל-100% אנרגיה מתחדשת בעסקיהם – ושבחלקן הגדול כבר עמדו ביעדים אלה – כדי לדעת שלמסמך זה יש חשיבות עצומה.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 27/08/2019 08:17
    הגב לתגובה זו
    כסף, הרס את העולם ואת הערכים
  • 4.
    אייבי 27/08/2019 08:16
    הגב לתגובה זו
    תראו מה קורה באמזונס
  • 3.
    יום אבל למצביעי זהות, העובדים עוד עלולים לקבל פירורים (ל"ת)
    ספרטקוס 21/08/2019 08:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כפיר 21/08/2019 06:47
    הגב לתגובה זו
    קפיטליזם הוא הביטוי הכלכלי של הליברליזם במובנו הקלאסי ולא "עשיית רווח מהיר". השאת ערך ללקוחות ושכר אטרקטיבי לעובדים הם לא עניין חדש ואלמנטים כאלה מופיעים בחזונן של חברות רבות כבר עשרות שנים. לקרוא לזה מהפכה זה לא רק מוגזם אלא ההיפך מהאמת.
  • אייבי 27/08/2019 08:18
    הגב לתגובה זו
    והעולם נעלם
  • 1.
    אופטימי 20/08/2019 23:03
    הגב לתגובה זו
    מכינים תירוץ לירידות...
  • אנונימי 27/08/2019 08:20
    הגב לתגובה זו
    יהיו ירידות חדות מאוד
  • אנונימי 27/08/2019 08:18
    הגב לתגובה זו
    תרוצים ליום השחור
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

לארי אליסון (גרוק)לארי אליסון (גרוק)

הילד היתום והעני שהפך לאיש העשיר בעולם - סיפור חייו של לארי אליסון

התחנות בדרך, הכישלונות, התובנות - "יש לי את כל החסרונות הדרושים להצלחה; הרגשתי שאני צריך להוכיח את עצמי כל יום. זה יצר בי רעב שלא נרגע לעולם"; החבר סטיב ג'ובס, המנכ"לית צפרא כץ והדרך ל-400 מיליארד דולר

מנדי הניג |

זה היום של לארי אליסון. הוא הרוויח היום 100 מיליארד דולר במקביל לנסיקה המדהימה במניית אורקל והפך לאיש העשיר בעולם. ההתחלה היתה קשה מאוד. הסיפור שלו השראה לאנשים שמתחילים מלמטה. השראה ליזמים. הרעב שלו להצלחה מעורר קנאה, היכולות שלו פנומנליות. הביצועים שלו מרשימים ומוכיחים שהכישלונות הם השיעורים הטובים ביותר להצלחה. קבלו את הדרך של אליסון מילד יתום ועני לאיש העשיר בעולם.   

לארי ג'וזף אליסון נולד ב-17 באוגוסט 1944 בברונקס, ניו יורק, לעולם שלא רצה אותו. אמו, ססיל, הייתה נערה בת 19 שלא יכלה לגדל אותו. אביו הביולוגי היה טייס קרב של חיל האוויר האמריקני, אך נעלם עוד לפני הלידה. כבר ברגעיו הראשונים היה לארי ילד "דחוי".

בגיל תשעה חודשים בלבד חלה בדלקת ריאות קשה. אמו הצעירה, נואשת וחסרת תמיכה, החליטה למסור אותו לאחותה לואיז ולבעלה לואיס אליסון - זוג יהודים משיקגו. הם אימצו אותו כאילו היה בנם. אבל תחושת היתמות ליוותה אותו לאורך ילדותו והעצימה כשאימו החורגת נפטרה.  

 שיקגו של שנות ה-40-50 הייתה אז עיר תעשייתית קשה, כשהשכונות היו מחולקות אתנית - איטלקים, אירים, יהודים. משפחת אליסון חיה בדרום העיר, בסביבה יהודית מסורתית. מצד אחד, ערכים של חריצות והשכלה; מצד שני, קשיחות.

לארי גדל בידיעה עמומה שהוא לא בדיוק "שייך". אביו המאמץ, לואיס, היה מהנדס חשמל מתוסכל שלא הצליח להגשים את חלומותיו. הוא דרש מצוינות אך לא האמין בבנו המאומץ. "אתה הטעות הגדולה של חיינו", נהג לומר. שנים מאוחר יותר סיפר לארי: "כשהאדם שאמור להאמין בך הכי הרבה אומר לך שאתה טעות - אתה מפתח עקשנות להוכיח לו שהוא טועה".