הגרף שמניע את טראמפ: המספרים שמאחורי מלחמת הסחר
דולנד טראמפ נשיא ארה"ב זעזע בימים האחרונים את השווקים כאשר אמר כי יטיל מסים על ייבוא פלדה. הודעת הנשיא האמריקאי גררה תגובות גינוי מסביב לגלובוס, ובמקביל הרעידה את השווקים.
תגובת השווקים בימים רביעי וחמישי שיקפה את החשש מפני הצתה של מלחמת סחר עולמית, שתחזיר את הסחר העולמי עשרות שנים לאחור. חלק גדול מהצמיחה בשנים האחרונות מיוחסת לתהליך הגלובליזציה שאיפשר סחר כמעט חפשי בין מדינות, בכפוף לאמנות ושיתופי פעולה. החשש הוא כי הטלת מכסי מגן על סחורות שנכנסות לארה"ב תגרום לעוד מדינות לנקוט בצעדים דומים, שעלולים לפגוע במסחר ולהביא לפגיעה בכלכלה.
נחוש לשנות את המצב הקיים
סביר להניח כי תרחיש יום דין, לפיו הכלכלה העולמית תחזור עשרות שנים לאחור לא יתגשם. אולם נראה כי טראמפ לא חושש ממלחמה כזו.
אולי כחלק ממשא ומתן עתידי נחוש טראמפ להראות כי אינו מתכון להתקפל, וברצונו לשנות את המצב הקיים. בסוף השבוע האחרון ציין טראמפ כי בהתחשב בכך שארה"ב מפסידה בזירה הבינלאומית בנושא, מלחמת סחר רק עתידה להטיב עימה. בשביל להוסיף שמן למדורה טראמפ אף איים להטיל מסים על כלי רכב המיובאים לארה"ב מאיחוד: "אם האיחוד האירופי מעוניין להעלות עוד יותר את המכסים המאסיביים ואת המחסומים המונעים מחברות אמריקאיות לעשות שם עסקים, אנו פשוט נטיל מכסים על המכוניות שלהם שנכנסות בחופשיות לארה"ב. הם גורמים לכך שמכירת המכוניות שלנו (ועוד מוצרים) באירופה נהפכה לבלתי אפשרית", כתב טראמפ.
קודם לכן כתב טראמפ: "לארה"ב יש גירעון מסחרי של 800 מיליארד דולר מדי שנה בגלל הסכמי סחר ומדיניות 'טיפשיים ביותר'. המשרות וההון שלנו עברו למדינות אחרות, שזכו ביתרון על פנינו. הם צוחקים על המנהיגים הטיפשים שהיו לנו. לא עוד!".
ההצהרה של נשיא ארה"ב מגובה במספרים. נתוני 2017 שיצאו לאחרונה מצביעים על המגמה שתיאר: הגירעון המסחרי של ארה"ב הגיע לרמה של 566 מיליארד דולר בשנת 2017. כלומר ארה"ב שילמה עבור מוצרים ושירותים שהגיעו לארה"ב יותר מאשר מדינות אחרות שילמו לה על מוצרים שהיא ייצא. הייבוא לארה"ב הסתכם ב-2017 ב-2.896 טריליון דולר, ואילו הייצוא עמד על 2.329 טריליון דולר.
בדיקת מאזן הסחר מראה כי מאז שנות ה-90' ארה"ב מייבאת יותר מוצרים ושירותים מאשר היא מייצאת. במצב כזה המעצמה הגדולה בעולם נמצאת בגירעון אדיר של מאות מיליארדים בכל שנה (ראו גרף לעיל). המשמעות הכלכלית היא שהתעשיה היצרנית בארה"ב דועכת, ומדינות אחרות "מייצאות את האבטלה" שלהן לארה"ב.
מי רוצה מכונית אמריקאית?
בעבר מכונית אמריקאית היתה נחשבת לסמל סטטוס. אולם דעיכת תעשיית הרכב האמריקאית, ובמקביל שיפור היכולות של היצרניות ממזרח אסיה והיצרניות האירופאיות (בעיקר גרמניה) שינו תדמית זו.
טראמפ לא טועה כאשר שם דגש מיוחד על נושא כלי הרכב. בשנת 2017 ייבוא כלי רכב והחלפים לארה"ב עמד על 359 מיליארד דולר, במקביל ייצא ארה"ב כלי רכב וחלפים בהיקף של 157.5 מיליארד דולר. כלומר סעיף הרכב והחלפים בלבד תרם יותר מ-200 מיליארד דולר, שהם יותר משליש מהיקף הגירעון הכולל.
מנצחת בשירותים, מפסידה במוצרים
בשנת 2017 הגירעון של הסחורות והשירותים עמד, כאמור, על 566 מיליארד דולר. אז למה התכוון טראמפ שאמר 800 מיליארד דולר? התשובה היא פירוק רכיבי הגירעון.
בתחום הסחורות והמוצרים ארה"ב אכן סבלה מגירעון של 810 מיליארד דולר. הייבוא לארה"ב של סחורות ומוצרים הסתכם בהיקף של 2.36 טריליון דולר, ובמקביל היא ייצאה סחורות בהיקף של 1.55 טריליון דולר. מה שסייע לארה"ב לצמצם את הגירעון מ-810 מיליארד דולר ל-566 מיליארד דולר הוא תחום השירותים, בו נכללים השירותים הפיננסים, המיחשוב והמו"פ.
בתחום זה לארה"ב, בזכות היותה מרכז חדשנות, עודף משמעותי. ארה"ב סיפקה לעולם שירותים בסכום של 777.9 מיליארד דולר, וקיבלה שירותים בסכום של 533.9 מיליארד דולר - כלומר עודף של 244 מיליארד דולר. כלומר ארה"ב נמצאת בגירעון סחר של מוצרים, אך בעודף של סחר בשירותים.
מעבר לגירעון הסחר ויחסים בין המדינות, המגמה הזו גורמת לבעייה חברתית בתוך ארה"ב. כבר במהלך קמפיין הבחירות דיבר טראמפ רבות על חוסר הגיון בהסכמי הסחר הנוכחיים, לפיהם סין מקבעת את המטבע שלה (היואן) בשער יחסית נמוך ומאפשרת יצוא זול של מוצרים. ייבוא מוצרים אלו לארה"ב לא איפשר לתעשיה אמריקאית להתחרות עם עלויות הייצור בסין, וגרם למפעלי תעשייה רבים בארה"ב לסגור את שעריהם בשנים האחרונות.
סגירת מפעלי התעשייה פוגעת בראש ובראשונה בעובדי הייצור - קהל שתמך בבחירות בטראמפ. מפעלי התעשייה בארה"ב נסגרים, ועובדי הצווארון הכחול סובלים משחיקת שכר משמעותית בעשורים האחרונים. במקביל אליהם עובדי ההיי-טק והשירותים הפיננסים - אותן התעשיות בהן ארה"ב בעודף מסחרי - נהנו בעשורים האחרונים מעליית שכר משמעותית.
הצעד של טראמפ, בין אם ייצא אל הפועל או לא, עושה עבורו עבודה פוליטית חשובה בתוך ארה"ב. הוא מסמן לבוחרים שלו כי הוא נלחם עבורם בזירה הבינלאומית.
כמעצמה הגדולה בעולם, בעלת כוח הכלכלי הגדול בעולם, סביר להניח שאף מדינה לא תרצה לסגור את שערי נמליה לכיוון ארה"ב. כך שנזק אמיתי סביר להניח שלא יקרה. בין אם המהלך יצליח ויגרום למו"מ שיגדיל את הייצוא האמריקאי, ובין אם לא - טראמפ כבר סימן לבוחרים שלו שהוא נלחם עבורם בכל עולם.
המדינות שארה"ב נמצאת מולן בגירעון במאזן המסחרי (2017):
1. סין - 375 מיליארד דולר
2. מקסיקו - 71 מיליארד דולר
3. יפן - 68.8 מיליארד דולר
4. גרמניה - 64.3 מיליארד דולר
5. ויאטנם - 38.3 מיליארד דולר
6. אירלנד 38.1 מיליארד דולר
7. איטליה 31.6 מיליארד דולר
8. מלזיה - 24.6 מיליארד דולר
9. הודו - 22.9 מיליארד דולר
10. דרום קוריאה - 22.9 מיליארד דולר
מול מי נמצאת ארה"ב בעודף? הונג קונג (32.5 מיליארד דולר), הולנד (24.5 מיליארד דולר), איחוד האמירויות הערביות (15.5 מיליארד דולר), בלגיה (14.8 מיליארד דולר) ואוסטרליה (14.6 מיליארד דולר).
- 19.אלכס 05/03/2018 16:16הגב לתגובה זוסין קרוב לוודאי, בהתחשב בכל הפעולות האנטי-אמריקאיות שלה. מקסיקו, שיחטפו עם כל התלונות שלהם על החומה. דרום-קוריאה, אם היא לא תזרום עם הצעדים של טראמפ נגד סין. ומדינות מסויימות באירופה אם הן יטילו מכסים מנגד. אבל מספיק רק מלחמת סחר מול סין כדי לזעזע את כל העולם.....
- 18.הייטקיסט, גבעתיים 05/03/2018 15:32הגב לתגובה זולא קשה להבחין שעורכי האתר אינם אוהדי טראמפ גדולים, בלשון המעטה, אך אני מוכרח לציין שזאת הכתבה ההוגנת והיחידה בעלת יושרה עיתונאית (מצרך נדיר שקשה למצוא בימינו) שקראתי על סוגיית המכסים שהטיל טראמפ. זאת בניגוד מוחלט לשטיפת המוח השמאלנית אנטי-טראמפית שניתן למצוא בכלכליסט ודה-מרקר, שבבליץ כתבות פרשנות בימים האחרונים תיארו את המהלך כחסר כל היגיון או תועלת, ואת טראמפ כרגיל כאידיוט גמור שלא מבין בעצמו מה הוא עושה, ומוביל את העולם למלחמת סחר שתמית על כולנו אסון נוראי.זה בכלל לא משנה מה דעתי בעניין, לפחות שמח לדעת שקיים מקור חדשות שהמטרה שלו היא לספק חדשות ולא להטות את דעת הציבור לאג'נדה פוליטית כזו או אחרת.
- 17.רוני 05/03/2018 15:24הגב לתגובה זונמאס לאמריקאים להיות הטיפשים שמממנים את כל העולם ומקבלים ביזיונות על זה. אובמה החלש הרס המון ב8 השנים האחרונות. תשאלו מי שגר בארה"ב ותראו מה קרה מבחינת מפעלים שנסגרו ועוד. ארה"ב היום בעיקר זה מדינת שירותים ומיעוט תעשייה. טראמפ יודע טוב מה שהוא עושה!
- 16.בא 05/03/2018 13:58הגב לתגובה זוומכשירים פיננסיים.
- 15.סוף סוף נשיא גבר,ממסחר עים קומוניסטים הוא אסון ללמערב. (ל"ת)בא 05/03/2018 13:45הגב לתגובה זו
- 14.דוד מירושלים 05/03/2018 13:15הגב לתגובה זוזה שערות של ראשו של אדם שנמצא אחריו. לפני שכותבים שטויות כדאי לבדוק. זה מראה על חכמתך
- 13.למה שמו לדונאלד כיפה על הראש? התגייר הטמבל? (ל"ת)הרב בר 05/03/2018 11:41הגב לתגובה זו
- יוסי 05/03/2018 14:54הגב לתגובה זוזו לא כיפה, זהו קצה הראש של מישהו שעומד מאחוריו...
- 12.מאיר 05/03/2018 11:16הגב לתגובה זואמריקאי ממוצע מאבד את ביתו פעמיים בחייו הגיע הזמן ש האירופאים ישלמו מיסים
- 11.מישהו 05/03/2018 09:16הגב לתגובה זוברור שארה"ב מייבאת יותר ממה שהיא מייצאת. בשביל זה צריך כתבה? כל אחד יודע את זה, עם כל הייצור של סין, הכל בארהב made in China כבר שנים. השאלה היא כמה מסים מטילה אירופה למשל על מכוניות אמריקאיות. טראמפ טוען שמדינות אחרות מטילות מסים גבוהים על מוצרים אמריקאים בעוד שבאמריקה מטילים מיסים נמוכים יותר על ייבוא.
- 10.תודה לאלי שמעוני. כתבה מאירת עיניים (ל"ת)יוסף 05/03/2018 00:33הגב לתגובה זו
- 9.אחד שעבר פה 05/03/2018 00:28הגב לתגובה זושאפו וכל הכבוד לכתב כבר יומיים אני מחפש שמישהו יסביר את ההגיון בשגעון כנראה דה מרקר שכחו שהם עיתון כלכלי או שהם לא מסוגלים לראות לא מאוהב בטראמפ הוא כנראה קריזיונר ובכלל בכלכלה קלאסית מכסים זה לא פתרון אבל לעשות ממנו אידיוט טוטאלי הוא הרי כנראה מבין משהו בכלכלה - אם לא תבין [ללא קשר להסכמה] לא תדע להגיב נכון כלכלית האג'נדה לא חשובה שוב שאפו לכתב יומים חיפשתי הסבר
- מיקי 05/03/2018 10:52הגב לתגובה זוהיו פעם כלכליים -מקצועיים -ניטראלים . נדבקו "בחידק התיקים הטורפים" צריך לתקן את חוק תעמולת בחירות , במצב הקיים אנחנו כבר 3 שנים בתעמולת בחירות .מגעילה . את כל הרעש צריך לשמור לחודש לפני הבחירות וגם זה בצורה מאוזנת .
- 8.כאוס עולמי החל . (ל"ת)דן 04/03/2018 22:51הגב לתגובה זו
- 7.כמו בארץ עושיםלביבי 04/03/2018 22:16הגב לתגובה זוהכל קשקוש
- 6.כתבה מדהימה (ל"ת)עושה שכל 04/03/2018 21:51הגב לתגובה זו
- 5.מלך! הלוואי מישהו עם ביצים גם עלינו. (ל"ת)ישראל 04/03/2018 21:49הגב לתגובה זו
- ברטה 05/03/2018 03:31הגב לתגובה זוזה יהיה מעניין . אם אתה מעלה מכסים ב-10 % אתה מייקר את היבוא ובעצם מרוויח על חשבון היצואן בחו"ל , כמו בדלק אין לישראל נפט אבל המס על הנפט מכניס יותר מכל מאגר תמר . ומצד שני יכול להוריד את המע"מ ,ולהוזיל שרותים פנים ארציים כמו חשבונות חשמל , מים . אם כבר יוקר מחייה צריך להבין ש-1 אחוז מע"מ על כלי רכב שווה הרבה יותר ממכס על מקררים ואוזניות .
- 4.אזרחית 04/03/2018 21:31הגב לתגובה זוטראמפ הוא נשיא של יום האתמול. ארה"ב צריכה יותר מכול השקעה חדשה אך ניכרת בתשתית החינוך. כדי להכשיר את אזרחיה הצעירים ליום המחר. היא רחוקה מכך
- 3.אין אין 04/03/2018 21:17הגב לתגובה זויתרונה הגדלת הסחר העולמי זה בצד הגלובלי בצד המדינות חסרונות לגבי מדינות בהן עלויות הייצור גבוהות תחרות לא הוגנת מדינות בעלות עלויות ייצור נמוכות מציפות מגינות עם עלויות ייצור גבוהות בסחורה שירותים זה ייצוא אבטלה תעשעות שלמות נהרסו בארהב בגלל זה גם בישראל תעשיות שלמות נעלמו עובדיהן פוטרו. זוהי הבעיה כלכלה זה לא רק הייטק גם תעשיית מכוניות תעשיות מסורתיות דעלולות להעלם בגלל סה .
- 2.אין אין 04/03/2018 21:11הגב לתגובה זואחלה כתבות כלכלה נטו אתר כלכלי נטו
- מסכים (ל"ת)מסכים 05/03/2018 01:51הגב לתגובה זו
- 1.אובייקטיבי 04/03/2018 20:28הגב לתגובה זוטראמפ מאיר לעולם את הדרך -לא תהיו עצמאיות תתנוונו
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
השבוע מגיע הרגע שהמשקיעים ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ חיכו לו: הפדרל ריזרב צפוי לחזור למדיניות הקלות מוניטרית. נתוני התעסוקה החלשים ונתוני האינפלציה המתונים פתחו את הדרך להורדת ריבית של לפחות 0.25 נקודות בסיס. הישיבה של הפד ביום שלישי-רביעי הקרוב תסמן את החזרה למסלול הקלות שהחל בספטמבר אשתקד והופסק בדצמבר. יו"ר הפד ג'רום פאוול ובכירים נוספים רמזו בשבועות האחרונים על הקלה קרובה. השאלות שנותרו הן מתי ובאיזה היקף.
טראמפ, מצדו, מאמין שהתשובות הן "מיד" ו"הרבה". שוק החוזים העתידיים מתמחר הורדה של רבע נקודה ברמת ודאות של 90%, עם סיכוי של 10% להורדה כפולה של חצי נקודה. עד דצמבר, השוק מתמחר הקלה של לפחות 0.75 נקודות בסיס.
מה קורה ביפן
בנק יפן עומד בפני הדילמה ההפוכה. העלאת ריבית ב-19 בספטמבר נראית כעת רחוקה, בעיקר בגלל חוסר הוודאות הפוליטית במדינה. יפן לא תדע מי ראש הממשלה הבא שלה עד 4 באוקטובר לכל הפחות. המועמדים המובילים לראשות הממשלה, סנאה טקאיצ'י ושינג'ירו קויזומי, מייצגים גישות סותרות למדיניות הכלכלית. טקאיצ'י תומכת בהוצאה ממשלתית גבוהה ובמדיניות מוניטרית רופפת, בעוד קויזומי מייצג המשכיות למדיניות הזהירה הנוכחית.
סביבה של הקלה בארה"ב יוצרת בעיה נוספת עבור בנק יפן. העלאת ריבית במצב כזה עלולה לערער את שוק האג"ח הפגיע ביפן, לחזק את הין ולפגוע במניות שהגיעו לרמות שיא. סיכויי העלאת ריבית בסוף השנה ירדו מ-72% לכ-50%.
- מחלוקת בפדרל ריזרב: וולר דורש הורדות ריבית מיידיות – בכירים אחרים קוראים לזהירות
- ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קורה באירופה
בבריטניה המצב שונה. בנק אנגליה צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי ביום חמישי, כאשר האינפלציה עדיין גבוהה מהרצוי ומסרבת לרדת. האנליסטים שדחפו בעבר להקלות מוניטריות משנים עכשיו את עמדתם. נתוני האינפלציה לאוגוסט יפורסמו יום רביעי, ואם הם יישארו גבוהים, זה יחזק את הטענה שבנק אנגליה לא יוכל להקל בקרוב. נתוני התעסוקה שיפורסמו ביום שלישי גם הם חשובים להבנת התמונה.
