היומיים הקרובים צפויים להיות גורליים לעתידה של יוון. אתמול הבורסות רשמו ראלי מסחרר ברקע לתוכנית חדשה שהציג ראש ממשלת יוון - תכנית שהתקבלה בצורה טובה ע"י האיחוד האירופי שהגדיר אותה כבסיס טוב להתקדמות. מדובר בעניין דרמטי שכן לאחר 5 חודשים של מו"מ ללא שום התקדמות, אתמול סוף סוף נראה היה שהפערים מצטמצמים - ולכן מדדי המניות הגיבו כפי שהגיבו. ועדיין, זה לא סוף הסיפור. 48 השעות הקרובות הן קריטיות.

מדד הדאקס שקפץ אתמוך 3.8%, עולה כעת עוד 1.1%. מדד המניות באתונה שטס 9% אתמול, עוד כעת עוד 4.7% והחוזים בוול סטריט נסחרים בעליות של 0.3%. לסקירת המסחר באירופה - לחץ כאן.

נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, שעמד בראש פסגת החירום של המנהיגים אתמול, הגדיר את ההצעות היווניות כ-"צעד חיובי". לדבריו של טוסק, מטרת הפגישה אתמול הייתה ליצור בסיס נוח לפגישת שרי האוצר האירופים ביום רביעי, וזאת לקראת אישור הסכם על ידי המנהיגים עצמם ביום חמישי בבוקר.

עוד לפני הצגת הפרטים, נציין כי ההצעה היוונית כבר גוררת תגובות זועמות במדינה על "נדיבותה" של ההצעה, וחברי פרלמנט יוונים הגיבו בכעס רב על הוויתורים אותם הציעה אתונה הציעה בשיחות אתמול. אם מאבקו של ראש הממשלה היווני עד עתה היה מול מנהיגי אירופה - כעת עליו להיאבק בזירה הפוליטית הפנימית: ממשלתו מורכבת ממפלגות סוציאל דמוקרטיות ו-מאאויסטיות (תומכות במאו צה-טונג הקומוניסט). מפלגות השמאל יעשו לציפראס חיים קשים בדרך לאישור ההסכם החדש. ואכן, סגן יו"ר הפרלמנט באתונה הזהיר כי ההצעות לא יעברו בקלות בפרלמנט. במידה והפרלמנט לא יאשר את ההצעה הסופית של יוון, ראש הממשלה אולי ייאלץ להכריז על בחירות חדשות או משאל עם - ואלו יאריכו (שוב) את תקופת חוסר הוודאות.

• אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
• השביתה המקומית שהובילה לשינוי בכל כלכלת פולין ומה קרה היום לפני 37 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

משימתו החדשה של ציפראס, אם כן, תהיה להרגיע את האגף השמאלי של מפלגתו, שחלקים ממנו היה רוצה שההצעה החדשה תתמקד יותר בהעלאות מיסים לחברות ובעלי הכנסות גבוהות, ופחות בקיצוצים בהוצאות הממשלה. אגף זה, המחזיק כ-40 מושבים בפרלמנט, ומורכב כאמור מקומוניסטים לשעבר וקיצונים אחרים בעלי קשר הדוק עם איגודים מקצועיים, יכול להביס את הממשלה אם יצביע נגד התכנית.

ההצעה היוונית העדכנית כוללת הטלת מסים גבוהים יותר וצמצום האפשרויות לפרישה מוקדמת - אך לא קיצוצי פנסיה ושכר, כמו שרצו המדינות המלוות.  כפי הנראה, ראש הממשלה של יוון, אלכסיס ציפראס, גם הצליח להמנע מהעלאת מע"מ על מוצרי חשמל במדינתו, ונמנע גם מהחלשת חוקים להגנת העובד היווני. זו הנקודה להזכיר כי ציפראס נבחר בחודש ינואר בהבטחה לסיים את תקופת הצנע במדינתו, והבטיח גם למנוע העלאת מיסים. בתור מנהיג מפלגת השמאל ביוון, הקו האדום עליו הצהיר זה פגיעה בפנסיות של היוונים, ונראה כי הוא בדרך להצלחה בנושא זה.

ההצעה היוונית צפויה לחסוך 2.7 מיליארד אירו למדינה, שהם 1.5% מהתוצר המקומי הגולמי שלה ב-2015. בשנה הבאה תחסוך המדינה 5.2 מיליארד אירו, המהווים כבר 2.87% מהתוצר, לעומת חסכון של 3.6 מיליארד אירו בהצעה הקודמת.

• סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
• מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

למרות ההתקדמות בגובה החסכון שהיוונים מציעים, קיימות עדיין נקודות מחלוקת בין המדינות בגוש: 

בנושא הפנסיות, שנראה שהינו קו אדום לממשלה היוונית, הנושים של יוון ביקשו באופן עקבי כי המדינה תמנע פרישה מוקדמת של עובדים. אכן, יוון הציעה להעלות את גיל הפרישה בהדרגה ל -67 ולרסן את הפרישה מוקדמת, אך נשאלת השאלה כמה זמן זה ייקח לממשלה היוונית להעלות את גיל הפרישה ל -67. בנוסף, ממשלת השמאל ביוון  רוצה להגדיל גובה ההפרשות לפנסיה ולבצע קיצוצים על פני שלוש שנים, החל מה-1 בינואר 2016, כך שהגיעה בעובדים לא תהיה קיצונית מדי. מול רצון זה - המדינות הנושות מעוניינות ברפורמה בפנסיות כבר מתחילת החודש הבא, וביטול "מענק הסולידריות" לגמלאים.

בנושא המיסוי, המדינות הנושות דורשות מיוון להעלות את גובה המע"מ במדינה ל-23% על כל מוצרי הצריכה פרט למזון, תרופות ומלונות, שם יהיה גובה המס כ-11%. מולם, הממשלה היוונית רוצה לשמור על מע"מ על מוצרים בסיסיים מסוימים ושירותים בשיעור נמוך יותר, בטענה כי עליהם להגן על האזרחים הפגיעים ביותר מבחינה כלכלית, שכן המע"מ נתפס כמס רגרסיבי.

עוד מבחינת המיסוי, נזכיר כי ההצעה הראשונית של יוון הייתה להטיל מסים בגובהה 6% על תחום הרפואה, ספרים ותיאטראות, 11% על עיתונים, מזון, אנרגיה, מים, בתי מלון ומסעדות, ו- 23% אר על שאר המוצרים והשירותים. הנושים כמובן לא מקבלים את זה, וכעת הגיעה ההצעה החדשה.

על פי העיתונות היוונית, המחלוקת העיקרית היא בתחום האנרגיה: יוון לא זזה משיעור מס של 13% על חשבונות חשמל ואילו הנושים דוחפים ל- 23%.

באופן לא מפתיע, הן אזרחי גרמניה (המלווה הגדולה ליוון) והן אזרחי יוון מרגישים כי הצד השני נוקשה מדי. 78% מאזרחי גרמניה מרגישים כי ממשלת יוון לא מבינה את צרכי מדינתם, בעוד 67% מאזרחי יוון מרגישים אותו דבר כלפי ממשלת גרמניה.

אתמול אמר ציפראס כי "הכדור במגרש של המדינות המלוות. עליהן לספק הסכם שיאפשר ליוון לשלם את חובה, עם חבילת צמיחה שתאפשר לנו ליצור כלכלה בת קיימא". 

למרות האווירה האופטימית, נציין כי דווקא שר האוצר הגרמני, שמדינתו היא המלווה הגדולה ביותר ליוון, היה השלילי מבין משתתפי הפסגה, ואמר כי הוא לא רואה שום דבר חדש באמת בהצעה היוונית.