
אימפריית MrBeast: הצלחה מסחררת, הפסדי ענק וביקורת גוברת
ג’ימי דונלדסון, היוטיובר המפורסם בעולם, בנה סביבו מכונה שמייצרת תוכן בקנה מידה תעשייתי ומגלגלת מאות מיליוני דולרים בשנה. אבל מאחורי הסרטונים הצבעוניים והפרסים המפלצתיים מסתתרת חברה שמפסידה עשרות מיליונים, מתמודדת עם תביעות, ביקורת על תנאי עבודה וטענות
שמדובר בשואו שמטשטש גבולות בין בידור למסחור. דונלדסון מצדו ממשיך לחלום בגדול - להקים יקום קולנועי שלם ולבנות את “דיסני של עידן היוטיוב”
המודל של MrBeast פשוט, לפחות על פני השטח: סרטון אחד מושקע, עם רעיון קיצוני וכותרת שמושכת את הצופה, אמור לייצר מאות מיליוני צפיות. דונלדסון משקיע בסרטון ממוצע בין 3 ל-4 מיליון דולר, ולעתים הרבה יותר. אחד הסרטונים הבולטים, למשל, היה שחזור עצום של סדרת Squid Game, עם סטים מורכבים ופרסים של מאות אלפי דולרים, שנהפך לאירוע תרבותי עם כמעט 900 מיליון צפיות. ההשקעות העצומות הללו הופכות את הערוץ שלו למכונת תוכן ייחודית, אבל גם יקרה מאוד. ב-2024 הפסידה Beast Industries יותר מ-60 מיליון דולר - הפסדים שמקורם כולו בסרטונים. החברה אפילו השקיעה בין 10 ל-15 מיליון דולר בהפקות שבסופו של דבר נגנזו לחלוטין כי לא עמדו בסטנדרטים של דונלדסון.
מאחורי כל סרטון עומד מערך הפקה מרשים: כ-450 עובדים, מהם יותר מ-300 מוקדשים ליצירת תוכן. יש צוותי תפאורה שבונים סטים ייחודיים - לעתים משמידים אותם ואז בונים אותם מחדש לסרטון אחר - מחלקות ייעודיות לתאורה, פעלולים, תסריטים וצוות שלם שאחראי רק על תמונות ממוזערות שמופיעות ביוטיוב. העלויות האדירות האלה נועדו לייצר את מה שדונלדסון מכנה “באנגר קונטנט”, תוכן שאי אפשר להתעלם ממנו ושנועד לכבוש את אלגוריתם ההמלצות של יוטיוב.
אבל לצד ההפקות הגרנדיוזיות, קיימים גם הקשיים: החברה מחפשת דרכים לחסוך בעלויות, צמצמה את פעילות ערוץ הגיימינג והפסיקה לבנות מחדש סטים ללא צורך. מנכ"ל החברה, ג'ף האוזנבולד, שם לעצמו יעד לחסוך יותר מ־100 מיליון דולר בשנה כדי להביא את החברה לרווחיות עד 2026 - משימה לא פשוטה בהתחשב בקצב השריפה הנוכחי של מזומנים.
ביקורת ותביעות: כשהבידור פוגש את המציאות
מאחורי החזות הצבעונית מסתתרות גם סערות משפטיות וביקורת ציבורית. רשת MrBeast Burger, שהחלה כמיזם תמיכה במסעדות בזמן הקורונה, ספגה תלונות על משלוחים מאוחרים, אריזות לא ממותגות ואף אוכל לא ראוי לאכילה. דונלדסון הגיש תביעה נגד שותפיו העסקיים בטענה לפגיעה במותג, בעוד שהשותפים טענו שהאשמות "מלאות שקרים".
גם ההפקות זכו לביקורת. הפקת Beast Games לאמזון פריים, שבה התחרו 1,000 משתתפים על פרס של 10 מיליון דולר, הובילה לתביעות בטענה להיעדר מזון מספק, טיפול רפואי לקוי ואפילו הטרדה מינית. יוטיוברית מוכרת בשם רוזנה פנסינו האשימה את דונלדסון בפיקוח על תנאי עבודה בלתי אנושיים, אם כי רבים מהמשתתפים סיפרו שהיו שמחים להשתתף שוב בפרויקט שכזה. דונלדסון עצמו טען שהדברים "מנופחים לגמרי" אך לא פירט אילו מהאשמות הוא מכחיש.
לצד זאת, הואשם דונלדסון גם בכך שהשתמש בספקי שוקולד שנחשדו בשימוש בעבודת ילדים - טענה שהוא דחה, והוא אף הבטיח לבנות שרשרת אספקה שתשמור על קודים אתיים. בנוסף לכך, הוא ספג ביקורת על איסוף מידע ממשתמשים צעירים במסגרת מבצעי פרסים של מותג Feastables, עד כדי כך שארגוני פרטיות לילדים בארה"ב דרשו חקירה של הרגולטור הפדרלי.
אחת השאלות המרכזיות שמעלות ביקורות כלפי MrBeast היא האם מעשי הנדיבות שלו הם באמת פילנתרופיה או פשוט תוכן שמייצר עוד צפיות. הסרטונים שבהם הוא מחלק מאות אלפי דולרים לאנשים אקראיים, מציל בעלי חיים או מממן קמפיינים של מים נקיים הפכו אותו ליקיר האינטרנט, אבל מבקרים טוענים כי מדובר ב"סחורה רגשית" - עיצוב רגעי התרגשות כדי למקסם מעורבות וצפיות. אפילו בתוך החברה עצמה מבינים שהכסף הגדול לא תמיד מתורגם לצפיות נוספות. דונלדסון עצמו הודה כי פרסים של מיליון דולר דווקא מפחיתים את האמון של הצופים הבינלאומיים, שמתקשים להאמין שמדובר בכסף אמיתי. לפעמים פרס של 100 אלף דולר מספיק כדי לשמור על המתח - וגם עולה הרבה פחות להפקה.
למרות הביקורת, אין סימנים שדונלדסון מאט את הקצב. הוא מתכנן להרחיב את עסקי Feastables לשווקים בינלאומיים, לשתף פעולה עם מותגים גדולים, להקים אולפן אנימציה ולפתח פלטפורמת משחקים. האוזנבולד שואף להפוך את MrBeast לדמות עולמית בסגנון מיקי מאוס, עם "יקום קולנועי" שיכלול סדרות, קומיקס, צעצועים ואפילו אפשרות להקים פארק שעשועים. החזון ברור: להפוך את היוטיובר הבודד לאימפריית מדיה שתחיה הרבה מעבר לאדם עצמו. השאלה שנותרה פתוחה היא האם הקהל ימשיך לרצות לצפות בניסויים הצעקניים האלה גם בעוד חמש או עשר שנים, או שהפיתוי הראשוני יפוג.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
