סונדאר פיצאי גוגל GOOGLE
צילום: Maurizio Pesce, flickr

צעד לפני פיטורין? גוגל מציעה בייאאוט לעובדים במגוון חטיבות

לאור "איומים חסרי תקדים" על עסקי החיפוש של גוגל, החברה מציעה פרישה מרצון לעובדים במגוון חטיבות , כולל בחטיבת מנוע החיפוש שלה

רן קידר | (2)

לאחר שבינואר האחרון, הציעה גוגל Alphabet 1.55%  תכנית פרישה מרצון (buyout) לעובדים בחטיבות הפלטפורמות והמכשירים, שכללה עובדים בצוותי אנדרואיד (רכב, טלוויזיה, שעונים חכמים ועוד), כרום, פיקסל, גוגל One ו-Photos וחטיבות נוספות, הפעם הצעד מגיע אל העובדים ביחידות הליבה של החברה: חטיבות מנוע החיפוש והפרסום. 

המהלך מגיע בעקבות "איומים חסרי תקדים" על עסקי החיפוש של גוגל מצד ChatGPT, ולאחר הפסד בתיק הגבלים עסקיים בארה"ב. ניק פוקס, שמוביל את קבוצת הידע של גוגל, כתב לכאורה באימייל לצוותו כי ההצעה מיועדת לעובדים בארה"ב בלבד. עוד נמסר כי ייתכן והפרישה מרצון מהווה שלב מקדים לפיטורים. גוגל גם אישרה כי ההצעה הורחבה לצוותי ההנדסה המרכזיים של החברה.

"בתחילת השנה, מספר צוותים השיקו תוכנית פרישה מרצון הכוללת פיצויי פרישה לעובדים מבוססי ארה"ב, וכעת צוותים נוספים מציעים את התוכנית כדי לתמוך בעבודתנו החשובה לעתיד," כתבה דוברת גוגל, קורטני מנצ’יני, בהצהרה. מנצ’יני הוסיפה: "מספר צוותים גם מבקשים מעובדים שעובדים מרחוק אך גרים ליד אחד המשרדים, לעבור ללוח עבודה היברידי, במטרה לעודד נוכחות פיזית משותפת."

המהלך האחרון של גוגל לצמצום מצבת כוח האדם מגיע לאחר כמה סבבי פיטורים ב-2024, ולחץ נרחב בתחילת 2023 שהוביל לפיטוריהם של כ-12,000 עובדים, כ-6% מכוח העבודה של החברה.

מניית אלפאבית, חברת האם של גוגל (GOOGL), עלתה בכ-1.3% ביום שלישי, אך נותרה בירידה של יותר מ-5% מתחילת 2025. במסחר המאוחר, המניה כמעט ולא השתנתה.

האם מאחורי כל גל פיטורין מתחבאת השקעה ב-AI?

גוגל מקצצת בכוח אדם כבר מספר שנים, במקביל להשקעה של עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח מודלים ומערכות בינה מלאכותית מתקדמים. בשנה שעברה הצהירה ענת אשכנזי, סמנכ"לית הכספים של אלפאבית (חברת האם של גוגל), כי החברה "שואפת לאזן בין השקעותינו ב-AI ובתחומי צמיחה אחרים לבין משמעת תקציבית שתאפשר את המימון לכך."

במסגרת התחרות הגוברת בתחום הבינה המלאכותית, גוגל שיפרה את היכולות של מודל ה-AI והצ'אטבוט שלה, Gemini, והוסיפה יכולות AI למוצרים רבים. עם זאת, רק בחודש שעבר השיקה החברה בארה"ב את “AI Mode” במנוע החיפוש הקלאסי שלה, מצב חדש שמספק תשובות לשאילתות בסגנון שיחה, עם פחות קישורים. על פניו חידוש זה היה אמור להחזר לגוגל נתח משמעותי בחיפוש, היות ועדיין מרבית האוכלוסיה משתמשת ורגילה להשתמש בשירותי החיפוש של גוגל, אבל ייתכן והיה זה מעט מדי ומאוחר מדי ולכן אנחנו חוזים במהלך הנוכחי, שככל הנראה מקדים גל של פיטורין. 

קיראו עוד ב"גלובל"

כך או כך, השקעות החברה ב-AI במהלך 2025 יעמדו על 75 מיליארד דולר. לשם הדגמה במהלך 2023 הסכום  עמד על כ-26 מיליארד דולר וב-2024 ההשקעה היתה בסך של 52.5 מיליארד דולר. 

ההשקעה של גוגל בתחום הבינה המלאכותית היא בת יותר מעשור, וכבר ב-2017 הקימה חטיבה ייעודית ל-AI שעברה הרחבה ושדרוג ב-2023, בד בבד עם הטמעת חברת Deepmind הבריטית (שנרכשה כבר ב-2014) לתוך גוגל.

הקרב על ההגמוניה 

כידוע, גוגל לא לבד בתחום הבינה המלאכותית. וממש כפי שגוגל כבשה את עולם מנועי החיפוש לפני כמעט 30 שנה, כך OpenAI הפכו לסטנדרט של התעשייה ולחברת בעלת נתח שוק כמעט מונופוליסטי בסקטור הצ'טבוטים. וכך, גוגל מוצאת את עצמה במרדף להחזרת ההגמוניה. הנתונים מראים שהפער רק הולך וגדל והטראפיק הולך לכיוון אחד. למשל, במהלך אפריל, נרשמה ירידה בטראפיק של רוב אתרי הטק הגדולים: אינסטגרם, יוטיוב, פייסבוק, גוגל, רדיט, איקס (לשעבר טוויטר) ואפילו ויקיפדיה רשמו ירידות של 2-6% בטראפיק לאתרים שלהם. ומי זינק ב-13%? כמובן ש-ChatGPT של OpenAI. 

במלים אחרות, נראה שתחום החיפוש "המסורתי" שהתרגלנו אליו בעשורים האחרונים משנה פנים. על פניו, לענקית חיפוש כמו גוגל אמור להיות יתרון, היות והיא הבחיררה השקופה של רוב אוכלוסיית העולם, אבל לאור העלייה של הצ'טבוטים, ההרגל הזה הולך וקטן. למה שאכנס תחילה לגוגל ואז אבדוק את תוצאות החיפוש שלי בצ'טבוט החביב עליי? הצ'טבוט בעצמו מחפש עבורי ועושה לי אנליזה לתוצאות וכך אני לא זקוק לעבור בין אפליקציות ויישומים שונים. או במלים אחרות, הקרב על החיפוש כנראה שהסתיים וככל הנראה שגוגל הפסידה בו, לפחות בכל מה שנוגע לצורה שבה אנחנו מחפשים מידע. כעת, עם הידיעות על הצעות הפרישה מרצון לעובדים,  אנחנו רואים איך ענקית טק מתחילה לפרק מבנה מורכב והשאלה עד כמה תצליח לבנות מחדש. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ארנון 12/06/2025 06:34
    הגב לתגובה זו
    במיקרוסופט כבר שנים לא נוגעים בליבת מערכת ההפעלה כי אין ידע העובדים עזבו
  • 1.
    רוצים להגדיל רווחים (ל"ת)
    דין 11/06/2025 21:59
    הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.