צעד לפני פיטורין? גוגל מציעה בייאאוט לעובדים במגוון חטיבות
לאור "איומים חסרי תקדים" על עסקי החיפוש של גוגל, החברה מציעה פרישה מרצון לעובדים במגוון חטיבות , כולל בחטיבת מנוע החיפוש שלה
לאחר שבינואר האחרון, הציעה גוגל Alphabet 4.49% תכנית פרישה מרצון (buyout) לעובדים בחטיבות הפלטפורמות והמכשירים, שכללה עובדים בצוותי אנדרואיד (רכב, טלוויזיה, שעונים חכמים ועוד), כרום, פיקסל, גוגל One ו-Photos וחטיבות נוספות, הפעם הצעד מגיע אל העובדים ביחידות הליבה של החברה: חטיבות מנוע החיפוש והפרסום.
המהלך מגיע בעקבות "איומים חסרי תקדים" על עסקי החיפוש של גוגל מצד ChatGPT, ולאחר הפסד בתיק הגבלים עסקיים בארה"ב. ניק פוקס, שמוביל את קבוצת הידע של גוגל, כתב לכאורה
באימייל לצוותו כי ההצעה מיועדת לעובדים בארה"ב בלבד. עוד נמסר כי ייתכן והפרישה מרצון מהווה שלב מקדים לפיטורים. גוגל גם אישרה כי ההצעה הורחבה לצוותי ההנדסה המרכזיים של החברה.
"בתחילת השנה, מספר צוותים השיקו תוכנית פרישה מרצון הכוללת פיצויי פרישה לעובדים מבוססי ארה"ב, וכעת צוותים נוספים מציעים את התוכנית כדי לתמוך בעבודתנו החשובה לעתיד," כתבה דוברת גוגל, קורטני מנצ’יני, בהצהרה. מנצ’יני הוסיפה: "מספר צוותים גם מבקשים מעובדים שעובדים מרחוק אך גרים ליד אחד המשרדים, לעבור ללוח עבודה היברידי, במטרה לעודד נוכחות פיזית משותפת."
המהלך האחרון של גוגל לצמצום מצבת כוח האדם מגיע לאחר כמה סבבי פיטורים ב-2024, ולחץ נרחב בתחילת 2023 שהוביל לפיטוריהם של כ-12,000 עובדים, כ-6% מכוח העבודה של החברה.
- האם גוגל הפכה להיות "שחקן רע"?
- טראמפ פותח חזית חדשה: האם קנס ענק של האיחוד האירופי על גוגל יצית מלחמת מכסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית אלפאבית,
חברת האם של גוגל (GOOGL), עלתה בכ-1.3% ביום שלישי, אך נותרה בירידה של יותר מ-5% מתחילת 2025. במסחר המאוחר, המניה כמעט ולא השתנתה.
האם מאחורי כל גל פיטורין מתחבאת השקעה ב-AI?
גוגל מקצצת בכוח אדם כבר מספר שנים, במקביל להשקעה של עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח מודלים ומערכות בינה מלאכותית מתקדמים. בשנה שעברה הצהירה ענת אשכנזי, סמנכ"לית הכספים של אלפאבית (חברת האם של גוגל), כי החברה "שואפת לאזן בין השקעותינו ב-AI ובתחומי צמיחה אחרים לבין משמעת תקציבית שתאפשר את המימון לכך."
במסגרת התחרות הגוברת בתחום הבינה המלאכותית, גוגל שיפרה את היכולות של מודל ה-AI והצ'אטבוט שלה, Gemini, והוסיפה יכולות AI למוצרים רבים. עם זאת, רק בחודש שעבר השיקה החברה בארה"ב את “AI Mode” במנוע החיפוש הקלאסי שלה, מצב חדש שמספק תשובות לשאילתות בסגנון שיחה, עם פחות קישורים. על פניו חידוש זה היה אמור להחזר לגוגל נתח משמעותי בחיפוש, היות ועדיין מרבית האוכלוסיה משתמשת ורגילה להשתמש בשירותי החיפוש של גוגל, אבל ייתכן והיה זה מעט מדי ומאוחר מדי ולכן אנחנו חוזים במהלך הנוכחי, שככל הנראה מקדים גל של פיטורין.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
כך או כך, השקעות החברה ב-AI במהלך 2025 יעמדו על 75 מיליארד דולר. לשם הדגמה במהלך 2023 הסכום עמד על כ-26 מיליארד דולר וב-2024 ההשקעה היתה בסך של 52.5 מיליארד דולר.
ההשקעה של גוגל בתחום הבינה המלאכותית היא בת יותר מעשור, וכבר ב-2017 הקימה חטיבה ייעודית ל-AI שעברה הרחבה ושדרוג ב-2023, בד בבד עם הטמעת חברת Deepmind הבריטית (שנרכשה כבר ב-2014) לתוך גוגל.
הקרב על ההגמוניה
כידוע, גוגל לא לבד בתחום הבינה המלאכותית. וממש כפי שגוגל כבשה את עולם מנועי החיפוש לפני כמעט 30 שנה, כך OpenAI הפכו לסטנדרט של התעשייה ולחברת בעלת נתח שוק כמעט מונופוליסטי בסקטור הצ'טבוטים. וכך, גוגל מוצאת את עצמה במרדף להחזרת ההגמוניה. הנתונים מראים שהפער רק הולך וגדל והטראפיק הולך לכיוון אחד. למשל, במהלך אפריל, נרשמה ירידה בטראפיק של רוב אתרי הטק הגדולים: אינסטגרם, יוטיוב, פייסבוק, גוגל, רדיט, איקס (לשעבר טוויטר) ואפילו ויקיפדיה רשמו ירידות של 2-6% בטראפיק לאתרים שלהם. ומי זינק ב-13%? כמובן ש-ChatGPT של OpenAI.
במלים אחרות, נראה שתחום החיפוש "המסורתי" שהתרגלנו אליו בעשורים האחרונים משנה פנים. על פניו, לענקית חיפוש כמו גוגל אמור להיות יתרון, היות והיא הבחיררה השקופה של רוב אוכלוסיית העולם, אבל לאור העלייה של הצ'טבוטים, ההרגל הזה הולך וקטן. למה שאכנס תחילה לגוגל ואז אבדוק את תוצאות החיפוש שלי בצ'טבוט החביב עליי? הצ'טבוט בעצמו מחפש עבורי ועושה לי אנליזה לתוצאות וכך אני לא זקוק לעבור בין אפליקציות ויישומים שונים. או במלים אחרות, הקרב על החיפוש כנראה שהסתיים וככל הנראה שגוגל הפסידה בו, לפחות בכל מה שנוגע לצורה שבה אנחנו מחפשים מידע. כעת, עם הידיעות על הצעות הפרישה מרצון לעובדים, אנחנו רואים איך ענקית טק מתחילה לפרק מבנה מורכב והשאלה עד כמה תצליח לבנות מחדש.
- 2.ארנון 12/06/2025 06:34הגב לתגובה זובמיקרוסופט כבר שנים לא נוגעים בליבת מערכת ההפעלה כי אין ידע העובדים עזבו
- 1.רוצים להגדיל רווחים (ל"ת)דין 11/06/2025 21:59הגב לתגובה זו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.