מלחמת הסחר שמוביל הנשיא דונלד טראמפ מכה בעוצמה בנתיב הימי המרכזי שבין סין לארצות הברית. הנתונים מצביעים על האטה דרמטית בתנועת המכולות, תופעה שעשויה בתוך שבועות ספורים לחלחל אל תוך רשתות השיווק – ואולי אף לרוקן את מדפי החנויות. היקף ההזמנות של מכולות מסין לארה״ב צנח ב-64% בשבוע הראשון של אפריל, ירידה שמשקפת סטגנציה מוחלטת.

ענפי מסחר בולטים שנפגעו כוללים ביגוד, בדים וטקסטיל, כאשר גם כלל הייבוא לארה״ב רשם ירידה דומה. מחיר ההובלה של מכולה בת 40 רגל משנחאי ללוס אנג’לס נחתך בחצי – סימן ברור לנסיגה בביקוש. בד בבד, בוטלו עוד ועוד הפלגות ועגינות, מה שמביא לשינוי דרמטי בשוק.

 בתחילת החודש הכריז טראמפ על העלאת המכסים על מוצרים סיניים לרמה של 145%, החלטה שהתקבלה באורח מיידי – בניגוד להקפאת המכסים מול מדינות אחרות. בתגובה, העלתה גם סין את שיעור המכס על מוצרים אמריקאים ל-125%. הנשיא עצמו ניסה להרגיע: ״זה זמני״ הוא אמר, ״המכס הסופי לא יהיה כל כך גבוה – אבל גם לא יהיה אפס״. בינתיים, השטח בוער. השוק עושה את מה ששוק עושה הכי טוב - וזה להתאים את עצמו לכללי משחק חדשים. מי שהכי גמיש הוא זה שינצח בתחרות. וכל זאת על חשבון הסדר הטוב בכלכלה הבין־לאומית.

מזכיר האוצר סקוט בסנט התריע השבוע כי מדובר בפועל ב-״אמברגו מסחרי״, וכי המצב אינו בר קיימא. מנהלי ענקיות הקמעונאות וולמארט, הום דיפו וטארגט נפגשו עם טראמפ והביעו חשש אמיתי: מדפים ריקים, מחירים מזנקים – והכל בתוך שבועות. חברות תובלה מרגישות כבר עכשיו את הסדקים. 

• מניית צים נופלת - הים האדום ייפתח לתנועה?
• מחירי השילוח הימי בשפל של כשנתיים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם מדובר בהשפעות זמניות? ייתכן. חלק מהמומחים סבורים כי הירידה נובעת גם ממירוץ של חברות לייבא סחורה לפני שהמכסים נכנסו לתוקף. לפי דיווחי סניפי הפדרל ריזרב ברחבי ארה״ב, נרשמה תנועה מוגברת של סחורות במרץ ובתחילת אפריל – מה שעשוי לדחות במעט את ההשפעה על הצרכנים. אבל אם לא תושג בקרוב הסכמה בין המעצמות, ייתכן שאנחנו בדרך למשבר לוגיסטי המזכיר את ימי הקורונה.

אלי גליקמן: ״שוק הספנות עומד בפני עננות כבדה מאד״

2024 הייתה השנה הכי טובה של חברת הספנות הישראלית צים מאז יום הקמתה אי שם בשנת 1945. הקו הרווחי ביותר של צים הוא זה שנמצא במוקד - קו סין ארה״ב, על נמליה השונים. בשיחה עם ביזפורטל סיפר אלי גליקמן, מנכ״ל החברה על המבט קדימה של החברה לשנת 2025: ״"עננות כבדה. מעבר לתנודתיות ולאי הוודאות בשוק הספנות, השנה מתאפיינת בגורמים חיצונים נוספים. ראשית, החלטת הממשל האמריקאי להטיל מס על כל אונייה שיוצרה בסין ופוקדת נמל אמריקאי בסכום של עד 1 מיליון וחצי דולר. המשמעות היא שיש לנו אוניות שפוקדות 3-5 נמלים בביקור כך שזה יכול להגיע לעלות נוספת של 8-10 מיליון דולר להפלגה [...] הדבר הז יגרום לעליית מחיר של 800 אלף דולר למכולה. המשמעות היא שזה עשוי להביא לעלייה באינפלציה ולהורדה בביקוש, ככה שהשוק באי וודאות״.

מדובר במכה קשה לכולם. סין היא יצרנית הספינות הגדולה בעולם בפער עצום: בשנת 2024 התקבלו בסין הזמנות ל-1,711ספינות, כ-70% מסך ההזמנות הגלובאליות באותה שנה. הבאה אחריה במונחים של נתח שוק היא דרום קוריאה, שקיבלה הזמנות ל-250 ספינות; 17% מסך ההזמנות. המשמעות הכלכלית של של הדומיננטיות של סין בשוק המספנות הוא שמספר רב של סחורות יתייקרו בגלל הצורך להוסיף 8 עד 10 מיליון דולר להפלגה אחת. את המחיר יעלו חברות הספנות - דוגמת צים - וישלמו אותו הצרכנים בקצה השרשרת.

• אפירם מזנקת - הנה הסיבה
• ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

לא ברור למה טראמפ מתכוון כשהוא רוצה להטיל מסים מיוחדים על ספינות תוצרת סין. כשרוב הספינות בעולם הן סיניות וארה״ב אחראית לייצור של 0.13% מהספינות בעולם, זהו מתכון בדוק להכשלת חברות ספנות ופגיעה בשרשרת האספקה. בימי מלחמת העולם השניה, ארה״ב יכלה להתמודד עם 2,000 הזמנות בשנה - לאן נעלם נתח השוק הענק הזה? יתכן וזה איתות של טראמפ לתעשיות האמריקאיות - שיפשילו שרוולים ותחילו לייצר ספינות מחדש.

כשנשאל גליקמן על מידת האופטימיות שלו לשנת 2025 השיב ״בשנת 2024 הינו פחות אופטימיים ואפשר לראות את זה בתחזית שלנו. בסוף, השנה נגמרה כהצלחה הכי גדולה של צים אי פעם למעט השנתיים של הקורונה. אז אני לא רוצה לעסוק בנבואות ותחזיות, ואנחנו מקווים שנעמוד בה. ההערכה שלנו היא ש-2024 לא תחזור ב-2025״

לאן פניה של תעשיית הספנות בארה״ב?

תעשיית הספנות בארה״ב נמצאת בשפל, כאמור. השוק נשלט על ידי סין ודרום קוריאה ופחות על ידי ארה״ב. בשנת 2021 עבר חוק דו-מפלגתי בארה״ב של ביידן, במסגרתו הקצתה ממשלת ארה״ב חבילה של 2.25 מיליארד דולר לטובת קידום תשתיות לייצור ספינות. המטרה היא לייצר בין 290 ל-340 ספינות בשנה עד שנת 2053. תוכנית שאפתנית וארוכת טווח בהחלט. 

למה השקעה במספנות היא צעד חשוב וטוב לארה״ב? קודם כל, מספנות יוצרות מקומות עבודה איכותיים לעובדים בעלי מקצוע, שיכולים להרוויח עד 200 אלף דולר בשנה - עבודת צווארון כחול שללא ספק מכבדת את בעליה. נוסף על כך, על כל מקום עבודה שנוצר במספנה, נוצרים חמש עד שבע מקומות עבודה נוספים במפעלים ובתי מסחר בסביבות המספנה, שמעלים חלקים וחומרי גלם במעלה שרשרת הערך. כך שתוצר הלוואי הוא פיתוח כלכלי בריא מאוד של איזור גיאוגרפי מסויים. 

ביידן הרים להנחתה עבור ממשל טראמפ, וטראמפ לא מפספס את ההזדמנות. אבל מאיפה יביא טראמפ חבילה של 2.25 מיליארד דולר? בוודאי לא ממשלם המיסים. בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמסים המיוחדים על עגינת ספינות סיניות בארה״ב לטובת כינון קרן ששמה ״הקרן להחייאת מספנות״. כל מטרתה של הקרן היא להשקיע במספנות, לרבות ברכישת ציוד מודרני. בכך, מקווה ממשל טראמפ להשתמש ביתרון של סין בשוק הבינלאומי - נגדם.

זה מעולה עבור האזרח האמריקאי, אך כפי שגליקמן ציין, לא בטוח שזה כזה טוב עבור הצרכן האמריקאי. מהלך כזה יכול לעלות מחירים עבור סחורות בסיסיות ולתמרץ את האינפלציה. 

כמה כסף תכניס ״הקרן להחייאת מספנות״?

למרות המחסור בנתונים מדוייקים בנושא, ניתן להעריך כי הנמלים בארה״ב מטפלים מדי שנה בכ-6,000 ספינות משא. בשנת 2024 - 81% מסך הספינות בעולם היו מייצור סיני. אפשר להניח שנמלי ארה״ב פרקו וטענו כ-4,800 ספינות סיניות. אם עבור כל ספינה יש לשלם מס של 1.5 מיליון דולר - וזה לכל הפחות, כפי שגליקמן ציין, ספינות יכולות לעגון במספר נמלים ולהכפיל את המספר הזה. - אך בהנחה והן עוגנות פעם אחת בכל נמל, מדובר בהכנסה של 7.2 מיליארד דולר. זה הרבה מעבר לסכום שהקצה ממשל ביידן. טראמפ יכול להשאיר את המסים האלה לכמה חודשים ולסגור את הסיפור - אם הוא רוצה להסתפק ב-2.25 מיליארד דולר.