ג'ו צאי, יו"ר ענקית הטכנולוגיה הסינית עליבאבא, שחרר אזהרה חריפה בוועידת ההשקעות העולמית של HSBC בהונג קונג: "ההקמה המואצת של מרכזי נתונים עבור בינה מלאכותית (AI) עלולה להפוך לבועה כלכלית". לדבריו, הקצב שבו חברות טכנולוגיה גדולות, קרנות השקעה וגופים נוספים מקימים שרתים ברחבי העולם נראה חסר שליטה, וחלק גדול מהפרויקטים האלה נבנים בלי לקוחות ברורים שישתמשו בהם. "אני מתחיל לראות את תחילתה של איזו בועה" אמר צאי, והוסיף: "אני לא מצליח להבין את הסכומים שזורקים באוויר, במיוחד בארצות הברית".

מאות מיליארדים של השקעות ב-AI - האם זה לא מוגזם?

המירוץ להשקיע ב-AI הפך לדבר המרכזי בשנתיים האחרונות, כשחברות כמו מיקרוסופט, סופטבנק היפנית ואפילו עליבאבא עצמה שופכות מיליארדים רבים על שבבים מתקדמים של אנבידיה ו-SK Hynix, חיוניים לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית. עליבאבא, למשל, מתכננת להשקיע יותר מ-380 מיליארד יואן (כ-52 מיליארד דולר) בשלוש השנים הקרובות כדי לחזק את יכולות ה-AI שלה. בארצות הברית, הנשיא דונלד טראמפ מקדם את פרויקט "סטארגייט" – תוכנית ענק בשווי חצי טריליון דולר לבניית תשתיות AI. ענקיות הטק משקיעות כל אחת בין 50 ל-100 מיליארד דולר בשנה. אבל צאי מטיל ספק בצורך האמיתי מאחורי הסכומים האלה: "אנשים מדברים על 500 מיליארד דולר, מאות מיליארדים – אני לא חושב שזה הכרחי. הם משקיעים הרבה מעבר למה שהביקוש הנוכחי מצדיק, ומקווים שהביקוש העתידי יתפוס את הקצב".

תחרות עולמית: מיליארדים על השולחן, אבל למי?

התחרות בתחום ה-AI לא נעצרת כמובן בגבולות סין. ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות מובילות בתחום וגם בהיקפי ההשקעות: אמזון הכריזה על השקעה של 100 מיליארד דולר בתשתיות AI, גוגל תשקיע 75 מיליארד, ומטא מתכננת להוציא עד 65 מיליארד. מיקרוסופט, צפויה להשקיע 80 מיליארד דולר השנה על מרכזי נתונים ושבבים, אם כי בכיריה מרגיעים שהקצב הזה יאט בשנה הבאה. עם זאת, הטענה של צ'אי עלול להתברר כנכונה - אלו השקעות שלא ברור אם הן יניבו פירות בהיקף הצפוי. ברור שה-AI הוא מהפכה אדירה, ברור שזה ייכנס למודל של החברות האלו ויגדיל הכנסות, לא ברור אם ההשקעה הענקית הזו נחוצה. נראה כאילו כולם בריצת אמוק מטורפת להשקיע כדי להיות ראשונים ובדרך הם שכחו את הבסיס של הכלכלה - יש חלופות, אפשר לחסוך ובהדרגה המחירים יורדים. 

מדובר באנשים חכמים מאוד אז למה הם לא מבינים זאת? הם מבינים, פשוט אין להם ברירה. אם הם לא יעשו זאת - השוק-וול סטריט יעניש אותם. מי שלא משקיע ב-AI - לא קיים. הכסף עצמו לא חשוב, יש להן מזומנים בשפע, אלו חברות משגשגות שמה שמוביל אותן זה מחיר המניה. אז יכול להיות שההשקעות ענקיות מדי, אבל אם כולם עושים את זה - אז ל"חיי הבינוניות", אף אחד לא טועה לבד והכל בסדר. אם תהיה כמנכ"ל אמיץ ותחליט שאתה לא עושה את זה - ולא תשקיע עשרות מיליארדים ומעלה, תקבל צל"ש או טר"ש, אבל איזה מוטיבציה יש למנכ"ל להסתכן? אין לו. ולכן ההשקעות בשמיים.

• מיקרוסופט ואנבידיה ישקיעו מיליארדים באנתרופיק - מה היא תיתן בתמורה?
• דרמה לפני הדוח: פיטר תיל וסופטבנק נוטשים את אנבידיה - האם הם יודעים משהו שאנחנו לא?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל יש כבר רמזים מסוימים לכך שהגאות מוגזמת. בפברואר מיקרוסופט ביטלה חוזי שכירות למרכזי נתונים בארצות הברית, מה שמעורר חששות שהיא – ואולי גם אחרות – מקימות יותר מדי מרכזי נתונים ומהר מדי. בינתיים, בצד השני של העולם, חברות סיניות כמו DeepSeek זורקות פצצה אמיתית לשוק. המודל החדש שלהם, שפתוח לקהל, מתחרה בטכנולוגיות אמריקאיות אבל נבנה בעלות נמוכה משמעותית - פחות מ-10 מיליון דולר והתוצאות של המודל טובות. זה מעלה שאלות נוקבות: האם ההשקעות העצומות מוצדקות, או שמא הטכנולוגיה מתקדמת לדרכים חסכוניות יותר ממה שתעשיית הענק חזתה? ודיפסיק לא לבד, הסינים הצליחו להציג שורה של צ'אטים מתקדמים וטובים בהשקעה מאוד נמוכה, לא עשרות מיליארדים, גם לא מיליארדים וגם לא מאות מיליונים. אולי עשרות מיליונים - באטרפליי אפקט: הסטארט-אפ הסיני שמבטיח להוביל את מהפכת ה-AI; רוסיה וסין משתפות פעולה בתחום ה-AI, האם זה איום על ארה"ב? 

עליבאבא מתאוששת: מהפך ב-2025

צאי לא דיבר רק על הסכנות. הוא גם שיתף תוכניות אופטימיות לעתיד של עליבאבא. אחרי שנים של פיקוח וביקורת רגולטורית שהאטו את הצמיחה, החברה נמצאת בתהליך "אתחול מחדש". היא חזרה לגייס עובדים ומתמקדת בפלטפורמת ה-AI שלה, Qwen, שצוברת פופולריות ומבטיחה לחזק את עסקי המסחר והענן שלה. "אנחנו רוצים להוביל ב-AI, אבל בדרך חכמה," אמר צאי, והדגיש את הצורך בכישרונות חדשים שייקחו את החברה צעד קדימה, אולי אפילו לעבר בינה מלאכותית כללית – חלום שמושך את כל השחקנים הגדולים.

אבל האזהרה שלו על השוק האמריקאי בלטה במיוחד. "אני מודאג כשאנשים מקימים מרכזי נתונים על בסיס ספקולציה," הוא אמר. "יש קרנות שמגייסות מיליארדים בלי לדעת מי ישתמש בתשתיות האלה." התגובה בשוק לא איחרה לבוא – מניית עליבאבא בהונג קונג צנחה ביותר מ-3% לאחר הדברים, סימן לכך שגם המשקיעים מתחילים לתהות אם המירוץ הזה בר קיימא.אלא שבול סטריט בינתיים עסקים כרגיל. בטרום הפתיחה המניות הבולטות בתחום, לרבות ענקיות הטק שומרות על יציבות. 

• לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
• שוק האמנות סוער: יצירת האמנות המודרנית היקרה ביותר - נמכרה ב-236 מיליון דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

בועה או הזדמנות? השאלה שמטרידה את כולם

הדברים של צאי מגיעים בשלב שבו וול סטריט עוד לא מתחילה להטיל ספק בהוצאות הענק על AI, אבל היא כן זהירה יותר ושומעת ומבינה שיש כמה דרכים למירוץ ל-AI וכנראה שיש דרכים בעלויות נמוכות יותר. המחסור ביישומים מעשיים ברורים לחיי היומיום – מעבר לכלים כמו צ'אטבוטים או עוזרים וירטואליים – מעורר סימני שאלה, למרות שכאמור זה יגיע - ה-AI אמור להחליף שורה גדולה של תפקידים בתחום המוקד, השירות, המכירות ועוד. מה שלא ברור זה האם כל המיליארדים האלה באמת יניבו תוצאות שיצדיקו את העלות. זה הרי לא קשור ר קלכך שה-AI יהפוך לישים, אלא לשאלה כמה יגבו עליו, איך תראה התחרות ותוך כמה זמן הוא יחזיר את ההשקעה. החשש הוא שאנחנו עדים לבניית תשתיות שיישארו ריקות. צאי לא לבד בחששות שלו. יש כאלו שמצביעים על כך שחברות מסוימות מתכננות את העתיד על סמך תחזיות אופטימיות מדי, בלי בסיס אמיתי בביקוש הנוכחי, אבל הם מעטים. 

מצד שני, יש מי שטוען שההשקעות האלה הן הכרחיות כדי להישאר בחזית הטכנולוגית. מיקרוסופט, למשל, מדגישה שהיא מוציאה יותר כסף מאי פעם כדי להבטיח את מקומה בעולם ה-AI. אבל כשמנהיג כמו צאי – שמכיר את התעשייה מבפנים – מרים דגל אדום, קשה להתעלם. האם ה-AI הוא העתיד שישנה את העולם, או בועה שתתפוצץ ותשאיר מאחוריה שרתים ריקים וחובות ענק? התשובה עדיין לא ברורה, אבל הדיון הזה רק מתחיל.