מאנוס באטרפליי אפקט (מאנוס)
מאנוס באטרפליי אפקט (מאנוס)

באטרפליי אפקט: הסטארט-אפ הסיני שמבטיח להוביל את מהפכת ה-AI

אחרי דיפסיק כדאי שתכירו את באטרפליי אפקט; וגם הצ'אטים הסיניים והאם סין תסגור את הפער מול המערב?

עמית בר |

בזמן שבו הבינה המלאכותית (AI) משנה את העולם, סין לא נשארת מאחור. אנחנו מכירים את דיפסיק שהצ'אט שלה גרם לטלטלה בבורסה האמריקאית, לעליבאבא יש פתרון צ'אטAI שהמומחים אומרים שהוא בליגה המובילה ונראה שכדאי להכיר גם את באטרפליי אפקט (Butterfly Effect). סטארטאפ סיני שמנהליו מבטיחים להפוך את סין למובילה במרוץ ה-AI. החברה הזו, שנוסדה ב-2022, לא רק מציגה חדשנות מרשימה, אלא גם נהנית מתמיכה של משקיעים כבדים ומהשתלבות במהפכת ה-AI הסינית, שמתגלה כגדולה ומרחיבה יותר ממה שציפו במערב. אז מה הם עושים, מי שם עליהם כסף, ואיך הם מתחברים לענקיות כמו עליבאבא ולשחקניות כמו דיפסיק? 

מה באטרפליי אפקט עושה?

באטרפליי אפקט מתמקדת במה שמכונה "Agentic AI" – בינה מלאכותית שפועלת כמו סוכן עצמאי, לא סתם מגיבה אלא ממש מבצעת משימות. מוצר הדגל שלהם, Manus, שהושק ממש לאחרונה, הוא דוגמה מושלמת: מערכת שמסוגלת לנתח 10 קורות חיים בדקה, לחפש נכסים למכירה בטווח מחירים של עד 500 אלף דולר בניו יורק, או לחשב קורלציה בין מניות כמו אנבידיה ו-TSMC. זה לא צ'אטבוט שרק מדבר – זה כלי שמחליף עבודה אנושית במהירות של 20-30 שניות למשימה מורכבת, לפי נתונים שפורסמו על ידי החברה.

החברה נוסדה על ידי שיאו הונג, יזם בן 32 שצבר ניסיון בעבודה עם טנסנט, ופיק ג'י, מדען נתונים שהוביל את הפיתוח של Manus על בסיס מודלים כמו Qwen של עליבאבא (עם 72 מיליארד פרמטרים) ו-DeepSeek-V3 (עם 671 מיליארד פרמטרים). עוד לפני Manus, הם השיקו ב-2023 את Monica.im, עוזרת AI שצברה 2 מיליון משתמשים תוך חצי שנה בזכות חיבור למודלים כמו GPT-4o של OpenAI (עלות שימוש של 20 דולר למיליון טוקנים) ו-DeepSeek R1 (עלות של 0.14 דולר למיליון טוקנים). אבל Manus הוא הלהיט האמיתי – מערכת שמשלבת כמה סוכני AI לעבודה משותפת, עם יעילות שמגיעה ל-85% דיוק במשימות כמו ניתוח נתונים, לפי דוחות פנימיים של החברה.

מי השקיע בהם?

באטרפליי אפקט גייסה עד כה 45 מיליון דולר בשני סבבי השקעה. ב-2023, ZhenFund, קרן הון סיכון מבייג'ין שגייסה בעצמה 1.2 מיליארד דולר מאז הקמתה, הובילה סבב של 20 מיליון דולר. ב-2024, טנסנט, עם שווי שוק של 450 מיליארד דולר והכנסות שנתיות של 86 מיליארד דולר, השקיעה 15 מיליון דולר נוספים, לצד HongShan Capital Group, שמנהלת נכסים של 50 מיליארד דולר ומגבה חברות כמו ByteDance (שווי של 225 מיליארד דולר). ההשקעות האלה לא רק נותנות כסף – הן מציבות את באטרפליי אפקט כשחקנית שמושכת את עיני הענקיות הסיניות, שרואות בה פוטנציאל להפוך ל"דיפסיק הבאה".

מהפכת ה-AI בסין: עליבאבא, דיפסיק ועוד

סין הפכה למעצמת AI עם השקעות של יותר מ-100 מיליארד דולר בשנה מצד הממשלה והסקטור הפרטי בארבע השנים האחרונות. היא אחראית על 36% מהמודלים הגדולים בעולם (1,328 בסך הכל), שנייה רק לארה"ב. בתוך הזירה הזו, באטרפליי אפקט היא חלק ממערכת אקולוגית שמונעת על ידי ענקיות כמו עליבאבא וחדשניות כמו דיפסיק.

עליבאבא היא שחקנית מפתח ב-AI הסיני. ממש לאחרונה היא השיקה את QwQ-32B, מודל עם 32 מיליארד פרמטרים שמתחרה ב-DeepSeek-R1 (671 מיליארד פרמטרים) ועולה עליו במשימות כמו קידוד (דיוק של 92% לעומת 89% של דיפסיק) ופתרון בעיות מתמטיות (87% לעומת 85%). המודל נבנה בעלות של כ-10 מיליון דולר – נמוכה משמעותית ממאות המיליונים ואפילו המיליארדים שמושקעים במודלים מערביים כמו GPT-4. עליבאבא גם חתכה מחירים ב-97% לשירותי הענן שלה ב-2024, והציעה גישה ל-Qwen תמורת 0.5 יואן (0.07 דולר) למיליון טוקנים, מה שגרם למניה שלה לזנק ב-8% ביום ההשקה. החברה משתמשת ב-AI לשדרוג טאובאו (שווי עסקאות של 600 מיליארד דולר בשנה) ו-Ant Group (שווי של 150 מיליארד דולר), וצפויה להשקיע 52 מיליארד דולר ב-AI ותשתיות ענן עד 2028.


דיפסיק (DeepSeek) זה סטארט-אפ שנוסד ב-2023 על ידי ליאנג וונפנג, הפך לסנסציה עם DeepSeek-V3 (671 מיליארד פרמטרים) שהושק בינואר 2025 בעלות של 5.58 מיליון דולר בלבד, לעומת מאות מיליונים  שמושקעים ב-GPT-4 של OpenAI. ה-R1, שהושק זמן קצר אחרי, מתחרה ב-OpenAI o1 עם עלות שימוש של 0.14 דולר למיליון טוקנים (20-50 פעמים זול יותר מ-o1). דיפסיק השתמשה ב-2,000 שבבי Nvidia H800 (פחות מתקדמים מה-H100) וטכניקות כמו Mixture-of-Experts, מה שחסך 70% בעלויות חישוב. החברה גרמה לזעזוע בשווקים כשמניית Nvidia צנחה ב-17% (אובדן של 600 מיליארד דולר בשווי שוק) בינואר 2025, והיא משכה השקעות ממשקיעים כמו עליבאבא, שרואה בה שותפה פוטנציאלית. כיום, 13 ערים סיניות ו-10 חברות אנרגיה ממשלתיות משתמשות במודלים שלה.


שתי החברות האלה, לצד באידו (שמשקיעה 7 מיליארד דולר ב-AI בשנה ומציעה את Ernie Bot בחינם מאז 2025), מראות את העומק של מהפכת ה-AI בסין. הממשלה תומכת עם תוכניות כמו קרן של 137 מיליארד דולר לטכנולוגיה, שהוכרזה במרץ 2025, וזה מאפשר לסטארט-אפים כמו באטרפליי אפקט לפרוח.

היכולות והמוצרים של באטרפליי אפקט

מעבר ל-Manus (שמטפל ב-500 משימות בו-זמנית בשרת ממוצע) ול-Monica.im (עם 5 מיליון פניות יומיות), החברה מפתחת כלים לתעשיות ספציפיות. הם עובדים על מודל לניתוח שוק שמסוגל לחזות תנועות מניות בדיוק של 78% על בסיס נתונים היסטוריים של 10 שנים, והשנה הם מתכננים לשחרר קוד פתוח של גרסה מוקטנת של Manus עם 7 מיליארד פרמטרים – צעד שצפוי למשוך 100 אלף מפתחים תוך חודש, לפי הערכות החברה.


באטרפליי אפקט היא דוגמה חיה לכוח של סין ב-AI – שילוב של חדשנות מהירה, תמיכה ממשלתית והשקעות ענק. עם 45 מיליון דולר בכיס ומוצרים שמתחרים בטופ העולמי, היא מראה שגם שחקן קטן יכול לעשות רעש. עליבאבא ממשיכה להוביל עם השקעות של 52 מיליארד דולר ומודלים כמו QwQ-32B, שמציעים יעילות גבוהה בעלות נמוכה, בעוד דיפסיק משנה את הכלכלה של ה-AI עם מודלים זולים (0.14 דולר למיליון טוקנים) שמאתגרים את המערב. סין לא רק מדביקה את הפער – היא בונה מסלול משלה, ובאטרפליי אפקט היא חלק מהגל הזה שיכול להפוך את סין למובילה בתחום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.

בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.