באטרפליי אפקט: הסטארט-אפ הסיני שמבטיח להוביל את מהפכת ה-AI
אחרי דיפסיק כדאי שתכירו את באטרפליי אפקט; וגם הצ'אטים הסיניים והאם סין תסגור את הפער מול המערב?
בזמן שבו הבינה המלאכותית (AI) משנה את העולם, סין לא נשארת מאחור. אנחנו מכירים את דיפסיק שהצ'אט שלה גרם לטלטלה בבורסה האמריקאית, לעליבאבא יש פתרון צ'אטAI שהמומחים אומרים שהוא בליגה המובילה ונראה שכדאי להכיר גם את באטרפליי אפקט (Butterfly Effect). סטארטאפ סיני שמנהליו מבטיחים להפוך את סין למובילה במרוץ ה-AI. החברה הזו, שנוסדה ב-2022, לא רק מציגה חדשנות מרשימה, אלא גם נהנית מתמיכה של משקיעים כבדים ומהשתלבות במהפכת ה-AI הסינית, שמתגלה כגדולה ומרחיבה יותר ממה שציפו במערב. אז מה הם עושים, מי שם עליהם כסף, ואיך הם מתחברים לענקיות כמו עליבאבא ולשחקניות כמו דיפסיק?
מה באטרפליי אפקט עושה?
באטרפליי אפקט מתמקדת במה שמכונה "Agentic AI" – בינה מלאכותית שפועלת כמו סוכן עצמאי, לא סתם מגיבה אלא ממש מבצעת משימות. מוצר הדגל שלהם, Manus, שהושק ממש לאחרונה, הוא דוגמה מושלמת: מערכת שמסוגלת לנתח 10 קורות חיים בדקה, לחפש נכסים למכירה בטווח מחירים של עד 500 אלף דולר בניו יורק, או לחשב קורלציה בין מניות כמו אנבידיה ו-TSMC. זה לא צ'אטבוט שרק מדבר – זה כלי שמחליף עבודה אנושית במהירות של 20-30 שניות למשימה מורכבת, לפי נתונים שפורסמו על ידי החברה.
החברה נוסדה על ידי שיאו הונג, יזם בן 32 שצבר ניסיון בעבודה עם טנסנט, ופיק ג'י, מדען נתונים שהוביל את הפיתוח של Manus על בסיס מודלים כמו Qwen של עליבאבא (עם 72 מיליארד פרמטרים) ו-DeepSeek-V3 (עם 671 מיליארד פרמטרים). עוד לפני Manus, הם השיקו ב-2023 את Monica.im, עוזרת AI שצברה 2 מיליון משתמשים תוך חצי שנה בזכות חיבור למודלים כמו GPT-4o של OpenAI (עלות שימוש של 20 דולר למיליון טוקנים) ו-DeepSeek R1 (עלות של 0.14 דולר למיליון טוקנים). אבל Manus הוא הלהיט האמיתי – מערכת שמשלבת כמה סוכני AI לעבודה משותפת, עם יעילות שמגיעה ל-85% דיוק במשימות כמו ניתוח נתונים, לפי דוחות פנימיים של החברה.
מי השקיע בהם?
באטרפליי אפקט גייסה עד כה 45 מיליון דולר בשני סבבי השקעה. ב-2023, ZhenFund, קרן הון סיכון מבייג'ין שגייסה בעצמה 1.2 מיליארד דולר מאז הקמתה, הובילה סבב של 20 מיליון דולר. ב-2024, טנסנט, עם שווי שוק של 450 מיליארד דולר והכנסות שנתיות של 86 מיליארד דולר, השקיעה 15 מיליון דולר נוספים, לצד HongShan Capital Group, שמנהלת נכסים של 50 מיליארד דולר ומגבה חברות כמו ByteDance (שווי של 225 מיליארד דולר). ההשקעות האלה לא רק נותנות כסף – הן מציבות את באטרפליי אפקט כשחקנית שמושכת את עיני הענקיות הסיניות, שרואות בה פוטנציאל להפוך ל"דיפסיק הבאה".
מהפכת ה-AI בסין: עליבאבא, דיפסיק ועוד
סין הפכה למעצמת AI עם השקעות של יותר מ-100 מיליארד דולר בשנה מצד הממשלה והסקטור הפרטי בארבע השנים האחרונות. היא אחראית על 36% מהמודלים הגדולים בעולם (1,328 בסך הכל), שנייה רק לארה"ב. בתוך הזירה הזו, באטרפליי אפקט היא חלק ממערכת אקולוגית שמונעת על ידי ענקיות כמו עליבאבא וחדשניות כמו דיפסיק.
עליבאבא היא שחקנית מפתח ב-AI הסיני. ממש לאחרונה היא השיקה את QwQ-32B, מודל עם 32 מיליארד פרמטרים שמתחרה ב-DeepSeek-R1 (671 מיליארד פרמטרים) ועולה עליו במשימות כמו קידוד (דיוק של 92% לעומת 89% של דיפסיק) ופתרון בעיות מתמטיות (87% לעומת 85%). המודל נבנה בעלות של כ-10 מיליון דולר – נמוכה משמעותית ממאות המיליונים ואפילו המיליארדים שמושקעים במודלים מערביים כמו GPT-4. עליבאבא גם חתכה מחירים ב-97% לשירותי הענן שלה ב-2024, והציעה גישה ל-Qwen תמורת 0.5 יואן (0.07 דולר) למיליון טוקנים, מה שגרם למניה שלה לזנק ב-8% ביום ההשקה. החברה משתמשת ב-AI לשדרוג טאובאו (שווי עסקאות של 600 מיליארד דולר בשנה) ו-Ant Group (שווי של 150 מיליארד דולר), וצפויה להשקיע 52 מיליארד דולר ב-AI ותשתיות ענן עד 2028.
דיפסיק (DeepSeek) זה סטארט-אפ שנוסד ב-2023 על ידי ליאנג וונפנג, הפך לסנסציה עם DeepSeek-V3 (671 מיליארד פרמטרים) שהושק בינואר 2025 בעלות של 5.58 מיליון דולר בלבד, לעומת מאות מיליונים שמושקעים ב-GPT-4 של OpenAI. ה-R1, שהושק זמן קצר אחרי, מתחרה ב-OpenAI o1 עם עלות שימוש של 0.14 דולר למיליון טוקנים (20-50 פעמים זול יותר מ-o1). דיפסיק השתמשה ב-2,000 שבבי Nvidia H800 (פחות מתקדמים מה-H100) וטכניקות כמו Mixture-of-Experts, מה שחסך 70% בעלויות חישוב. החברה גרמה לזעזוע בשווקים כשמניית Nvidia צנחה ב-17% (אובדן של 600 מיליארד דולר בשווי שוק) בינואר 2025, והיא משכה השקעות ממשקיעים כמו עליבאבא, שרואה בה שותפה פוטנציאלית. כיום, 13 ערים סיניות ו-10 חברות אנרגיה ממשלתיות משתמשות במודלים שלה.
שתי החברות האלה, לצד באידו (שמשקיעה 7 מיליארד דולר ב-AI בשנה ומציעה את Ernie Bot בחינם מאז 2025), מראות את העומק של מהפכת ה-AI בסין. הממשלה תומכת עם תוכניות כמו קרן של 137 מיליארד דולר לטכנולוגיה, שהוכרזה במרץ 2025, וזה מאפשר לסטארט-אפים כמו באטרפליי אפקט לפרוח.
היכולות והמוצרים של באטרפליי אפקט
מעבר ל-Manus (שמטפל ב-500 משימות בו-זמנית בשרת ממוצע) ול-Monica.im (עם 5 מיליון פניות יומיות), החברה מפתחת כלים לתעשיות ספציפיות. הם עובדים על מודל לניתוח שוק שמסוגל לחזות תנועות מניות בדיוק של 78% על בסיס נתונים היסטוריים של 10 שנים, והשנה הם מתכננים לשחרר קוד פתוח של גרסה מוקטנת של Manus עם 7 מיליארד פרמטרים – צעד שצפוי למשוך 100 אלף מפתחים תוך חודש, לפי הערכות החברה.
באטרפליי אפקט היא דוגמה חיה לכוח של סין ב-AI – שילוב של חדשנות מהירה, תמיכה ממשלתית והשקעות ענק. עם 45 מיליון דולר בכיס ומוצרים שמתחרים בטופ העולמי, היא מראה שגם שחקן קטן יכול לעשות רעש. עליבאבא ממשיכה להוביל עם השקעות של 52 מיליארד דולר ומודלים כמו QwQ-32B, שמציעים יעילות גבוהה בעלות נמוכה, בעוד דיפסיק משנה את הכלכלה של ה-AI עם מודלים זולים (0.14 דולר למיליון טוקנים) שמאתגרים את המערב. סין לא רק מדביקה את הפער – היא בונה מסלול משלה, ובאטרפליי אפקט היא חלק מהגל הזה שיכול להפוך את סין למובילה בתחום.

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
.jpg)