באטרפליי אפקט: הסטארט-אפ הסיני שמבטיח להוביל את מהפכת ה-AI
אחרי דיפסיק כדאי שתכירו את באטרפליי אפקט; וגם הצ'אטים הסיניים והאם סין תסגור את הפער מול המערב?
בזמן שבו הבינה המלאכותית (AI) משנה את העולם, סין לא נשארת מאחור. אנחנו מכירים את דיפסיק שהצ'אט שלה גרם לטלטלה בבורסה האמריקאית, לעליבאבא יש פתרון צ'אטAI שהמומחים אומרים שהוא בליגה המובילה ונראה שכדאי להכיר גם את באטרפליי אפקט (Butterfly Effect). סטארטאפ סיני שמנהליו מבטיחים להפוך את סין למובילה במרוץ ה-AI. החברה הזו, שנוסדה ב-2022, לא רק מציגה חדשנות מרשימה, אלא גם נהנית מתמיכה של משקיעים כבדים ומהשתלבות במהפכת ה-AI הסינית, שמתגלה כגדולה ומרחיבה יותר ממה שציפו במערב. אז מה הם עושים, מי שם עליהם כסף, ואיך הם מתחברים לענקיות כמו עליבאבא ולשחקניות כמו דיפסיק?
מה באטרפליי אפקט עושה?
באטרפליי אפקט מתמקדת במה שמכונה "Agentic AI" – בינה מלאכותית שפועלת כמו סוכן עצמאי, לא סתם מגיבה אלא ממש מבצעת משימות. מוצר הדגל שלהם, Manus, שהושק ממש לאחרונה, הוא דוגמה מושלמת: מערכת שמסוגלת לנתח 10 קורות חיים בדקה, לחפש נכסים למכירה בטווח מחירים של עד 500 אלף דולר בניו יורק, או לחשב קורלציה בין מניות כמו אנבידיה ו-TSMC. זה לא צ'אטבוט שרק מדבר – זה כלי שמחליף עבודה אנושית במהירות של 20-30 שניות למשימה מורכבת, לפי נתונים שפורסמו על ידי החברה.
החברה נוסדה על ידי שיאו הונג, יזם בן 32 שצבר ניסיון בעבודה עם טנסנט, ופיק ג'י, מדען נתונים שהוביל את הפיתוח של Manus על בסיס מודלים כמו Qwen של עליבאבא (עם 72 מיליארד פרמטרים) ו-DeepSeek-V3 (עם 671 מיליארד פרמטרים). עוד לפני Manus, הם השיקו ב-2023 את Monica.im, עוזרת AI שצברה 2 מיליון משתמשים תוך חצי שנה בזכות חיבור למודלים כמו GPT-4o של OpenAI (עלות שימוש של 20 דולר למיליון טוקנים) ו-DeepSeek R1 (עלות של 0.14 דולר למיליון טוקנים). אבל Manus הוא הלהיט האמיתי – מערכת שמשלבת כמה סוכני AI לעבודה משותפת, עם יעילות שמגיעה ל-85% דיוק במשימות כמו ניתוח נתונים, לפי דוחות פנימיים של החברה.
מי השקיע בהם?
באטרפליי אפקט גייסה עד כה 45 מיליון דולר בשני סבבי השקעה. ב-2023, ZhenFund, קרן הון סיכון מבייג'ין שגייסה בעצמה 1.2 מיליארד דולר מאז הקמתה, הובילה סבב של 20 מיליון דולר. ב-2024, טנסנט, עם שווי שוק של 450 מיליארד דולר והכנסות שנתיות של 86 מיליארד דולר, השקיעה 15 מיליון דולר נוספים, לצד HongShan Capital Group, שמנהלת נכסים של 50 מיליארד דולר ומגבה חברות כמו ByteDance (שווי של 225 מיליארד דולר). ההשקעות האלה לא רק נותנות כסף – הן מציבות את באטרפליי אפקט כשחקנית שמושכת את עיני הענקיות הסיניות, שרואות בה פוטנציאל להפוך ל"דיפסיק הבאה".
מהפכת ה-AI בסין: עליבאבא, דיפסיק ועוד
סין הפכה למעצמת AI עם השקעות של יותר מ-100 מיליארד דולר בשנה מצד הממשלה והסקטור הפרטי בארבע השנים האחרונות. היא אחראית על 36% מהמודלים הגדולים בעולם (1,328 בסך הכל), שנייה רק לארה"ב. בתוך הזירה הזו, באטרפליי אפקט היא חלק ממערכת אקולוגית שמונעת על ידי ענקיות כמו עליבאבא וחדשניות כמו דיפסיק.
עליבאבא היא שחקנית מפתח ב-AI הסיני. ממש לאחרונה היא השיקה את QwQ-32B, מודל עם 32 מיליארד פרמטרים שמתחרה ב-DeepSeek-R1 (671 מיליארד פרמטרים) ועולה עליו במשימות כמו קידוד (דיוק של 92% לעומת 89% של דיפסיק) ופתרון בעיות מתמטיות (87% לעומת 85%). המודל נבנה בעלות של כ-10 מיליון דולר – נמוכה משמעותית ממאות המיליונים ואפילו המיליארדים שמושקעים במודלים מערביים כמו GPT-4. עליבאבא גם חתכה מחירים ב-97% לשירותי הענן שלה ב-2024, והציעה גישה ל-Qwen תמורת 0.5 יואן (0.07 דולר) למיליון טוקנים, מה שגרם למניה שלה לזנק ב-8% ביום ההשקה. החברה משתמשת ב-AI לשדרוג טאובאו (שווי עסקאות של 600 מיליארד דולר בשנה) ו-Ant Group (שווי של 150 מיליארד דולר), וצפויה להשקיע 52 מיליארד דולר ב-AI ותשתיות ענן עד 2028.
דיפסיק (DeepSeek) זה סטארט-אפ שנוסד ב-2023 על ידי ליאנג וונפנג, הפך לסנסציה עם DeepSeek-V3 (671 מיליארד פרמטרים) שהושק בינואר 2025 בעלות של 5.58 מיליון דולר בלבד, לעומת מאות מיליונים שמושקעים ב-GPT-4 של OpenAI. ה-R1, שהושק זמן קצר אחרי, מתחרה ב-OpenAI o1 עם עלות שימוש של 0.14 דולר למיליון טוקנים (20-50 פעמים זול יותר מ-o1). דיפסיק השתמשה ב-2,000 שבבי Nvidia H800 (פחות מתקדמים מה-H100) וטכניקות כמו Mixture-of-Experts, מה שחסך 70% בעלויות חישוב. החברה גרמה לזעזוע בשווקים כשמניית Nvidia צנחה ב-17% (אובדן של 600 מיליארד דולר בשווי שוק) בינואר 2025, והיא משכה השקעות ממשקיעים כמו עליבאבא, שרואה בה שותפה פוטנציאלית. כיום, 13 ערים סיניות ו-10 חברות אנרגיה ממשלתיות משתמשות במודלים שלה.
שתי החברות האלה, לצד באידו (שמשקיעה 7 מיליארד דולר ב-AI בשנה ומציעה את Ernie Bot בחינם מאז 2025), מראות את העומק של מהפכת ה-AI בסין. הממשלה תומכת עם תוכניות כמו קרן של 137 מיליארד דולר לטכנולוגיה, שהוכרזה במרץ 2025, וזה מאפשר לסטארט-אפים כמו באטרפליי אפקט לפרוח.
היכולות והמוצרים של באטרפליי אפקט
מעבר ל-Manus (שמטפל ב-500 משימות בו-זמנית בשרת ממוצע) ול-Monica.im (עם 5 מיליון פניות יומיות), החברה מפתחת כלים לתעשיות ספציפיות. הם עובדים על מודל לניתוח שוק שמסוגל לחזות תנועות מניות בדיוק של 78% על בסיס נתונים היסטוריים של 10 שנים, והשנה הם מתכננים לשחרר קוד פתוח של גרסה מוקטנת של Manus עם 7 מיליארד פרמטרים – צעד שצפוי למשוך 100 אלף מפתחים תוך חודש, לפי הערכות החברה.
באטרפליי אפקט היא דוגמה חיה לכוח של סין ב-AI – שילוב של חדשנות מהירה, תמיכה ממשלתית והשקעות ענק. עם 45 מיליון דולר בכיס ומוצרים שמתחרים בטופ העולמי, היא מראה שגם שחקן קטן יכול לעשות רעש. עליבאבא ממשיכה להוביל עם השקעות של 52 מיליארד דולר ומודלים כמו QwQ-32B, שמציעים יעילות גבוהה בעלות נמוכה, בעוד דיפסיק משנה את הכלכלה של ה-AI עם מודלים זולים (0.14 דולר למיליון טוקנים) שמאתגרים את המערב. סין לא רק מדביקה את הפער – היא בונה מסלול משלה, ובאטרפליי אפקט היא חלק מהגל הזה שיכול להפוך את סין למובילה בתחום.
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"
ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)
HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.
הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?
OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.
הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.
- היום שבו הוקמו ענקית נפט, ענקית ביטחון וצ'אט ששינה את החיים של כולנו
- OpenAI מתרחבת והשותפות מממנות: כך החברה מתקדמת לעבר AGI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה.
מייסדי Moonshot מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק ושחר בהיריהסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
החברה מפתחת טכנולוגיית מאיץ אלקטרומגנטי שנועד לאפשר פיתוח מואץ של מערכות היפרסוניות. מייסדי המיזם הם הילה חדד חמלניק, בעבר מנכ"לית משרד המדע וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל, פרד סימון, ממייסדי Jfrog ושחר בהירי ממייסדי Valerann.
הסטארטאפ Moonshot, נחשף לאחר שנה וחצי של סודיות עם גיוס של 12 מיליון דולר, בהובלת Angular Ventures, מתוכם מיליון דולר הם מענק מקרן הזנק של רשות החדשנות. החברה הוקמה בשנת 2024 על ידי הילה חדד חמלניק, בעבר מנכ"לית משרד החדשנות והמדע וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל, פרד סימון, מייסד שותף של יוניקורן התוכנה JFrog, ושחר בהירי, מייסד שותף של חברת Valerann המתמחה בתחבורה חכמה מבוססת AI.
בלב הפיתוח הטכנולוגי של החברה עומד מאיץ אלקטרומגנטי רב־עוצמה, שנבנה לטובת האצת גופים למהירויות היפרסוניות של עד 8 קילומטר בשנייה (28,800 קמ״ש), בזמן קצר ובשימוש בחשמל בלבד. הטכנולוגיה שנמצאת בחזית המדע, מפותחת לשתי מטרות מרכזיות: הקמת משגר שישגר מטענים לאספקת משאבים וציוד לתחנות חלל ולוויינים; ובניית מתקני ניסוי היפרסוניים שמקצרים משמעותית את זמן הפיתוח של מערכות היפרסוניות.
בתחום החלל, שיטת השיגור של Moonshot מאפשרת למטען לצאת מהאטמוספירה ללא הנעה כימית, בניגוד לטילים המסורתיים. כך גדל יחס המטען בשיגור מ־4% המקובל כיום למעל 45%, כדי לאפשר שיגורים תכופים, מהירים וזולים משמעותית מכל פתרון קיים.
למרות זאת, Moonshot אינה מבקשת להתחרות במשגרי הענק של SpaceX של אילון מאסק או Blue Origin של ג׳ף בזוס. מטרתה היא להשלים אותם באמצעות משגר ייעודי לאספקה עבור צרכי תעשיית החלל המתרחבת: דלקים, חומרי גלם וציוד למערכות חלל הפועלות במסלול, ייצור בסביבת אפס כבידה, תחנות חלל פרטיות, תיירות, דאטה סנטרים, ואינטרנט לוויני מהיר. החברה חתמה על הסכמים ראשוניים עם חברות מובילות בתחום הלוגיסטיקה והתדלוק בחלל, בהן D-Orbit האיטלקית ו-Orbit Fab האמריקאית.
- גיוס 10 מיליון דולר ל Blast Security - המטרה: ענן מוגן כברירת מחדל
- סטארט-אפ הסייבר Mate מגייס 15.5 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המאיץ שנבנה כעת בקיסריה הוא דגם מוקטן של המשגר הגדול וישמש את תעשיית ההיפרסוניקה המקומית כמתקן ניסויים לכלי טיס ומערכות היפרסוניות. המאיץ צפוי להאיץ גופים למהירויות של פי 6 ממהירות הקול (7,200 קמ״ש), ולספק יתרון משמעותי בפיתוח מהיר של הדור הבא של המערכות. על רקע מירוץ הפיתוח ההיפרסוני הבינלאומי, שבו ארה״ב משקיעה בתכנית GOLDEN DOME וישראל בולטת בזכות מערכות כמו חץ-3 וקלע-דוד, נאלצים המהנדסים להסתפק בסימולציות חלקיות, מנהרות רוח מסורבלות וטילים יקרים, כדי לפתח את המערכות. המאיץ של Moonshot צפוי לאפשר האצה של קצב הניסויים מניסוי אחד בשבוע למספר ניסויים ביום ובעלות נמוכה.
