סגן נשיא אורקל: החברות הבינל' פחות פעילות בישראל
חברת מסדי הנתונים אורקל (נאסד"ק:ORCL) מקיימת היום (ב') בתל אביב את יום הטכנולוגיות השנתי שלה. לרגל הארוע, מציין סגן נשיא הטכנולוגיות של אורקל העולמית, אנדרו סת'רלנד כי "בישראל יש אנשים עם יכולת אבחנה טובה ודחף לעסקים. יש פחות חברות בינלאומיות ויותר עסקיים בינוניים שדוחפים את הגידול כאן".
סאת'רלנד ציין והעריך כי סגירת עסקאות בישראל לוקחת יותר זמן, "אנו חייבים להראות את הערך המוסף של הטכנולוגיה שלנו ואת החזר ההשקעה על הרכישה שלה אבל ברגע שהראנו את כדאיות העסקה אנו מתחילים מערכת יחסים פורה ושיתוף פעולה עם הלקוח".
מנהל הקבוצה הטכנולוגיות באורקל ישראל, אייל שני, הסביר כי בכנס תשים החברה דגש על ארכיטקטורה מונחת שירותים (SOA) וכיצד אורקל מיישמת את התפיסה הזו ובונה את מוצריה לפיה. הוא מסביר כי בכנס יוצג הפתרון החדש לבינה עסקית, ונציץ לגרסה החדשה של מסד הנתונים g Release 210, אשר תצא בחודשים הקרובים.
סמנכ"ל המכירות באורקל ישראל, עוזי נבון, ציין כי גישת אורקל היא לכיוון ארכיטקטורה שריגית המאפשרת שירות ברמה הטובה ביותר יחד עם הורדה בעלויות. הטכנולוגיה מאפשרת להשתמש ברכיבי חומרה סטנדרטים וזולים ולחברם יחדיו בכדי לקבל תשתית חזקה, שרידה וגמישה.
אורקל משקיעה משאבים רבים על מנת להקל את תפעול מוצריה ולחסוך בכך בעלויות כוח האדם. הרעיון הוא לנהל יותר בפחות. הגישה תאפשר לחסוך ממנהלי המערכות זמן יקר על תפעול שוטף ב"עבודות שחורות" ולפנות אותם לעבודות ערכיות יותר כמו מחקר ופיתוח.
כשהוא נשאל על הגישה של אורקל לארכיטקטורת המידע, משיב סגן נשיא אורקל לטכנולוגיות, סאת'רלנד, ומביא כדוגמא את עולם ה-HiFi: "לכו אחורה כמה עשורים כשכל מערכת סטריאו הורכבה לחוד- לכל מערכת היו את המומחים שלה שהכירו את כל מרכיביה, מה יתחבר עם מה ולאיזה תוצאות אפשר לצפות. היום, המרכיבים של כל מערכות HiFi פועלים כמעט כולם על-פי אותם סטנדרטים, וניתן להרכיב מערכות ביתר קלות, בעלות פחותה והאיכות ידוע מראש. זה לא אומר שכל מערכות ה-HiFi דומות בכל, עדיין קיים מגוון של גמישויות, מחיר ותפעול והבדל באיך שהמערכות נראות ויכולות הביצוע שלהן - רק שהעיצוב והייצור של המערכות כיום הרבה יותר קל."
לצד הכנס מתקיימת תערוכה אשר בה משתתפים למעלה מעשרים שותפים עסקיים, וכן תצוגת פתרונות במתכנת Demo Ground, בה משתתפים מיטב המומחים, המיישמים והשותפים.
בנוסף מתקיימת בכנס תחרות Oracle SuperStar - תחרות מצגות בנושאים טכנולוגיים חדשים. שלושת העולים לגמר יתחרו מול קהל המליאה והזוכה במקום הראשון הוזמן לכנס העולמי של Oracle בסן-פרנסיסקו (כולל אירוח וטיסה).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
