סגן נשיא אורקל: החברות הבינל' פחות פעילות בישראל
חברת מסדי הנתונים אורקל (נאסד"ק:ORCL) מקיימת היום (ב') בתל אביב את יום הטכנולוגיות השנתי שלה. לרגל הארוע, מציין סגן נשיא הטכנולוגיות של אורקל העולמית, אנדרו סת'רלנד כי "בישראל יש אנשים עם יכולת אבחנה טובה ודחף לעסקים. יש פחות חברות בינלאומיות ויותר עסקיים בינוניים שדוחפים את הגידול כאן".
סאת'רלנד ציין והעריך כי סגירת עסקאות בישראל לוקחת יותר זמן, "אנו חייבים להראות את הערך המוסף של הטכנולוגיה שלנו ואת החזר ההשקעה על הרכישה שלה אבל ברגע שהראנו את כדאיות העסקה אנו מתחילים מערכת יחסים פורה ושיתוף פעולה עם הלקוח".
מנהל הקבוצה הטכנולוגיות באורקל ישראל, אייל שני, הסביר כי בכנס תשים החברה דגש על ארכיטקטורה מונחת שירותים (SOA) וכיצד אורקל מיישמת את התפיסה הזו ובונה את מוצריה לפיה. הוא מסביר כי בכנס יוצג הפתרון החדש לבינה עסקית, ונציץ לגרסה החדשה של מסד הנתונים g Release 210, אשר תצא בחודשים הקרובים.
סמנכ"ל המכירות באורקל ישראל, עוזי נבון, ציין כי גישת אורקל היא לכיוון ארכיטקטורה שריגית המאפשרת שירות ברמה הטובה ביותר יחד עם הורדה בעלויות. הטכנולוגיה מאפשרת להשתמש ברכיבי חומרה סטנדרטים וזולים ולחברם יחדיו בכדי לקבל תשתית חזקה, שרידה וגמישה.
אורקל משקיעה משאבים רבים על מנת להקל את תפעול מוצריה ולחסוך בכך בעלויות כוח האדם. הרעיון הוא לנהל יותר בפחות. הגישה תאפשר לחסוך ממנהלי המערכות זמן יקר על תפעול שוטף ב"עבודות שחורות" ולפנות אותם לעבודות ערכיות יותר כמו מחקר ופיתוח.
כשהוא נשאל על הגישה של אורקל לארכיטקטורת המידע, משיב סגן נשיא אורקל לטכנולוגיות, סאת'רלנד, ומביא כדוגמא את עולם ה-HiFi: "לכו אחורה כמה עשורים כשכל מערכת סטריאו הורכבה לחוד- לכל מערכת היו את המומחים שלה שהכירו את כל מרכיביה, מה יתחבר עם מה ולאיזה תוצאות אפשר לצפות. היום, המרכיבים של כל מערכות HiFi פועלים כמעט כולם על-פי אותם סטנדרטים, וניתן להרכיב מערכות ביתר קלות, בעלות פחותה והאיכות ידוע מראש. זה לא אומר שכל מערכות ה-HiFi דומות בכל, עדיין קיים מגוון של גמישויות, מחיר ותפעול והבדל באיך שהמערכות נראות ויכולות הביצוע שלהן - רק שהעיצוב והייצור של המערכות כיום הרבה יותר קל."
לצד הכנס מתקיימת תערוכה אשר בה משתתפים למעלה מעשרים שותפים עסקיים, וכן תצוגת פתרונות במתכנת Demo Ground, בה משתתפים מיטב המומחים, המיישמים והשותפים.
בנוסף מתקיימת בכנס תחרות Oracle SuperStar - תחרות מצגות בנושאים טכנולוגיים חדשים. שלושת העולים לגמר יתחרו מול קהל המליאה והזוכה במקום הראשון הוזמן לכנס העולמי של Oracle בסן-פרנסיסקו (כולל אירוח וטיסה).
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
