סגן נשיא אורקל: החברות הבינל' פחות פעילות בישראל
חברת מסדי הנתונים אורקל (נאסד"ק:ORCL) מקיימת היום (ב') בתל אביב את יום הטכנולוגיות השנתי שלה. לרגל הארוע, מציין סגן נשיא הטכנולוגיות של אורקל העולמית, אנדרו סת'רלנד כי "בישראל יש אנשים עם יכולת אבחנה טובה ודחף לעסקים. יש פחות חברות בינלאומיות ויותר עסקיים בינוניים שדוחפים את הגידול כאן".
סאת'רלנד ציין והעריך כי סגירת עסקאות בישראל לוקחת יותר זמן, "אנו חייבים להראות את הערך המוסף של הטכנולוגיה שלנו ואת החזר ההשקעה על הרכישה שלה אבל ברגע שהראנו את כדאיות העסקה אנו מתחילים מערכת יחסים פורה ושיתוף פעולה עם הלקוח".
מנהל הקבוצה הטכנולוגיות באורקל ישראל, אייל שני, הסביר כי בכנס תשים החברה דגש על ארכיטקטורה מונחת שירותים (SOA) וכיצד אורקל מיישמת את התפיסה הזו ובונה את מוצריה לפיה. הוא מסביר כי בכנס יוצג הפתרון החדש לבינה עסקית, ונציץ לגרסה החדשה של מסד הנתונים g Release 210, אשר תצא בחודשים הקרובים.
סמנכ"ל המכירות באורקל ישראל, עוזי נבון, ציין כי גישת אורקל היא לכיוון ארכיטקטורה שריגית המאפשרת שירות ברמה הטובה ביותר יחד עם הורדה בעלויות. הטכנולוגיה מאפשרת להשתמש ברכיבי חומרה סטנדרטים וזולים ולחברם יחדיו בכדי לקבל תשתית חזקה, שרידה וגמישה.
אורקל משקיעה משאבים רבים על מנת להקל את תפעול מוצריה ולחסוך בכך בעלויות כוח האדם. הרעיון הוא לנהל יותר בפחות. הגישה תאפשר לחסוך ממנהלי המערכות זמן יקר על תפעול שוטף ב"עבודות שחורות" ולפנות אותם לעבודות ערכיות יותר כמו מחקר ופיתוח.
כשהוא נשאל על הגישה של אורקל לארכיטקטורת המידע, משיב סגן נשיא אורקל לטכנולוגיות, סאת'רלנד, ומביא כדוגמא את עולם ה-HiFi: "לכו אחורה כמה עשורים כשכל מערכת סטריאו הורכבה לחוד- לכל מערכת היו את המומחים שלה שהכירו את כל מרכיביה, מה יתחבר עם מה ולאיזה תוצאות אפשר לצפות. היום, המרכיבים של כל מערכות HiFi פועלים כמעט כולם על-פי אותם סטנדרטים, וניתן להרכיב מערכות ביתר קלות, בעלות פחותה והאיכות ידוע מראש. זה לא אומר שכל מערכות ה-HiFi דומות בכל, עדיין קיים מגוון של גמישויות, מחיר ותפעול והבדל באיך שהמערכות נראות ויכולות הביצוע שלהן - רק שהעיצוב והייצור של המערכות כיום הרבה יותר קל."
לצד הכנס מתקיימת תערוכה אשר בה משתתפים למעלה מעשרים שותפים עסקיים, וכן תצוגת פתרונות במתכנת Demo Ground, בה משתתפים מיטב המומחים, המיישמים והשותפים.
בנוסף מתקיימת בכנס תחרות Oracle SuperStar - תחרות מצגות בנושאים טכנולוגיים חדשים. שלושת העולים לגמר יתחרו מול קהל המליאה והזוכה במקום הראשון הוזמן לכנס העולמי של Oracle בסן-פרנסיסקו (כולל אירוח וטיסה).
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
