סגן נשיא אורקל: החברות הבינל' פחות פעילות בישראל

לעומת העסקים הבינוניים הדוחפים יותר את הגידול בישראל. מסביר סאת'רלנד. בכנס של אורקל הציגו בכירים עקרונות של מקסימום משאבים על תשתיות זולות
חזי שטרנליכט |

חברת מסדי הנתונים אורקל (נאסד"ק:ORCL) מקיימת היום (ב') בתל אביב את יום הטכנולוגיות השנתי שלה. לרגל הארוע, מציין סגן נשיא הטכנולוגיות של אורקל העולמית, אנדרו סת'רלנד כי "בישראל יש אנשים עם יכולת אבחנה טובה ודחף לעסקים. יש פחות חברות בינלאומיות ויותר עסקיים בינוניים שדוחפים את הגידול כאן".

סאת'רלנד ציין והעריך כי סגירת עסקאות בישראל לוקחת יותר זמן, "אנו חייבים להראות את הערך המוסף של הטכנולוגיה שלנו ואת החזר ההשקעה על הרכישה שלה אבל ברגע שהראנו את כדאיות העסקה אנו מתחילים מערכת יחסים פורה ושיתוף פעולה עם הלקוח".

מנהל הקבוצה הטכנולוגיות באורקל ישראל, אייל שני, הסביר כי בכנס תשים החברה דגש על ארכיטקטורה מונחת שירותים (SOA) וכיצד אורקל מיישמת את התפיסה הזו ובונה את מוצריה לפיה. הוא מסביר כי בכנס יוצג הפתרון החדש לבינה עסקית, ונציץ לגרסה החדשה של מסד הנתונים g Release 210, אשר תצא בחודשים הקרובים.

סמנכ"ל המכירות באורקל ישראל, עוזי נבון, ציין כי גישת אורקל היא לכיוון ארכיטקטורה שריגית המאפשרת שירות ברמה הטובה ביותר יחד עם הורדה בעלויות. הטכנולוגיה מאפשרת להשתמש ברכיבי חומרה סטנדרטים וזולים ולחברם יחדיו בכדי לקבל תשתית חזקה, שרידה וגמישה.

אורקל משקיעה משאבים רבים על מנת להקל את תפעול מוצריה ולחסוך בכך בעלויות כוח האדם. הרעיון הוא לנהל יותר בפחות. הגישה תאפשר לחסוך ממנהלי המערכות זמן יקר על תפעול שוטף ב"עבודות שחורות" ולפנות אותם לעבודות ערכיות יותר כמו מחקר ופיתוח.

כשהוא נשאל על הגישה של אורקל לארכיטקטורת המידע, משיב סגן נשיא אורקל לטכנולוגיות, סאת'רלנד, ומביא כדוגמא את עולם ה-HiFi: "לכו אחורה כמה עשורים כשכל מערכת סטריאו הורכבה לחוד- לכל מערכת היו את המומחים שלה שהכירו את כל מרכיביה, מה יתחבר עם מה ולאיזה תוצאות אפשר לצפות. היום, המרכיבים של כל מערכות HiFi פועלים כמעט כולם על-פי אותם סטנדרטים, וניתן להרכיב מערכות ביתר קלות, בעלות פחותה והאיכות ידוע מראש. זה לא אומר שכל מערכות ה-HiFi דומות בכל, עדיין קיים מגוון של גמישויות, מחיר ותפעול והבדל באיך שהמערכות נראות ויכולות הביצוע שלהן - רק שהעיצוב והייצור של המערכות כיום הרבה יותר קל."

לצד הכנס מתקיימת תערוכה אשר בה משתתפים למעלה מעשרים שותפים עסקיים, וכן תצוגת פתרונות במתכנת Demo Ground, בה משתתפים מיטב המומחים, המיישמים והשותפים.

בנוסף מתקיימת בכנס תחרות Oracle SuperStar - תחרות מצגות בנושאים טכנולוגיים חדשים. שלושת העולים לגמר יתחרו מול קהל המליאה והזוכה במקום הראשון הוזמן לכנס העולמי של Oracle בסן-פרנסיסקו (כולל אירוח וטיסה).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.