ת"א פתחה בירידות שערים לנוכח עומס הדיווחים הגובר
בוקר של ירידות נפתח בבורסה שברחוב אחד העם. צמד המדדים המובילים פתחו בצבע האדום והם יורדים לנוכח נתוני המאקרו המאכזבים שפורסמו אתמול. הלמ"ס קבע כי הכלכלה הישראלית צמחה רק ב-2.9% ברבעון הראשון של 2005, מול קצב צמיחה גדול יותר שנרשם ברבעונים הקודמים.
מדד ת"א 25 פתח בהחלשות של 0.24% לרמה של 677.76 נקודות, מדד ת"א 100 נסחר בירידה של 0.18% לרמה של 697.58 נקודות, המחזור הראשוני נאה ועומד על 51 מיליון שקל.
שיפור ניכר ברווחיות הבנק הבינלאומי, כך עולה מהתוצאות שמפרסם הבנק הנשלט על ידי קבוצת צדיק-ליברמן. הרווח הנקי של הבנק זינק ב-61.2% ברבעון הראשון והסתכם ב-79 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל אשתקד. התשואה להון עמדה על 8.8%, עדיין נמוכה ביחס לתשואות שמציגים צמד הבנקים הגדולים, אך היא חלק ממגמת השיפור בתוצאות הבנק (5.9% ברבעון שחתם את 2004, ו-6.9% בכל השנה שעברה).
מנכ"ל הבנק, דוד גרנות מסר השיפור בתשואה על ההון בא עקב הגידול ברווח. הרווחים של הבנק השתפרו בזכות פעולות המימון וההכנסות מהעמלות התפעוליות, כמו גם מירידה בהפרשות לחומ"ס. תוצאות יובנק שאוחדו לראשונה בדוחות הבינלאומי תרמו 7.4 מיליון שקל לרווח הנקי של הבנק. מניות הבינלאומי 1 פתחו בעליה של 1%, מניות הבינלאומי 5 החלו להסחר בירידה של 0.57%.
תוצאות שטראוס-עלית לרבעון הראשון עתידות להתפרסם היום ולמשוך את תשומת לב המשקיעים, בינתיים יורדת המניה ב-0.2% בפתיחה. יו"ר החברה, עפרה שטראוס, נשיא ומנכ"ל הקבוצה, ארז ויגודמן, ומנכ"ל שטראוס-עלית ישראל, גיורא בר דיעה, יכנסו מסיבת עתונאים בצהרי היום והתקשורת תעקוב בדריכות.
ספק מוטל לגבי עסקת בתי הזיקוק לאחר שפוצץ המו"מ בין המדינה לבין האחים עופר, מדווח היום "ידיעות אחרונות". הטייקונים השולטים ב-26% מבתי הזיקוק של ישראל גילו כי המדינה מייעדת להם רק 120 מיליון דולר בעבור חלקם, ולכן בחרו לפוצץ את המו"מ. מניות החברה לישראל נסחרותב יציבות.
רגע של תוצאות. חברת הצבע טמבור הנמצאת בבעלות קבוצת בורוביץ והציבור, פרסמה אתמול את התוצאות שלה לרבעון הראשון. טמבור סיימה את הרבעון הראשון של 2005 במכירות בהיקף של כ-107 מיליון שקל, רווח תפעולי של כ-9.2 מיליון שקל, ורווח נקי של כ- 4.6 מיליון שקל.
יצוין כי בשנת 2004, בו חל חג הפסח בתחילת חודש אפריל, עמדו מכירות החברה ברבעון הראשון על סך של 111 מליון שקל והרווח התפעולי בסך של 12 מליון שקל. מכיוון שהשנה חל חג הפסח בסוף חודש אפריל, חלק ממכירות ותוצאות חג הפסח יבוא לידי ביטוי בחודש אפריל, ולפיכך יכללו ברבעון השני. המניה פתחה בירידה של 0.13%.
ישאל-אמלט רכשה אתמול את רשת ניו-פארם ב-87 מיליון שקל
מהאחים בורוביץ'. תשלם 45 מיליון שקל עבור המניות ותחזיר הלוואות בעלים של 42 מיליון שקל נוספים. במקביל היא חשפה רווח של כ-4.5 מיליון שקל ב-2004 לעומת 10.2 מיליון ב-2003. מניות גרנית הכרמל פתחו בעליה של 0.35%.
חברת הנדל"ן מבני תעשייה מדווחת כי ההכנסות משכירות קפצו ב-47% ברבעון הראשון. הכנסות הכוללות של החברה ברבעון הראשון זינקו גם כן ב-42% והסתכמו לסך של 141 מיליון שקל. הרווח הנקי של החברה, לפני הוצאה חד פעמית הנובעת מתקן 19, שיושם לראשונה בעניין מיסוי על הכנסות, הסתכם בכ-23 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל אשתקד. הרווח הנקי לאחר יישום השפעת תקן 19 עומד על כ-15 מיליון שקל. מניות מבני תעשיה פתחו ללא שינוי.
עוד בענייני האחים עופר, והפעם רק לאח סמי. "מעריב" מדווח הבוקר כי עופר בודק את האפשרות להגדיל את אחזקותיו בבנק מזרחי. משפחת עופר מחזיקה יחד עם משפחת ורטהיים בבנק הרביעי בגודלו במדינה. סמי ויולי עופר מחזיקים כעת בכ-25% ומוזי ורטהיים מחזיק בכ-21%. מניות מזרחי יורדות בפתיחה ב-0.5%.
עסקי התעופה לא יורדים גם הם מהכותרות. ב"ידיעות אחרונות" כי כנפיים מנהלת מו"מ עם עובדי חברת התיירות איסתא ומשפחת מנו למכירת האחזקה שלה באיסתא. כנפיים מחזיקה בכ-24.5% מהבעלות באיסתא והיא מחויבת למכור בהוראה רגולטורית עקב עסקת הרכישה של אל על על ידי קבוצת בורוביץ'. מניות איסתא נסחרות ללא שינוי בפתיחה, מניות כנפיים עולות ב-4.65% בפתיחה במחזור אפסי, ואל על מנמיכה ב-0.25%.
מניות א.דורי בבורסה (דורי הנדסה) לא מגיבות בפתיחה. ב"מעריב" מדווח הבוקר כי הוא עשוי לרשום קופון של כ-35 מיליון דולר יחד עם אדלקום, שותפתו בהקמת תחנת הכח הפרטית דוראד. התשלום יבוצע בעבור ניהול שירותי הפרויקט מדווחים בעיתון, ושותפות בו גם קצא"א (30%), קונסורציום של דלק ונובל אנרג'י (20%), וזורלו (20%).
בית התוכנה מטריקס מדווח על צמיחה של כ-17% בהכנסות שהסתכמו בכ-252.6 מיליון שקל ברבעון הראשון. מנכ"ל מטריקס, מוטי גוטמן ציין כי במטריקס מסכמים רבעון ראשון טוב המשקף שיפור בכל הפרמטרים ובעיקר ברווחי החברה. "אנו בכיוון הנכון להשגת יעד מכירות של מיליארד שקל בשנת 2005". הרווח של מטריקס עמד על 9 מיליון שקל, גידול מרשים של 43% ביחס לרבעון המקביל לכ-6.3 מיליון שקל. מניות החברה פתחו בעליה של 0.84%.
רגעים של הכרעה עומדים להתרגש על קיבוץ לוחמי הגטאות. הקיבוצניקים בוחנים את האפשרות למכור כ-23% מהבעלות על חברת טבעול בכ-230 מיליון שקל לחברת אסם, המחזיקה בבעלות משותפת עימם על טבעול. המתווך בין הצדדים הוא הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, אורי יוגב, כך מדווח הבוקר "ידיעות אחרונות". מניות אסם פתחו בירידה בת 0.7%.
תחושה של שותפות אמיתית עשויה לחמם את עובדי הקו-אופ. ביהמ"ש פסק כי 984 העובדים יקבלו 55 אלף שקל כל אחד בעניין מכירת האחזקה בחנות הריהוט IKEA, כך מדווחים הבוקר ב"מעריב". האגודה נוצחה בינתיים בקרב בבית המשפט, אך ערעורים עשויים להגיע בהמשך. מניות הרבוע הכחול, לא מגיבות בפתיחה.
ואי אפשר בלי רגע של בזק. אתמול פרסם האנליסט בני שרביט מבית ההשקעות מנורה גאון הורדת המלצה למניית בזק. האנליסט מעניק למניה המלצת "החזק" והוא סבור כי המחיר שבו נרכשה בזק, והאופציה שהוענקה לקבוצת סבן לרכוש עוד 10% מבזק במחיר זהה, מגלמים דאון-סייד במחיר הצפוי למניה. הוא גם חוזה ירידה חדה ברווחיות כבר ברבעון השני. המניה ירדה אתמול, והבוקר פתחה בירידה בת 0.92% במחזור ראשון של 2.2 מיליון שקל.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.
מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.
