האירועים שיעשו את השבוע
הנה כמה אירועים שיעשו כותרות השבוע:
* ביום ראשון תקיים רשות ניירות ערך יום עיון בנושא: יישום תיקוני החקיקה בעקבות ועדת ברנע, במלון דן פנורמה בתל אביב. עו"ד לייזה חיימוביץ, יועצת בכירה ליו"ר הרשות תנחה. הנושאים והמרצים יהיו - החקיקה החדשה ומהפכת השירות ברשות - משה טרי, יו"ר הרשות. תהליך הכנת הדיווחים הנדרשים השחקנים המעורבים תחולה על ענפים מיוחדים מועד הדיווח ושיקולים בקביעתו האכיפה הצפויה - ד"ר אייל סולגניק, מנהל מחלקת תאגידים. החקיקה החדשה - ההוראות העיקריות ומערכת האיזונים - עו"ד טל אבן זהב, ס. מנהל מחלקת תאגידים ועו"ד ענת וייס, מחלקת תאגידים. יישום הוראות הדיווח - רו"ח אביבה בן משה, ס. מנהל מחלקת תאגידים. היבטים חשבונאיים ועסקיים בקביעת מגזרים ותחומי פעילות - מדיניות הרשות - רו"ח אריאל שטרית, מנהל המחלקה המקצועית, מחלקת תאגידים - ועוד.
* ביום שני - יום עמוס אירועים עסקיים, יפרסם המשנה לנגיד בנק ישראל, מאיר סוקולר את החלטתו לגבי רמת הריבית במשק בחודש פברואר. הצפי הוא, כי סוקולר - התופס את מקומו של הנגיד החדש, סטנלי פישר, עד שפישר יכנס לתפקידו באפריל - יפחית את הריבית בטווח של 0.1% עד 0.2%.
* ביום שני - המי"ל יקיים סדנה ייחודית על ניהול אפקטיבי בכתב. תנחה - איילת צור, בלשנית ומומחית בכתיבה עסקית. בנושאים: ההבדל בין שיחה בעל פה לתיעוד שלה בכתב. טיפים לטיפול במחסומים מפני הכתיבה. ההבדל בין סיכום פגישה פנים ארגונית לבין סיכום פגישה חוץ ארגונית. השימוש בתבניות מסמכים לסיכום פגישה ועוד.
* ביום שני יחשוף קונצרן יניליבר את כניסתו לשוק חדש בתחום הקוסמטיקה בישראל במסיבת עיתונאים.
* ביום ב' - חברת התוכנה וריטאס תקיים אירוע לעיתונות בו תחשוף כניסתה לשוק ה-SMB. שזה: שוק העסקים הבינוניים והקטנים.
* ביום שני - חברת קשרי המשקיעים תקיים אירוע לעיתונות ומשקיעים, בו יציגו חברות בעלות שווי שוק בורסאי הנמוך מ-100 מיליון שקל, את תוכניותיהם לשנה זו. במהלך היום יציגו מספר חברות באופן עוקב ויסקרו את תחומי פעילותן, הסביבה העסקית ותוצאותיהן הכספיות. בין החברות שישתתפו בכנס: ניסן, ראלקו, מלתא, גמאטרוניק, אביב פתרונות, CI סיסטמס ואחרות.
* ועוד ביום שני - יתקיים מפגש הכרות ראשון של העיתונות הכלכלית עם מנכ"ל מיקרוסופט ישראל הנכנס, דני ימין.
* ביום שלישי - יתקיים מפגש עיתונאים עם הנהלת יצרנית החומרה - סנדיסק, ממובילות השוק העולמי בתחום זכרון הפלאש. במפגש תוצג פלטפורמה בשם U3 ודן הרכבי, מנכ"ל חברת MDRM שנרכשה החודש על ידי סנדיסק, יספר על הרכישה והטכנולוגיה שמאחוריה ועל ה-BookLocker? - מוצר הצריכה הראשון של החברה.
* ביום רביעי - יציג בית ההשקעות אקסלנס-נשואה אסטרטגית השקעה בזהב, בכנס לפעילים בשוק ההון ועיתונאים. ירצו - מנהלים של בית השקעות מלונדון המתמחה בתחום, ומנהלים מבית ההשקעות הישראלי. תוצג תעודת סל העוקבת אחר המסחר בזהב של חברת קסם.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
