האירועים שיעשו את השבוע
הנה כמה אירועים שיעשו כותרות השבוע:
* ביום ראשון תקיים רשות ניירות ערך יום עיון בנושא: יישום תיקוני החקיקה בעקבות ועדת ברנע, במלון דן פנורמה בתל אביב. עו"ד לייזה חיימוביץ, יועצת בכירה ליו"ר הרשות תנחה. הנושאים והמרצים יהיו - החקיקה החדשה ומהפכת השירות ברשות - משה טרי, יו"ר הרשות. תהליך הכנת הדיווחים הנדרשים השחקנים המעורבים תחולה על ענפים מיוחדים מועד הדיווח ושיקולים בקביעתו האכיפה הצפויה - ד"ר אייל סולגניק, מנהל מחלקת תאגידים. החקיקה החדשה - ההוראות העיקריות ומערכת האיזונים - עו"ד טל אבן זהב, ס. מנהל מחלקת תאגידים ועו"ד ענת וייס, מחלקת תאגידים. יישום הוראות הדיווח - רו"ח אביבה בן משה, ס. מנהל מחלקת תאגידים. היבטים חשבונאיים ועסקיים בקביעת מגזרים ותחומי פעילות - מדיניות הרשות - רו"ח אריאל שטרית, מנהל המחלקה המקצועית, מחלקת תאגידים - ועוד.
* ביום שני - יום עמוס אירועים עסקיים, יפרסם המשנה לנגיד בנק ישראל, מאיר סוקולר את החלטתו לגבי רמת הריבית במשק בחודש פברואר. הצפי הוא, כי סוקולר - התופס את מקומו של הנגיד החדש, סטנלי פישר, עד שפישר יכנס לתפקידו באפריל - יפחית את הריבית בטווח של 0.1% עד 0.2%.
* ביום שני - המי"ל יקיים סדנה ייחודית על ניהול אפקטיבי בכתב. תנחה - איילת צור, בלשנית ומומחית בכתיבה עסקית. בנושאים: ההבדל בין שיחה בעל פה לתיעוד שלה בכתב. טיפים לטיפול במחסומים מפני הכתיבה. ההבדל בין סיכום פגישה פנים ארגונית לבין סיכום פגישה חוץ ארגונית. השימוש בתבניות מסמכים לסיכום פגישה ועוד.
* ביום שני יחשוף קונצרן יניליבר את כניסתו לשוק חדש בתחום הקוסמטיקה בישראל במסיבת עיתונאים.
* ביום ב' - חברת התוכנה וריטאס תקיים אירוע לעיתונות בו תחשוף כניסתה לשוק ה-SMB. שזה: שוק העסקים הבינוניים והקטנים.
* ביום שני - חברת קשרי המשקיעים תקיים אירוע לעיתונות ומשקיעים, בו יציגו חברות בעלות שווי שוק בורסאי הנמוך מ-100 מיליון שקל, את תוכניותיהם לשנה זו. במהלך היום יציגו מספר חברות באופן עוקב ויסקרו את תחומי פעילותן, הסביבה העסקית ותוצאותיהן הכספיות. בין החברות שישתתפו בכנס: ניסן, ראלקו, מלתא, גמאטרוניק, אביב פתרונות, CI סיסטמס ואחרות.
* ועוד ביום שני - יתקיים מפגש הכרות ראשון של העיתונות הכלכלית עם מנכ"ל מיקרוסופט ישראל הנכנס, דני ימין.
* ביום שלישי - יתקיים מפגש עיתונאים עם הנהלת יצרנית החומרה - סנדיסק, ממובילות השוק העולמי בתחום זכרון הפלאש. במפגש תוצג פלטפורמה בשם U3 ודן הרכבי, מנכ"ל חברת MDRM שנרכשה החודש על ידי סנדיסק, יספר על הרכישה והטכנולוגיה שמאחוריה ועל ה-BookLocker? - מוצר הצריכה הראשון של החברה.
* ביום רביעי - יציג בית ההשקעות אקסלנס-נשואה אסטרטגית השקעה בזהב, בכנס לפעילים בשוק ההון ועיתונאים. ירצו - מנהלים של בית השקעות מלונדון המתמחה בתחום, ומנהלים מבית ההשקעות הישראלי. תוצג תעודת סל העוקבת אחר המסחר בזהב של חברת קסם.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ויש גם לחץ מבפנים. המשפט הפך לאחד הגורמים הכי מפלגים, קורעים ומשסעים את החברה הישראלית. רוב הציבור רואה ומבין את זה. המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם נייר עמדה שבו נכתב: "המשך ההליך המשפטי נגד ראש ממשלה מכהן, ללא הכרעה סופי, יוצר נזק מתמשך למרקם החברתי וליכולת הממשל להתמודד עם אתגרי ביטחון וכלכלה. במצב של קרע לאומי חריף, חנינה מותנית יכולה לשמש כלי לגיטימי לאיחוי ולאחדות, בתנאי שתכלול ויתורים משמעותיים מצד המבקש ותנאים שיבטיחו את כבוד שלטון החוק". זהו ניסוח נדיר מגוף שידוע בעמדותיו הליברליות-משפטיות, והוא מחזק את הטענה שגם בקרב מומחים שאינם תומכי נתניהו קיימת הכרה בכך שהמשך המשפט עלול להמשיך ולקרוע את החברה הישראלית לעוד דור. אחרים טוענים כי המסר הזה נובע מכך שנתניהו מצליח לעמוד איתן מול הרדיפה ומול המשפטים וכי הוא ייצא זכאי.
