האירועים שיעשו את השבוע

שרות Bizportal |

הנה כמה אירועים שיעשו כותרות השבוע:

* ביום ראשון תקיים רשות ניירות ערך יום עיון בנושא: יישום תיקוני החקיקה בעקבות ועדת ברנע, במלון דן פנורמה בתל אביב. עו"ד לייזה חיימוביץ, יועצת בכירה ליו"ר הרשות תנחה. הנושאים והמרצים יהיו - החקיקה החדשה ומהפכת השירות ברשות - משה טרי, יו"ר הרשות. תהליך הכנת הדיווחים הנדרשים השחקנים המעורבים תחולה על ענפים מיוחדים מועד הדיווח ושיקולים בקביעתו האכיפה הצפויה - ד"ר אייל סולגניק, מנהל מחלקת תאגידים. החקיקה החדשה - ההוראות העיקריות ומערכת האיזונים - עו"ד טל אבן זהב, ס. מנהל מחלקת תאגידים ועו"ד ענת וייס, מחלקת תאגידים. יישום הוראות הדיווח - רו"ח אביבה בן משה, ס. מנהל מחלקת תאגידים. היבטים חשבונאיים ועסקיים בקביעת מגזרים ותחומי פעילות - מדיניות הרשות - רו"ח אריאל שטרית, מנהל המחלקה המקצועית, מחלקת תאגידים - ועוד.

* ביום שני - יום עמוס אירועים עסקיים, יפרסם המשנה לנגיד בנק ישראל, מאיר סוקולר את החלטתו לגבי רמת הריבית במשק בחודש פברואר. הצפי הוא, כי סוקולר - התופס את מקומו של הנגיד החדש, סטנלי פישר, עד שפישר יכנס לתפקידו באפריל - יפחית את הריבית בטווח של 0.1% עד 0.2%.

* ביום שני - המי"ל יקיים סדנה ייחודית על ניהול אפקטיבי בכתב. תנחה - איילת צור, בלשנית ומומחית בכתיבה עסקית. בנושאים: ההבדל בין שיחה בעל פה לתיעוד שלה בכתב. טיפים לטיפול במחסומים מפני הכתיבה. ההבדל בין סיכום פגישה פנים ארגונית לבין סיכום פגישה חוץ ארגונית. השימוש בתבניות מסמכים לסיכום פגישה ועוד.

* ביום שני יחשוף קונצרן יניליבר את כניסתו לשוק חדש בתחום הקוסמטיקה בישראל במסיבת עיתונאים.

* ביום ב' - חברת התוכנה וריטאס תקיים אירוע לעיתונות בו תחשוף כניסתה לשוק ה-SMB. שזה: שוק העסקים הבינוניים והקטנים.

* ביום שני - חברת קשרי המשקיעים תקיים אירוע לעיתונות ומשקיעים, בו יציגו חברות בעלות שווי שוק בורסאי הנמוך מ-100 מיליון שקל, את תוכניותיהם לשנה זו. במהלך היום יציגו מספר חברות באופן עוקב ויסקרו את תחומי פעילותן, הסביבה העסקית ותוצאותיהן הכספיות. בין החברות שישתתפו בכנס: ניסן, ראלקו, מלתא, גמאטרוניק, אביב פתרונות, CI סיסטמס ואחרות.

* ועוד ביום שני - יתקיים מפגש הכרות ראשון של העיתונות הכלכלית עם מנכ"ל מיקרוסופט ישראל הנכנס, דני ימין.

* ביום שלישי - יתקיים מפגש עיתונאים עם הנהלת יצרנית החומרה - סנדיסק, ממובילות השוק העולמי בתחום זכרון הפלאש. במפגש תוצג פלטפורמה בשם U3 ודן הרכבי, מנכ"ל חברת MDRM שנרכשה החודש על ידי סנדיסק, יספר על הרכישה והטכנולוגיה שמאחוריה ועל ה-BookLocker? - מוצר הצריכה הראשון של החברה.

* ביום רביעי - יציג בית ההשקעות אקסלנס-נשואה אסטרטגית השקעה בזהב, בכנס לפעילים בשוק ההון ועיתונאים. ירצו - מנהלים של בית השקעות מלונדון המתמחה בתחום, ומנהלים מבית ההשקעות הישראלי. תוצג תעודת סל העוקבת אחר המסחר בזהב של חברת קסם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.