משקיעים מסחר בורסה שוק ההון עליות ירידות וול סטריט
צילום: Istock

עלייה של 5% ביתרת הנכסים של הישראלים בחו"ל

כך עולה מנתונים של בנק ישראל. העלייה נבעה מהשקעות חדשות ומהעלייה במחירי ניירות הערך הזרים שמוחזקים על ידי ישראלים. עוד עולה מהדו"ח כי יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל עלו ב-4.8%, ותושבי החוץ חזרו להשקיע כאן
עוזי גרסטמן | (1)

עלייה משמעותית ביתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל, לצד גידול מתון בהתחייבויות. כך עולה מדו"ח מקיף שפרסם היום בנק ישראל על מצב הנכסים וההתחייבויות של המשק הישראלי מול חו"ל לרבעון השלישי של 2024. לפי הבנק, המגמה הזו משקפת את היציבות הכלכלית של ישראל ואת המשך האמון של משקיעים זרים בכלכלה המקומית.

ברבעון שעבר עלתה יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל ב-5.1%, והסתכמה ב-770 מיליארד דולר – עלייה של 37.5 מיליארד דולר לעומת הרבעון הקודם. הצמיחה הזו נבעה מהשקעות חדשות ומהעלייה במחירי ניירות הערך הזרים שמוחזקים על ידי ישראלים.

השווי של תיק ניירות הערך עלה ב-4.9% צילום: Istock

שווי ההשקעות הישירות עלה ב-2.7% (3 מיליארד דולר), בעיקר כתוצאה מרווחים שנצברו. השווי של תיקי ניירות הערך עלה ב-4.9% (12.8 מיליארד דולר), כולל עלייה של 6.9 מיליארד דולר בעקבות עליית מחירי ניירות הערך וזינוק נוסף של 5.8 מיליארד דולר מהשקעות חדשות. יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל עלו ב-4.8% (10 מיליארד דולר), והסתכמו בכ-220 מיליארד דולר.

יתרת ההתחייבויות לחו"ל עלתה ב-4.9%

במקביל, יתרת ההתחייבויות של המשק הישראלי לחו"ל עלתה ב-4.9%, והסתכמה ב-528 מיליארד דולר – עלייה של 24.6 מיליארד דולר. ההשקעות הישירות של תושבי חוץ רשמו עלייה של 7.1 מיליארד דולר (2.9%), כתוצאה מהשקעות חדשות של 5.6 מיליארד דולר ומעלייה במחירי מניות ישראליות המוחזקות בידי תושבי חוץ. השווי של תיק ניירות הערך עלה ב-7.4% (14.1 מיליארד דולר), בעיקר בשל עלייה במחירי ניירות הערך הישראליים והחזרה של משקיעים זרים לשוק המקומי, בניגוד למגמת המימושים שנרשמה בשנתיים האחרונות.

אחד הנתונים המרכזיים שפורסמו הוא העלייה בעודף הנכסים של המשק הישראלי על ההתחייבויות מול חו"ל. העודף גדל ב-5.6% (13 מיליארד דולר) והגיע ל-242 מיליארד דולר. בנוסף, העודף במכשירי חוב בלבד (החוב החיצוני השלילי נטו) עלה ב-5.9% (15.6 מיליארד דולר), והסתכם ב-282 מיליארד דולר. יחס החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג עלה ב-0.7% לרמה של 28%, אך עדיין נחשב נמוך יחסית למדינות מפותחות אחרות.

נתון מעניין נוסף הוא השפעת השינויים בשוק ההון על מגמות ההשקעה:

משקיעים זרים - לאחר שנתיים של מימושים, חזרו תושבי חוץ להשקיע בניירות ערך ישראליים. הם רכשו מניות של חברות ישראליות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר ואג"ח ממשלתיות בהיקף של 3.2 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"בארץ"

השקעות של ישראלים בחו"ל - תושבי ישראל הפקידו 4.2 מיליארד דולר בפיקדונות בחו"ל, העניקו הלוואות לתושבי חוץ בהיקף של מיליארד דולר והשקיעו 0.7 מיליארד דולר בקרנות השקעה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חבל שאני זקן 23/12/2024 15:51
    הגב לתגובה זו
    הפכו מדינה יהלום למדינת עולם שלישי דיטטורה של חולי נפש עברייני ומשתמטים
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.