משקיעים מסחר בורסה שוק ההון עליות ירידות וול סטריט
צילום: Istock

עלייה של 5% ביתרת הנכסים של הישראלים בחו"ל

כך עולה מנתונים של בנק ישראל. העלייה נבעה מהשקעות חדשות ומהעלייה במחירי ניירות הערך הזרים שמוחזקים על ידי ישראלים. עוד עולה מהדו"ח כי יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל עלו ב-4.8%, ותושבי החוץ חזרו להשקיע כאן
עוזי גרסטמן | (1)

עלייה משמעותית ביתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל, לצד גידול מתון בהתחייבויות. כך עולה מדו"ח מקיף שפרסם היום בנק ישראל על מצב הנכסים וההתחייבויות של המשק הישראלי מול חו"ל לרבעון השלישי של 2024. לפי הבנק, המגמה הזו משקפת את היציבות הכלכלית של ישראל ואת המשך האמון של משקיעים זרים בכלכלה המקומית.

ברבעון שעבר עלתה יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל ב-5.1%, והסתכמה ב-770 מיליארד דולר – עלייה של 37.5 מיליארד דולר לעומת הרבעון הקודם. הצמיחה הזו נבעה מהשקעות חדשות ומהעלייה במחירי ניירות הערך הזרים שמוחזקים על ידי ישראלים.

השווי של תיק ניירות הערך עלה ב-4.9% צילום: Istock

שווי ההשקעות הישירות עלה ב-2.7% (3 מיליארד דולר), בעיקר כתוצאה מרווחים שנצברו. השווי של תיקי ניירות הערך עלה ב-4.9% (12.8 מיליארד דולר), כולל עלייה של 6.9 מיליארד דולר בעקבות עליית מחירי ניירות הערך וזינוק נוסף של 5.8 מיליארד דולר מהשקעות חדשות. יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל עלו ב-4.8% (10 מיליארד דולר), והסתכמו בכ-220 מיליארד דולר.

יתרת ההתחייבויות לחו"ל עלתה ב-4.9%

במקביל, יתרת ההתחייבויות של המשק הישראלי לחו"ל עלתה ב-4.9%, והסתכמה ב-528 מיליארד דולר – עלייה של 24.6 מיליארד דולר. ההשקעות הישירות של תושבי חוץ רשמו עלייה של 7.1 מיליארד דולר (2.9%), כתוצאה מהשקעות חדשות של 5.6 מיליארד דולר ומעלייה במחירי מניות ישראליות המוחזקות בידי תושבי חוץ. השווי של תיק ניירות הערך עלה ב-7.4% (14.1 מיליארד דולר), בעיקר בשל עלייה במחירי ניירות הערך הישראליים והחזרה של משקיעים זרים לשוק המקומי, בניגוד למגמת המימושים שנרשמה בשנתיים האחרונות.

אחד הנתונים המרכזיים שפורסמו הוא העלייה בעודף הנכסים של המשק הישראלי על ההתחייבויות מול חו"ל. העודף גדל ב-5.6% (13 מיליארד דולר) והגיע ל-242 מיליארד דולר. בנוסף, העודף במכשירי חוב בלבד (החוב החיצוני השלילי נטו) עלה ב-5.9% (15.6 מיליארד דולר), והסתכם ב-282 מיליארד דולר. יחס החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג עלה ב-0.7% לרמה של 28%, אך עדיין נחשב נמוך יחסית למדינות מפותחות אחרות.

נתון מעניין נוסף הוא השפעת השינויים בשוק ההון על מגמות ההשקעה:

משקיעים זרים - לאחר שנתיים של מימושים, חזרו תושבי חוץ להשקיע בניירות ערך ישראליים. הם רכשו מניות של חברות ישראליות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר ואג"ח ממשלתיות בהיקף של 3.2 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"בארץ"

השקעות של ישראלים בחו"ל - תושבי ישראל הפקידו 4.2 מיליארד דולר בפיקדונות בחו"ל, העניקו הלוואות לתושבי חוץ בהיקף של מיליארד דולר והשקיעו 0.7 מיליארד דולר בקרנות השקעה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חבל שאני זקן 23/12/2024 15:51
    הגב לתגובה זו
    הפכו מדינה יהלום למדינת עולם שלישי דיטטורה של חולי נפש עברייני ומשתמטים
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.