רואי חשבון ללקוחות - "לחלק דיבידנדים עוד השנה - ב-2025 יעלה מס היסף ב-2%"
רואי החשבון מעדכנים בימים האחרונים את הלקוחות בפעולות שעליהם לעשות עד סוף השנה כדי לחסוך במסים באופן לגיטימי. יש את הפעולות הרגילות והידועות - הקדמת הוצאות אם יש יתרת רווח, בחינת מימושים של ניירות ערך שעליהם יש הפסדים, ניצול הטבות המס בהפרשות להשתלמות ולחסכונות לטווח ארוך ועוד. אבל הפעם נוספה סוגיה חשובה על רקע העדכונים במס הצפויים בשנה הבאה.
תכנון המס לעשירים
לקוחות של משרדי רואי חשבון מקבלים הודעה בסגנון הבא: "שלום חברים, העברנו בחודש האחרון עדכונים על פעולות שכדאי לבחון לקראת סוף השנה כדי להפחית את המסים. אנחנו מעדכנים כי במסגרת חוק ההסדרים יועלה שיעור מס היסף על ב-2% מ-3% ל-5% וזאת על הכנסות מעל 721 אלף שקל. לכן, מומלץ לבחון חלוקת דיבידנדים בשנת 2024". זה לא נוסח גנרי, כל משרד והעדכונים שלו, וזו הודעה חלקית. אבל המשמעות שלה היא ברורה - רואי החשבון, ובצדק מבחינתם, פונים ללקוחות לבחון אם כדאי להם לחלק דיבידנדים השנה ולשלם פחות מס יסף כי החל מהשנה הבאה המס יעלה ב-2%. מס יסף מכונה גם "מס לעשירים". המס הזה יעלה ל-5% כשבמקביל ההכנסה החייבת לצורך חישוב מס היסף תכלול גם רווח ממכירת דירה אם מדובר על דירה שאינה יחידה ושוויה מעל 5 מיליון שקל. בהתחלה דובר על כל מכירת דירה, כעת הוסכם על דירות מעל סכום מסוים בלבד.
רציונל להאיץ חלוקות דיבידנדים ולממש מניות ונכסים - האם גביית המס בדצמבר תעלה?
כאשר מחלקים דיבידנים ואותו נישום מקבל הכנסה מדיבידנד השנה במקום שנה הבאה, או שהוא ממש מניות ברווח השנה במקום בשנה הבאה, או ממש אופציות שניתנו לו בעבודה השנה. זו הקדמת הכנסה וזה בהחלט אפשרי ולגיטימי בתכנון מסים. להרחבה: מה זה מס יסף, האם הוא יחול גם על מעמד הביניים?; רווחים בבורסה ורווחים ממניות ואופציות שניתנו לעובדים בהייטק ודיבידנדים נחשבים להכנסה לצורך חישוב המס - כל מה שצריך לדעת על "מס לעשירים"
יש לאפשרות של חלוקות דיבידנד ומימושים רבים שתי משמעותיות - בהיבט המאקרו, יכול להיות שבשבועיים הקרובים עד לסוף השנה יהיו פעולות רבות של חלוקות דיבידנדים ומימושים של מניות ונכסים כדי לדווח השנה על הכנסה גבוהה ובהתאם לשלם השנה מס ולא שנה הבאה, כלומר - יהיה גידול בתשלומי המסים ב-2024. ברמת המיקרו - זה אומר שהמחוקק יכול לנבוח כמה שהוא רוצה, להטיל מסים, בסוף ייצאו הפרצות להקטין את המסים. זה בולט מאוד במס על הרווחים הכלואים שהתחיל בקול תרועה רמה במטרה למסות את אלו שמתחמקים ממיסוי בזכות מבנים משפטיים, דבר היוצר עיוות בהגדרה בין שכירים "רגילים" שמשלמים מס של עד 50%, לעומת רואי חשבון, עורכי דין, רופאים, יועצים ועוד שעובדים תחת חברה או שותפות ומשלמים מס מופחת.
- ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות
- איך מחשבים את מס היסף? רשות המסים מסבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המס על רווחים כלואים - יהיו כאלו שיעדיפו לדחות את חלוקת הדיבידנדים לשנה הבאה
ההתחלה של האוצר היתה באמת מרשימה, אבל זה עומד להיסגר בקול ענות חלשה. האוצר נכנע לתכתיבים של המגזר העסקי, רואי החשבון ועורכי הדין. האוצר יאפשר כמה מסלולים כשאחד מהם הוא אפשרות לחלק שיעור קטן 6%-7% מהרווחים הראויים לחלוקה מדי שנה ולקבל פטור מהמס. אחרת, יהיה מס של 2%, על יתרת הרווחים הראויים לחלוקה. מעבר לכך, יש הקלות ב"מסלול המקורי" - המס יהיה רק על רווחיות שהיא מעל ל-25%, ורק מעל 500 אלף שקל ובנטרול נכסים שמשמשים את העסק. האם מישהו יילך לאחור ויבחן מתי החברה יתה ברווחיות של מעל 25% או לא, איך בוחנים נכסים של עסק או נכסים שלא של העסק, יהיו בחוק הזה המון פרצות מס. זאת תהיה מסננת ענקית, כשהגבייה בסוף תהיה לא קטנה, אבל לא כמו שחושבים באוצר. עם זאת, המס על הרווחים הכלואים בעצם יביא במקרים מסוימים את הנישומים שחשבו לחלק השנה דיבידנדים לחכות ל-2025 וכך להימנע ממס ב-2025. זה סותר את הכדאיות בחלוקת דיבידנד כבר ב-2024 להימנע ממס יסף. ולכן רואי החשבון אומרים במילים אחרות - "בואו לבדיקה".
- 4.סימה 17/12/2024 16:19הגב לתגובה זוהכל הולך לחרדים ולמתנחלים הארורים
- 3.התבטאות מכוערת 17/12/2024 14:15הגב לתגובה זוהמיסים הולכים לחיזוק צה"ל
- 2.שאלה לרו"ח 17/12/2024 09:20הגב לתגובה זולפי הדוגמא שנתתם מי קבע שהסכום שמעל 721 אלף זה רווח הון. אני קודם שם את רווח ההון שלא עובר את הסכום של 721 אלף ואחכ מוסיף את המשכורת לכן הסכום שעובר את 721 אלף ישלם מס יסף של 3%. לא ככה?
- יניב 19/12/2024 13:51הגב לתגובה זולא מעניין מה אתה שם קודם. מס הייסף כיום הוא3% על הכנסה שעוברת את 720 מכל מקור שהוא. אם זה יהיה 5% על אותו רעיון זה לא רבלנטי מה שאתה עושה. ואם רק על רווחי הון/פאסיבים, אז על משכורת עודפת מעל 720 או התקרה שתיקבע תשלם 3% ועל סכום הוני 5% אם המשכורת נמוכה מהתקרה ושאר הרווחים הונים/פאסיבים תשלם 5% מעל התיקרה.
- 1.ZZ 17/12/2024 09:12הגב לתגובה זושאתם לא מבחינים בין חברות ארנק קלסי להרבה חברות השקעה ופעילות עם הון במקביל ליגיעת כפיים שהחוק שורף אותם...

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".