מטוס אל על
צילום: דוברות אל על

טיסה לאתונה ב-800 דולר; חברות התעופה עוזבות את ישראל - המחירים ממשיכים לזנק

רשות התעופה האירופית ממליצה לחברות התעופה להימנע מלטוס לישראל; אל על, ארקיע וישראייר הישראליות נותרו כמעט לבד; אל על שולטת בקווים הרווחיים
רוי שיינמן | (7)

ההמלצה של רשות התעופה האירופית להימנע מלטוס לישראל היא לא באמת המלצה. היא סוג של הוראה. בפועל, אין לה משמעות מאוד קריטית כי רוב חברות התעופה הזרות לא טסות לישראל כפי שהן טסו בעבר. חלקן הפסיקו לחלוטין, חלקן הורידו הילוך והפחיתו דרמטית את היקף הטיסות.  

 

אזור מלחמה - מי המשוגע שטס לכאן?

אזור מלחמה זה לא מקום לטוס אליו. חברות התעופה לא מוכנות לספוג את הסיכונים האלו, אין להם את הביטוח ואין להם את הביטחון. אבל, יש להם תמריץ כלכלי - ככל שהיצע הטיסות יפחת, כך מחירי הטיסות יעלו. בסוף הכל זה כלכלה פשוטה - חברות תעופה לא יטוסו מתל אביב לאתונה במחיר של 500 דולר לכרטיס, אבל ב-1,000 דולר - יהיו כאלו שיטוסו. 

זה תלוי כמובן בגודל של חברת התעופה, המכלול הסיכונים שהיא יכולה לקחת על עצמה ובמבחן עלות התועלת הספציפי שלה. חברות גדולות לא במשחק, קטנות כנראה ישארו.

מטוס אל על; קרדיט: דוברות אל על

מטוס אל על; קרדיט: דוברות אל על

 

מה עם המחירים?

בשבועות האחרונים שורה ארוכה של חברות תעופה ביטלו את הטיסות לארץ ומממנה. הביטולים מגיעים זמן קצר לפני חגי תשרי שנחשבים לתקופה פופולארית לחופשה עבור ישראלים, ובפרט חופשת חג הסוכות שתחל בפועל כבר ב-11.10, יום כיפור, כאשר בין המועדים יהיה גשר עבור תלמידי בית הספר. חופשת חג הסוכות תסתיים ב-25.10.

מי שדווקא ירוויח מהמחסור בטיסות הן החברות הישראליות שצפויות להמשיך לטוס כסדרן כל עוד אין אירועים ביטחוניים משמעותיים שפוגעים ומסכנים את הטיסה עצמה. מחירי הטיסות מזנקים מדי שבוע כשבמקרים רבים פשוט אין כרטיסים.  טיסות לפריז, אמסטרדם מגיעות ל-900 דולר ומעלה, אם תרצו לטוס לארה"ב יעלה לכם מעל 8,500 דולר. אל על שולטת בקו הזה.  ובכלל - אל על שולטת בשורה של קווים רווחיים והמשמעות היא המשך תוצאות עסקיות טובות גם ברבעון השלישי של השנה וכנראה מעבר לכך. 

טיסות קרובות לאתונה עולות בין 550 דולר ל-850 דולר. בזמן רגיל המחיר הוא 200 דולר. טיסה ללרנקה עולה מעל 400 דולר, כשלרוב המחיר הוא 100-130 דולר. ארקיע על פי החיפוש שעשינו גובה את המחירים הגבוהים ביותר. טיסה לרודוס עולה 700 דולר, כשלרוב היא במחיר של כ-300-330 דולר. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלי 30/09/2024 09:53
    הגב לתגובה זו
    1000$ מאתונה לנתבג זה עושק ! בושה וחרפה אוי לישראלי שיטוס עם ארקיע. גם אני בעד חרם צרכנים על ארקיע.
  • 6.
    גם לפני המחירים לחדים מגרדים את ה 1000 (ל"ת)
    דודו 29/09/2024 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יש פראיירים שמשלמים? 29/09/2024 08:01
    הגב לתגובה זו
    רק טיפש ישלם מחירים כאלו לשעתיים טיסה
  • 4.
    עושה חשבון 29/09/2024 07:03
    הגב לתגובה זו
    ש.ת רמון נבנה לימים של מלחמה.
  • 3.
    אל על עברה שינוי מצטיין כל הכבוד (ל"ת)
    גדי 29/09/2024 00:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אל על תעלה לשער 2000 קל (ל"ת)
    שלומי 29/09/2024 00:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אל על במחיר רצפה (ל"ת)
    ליאור 29/09/2024 00:50
    הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.