ריהאם פאהום דלויט
צילום: ביז
ראיוןTV

איך לנצל נכון את הפטור ממס בפרישה, איך להגיע לפטור על הכנסות של 2 מיליון ש' ולמה גם צעירים צריכים להכיר את הפטור

ריהאם פאהום שותפה בתחום המיסוי בדלויט מספקת תובנות על תכנון מיסוי בפרישה - זה שווה לכם הרבה כסף
צחי אפרתי | (9)

פנסיה ופרישה הם לא נושאים פופולריים אצל צעירים. יש להם זמן עד השלב הזה והם מעדיפים שלא לחשוב מה יהיה עוד 20-30 שנה, אבל הם טועים כי הדרך שבה הם חוסכים היום תקבע אם יהיה להם מספיק כסף לפנסיה, תקבע אם הם יקבלו פטורים ממיסוי ותקבע איך הם יוכלו למשוך את הכסף בעתיד. מעבר לזה, ידיעה היום על כמה כללים בסיסיים תביא אותם להימנע מטעויות קשות שישיפעו דרמטית על החיסכון.

אחד הדברים החשובים ביותר לגבי הפנסיה והפרישה היא תכנוני המס. איך לחסוך כך שהמיסוי יהיה הנמוך ביותר. ביקשנו מריהאם פאהום שותפה בתחום המיסוי בדלויט להסביר לנו מה המדינה בעצם נותנת לנו כחוסכים על פני תקופת החיסכון ופרישה. פאהום מסבירה בשיחתTV כי המדינה נותנת בפועל 2 מיליון שקל פטור על הכנסות, רק צריך לדעת איך לנצל זאת נכון.

"יש את הפטור של 1.1 מיליון שקל שניתן בפרישה והוא כולל בתוכו את התגמולים והפיצויים, זה הפטור הגדול שהמדינה נותנת לנו בזמן פרישה" מעדכנת פאהום, "הפורש צריך לעשות תהליך שהיום מוכר וידוע בשם קיבוע זכויות, לפנות למס הכנסה ולהגיד להם איך הוא רוצה לפגוש את הפטור הזה של ה-1.1 מיליון שקל".

"הפטור הזה חל על הפיצויים, על החסכונות-תגמולים וצריך מראש להבין האם באמת נזדקק לכולו, כי הרבה פעמים אנשים מנצלים אותו באופן לא נכון ומבזבזים אותו". פאהום מסבירה כי בפועל הפורש יכול לקבל את הפטור בשני מקומות - על משיכה חד פעמית גדולה ועל הקצבה השוטפת, היוון הכסף על פני מספר שנים. אלא שגם כך הקצבה בחלקה פטורה ממס. נקודות הזיכוי לרוב מאפשרות פטור ממס על קצבה של 5,000 שקל ומעלה, כשקצבה זו שקולה על פי מקדם של 180 ל-900 אלף שקל. כלומר, תחת ההנחה הסטטיסטית-אקונומטרית נכון לעכשיו שהפורש יקבל קצבה על פני 180 חודשים מדובר ב-900 אלף שקל שפטורים ממס. 

ולכן, אם הפורש ייקח את הפטור של ה-1.1 מיליון שקל וישתמש בו לקצבה שוטפת כזו, הוא בעצם מפסיד, כי יש לו גם כך, פטור של 900 אלף שקל מובנה בזכות נקודות המס. ואז המסקנה היא שמעבר לפטור של ה-900 אלף שקל המובנה יש פטור לפורש על הסל הכולל של 1.1 מיליון שקל ומודבר בפטור מצטבר של כ-2 מיליון שקל. זה קריטי להבנה איך לנצל את הפטור בפרישה, והנה רעיונות ותובנות נוספות מהשיחה עם פאהום

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דוד 31/03/2024 09:46
    הגב לתגובה זו
    עבודה במקביל לפנסיה פירושה קבלת משכורת נוספת הדרך הפשוטה ביותר לחישוב זה סהכ הכנסה שנתית מהפנסיה ומהעבודה הנוספת ,חישוב המס לפי ההטבות בפנסיה ונקודות הזיכוי
  • 6.
    מקרה כל כך חשוב שלא נדון בכתבה. מי שעובד לא רלוונט 30/03/2024 21:03
    הגב לתגובה זו
    מקרה כל כך חשוב שלא נדון בכתבה. מי שעובד לא רלוונטי לו נקודות הזיכוי שמנוצלות כבר בשכר. מה קורה אז אם מיסוי הפנסיה. חבל מאוד שלא מעמיק
  • 5.
    אלי 30/03/2024 21:00
    הגב לתגובה זו
    מדברי הגברת ניתן להבין שאפשר להוון קצבה מוכרת בפטור ממס, ולא כך. ניתן לקבל קצבה בפטור, היוון חייב ב15% מס על הרווח הנומינלי.
  • 4.
    ג׳קו 30/03/2024 20:49
    הגב לתגובה זו
    המדינה רק לוקחת כסף, מדוע צריך ללכת ליועץ ולשלם לו כאשר הגוף שגובה את המס יודע ויכול לפטור אותנו ארץ אוכלת יושבה
  • 3.
    נק' זיכוי ניתן לנצל על כל הכנסה (ריבית פקדונות למשל) (ל"ת)
    Bill Hwang 30/03/2024 20:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שחף 30/03/2024 18:36
    הגב לתגובה זו
    כי פטור של 1.1 הוא בעצם פטור שלא תורם כי יש בפנים 500 פיצויי פיטורים ורק השאר תגמולים.לרוב האנשים קשה מאוד להגיע לצבירה כזו רק ליוצאי צבא /היי טק כך שזה פחות מעניין.
  • סמי 31/03/2024 07:22
    הגב לתגובה זו
    קח משכורת של 15,000 ש״ח עם סוציאליות של 18.5% לחודש כחוק. שים אותו בצמוד sp500 ל 35 שנה ותראה שאתה עובר את הסכום הזה כמה וכמה פעמים. נכון... צריך אומץ, אבל גם אם תביא תשואה ממוצעת סופר נמוכה של 6% לשנה אתה באיזור ה 4.5 מיליון בקלות.
  • 1.
    אור 30/03/2024 13:24
    הגב לתגובה זו
    עושים כל מה שאפשר לעשות כדי שפנסיונרים לא יהנו להטבות שונות במגיעות להם וכתבה מהסוג הזה לא ממש עוזרת להבין מה לעשות
  • ואין מקרה של עובדים עם פנסיה (ל"ת)
    30/03/2024 21:06
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.