אגח ממשלתי ישראל
צילום: רוי שיינמן
ניתוח

כלכלת ישראל מתאוששת מהר מהצפוי - הנה הנתון שיפתיע אתכם

מליסרון דיווחה אתמול על תוצאותיה ובין השאר עדכנה על קפיצה של 16% בפדיונות בקניונים בדצמבר, של 11% בינואר ושל 10% בפברואר לעומת החודשים המקבילים אשתקד - מה מסביר את הזינוק העצום?
קובי ישעיהו | (5)

כלכלת ישראל התאוששה במהירות מהמהלומה של מלחמת חרבות ברזל באוקטובר ונובמבר. זה משתקף בשורת נתוני מאקרו שפורסמו לאחרונה ואתמול התקבל אישור נוסף - בדוחות שפרסמה מליסרון.

ענקית הקניונים והמשרדים מליסרון 2.03% דיווחה אתמול על תוצאותיה בשנת 2023 ובין השאר עדכנה על קפיצה של 16% בפדיונות בקניונים שלה בחודש דצמבר, של 11% בינואר ושל 10% בפברואר לעומת החודשים המקבילים אשתקד. זאת לאחר נפילה של 30% באוקטובר וירידה של 3% בנובמבר.

לצד החזרה לשגרה של מרבית הישראלים יש עוד כמה גורמים שמעניקים רוח גבית למליסרון וכמובן שגם לשאר חברות הקמעונאות - ביניהן עזריאלי וביג.

סיבה אחת - בגלל המלחמה לא מעט ישראלים שהיו בחו"ל, ביניהם מטיילים לתקופות ארוכות יחסית חזרו הביתה. זו תופעה ייחודית לישראל שנכתב עליה הרבה פעמים - בתקופות של מלחמה מרבית הישראלים מעדיפים להיות כאן, גם כאלה שצריכים לעשות מילואים, חלקם בהתנדבות, וגם אחרים שפשוט רוצים להיות כאן לצד המשפחה והחברים ולעזור איפה שאפשר.

סיבה מרכזית נוספת - הרבה פחות ישראלים טסים לחו"ל אז אין להם ברירה אלא לעשות את הקניות כאן. עכשיו זה מתחיל להשתנות עם החזרה ההדרגתית של החברות הבינלאומיות לנתב"ג. מספר הישראלית שנמצא בחו"ל בטיול בכל נקודת זמן נע בין 250 אלף ל-500 אלף איש. עכשיו זה סדר גודל של 100-150 אלך איש, אבל זה הולך וגדל. 

וגם: חלק ניכר מהמילואימניקים השתחררו אז הביקושים ה"כבושים" השתחררו בעוצמה. לזה אפשר לצרף אולי עוד גורם - לא מעט אנשים החליטו בעקבות המלחמה שעכשיו זה הזמן לפנק את עצמם ומה שהם לא יעשו עכשיו אולי כבר לא יקרה בעתיד. צריך לחיות וליהנות עכשיו כי מי יודע מה יקרה מחר...

סיבה נוספת: פעילות הממשלה -  הרבה מאוד מילות ביקורת נכתבו, ובצדק, על מחדלי הממשלה לפני פרוץ המלחמה ובשבועות הראשונים שלה. אבל, הממשלה "שפכה" המון כסף על המפונים בדרום ובצפון וגם על המילואימניקים, וגם זה בצדק. אז זה עוד גורם שמעודד ביקושים.

ולבסוף - קונים פחות דרך האינטרנט בגלל הפעילות של החות'ים והעיכובים בהגעה של משלוחים לארץ - אז חברות הקניונים והמסחר נהנות מזה. 

בשורה התחתונה, ברור שחלק מהגורמים האלה יתמתנו כנראה, אפילו משמעותית, בהמשך השנה, אבל בגדול כלכלת ישראל צפויה לחזור לצמיחה יפה השנה וצמיחה עוד יותר יפה ב-2025 (המשך הורדת הריבית על ידי בנק ישראל צפוי לתרום להתאוששות הנדל"ן למשל). זה תלוי כמובן בהנחה שלא תחול הסלמה משמעותית בצפון מול חיזבאללה או אירוע שלילי גדול אחר.

קיראו עוד ב"בארץ"

אם נחזור רגע למליסרון - שיעור התפוסה בקניונים ובמשרדים שלה עומד על כ-99%. מרשים. בהנהלת החברה צופים שהרווח התפעולי (NOI) יעמוד השנה על כ-1.58 מיליארד שקל, צמיחה של כ-15% לעומת 2023. התזרים הנקי מפעילות (FFO) צפוי גם הוא לצמוח בכ-15% ל-1.25 מיליארד שקל. זאת בעיקר על רקע הבשלה של פרויקטים שנמצאים בהקמה. ב-2026 צופים שם פוטנציאל עלייה של 33% ב-NOI ו-34% ב-FFO לעומת 2023, לרמה של כ-1.45 מיליארד שקל. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מה 13/03/2024 08:10
    הגב לתגובה זו
    ממש ממש ממש לא קונים פחות באינטרנט בגלל החותים, אתם חיים בסרט. משלוחים מעלי מגיעים אחרי שבוע
  • 4.
    בגלל זה הבורסה מתרסקת,? (ל"ת)
    בורסה 12/03/2024 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נכון, רק שעוד מעט מלחמה בצפון (ל"ת)
    בני 12/03/2024 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מנחם 12/03/2024 12:23
    הגב לתגובה זו
    גם הקבלנים דיווחו שמכרו יותר יחסית לאשתקד. אוקטובר נובמבר היה עדיין את השוק של המלחמה ואז כל הקניות נדחו לדצמבר והלאה. זה כל הספור
  • 1.
    אלי 12/03/2024 12:21
    הגב לתגובה זו
    ביקושים כבושים ודרכים להתמודד עם הטראומה. המבחן יהיה כשנחזור לסוג של מציאות סבירה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.