הלמ"ס: 22% מהעסקים בישראל סגורים או נמצאים בתעסוקה מינימלית
כ-40% מהעסקים בדרום נמצאים גם לאחר 7 שבועות במלחמה במצב של סגירה או תעסוקה מינימלית. כך מציינים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שערכו סקר נוסף בהמשך לסקר שביצעו בסוף חודש אוקטובר על מנת לבחון את מצב העסקים במלחמה.
בשיעור העסקים הנמצאים במצב של תעסוקה מינימלית/סגירה זמנית, חלה ירידה מ-37% בסקר שבוצע בסוף אוקטובר, לכ-22% מהעסקים בסקר הנוכחי. במקביל לכך, שיעור העסקים שבהם התעסוקה גבוהה מ-81% מהיקף התעסוקה ערב המלחמה, עלה מ-24% בסוף אוקטובר ל-37% בסקר הנוכחי.
היקף תעסוקה למ"ס
בלמ"ס מציינים כי ניכרת ירידה משמעותית בשיעור העסקים עם תעסוקה מינימלית/סגירה זמנית בכל המחוזות. האומדן במחוז הדרום גם לאחר כ-7 שבועות מתחילת המלחמה הוא הגבוה ביותר – כ-40%, ירידה לעומת 59% בסוף אוקטובר.
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- מנכ"ל האוצר: "תקציב הביטחון חייב תקרה - אחרת אין יעילות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחוזות המרכז ותל אביב חלה ירידה משמעותית בשיעור העסקים הנמצאים בהיקף תעסוקה מינימלי/סגירה זמנית. בלמ"ס מציינים כי ניכרת התאוששות משמעותית של עסקים בענף הבינוי; בשיעור העסקים עם תעסוקה מינימלית/סגירה זמנית בענף זה חלה ירידה חדה – מ-62% בגל הראשון לכ-34% בגל הנוכחי.
במחצית מהעסקים הגדולים (שבהם יותר מ-250 משרות שכיר) היקף תעסוקה גבוה (יותר מ-81%), לעומת 22% בסוף אוקטובר. לעומת זאת, גם בשבוע השביעי למלחמה ב-1 מכל 4 עסקים קטנים (שבהם 10-5 משרות) היקף התעסוקה הוא מינימלי. הפגיעה הצפויה בהכנסות החברה בחודש נובמבר.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- כמה יעלה אייפון 17?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
חלוקה לפי מחוזות למ"ס
פגיעה בהכנסות
באחוז החברות המדווחות על פגיעה צפויה הגבוהה מ-50% בנובמבר במחוזות הדרום והצפון חלה ירידה חדה בהשוואה לפגיעה שדווחה בחודש אוקטובר (במחוז הדרום – 39% לעומת 67%, בהתאמה, ובמחוז הצפון – 42% לעומת 64%, בהתאמה).
הפגיעה הצפויה בהכנסות חודש נובמבר נמוכה מהפגיעה בהכנסות חודש אוקטובר במרבית הענפים (למעט ענפי הבריאות, התרבות והפנאי שבהם הפגיעה הוחמרה).
אחוז העסקים הצופים פגיעה חמורה (יותר מ-50%) בהכנסות חודש נובמבר בענפי ההייטק והפיננסים והמסחר (9% ו-19%, בהתאמה) נמוך משמעותית מאחוז זה בענפי הכלכלה האחרים.
לפי עסקים, למ"ס
1 מתוך 5 נפגע
1 מכל 5 עסקים קטנים (שבהם עד 50 משרות שכיר) מדווח על פגיעה חמורה הגבוהה מ-76% בהכנסות חודש נובמבר, ואילו בעסקים גדולים (שבהם יותר מ-100 משרות) כ-1 מכל 10 עסקים מדווח על פגיעה חמורה כזו.
1 מכל 4 מנהלי עסקים במחוזות הדרום, הצפון וירושלים (כולל אזור יהודה והשומרון) מדווח על ירידה צפויה של יותר מ-76% בהכנסות החברה בחודש נובמבר, ואילו במחוזות חיפה, תל אביב והמרכז 1 מכל 8 עסקים מדווח על ירידה חדה בהכנסות חודש נובמבר.
תעסוקה לפי קבוצות
הגורם העיקרי לפגיעה בפעילות הכלכלית של העסק
המנהלים התבקשו בסקר לציין מהו הגורם העיקרי לפגיעה הכלכלית בחברה בזמן ביצוע הסקר, בשבוע השביעי למלחמה, במחצית מהעסקים באוכלוסיית הסקר הגדירו את הירידה בביקוש למוצר/שירות כגורם העיקרי לפגיעה הכלכלית בחברתם, וכ-19% הגדירו את המחסור בעובדים כגורם העיקרי לפגיעה הכלכלית בחברתם.
בענפי הבינוי אחוז גבוה יותר של מנהלים הגדיר את המחסור בעובדים כגורם העיקרי לפגיעה בפעילות החברה (כ-42% לעומת כ-32% שהגדירו את הירידה בביקוש כגורם העיקרי).
מאומדני הסקר עולה שמחסור בעובדים הוא הגורם העיקרי לפגיעה גם בכ-27% מהעסקים בענפי התעשייה (כ-42% הגדירו את הירידה בביקוש).
הסקר נערך ב-20.11.23 וזאת לבחון את התפתחות התעסוקה והפגיעה בהכנסות בעסקים בשבוע השביעי למלחמה. בלמ"ס מציינים כי מדגם הסקר כלל כ-1,721 חברות, ושיעור ההשבה עמד על 78%. אומדני הסקר מייצגים כ-67,931 עסקים במגזר העסקי שבהם כ-2.145 מיליון משרות שכיר.
לפי הסקר נמצא כי יש אחוז גבוה של עסקים עם פגיעה חמורה בהכנסות במחוזות הדרום, הצפון וירושלים (כולל אזור יהודה והשומרון)– 29% ו-26%, בהתאמה. כאשר בולט לטובה מחוז חיפה שבו רק כ-6% מהעסקים דיווחו על פגיעה של יותר מ-76% מההכנסות.
כ-49% מהעסקים מגדירים את "הירידה בביקוש למוצר/שירות" כגורם המשמעותי ביותר בפגיעה הכלכלית בחברתם . בענף המסחר ובענפי שירותי בריאות, רווחה וסעד, אומנות, בידור ופנאי ושירותים אחרים כ-60% ענו כך. ענפים אלו כוללים בחלקם פעילויות כלכליות (כגון בתי קולנוע ושירותי רפואה אלקטיביים) המושפעות באופן שלילי מאוד מירידה בצריכה הפרטית המתרחשת בתקופות משבר.
כ-19% מהעסקים ענו כי הגורם העיקרי לפגיעה הוא "היעדרות עובדים או מחסור בעובדים". בענפי הבינוי היה האחוז הגבוה ביותר – כ-40%. ענף הבינוי מבוסס ברובו על עובדים זרים בעיקר משטחי הרשות הפלסטינית, ולכן חברות רבות מתמודדות בעיקר עם מחסור בעובדים בענפים אלו. המחסור בעובדים כגורם העיקרי לפגיעה כלכלית בולט גם בענפי התעשייה – כ-27% מהמנהלים בענפים אלו הגדירו אותו כגורם העיקרי לפגיעה בחברתם. עסקים רבים בחרו באופנות "אחר" וציינו כי שילוב של שני הגורמים – מחסור בעובדים וירידה בביקוש למוצר או שירות – הוא זה שגרם לפגיעה בפעילות הכלכלית שלהם.
- 1.כל המשק קורס! עוצרים קניות לחלוטין. (ל"ת)תמר 26/11/2023 16:26הגב לתגובה זו
.jpg)
הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות; מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי
פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.
החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.
במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.
הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל
הורי הילדים שנפלו למרמה העבירו לנאשמות את הגמלה הרטרואקטיבית שקיבלו מהביטוח הלאומי, בסכום כולל של כ-2.6 מיליון שקל, ששימש אותן כשכר טרחה. הכספים, כך נטען, הולבנו והוסוו באמצעות פעילות בחשבונות החברות ובחשבונות פרטיים. במקרים אחרים דרשו הנאשמות תשלום במזומן או באמצעות חשבונות צד ג' כביכול לצורך אבחונים.
לפי כתב האישום, הנאשמות לא דיווחו על ההכנסות לרשות המסים והלבינו הון נוסף בהיקף של כ-13 מיליון שקל. החקירה מצביעה על דפוס פעולה עקבי ושיטתי של הצגת מצגי שווא והונאה רחבת היקף, שפגעה לא רק בקופת הציבור אלא גם באמון הציבורי במוסדות הרווחה.
הפרקליטות ביקשה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים, בטענה כי מדובר בעבירות חמורות שנמשכו לאורך זמן, יצרו רווחים אסורים משמעותיים והעידו על תחכום ותעוזה רבה.
פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- מה הזכויות שלכם בביטוח לאומי - מחשבון ושאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.