מלון דירות
צילום: Dylan Gillis on Unsplash

הלמ"ס: 22% מהעסקים בישראל סגורים או נמצאים בתעסוקה מינימלית

כ-40% מהעסקים בדרום נמצאים גם לאחר 7 שבועות במלחמה במצב של סגירה או תעסוקה מינימלית. לפי הלמ"ס יש התאוששות בענף הנדל"ן, כאשר נכון להיום כ-34% סגורים או בתעסוקה מינימלית שיפור משמעותי בהשוואה לסוף חודש אוקטובר בו היו סגורים 62% מהעסקים בענף הבינוי 
נחמן שפירא | (1)
נושאים בכתבה חרבות ברזל למ"ס

כ-40% מהעסקים בדרום נמצאים גם לאחר 7 שבועות במלחמה במצב של סגירה או תעסוקה מינימלית. כך מציינים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שערכו סקר נוסף בהמשך לסקר שביצעו בסוף חודש אוקטובר על מנת לבחון את מצב העסקים במלחמה.

בשיעור העסקים הנמצאים במצב של תעסוקה מינימלית/סגירה זמנית, חלה ירידה מ-37% בסקר שבוצע בסוף אוקטובר, לכ-22% מהעסקים בסקר הנוכחי. במקביל לכך, שיעור העסקים שבהם התעסוקה גבוהה מ-81% מהיקף התעסוקה ערב המלחמה, עלה מ-24% בסוף אוקטובר ל-37% בסקר הנוכחי.

למס    היקף תעסוקה למ"ס

בלמ"ס מציינים כי ניכרת ירידה משמעותית בשיעור העסקים עם תעסוקה מינימלית/סגירה זמנית בכל המחוזות. האומדן במחוז הדרום גם לאחר כ-7 שבועות מתחילת המלחמה הוא הגבוה ביותר – כ-40%, ירידה לעומת 59% בסוף אוקטובר.

במחוזות המרכז ותל אביב חלה ירידה משמעותית בשיעור העסקים הנמצאים בהיקף תעסוקה מינימלי/סגירה זמנית. בלמ"ס מציינים כי ניכרת התאוששות משמעותית של עסקים בענף הבינוי; בשיעור העסקים עם תעסוקה מינימלית/סגירה זמנית בענף זה חלה ירידה חדה – מ-62% בגל הראשון לכ-34% בגל הנוכחי.

במחצית מהעסקים הגדולים (שבהם יותר מ-250 משרות שכיר) היקף תעסוקה גבוה (יותר מ-81%), לעומת 22% בסוף אוקטובר. לעומת זאת, גם בשבוע השביעי למלחמה ב-1 מכל 4 עסקים קטנים (שבהם 10-5 משרות) היקף התעסוקה הוא מינימלי. הפגיעה הצפויה בהכנסות החברה בחודש נובמבר.

למס

קיראו עוד ב"בארץ"

    חלוקה לפי מחוזות למ"ס

פגיעה בהכנסות

באחוז החברות המדווחות על פגיעה צפויה הגבוהה מ-50% בנובמבר במחוזות הדרום והצפון חלה ירידה חדה בהשוואה לפגיעה שדווחה בחודש אוקטובר (במחוז הדרום – 39% לעומת 67%, בהתאמה, ובמחוז הצפון – 42% לעומת 64%, בהתאמה).

הפגיעה הצפויה בהכנסות חודש נובמבר נמוכה מהפגיעה בהכנסות חודש אוקטובר במרבית הענפים (למעט ענפי הבריאות, התרבות והפנאי שבהם הפגיעה הוחמרה).

אחוז העסקים הצופים פגיעה חמורה (יותר מ-50%) בהכנסות חודש נובמבר בענפי ההייטק והפיננסים והמסחר (9% ו-19%, בהתאמה) נמוך משמעותית מאחוז זה בענפי הכלכלה האחרים.

למס  לפי עסקים, למ"ס

 

1 מתוך 5 נפגע

1 מכל 5 עסקים קטנים (שבהם עד 50 משרות שכיר) מדווח על פגיעה חמורה הגבוהה מ-76% בהכנסות חודש נובמבר, ואילו בעסקים גדולים (שבהם יותר מ-100 משרות) כ-1 מכל 10 עסקים מדווח על פגיעה חמורה כזו.

1 מכל 4 מנהלי עסקים במחוזות הדרום, הצפון וירושלים (כולל אזור יהודה והשומרון) מדווח על ירידה צפויה של יותר מ-76% בהכנסות החברה בחודש נובמבר, ואילו במחוזות חיפה, תל אביב והמרכז 1 מכל 8 עסקים מדווח על ירידה חדה בהכנסות חודש נובמבר.

למס    תעסוקה לפי קבוצות

הגורם העיקרי לפגיעה בפעילות הכלכלית של העסק

המנהלים התבקשו בסקר לציין מהו הגורם העיקרי לפגיעה הכלכלית בחברה בזמן ביצוע הסקר, בשבוע השביעי למלחמה, במחצית מהעסקים באוכלוסיית הסקר הגדירו את הירידה בביקוש למוצר/שירות כגורם העיקרי לפגיעה הכלכלית בחברתם, וכ-19% הגדירו את המחסור בעובדים כגורם העיקרי לפגיעה הכלכלית בחברתם.

בענפי הבינוי אחוז גבוה יותר של מנהלים הגדיר את המחסור בעובדים כגורם העיקרי לפגיעה בפעילות החברה (כ-42% לעומת כ-32% שהגדירו את הירידה בביקוש כגורם העיקרי).

מאומדני הסקר עולה שמחסור בעובדים הוא הגורם העיקרי לפגיעה גם בכ-27% מהעסקים בענפי התעשייה (כ-42% הגדירו את הירידה בביקוש).

למס

הסקר נערך ב-20.11.23 וזאת לבחון את התפתחות התעסוקה והפגיעה בהכנסות בעסקים בשבוע השביעי למלחמה. בלמ"ס מציינים כי מדגם הסקר כלל כ-1,721 חברות, ושיעור ההשבה עמד על 78%. אומדני הסקר מייצגים כ-67,931 עסקים במגזר העסקי שבהם כ-2.145 מיליון משרות שכיר.

למס

למס

למס

לפי הסקר נמצא כי יש אחוז גבוה של עסקים עם פגיעה חמורה בהכנסות במחוזות הדרום, הצפון וירושלים (כולל אזור יהודה והשומרון)– 29% ו-26%, בהתאמה. כאשר בולט לטובה מחוז חיפה שבו רק כ-6% מהעסקים דיווחו על פגיעה של יותר מ-76% מההכנסות.

למס

כ-49% מהעסקים מגדירים את "הירידה בביקוש למוצר/שירות" כגורם המשמעותי ביותר בפגיעה הכלכלית בחברתם . בענף המסחר ובענפי שירותי בריאות, רווחה וסעד, אומנות, בידור ופנאי ושירותים אחרים כ-60% ענו כך. ענפים אלו כוללים בחלקם פעילויות כלכליות (כגון בתי קולנוע ושירותי רפואה אלקטיביים) המושפעות באופן שלילי מאוד מירידה בצריכה הפרטית המתרחשת בתקופות משבר.

 כ-19% מהעסקים ענו כי הגורם העיקרי לפגיעה הוא "היעדרות עובדים או מחסור בעובדים". בענפי הבינוי היה האחוז הגבוה ביותר – כ-40%. ענף הבינוי מבוסס ברובו על עובדים זרים בעיקר משטחי הרשות הפלסטינית, ולכן חברות רבות מתמודדות בעיקר עם מחסור בעובדים בענפים אלו. המחסור בעובדים כגורם העיקרי לפגיעה כלכלית בולט גם בענפי התעשייה – כ-27% מהמנהלים בענפים אלו הגדירו אותו כגורם העיקרי לפגיעה בחברתם. עסקים רבים בחרו באופנות "אחר" וציינו כי שילוב של שני הגורמים – מחסור בעובדים וירידה בביקוש למוצר או שירות – הוא זה שגרם לפגיעה בפעילות הכלכלית שלהם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כל המשק קורס! עוצרים קניות לחלוטין. (ל"ת)
    תמר 26/11/2023 16:26
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.