צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מאז פרוץ המלחמה - ירידה של כ-40% בהיקף פרסום מודעות דרושים

משרד העבודה עם בדיקה על התפתחות הביקושים בשוק העבודה לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל"; ?היקף הגיוסים החודשי הממוצע ירד מ- 46,000 ל- 27,000 מודעות בחודש
רוי שיינמן | (1)

שוק העבודה ממשיך להציג את ההשפעה השלילית עליו של מלחמת "חרבות ברזל" - בשלושת השבועות הראשונים של המלחמה, העלות השבועית של ירידת היצע העבודה בגין היעדרות עובדים הייתה כ-2.3 מיליארד שקל, זאת לפי ניתוח של חטיבת המחקר בבנק ישראל. אבל ההשפעה על שוק העבודה לא מתבטאת רק בהיעדרויות של עובדים, אלא גם בירידה משמעותית בגיוסים.

מבדיקה של משרד העבודה עולה שמאז פרוץ המלחמה היקף הגיוסים החודשי הממוצע ירד מ- 46,000 ל- 27,000 מודעות בחודש - ירידה של 41.5%. הנתונים עולים מתוך מעקב שוטף אחר טרנדים של מודעות דרושים בשוק העבודה באמצעות ניטור לוחות משרות מרכזיים במשק (Alljobs, indeed.il).

בראייה שבועית, ניתן לראות כי בשבוע הראשון עם פרוץ המלחמה ניכרה עצירה בגיוס עובדים. בשנה שעברה ניתן היה לראות זינוק בגיוס עובדים מיד עם תום חגי תשרי ואילו השנה, שבוע העבודה המלא הראשון אחרי החגים התאפיין בירידה בביקושים. לצד זאת, ניכרה התאוששות בסך כל הביקושים משבוע לשבוע, גם אם הם טרם הגיעו להיקפם ביחס לשנת 2022. אמנם, היקף פרסום מודעות הדרושים בשנת 2023 (ינואר-ספטמבר), היה נמוך באופן כללי ב- 12% מהיקף הפרסום בשנת 2022 (ינואר-ספטמבר), אך הפער בארבעת השבועות שלאחר חגי תשרי בין השנים התרחב ל- 35%.

לוחות המודעות המנוטרים ALLJOBS ו – INDEED.IL הם אגרגטורים, האוספים מודעות דרושים ממקורות שונים. יש להם כיסוי נרחב של מודעות הדרושים בישראל במקצועות אקדמיים ובמקצועות הדורשים הכשרה מקצועית או טכנולוגית. נראה שמקצועות השייכים לסדרים של עובדים בחקלאות; בעלי מלאכה בתעשייה ובבינוי; מפעילי מכונות, מרכיבי ציוד ונהגים; ועובדים בלתי-מקצועיים מכוסים בחסר ולכן קשה להגיע למסקנות לגבי הביקוש לעובדים במקצועות אלה על בסיס מתודולוגיה זו. 

בחינה אזורית

בהסתכלות אזורית רואים ירידה ברורה של עשרות אחוזים בביקושים ברוב האזורים בארץ ביחס לממוצע הגיוסים הכולל בתשעת החודשים הראשונים של 2023. הירידה הגדולה ביותר בביקושים היא באזור הדרום (52%) ובמרכז (51%), ואחריה בירושלים (48%) ובצפון (46%). גם אזור תל אביב נפגע וחווה ירידה של 31% בהיקף הביקושים. ירידה דומה נצפתה במודעות שאין להן סיווג אזורי או שהן מיועדות לעבודה מרחוק (ישראל 34%).

קיראו עוד ב"בארץ"

בחינה ענפית

בעוד בענפי התכנות ומערכות מידע נראה כי למלחמה לא הייתה השפעה מצננת על היקף הביקושים והוא דומה להיקפם בשנה שעברה, הרי שהביקושים נמוכים יותר בתחומי משרד ותמיכה, בנייה ומלונאות והסעדה. הביקושים בענף חינוך והמשפט החלו לחזור להיקפים דומים לשנה הקודמת תוך פרק זמן ארוך יחסית לענפים אחרים, רק לאחר כארבעה שבועות של מלחמה. ענף התעשייה הוא היחיד שמציג ביקושים גבוהים מאלו של השנה שעברה.

בחינה ברמת העיסוק

ניטור מודעות הדרושים מאפשר הצצה ייחודית לביקוש לעיסוקים ספציפיים. ברבים מהמקרים, ניתן לראות כי בחינת העיסוק הספציפי דומה למגמה הענפית שהוצגה לעיל. להלן עיסוקים בולטים שנצפה פער משמעותי בין הביקוש בארבעת השבועות שלאחר פרוץ המלחמה לבין ממוצע הביקוש החודשי במהלך שנת 2023 (ינואר-ספטמבר):

- העיסוק הבולט שבו נצפתה עלייה בהיקף מודעות הדרושים שפורסמו היה קופאי בחנות (25%). יצויין כי עיקר העלייה נצפתה בשבוע הראשון והשני למלחמה ולאחר מכן, היקף הביקושים התמתן.

- בעיסוקים שונים בתחום המכירות והקמעונאות גם נצפתה צניחה בהיקף הביקושים – חלה ירידה של 77% במס' מודעות הדרושים למוכרים בחנויות, של 74% במודעות למנהלי פרסום ושל 59% במודעות של נציגי מכירות טלפוניים.

- כפי שראינו בתחום המשרד והתמיכה חלה ירידה בהיקף פרסום מודעות הדרושים בכלל וניכרה ירידה בביקוש לפקידים כלליים (66%-) ונציגים במוקדי שירות לקוחות (57%-).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בת אל 19/11/2023 00:17
    הגב לתגובה זו
    נתניהו הכושל לא מספק את הסחורה דרוש מנהיג אמיתי שירסן את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.