שוק העבודה נמצא כיום בצמתים שונים ובכמה מגמות די משמעותיות גם בשוק העולמי.  שוק העבודה מהווה את המנוע המרכזי של צמיחת החברות והמשק הישראלי. כאשר חמישים אחוזים מההון הוא בעצם הון אנושי. מהם האתגרים בשוק העבודה המשתנה ומה העובדים צריכים ויכולים לעשות?

בישראל נתוני שוק העבודה די יציבים, לפי נתוני הלמ"ס מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע בחודש יולי ל-4.493 מיליון נפש. מהם 4.34 מיליון מועסקים וכ-152 אלף בלתי מועסקים. בקרב המועסקים, 2.229 מיליון היו גברים, ו-2.112 מיליון היו נשים. אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עומד על 3.4%. 

שיעור התעסוקה בקרב בני 15 ומעלה עומד על 61.5%. בקרב הגברים הוא עומד על 64.6% ובקרב הנשים על 58.5%. אבל מה צופן העתיד לשוק התעסוקה בישראל?

אדם בלומנברג סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות ניסה לענות על השאלה הזו בוועידה הכלכלית של ישראל. לדבריו "לפי ארגון העבודה הבינלאומי, העולם הפקידותי הוא בעל החשיפה הכי גבוהה לכניסה של בינה מלאכותית לתוכו. הפעולות או המשימות שנמצאות בתוך העולם הפקידותי, ניתנות להחלפה באופן יחסית גבוה כאשר 24% מהפעולות, נמצאות בחשיפה גבוהה לכניסת הבינה המלאכותית (דהיינו סבירות גבוהה שהפקידים יוחלפו במחשב. נ"ש) ועוד 58% בחשיפה בינונית".

אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, בוועידה הכלכלית של ישראל. צילום שלומי יוסף

ללא ספק, הסוגיה הראשונה והמרכזית שמעסיקה את שוק העבודה הגלובלית היא סוגיית הבינה המלאכותית מסביר בלומנברג. "שוק העבודה תמיד חשש שהעובדים תמיד חששו מכניסה של טכנולוגיות חדשות, זה  התחיל מהמהפכה התעשייתית במאה ה-19, עם כניסה של פסי הייצור. בכל פעם שנכנסה טכנולוגיה חדשה, זה יצר רתיעה. בוודאי בעולם העובדה המאורגנת. מה שיצר דיסוננס ומתחים בין המעסיקים והעובדים".

 

2.3% מהעובדים בעולם יוחלפו במחשבים

ארגון העבודה הבינלאומי פרסם בשבועות האחרונים עשה מחקר מקיף בנוגע להשפעות העתידיות על שוק העבודה בנוגע לכניסה של כלים כמו צ'אט GPT, על העיסוקים העתידיים. המחקר ממפה את אותן משימות שה-GPT שאותו כלי טכנולוגי שיכול בעצם לפתח את אותם פרומטים ואת אותן משימות ולהחליף או לשמש ככלי עזר בתוך שוק העבודה, המחקר גם מצא מהי החשיפה או היקפי החשיפה בסוגי עיסוקים שונים לכניסה של בינה מלאכותית לאותם עיסוקים.

בלומנברג מציין כי "הם גם זיהו במגזרים נוספים, הטכנולוגיים וניהול חשיפה של בין 13-25%  מהמשימות של אותם עובדים שהכניסה לבינה מלאכותית, היא כניסה שיכולה להיות ברמה בינונית ואף גבוהה ולהשפיע על שוק התעסוקה (העובדים יוחלפו במחשבים. נ"ש)".

"בניגוד למאה שנה האחרונות של מאבק בין ארגוני עובדים לכניסה טכנולוגית שהרבה פעמים נגמרה בתבוסה של ארגוני העובדים, כניסה של הטכנולוגיות, שנבעה מתוך חשש בסיסי של אבדן משרות, כיום אנו מזהים הרבה פחות אבדן משרות מאשר יכולת לבצע התייעלות ושיפור בתהליכי עבודה.  ה-AI בהינתן שינצלו אותו בצורה טובה ויקנו מיומנויות והכשרות מקצועיות, 13% משוק העבודה העולמי, יכול להתייעל ולהשתפר כתוצאה מכניסת הבינה המלאכותית בעוד רק 2.3% משוק העבודה העולמי, יעבור בעצם לאוטומציה" אומר בלומנברג.

 

רוב העובדים יכולים לשפר את הפריון

"חלק קטן אכן יוחלף על ידי בינה מלאכותית בהתאם למשימות שה-GPT יכול כרגע לייתר. מסביר אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. אבל "רוב העובדים בעצם יכולים לנוע ולהעלות את הפריון. זה אולי המסר המרכזי או אחד המסרים המרכזיים שעלינו להסתכל עליהם. לא רק במונחי תוצר – גם במונחי פריון".

מה ההסתדרות עושה בנושא?

"אנו ביחד עם המדינה מנסים להעביר את השיח גם לצמיחה מכלילה ולא רק לתוצר וגם למונחים של פריון, כלומר תפוקה לשעת עבודה. בסופו של דבר, ככל שהעובדים יהיו יעילים ועובדים במשרות פקידותיות יוכלו לבצע את עבודתם בצורה יעילה יותר, כך בעצם הם יוכלו גם ליהנות מתפוקה יותר גבוהה ושכר גבוה יותר וגם מפנאי רחב יותר".

 

שילוב החרדים והערבים בשוק העבודה מורידה את הפריון

בלומנברג מסביר כי בניגוד לרצון הכללי של המדינה להעלות את השתתפות המגזרים הערבי והחרדי בשוק העבודה, העלאת אחוז העובדים ממגזרים אלו מורידה את הפריון.  לדבריו "סך ההשתתפות של כוח העבודה במשק עומד על כ-60%. זה די בקצה הסקאלה העליון של ה-OECD. יש לנו סקטורים שמדינת ישראל קבעה בהחלטת ממשלה ב-2021 יעדי שילוב בתעסוקה, שאנחנו לא עומדים בהם. אותם נתונים של משרד העבודה שפרסם בהקשר של התגברות בשוק התעסוקה של גברים חרדים, היו בעיקר בגילאי 55 עד שישים ושבע. שזה לא כנראה הסטטיסטיקה שאנו רוצים לראות.

"וזה מביא אותנו לכדי מחשבה לא רק על היקפי והשתלבות כוח העבודה החרדי והנשים הערביות – אלא גם על איכות העבודה שזה גם מתייחסים. כניסה של כוח אדם לא מיומן אחרי שנים בכולל לאו דווקא עוזר לנו לפריון בלשון המעטה. ודורש אולי שינוי טרנספורמציה עתידי, שאנחנו צריכים להתייחס אליו בכל הקשור לכור ההיתוך של המדינה".

צריך לשלב את החרדים בשוק העבודה בגיל צעיר יותר?

"אנו מרגישים בשנה האחרונה את התגברות הקיטוב ואת התגברות המגמה הדמוגרפית. כאשר זה גם חלק מההשפעות ארוכות טווח שאפשר לראות לגבי גידול האוכלוסיה החרדית עד 2062 ביחס לגידול באוכלוסיה היהודית לא חרדית. וביחס לגידול באוכלוסיה הערבית. לכן אותן פרדיגמות של שילוב אוכלוסיות או כור היתוך דרך השירות הצבאי יכול להיות שעלינו לשנותם. לכן חלק מהדברים שכן הממשלה מנסה לקדם של הורדת גיל הפטור וחוק הגיוס, יכולים כן לפחות ברמת שוק העבודה להפוך אותו לכור היתוך של החברה הישראלית ולהכניס ולשלב יותר גברים חרדים ונשים ערביות גם מבחינת היקפים ושיעורים וגם מבחינת איכויות והשכלה".

 

כלכלה ירוקה - לא משאירים אף אחד מאחור

"גם בארצות הברית וגם באירופה עוסקים בנושא של הכלכלה הירוקה, שבעצם משנה או מנסה לשנות את אותם אתגרים של המדינות, ולא להסתכל רק על הצמיחה והתוצר.  המדיניות היא לדבר במונחים של צמיחה מכלילה, זאת אומרת - אף אחד לא יישאר מאחור. איננו משאירים אף אדם מאחור" מסביר בלומנברג.

בלומנברג תוקף את המדיניות של האוצר ואומר כי, "כשמדינת ישראל או אגף תקציבים מתגאה בהעלאת התוצר בעוד מדד אי השוויון מתרחב, והם מסתכלים רק על גידול בתוצר, מדובר בנתונים מטעים. כאשר אנו משקיעים בענף אחד כמו בענף ההייטק וזונחים תעשיות אחרות או מגזר ציבורי. אנחנו מייצרים הגדלה של אי השוויון ופערים שיובילו בסוף לצמיחה שלא מקיפה את כולם ומשאירה אנשים מאחור. זה נוגע גם או בעיקר התפתח מאז אמנת קיואטו ב-1999 שנגעה לצמצום טביעת רגל פחמנית של מדינות העולם.

לטענתו התחלפות הממשלות בשנים האחרונות פגעה בעמידה ביעדים. "כשיש יעדים שלצערי, כמובן ישראל לא מצליחה לעמוד בהם מבחינת צמצום פליטות הפחמן. לדוגמא יצא דוח של רשות החשמל שהגענו ל-10% אנרגיות מתחדשות כרגע מהיצור החשמל. כאשר בארצות הברית ובמדינות אירופה עומדים על 22% ועוד כ-20% מאנרגיה גרעינית, אנחנו לא נמצאים שם גם בגלל אותה התחלפות של ממשלות ואי יציבות שלטונית שיש לנו ובעיקר בגלל חוסר בהשקעה ומדיניות בתוכניות ארוכות טווח.

בלומנברג אמר כי "המגזר הציבורי (אותו הוא בעצם מייצג. נ"ש) אחראי להרבה מהחסמים או העיכובים שיש למגזר הפרטי". לדבריו "יש לחזק את המגזר הציבורי. הרי בסוף המגזר הציבורי  אחראי להרבה מהחסמים או העיכובים שיש למגזר הפרטי. ומגזר ציבורי טוב יביא לתשתיות טובות יותר, להכשרות מקצועיות טובות יותר ולמגזר ציבורי חזק יותר. שכר טוב יביא אנשים טובים יותר".

יותר הכשרות מקצועיות

לגבי הכשרות מקצועיות. מציין בלומנברג כי "משרד הכלכלה בשיתוף עם ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי הקימו לפני כשלוש שנים מנהלת הכשרות מקצועיות. זו פעם ראשונה שיש גוף אחד שמייצר שיח משולש בין המעסיקים ההסתדרות ומדינת ישראל, באופן קבוע ושוויוני על הקצאת משאבים ותעדוף של תקציב ההכשרות המקצועיות במדינת ישראל.

לדבריו זה נעשה "מתוך הבנה של שילוב אוכלוסיות, גם צרכי המעסיקים ובסופו של דבר חתירה למיקסום פריון בשוק העבודה. עבודה מרחוק, מגמה שרואים אותה ויכולה לתת לנו גם בסוגיות הרגולציה ובעולם של גמישות תעסוקתית הרבה מאוד ערכים. גם בהקשר של צמצום פליטות פחמן, גם בהקשר של שילוב אוכלוסיות שאין להן ניידות והנגשה של הפריפריה".

בלומנברג מציין כי זו "השורה התחתונה וזה אחד הדברים שעשינו במגזר הציבורי לפני כחודשיים חתמנו על הסכם מסגרת שחל על 400,000 עובדים שמביא לקיצור שבוע העבודה תוך שנה וחצי מ-42 שעות שבועיות ל-40. שמביא להתייעלות פנימית. אם מסתכלים על מדדי הפריון מדובר על תוצר ליחידת עבודה. וגם מייצר יותר איזון בית-עבודה, ונותן לנו את האפשרות לגמישות ולהתמודדות עם המציאות והאתגרים המתחדשים. ביחד עם הכנסה של טכנולוגיות ושל כלים חדשניים. אפשר גם לייעל את העבודה לשמור על התוצר ולהפחית שעות עבודה".