רשמית - שופרסל שולחת את הלקוחות לקנות תחליפים לתנובה
ממש כמו כל יצרנית אחרת, גם תנובה רוצה להעלות מחירים. יש בזה אפילו היגיון על רקע האינפלציה שעולה בישראל ונמצאת בקצב שנתי של 5.1% נכון לחודש אוקטובר האחרון - חומרי הגלם שלה מתייקרים ומה אתם רוצים ממנה - שלא תעלה את המחירים? אם כן, מאיפה היא תממן את ההתייקרות? לא שצריך לרחם על תנובה יותר מדי. הרי זה לא יכול לעבוד רק לכיוון אחד - כשהמחירים ירדו בשנת 2019 תנובה לא הורידה את המחירים, אז האם עכשיו זה לגיטימי שהיא תעלה אותם? לא בטוח. כדאי גם לומר - במקביל לתנובה יש שורה של חברות שלא זוכות לתגובה משמעותית מהרשתות או התקשורת. בעוד תנובה ודיפלומט מקבלות ביקורות, השוק מתעלם משטראוס למשל? לא ברור למה. שטראוס הרבה יותר רווחית, הרבה יותר בריונית מאשר דיפלומט.
בכל מקרה, תנובה ביקשה להעלות את המחירים ב-4.7% אבל נתקלה בהתנגדות עיקשת של שופרסל, הקמעונאית הגדולה בישראל. כעת, כבר יש מחסור במוצרים של תנובה על המדפים ברשת שופרסל. שאר הקמעונאיות כרגע לא הולכות בעקבותיה של שופרסל ואולי ממתינות לתוצאות המאבק - ומורחות את המו"מ מול תנובה. רמי לוי, אושר עד, ויקטורי ואחרות עדיין רוכשות את המוצרים לפי המחירון הקודם, ללא העלאת המחירים אבל הן לא מנהלות את המאבק בפומבי ונותנות לשופרסל להישכב על הגדר בשבילן. כרגע יש נתק בין שופרסל ותנובה. מנכ"לי החברות נפגשו לפני שבוע אבל לא נרשמה התקדמות בין הצדדים.
יודגש - אין מחסור במוצרים שבפיקוח (חלב, גבינה לבנה, שמנת וכדו') וכן במוצרים כמו חלב סויה ודל לקטוז, וקוטג' שבו תנובה זוכרת מצוין את מחאת הקוטג' מלפני עשור (לא שזה עזר לציבור - תנובה פשוט הורידה בחזרה את מחיר הקוטג' והעלתה את מחירי שאר המוצרים...
אבל השאלה האמיתית היא לא שופרסל, אלא האם הצרכן הישראלי יסכים לוותר על שוקו ומעדנים כי יחליט שבמחיר החדש זה יקר לו מדי - במקרה כזה תנובה תיאלץ להתקפל
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחסור במוצרים הוא במוצרים כמו גבינות קשות, שוקו, מעדנים, היוגורטים 'מולר' ו'יופלה', וכן 'אלטרנטיב'. האם אלה מוצרי חובה ש'אי אפשר לחיות בלעדיהם?' ודאי שאפשר לחיות בלעדיהם. אפשר לוותר על המוצרים האלה ולחיות מצוין. תשאלו את ההורים שלנו. הם חיו בתקופה פחות 'מפנקת' מאיתנו, ולא היו להם מעדנים ושוקו כל הזמן. השאלה אם הצרכן הישראלי יסכים לוותר על המוצרים הללו, לפחות באופן זמני. הסיפור הוא בעיקר הציבור הישראלי. ממש כמו בזמן מחאת הקוטג' לפני יותר מעשור - אם הציבור הישראלי יחליט לא לקנות את מוצריה של תנובה בסוף היא תצטרך להיכנע ולוותר (ולספוג על עצמה את עליית המחירים) אבל אם הציבור יקנה את המוצרים במקומות אחרים - שופרסל היא זו שתיאלץ להתקפל בסופו של דבר.
זה גם התרחיש הסביר, אין בארץ מתחרות משמעותיות לתנובה. טרה כבר העלתה את המחירים ושופרסל, שאמנם מחזיקה מותג פרטי לא באמת מסוגלת להחליף את כל המוצרים של תנובה. מה גם שהמחלבה שאיתה שופרסל עובדת (רמת הגולן) נקלעה לחובות של 40 מיליון שקל וביקשה הקפאת הליכים. שופרסל הודיעה שתזרים למחלבה (כנראה כמיליון שקל) כדי לסייע לה לשרוד ולחפש רוכש.
אז לא בטוח כמה שופרסל תוכל להתמיד במאבק מול תנובה לאורך זמן, אבל שני הצדדים היו רוצים להגיע לעמק השווה. על פי הערכות, כ-20% מהכנסותיה של תנובה מגיעות משופרסל. שופרסל רוכשת מתנובה מוצרים בעשרות מיליוני שקלים מדי שבוע.
- יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
- יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
יוקר המחיה מתחיל עוד קודם - בחוסר התחרות במשק הישראלי, בחסימת היבוא שאותו מעודדים הרפתנים ומועצת הלול
אפשר להגיד שהמאבק של שופרסל הוא לא באמת מאבק צרכני, אלא מאבק על נראות, שכן בסופו של דבר אינפלציה פירושה הוא עליית מחירים בכל המשק. המחירים עולים גם בתחומים אחרים, האם הציבור הישראלי לא מקבל את העלאות המחירים גם בתחומים אחרים כמו חשמל ארנונה ועוד? בוודאי שכן, אז למה בעצם לא כאן? מה שצריך הוא עוד ועוד מתחרים על הלקוחות, בעיקר בנושא הייצור. אם תהיה תחרות גדולה יותר ולא שוק שלם שנשלט ע"י תנובה ועוד כמה חברות יותר קטנות - המחירים לצרכן יוכלו לרדת. אבל מי מתנגדים לכך? נכון, החקלאים והרפתנים. אז אולי בעצם יוקר המחיר בכלל מתחיל אצל הרפתנים ומועצת הלול? טוב, אתם כבר יודעים שזה נכון.
המאבק מול יוניליוור
שופרסל נמצאת כעת גם במאבק מול יוניליוור. הקמעונאית לא הסכימה להעלאת המחירים - יוניליוור מספקת את מוצרי הקורנפלקס של תלמה, וגם במקרה הזה המחסור כבר קיים על המדפים.
גם במקרה הזה הסיפור הוא לא שופרסל אלא הציבור הישראלי - האם הציבור יסכים לוותר על קורנפלקס 'תלמה' ולרכוש את המוצרים המתחרים? מקרה הסלמונלה בקורנפלקס של תלמה ב-2016 מראה שלא בטוח שיש תקווה צרכנית. הציבור הישראלי אמנם כעס והפסיק לקנות את המוצרים אבל מהר מאוד חזר לרכוש אותם. כלומר, הציבור אולי מגיב בזעם ומפסיק לקנות מוצרים אבל זה לא שינוי התנהגותי שבהכרח נשאר לזמן רב. אם זה מה שיקרה גם הפעם - יוניליוור וגם תנובה יהיו אצלה שיצחקו אחרונות.
בעקבות עליית האינפלציה קמעונאיות המזון, כולל שופרסל, נפגעו בתוצאות הרבעון השלישי. שופרסל עצמה רשמה קיפאון בהכנסות שעמדו על 3.8 מיליארד שקל, הרווח התפעולי הסתכם ב-3% בלבד מהמכירות (אם אתם מחפשים סיבה ליוקר המחיה - זה לא אצל קמעונאיות המזון).
- 6.ג'ק 11/12/2022 18:41הגב לתגובה זוהלקוח הישראלי חייב להפעיל את הכוח בידיו וברגליו במלחמה ביוקר המחיה . להחרים את המונופולים שמעלים מחירים ולהעדיף את היצרנים והמוצרים המתחרים .
- 5.ג'ק 04/12/2022 15:17הגב לתגובה זוהכוח נמצא אצל הקונים . חייבים להצביע ברגלים . לקנות מוצרים של יצרנים קטנים שהשתן לא עלה להם לראש . מונופולים חזיריים שמתחזרים על המחירים ושמים קצוץ על הקונים .
- 4.nav 01/12/2022 16:36הגב לתגובה זוכל הכבוד לשופרסל
- 3.המחיר בסופר בישראל פי 2 עד 4 יותר יקר מאשר באירופה (ל"ת)דודו 01/12/2022 12:37הגב לתגובה זו
- 2.עידו 01/12/2022 10:28הגב לתגובה זואיך בדיוק מבקשים מתנובה, או כל מחלבה אחרת, לא להעלות מחיר, כשהמדינה קובעת עבורה כמה חלב תקנה מהרפתות, ובאיזה מחיר? שחררו את שוק החלב מהריכוזיות.
- 1.הקטר הירוק 01/12/2022 10:15הגב לתגובה זובתור צרכנים, הגיע תורנו לתמוך במאבק נגד חברות הענק. צריך לתמוך בשופר סל ולקנות אצלם מוצרים תחליפיים לתנובה.

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל

