רשמית - שופרסל שולחת את הלקוחות לקנות תחליפים לתנובה
ממש כמו כל יצרנית אחרת, גם תנובה רוצה להעלות מחירים. יש בזה אפילו היגיון על רקע האינפלציה שעולה בישראל ונמצאת בקצב שנתי של 5.1% נכון לחודש אוקטובר האחרון - חומרי הגלם שלה מתייקרים ומה אתם רוצים ממנה - שלא תעלה את המחירים? אם כן, מאיפה היא תממן את ההתייקרות? לא שצריך לרחם על תנובה יותר מדי. הרי זה לא יכול לעבוד רק לכיוון אחד - כשהמחירים ירדו בשנת 2019 תנובה לא הורידה את המחירים, אז האם עכשיו זה לגיטימי שהיא תעלה אותם? לא בטוח. כדאי גם לומר - במקביל לתנובה יש שורה של חברות שלא זוכות לתגובה משמעותית מהרשתות או התקשורת. בעוד תנובה ודיפלומט מקבלות ביקורות, השוק מתעלם משטראוס למשל? לא ברור למה. שטראוס הרבה יותר רווחית, הרבה יותר בריונית מאשר דיפלומט.
בכל מקרה, תנובה ביקשה להעלות את המחירים ב-4.7% אבל נתקלה בהתנגדות עיקשת של שופרסל, הקמעונאית הגדולה בישראל. כעת, כבר יש מחסור במוצרים של תנובה על המדפים ברשת שופרסל. שאר הקמעונאיות כרגע לא הולכות בעקבותיה של שופרסל ואולי ממתינות לתוצאות המאבק - ומורחות את המו"מ מול תנובה. רמי לוי, אושר עד, ויקטורי ואחרות עדיין רוכשות את המוצרים לפי המחירון הקודם, ללא העלאת המחירים אבל הן לא מנהלות את המאבק בפומבי ונותנות לשופרסל להישכב על הגדר בשבילן. כרגע יש נתק בין שופרסל ותנובה. מנכ"לי החברות נפגשו לפני שבוע אבל לא נרשמה התקדמות בין הצדדים.
יודגש - אין מחסור במוצרים שבפיקוח (חלב, גבינה לבנה, שמנת וכדו') וכן במוצרים כמו חלב סויה ודל לקטוז, וקוטג' שבו תנובה זוכרת מצוין את מחאת הקוטג' מלפני עשור (לא שזה עזר לציבור - תנובה פשוט הורידה בחזרה את מחיר הקוטג' והעלתה את מחירי שאר המוצרים...
אבל השאלה האמיתית היא לא שופרסל, אלא האם הצרכן הישראלי יסכים לוותר על שוקו ומעדנים כי יחליט שבמחיר החדש זה יקר לו מדי - במקרה כזה תנובה תיאלץ להתקפל
- טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחסור במוצרים הוא במוצרים כמו גבינות קשות, שוקו, מעדנים, היוגורטים 'מולר' ו'יופלה', וכן 'אלטרנטיב'. האם אלה מוצרי חובה ש'אי אפשר לחיות בלעדיהם?' ודאי שאפשר לחיות בלעדיהם. אפשר לוותר על המוצרים האלה ולחיות מצוין. תשאלו את ההורים שלנו. הם חיו בתקופה פחות 'מפנקת' מאיתנו, ולא היו להם מעדנים ושוקו כל הזמן. השאלה אם הצרכן הישראלי יסכים לוותר על המוצרים הללו, לפחות באופן זמני. הסיפור הוא בעיקר הציבור הישראלי. ממש כמו בזמן מחאת הקוטג' לפני יותר מעשור - אם הציבור הישראלי יחליט לא לקנות את מוצריה של תנובה בסוף היא תצטרך להיכנע ולוותר (ולספוג על עצמה את עליית המחירים) אבל אם הציבור יקנה את המוצרים במקומות אחרים - שופרסל היא זו שתיאלץ להתקפל בסופו של דבר.
זה גם התרחיש הסביר, אין בארץ מתחרות משמעותיות לתנובה. טרה כבר העלתה את המחירים ושופרסל, שאמנם מחזיקה מותג פרטי לא באמת מסוגלת להחליף את כל המוצרים של תנובה. מה גם שהמחלבה שאיתה שופרסל עובדת (רמת הגולן) נקלעה לחובות של 40 מיליון שקל וביקשה הקפאת הליכים. שופרסל הודיעה שתזרים למחלבה (כנראה כמיליון שקל) כדי לסייע לה לשרוד ולחפש רוכש.
אז לא בטוח כמה שופרסל תוכל להתמיד במאבק מול תנובה לאורך זמן, אבל שני הצדדים היו רוצים להגיע לעמק השווה. על פי הערכות, כ-20% מהכנסותיה של תנובה מגיעות משופרסל. שופרסל רוכשת מתנובה מוצרים בעשרות מיליוני שקלים מדי שבוע.
- רשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
יוקר המחיה מתחיל עוד קודם - בחוסר התחרות במשק הישראלי, בחסימת היבוא שאותו מעודדים הרפתנים ומועצת הלול
אפשר להגיד שהמאבק של שופרסל הוא לא באמת מאבק צרכני, אלא מאבק על נראות, שכן בסופו של דבר אינפלציה פירושה הוא עליית מחירים בכל המשק. המחירים עולים גם בתחומים אחרים, האם הציבור הישראלי לא מקבל את העלאות המחירים גם בתחומים אחרים כמו חשמל ארנונה ועוד? בוודאי שכן, אז למה בעצם לא כאן? מה שצריך הוא עוד ועוד מתחרים על הלקוחות, בעיקר בנושא הייצור. אם תהיה תחרות גדולה יותר ולא שוק שלם שנשלט ע"י תנובה ועוד כמה חברות יותר קטנות - המחירים לצרכן יוכלו לרדת. אבל מי מתנגדים לכך? נכון, החקלאים והרפתנים. אז אולי בעצם יוקר המחיר בכלל מתחיל אצל הרפתנים ומועצת הלול? טוב, אתם כבר יודעים שזה נכון.
המאבק מול יוניליוור
שופרסל נמצאת כעת גם במאבק מול יוניליוור. הקמעונאית לא הסכימה להעלאת המחירים - יוניליוור מספקת את מוצרי הקורנפלקס של תלמה, וגם במקרה הזה המחסור כבר קיים על המדפים.
גם במקרה הזה הסיפור הוא לא שופרסל אלא הציבור הישראלי - האם הציבור יסכים לוותר על קורנפלקס 'תלמה' ולרכוש את המוצרים המתחרים? מקרה הסלמונלה בקורנפלקס של תלמה ב-2016 מראה שלא בטוח שיש תקווה צרכנית. הציבור הישראלי אמנם כעס והפסיק לקנות את המוצרים אבל מהר מאוד חזר לרכוש אותם. כלומר, הציבור אולי מגיב בזעם ומפסיק לקנות מוצרים אבל זה לא שינוי התנהגותי שבהכרח נשאר לזמן רב. אם זה מה שיקרה גם הפעם - יוניליוור וגם תנובה יהיו אצלה שיצחקו אחרונות.
בעקבות עליית האינפלציה קמעונאיות המזון, כולל שופרסל, נפגעו בתוצאות הרבעון השלישי. שופרסל עצמה רשמה קיפאון בהכנסות שעמדו על 3.8 מיליארד שקל, הרווח התפעולי הסתכם ב-3% בלבד מהמכירות (אם אתם מחפשים סיבה ליוקר המחיה - זה לא אצל קמעונאיות המזון).
- 6.ג'ק 11/12/2022 18:41הגב לתגובה זוהלקוח הישראלי חייב להפעיל את הכוח בידיו וברגליו במלחמה ביוקר המחיה . להחרים את המונופולים שמעלים מחירים ולהעדיף את היצרנים והמוצרים המתחרים .
- 5.ג'ק 04/12/2022 15:17הגב לתגובה זוהכוח נמצא אצל הקונים . חייבים להצביע ברגלים . לקנות מוצרים של יצרנים קטנים שהשתן לא עלה להם לראש . מונופולים חזיריים שמתחזרים על המחירים ושמים קצוץ על הקונים .
- 4.nav 01/12/2022 16:36הגב לתגובה זוכל הכבוד לשופרסל
- 3.המחיר בסופר בישראל פי 2 עד 4 יותר יקר מאשר באירופה (ל"ת)דודו 01/12/2022 12:37הגב לתגובה זו
- 2.עידו 01/12/2022 10:28הגב לתגובה זואיך בדיוק מבקשים מתנובה, או כל מחלבה אחרת, לא להעלות מחיר, כשהמדינה קובעת עבורה כמה חלב תקנה מהרפתות, ובאיזה מחיר? שחררו את שוק החלב מהריכוזיות.
- 1.הקטר הירוק 01/12/2022 10:15הגב לתגובה זובתור צרכנים, הגיע תורנו לתמוך במאבק נגד חברות הענק. צריך לתמוך בשופר סל ולקנות אצלם מוצרים תחליפיים לתנובה.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

