שופרסל תנובה מאבק עליית מחירים
שופרסל תנובה מאבק עליית מחירים

רשמית - שופרסל שולחת את הלקוחות לקנות תחליפים לתנובה

תנובה רצתה להעלות את המחירים ב-4.7%, על רקע האינפלציה (והאמת שיש בזה משהו), אבל שופרסל לא מוותרת כרגע ובין החברות יש נתק ולא מתנהל מו"מ. יובהר - אין מחסור במוצרים שבפיקוח כמו חלב וגבינה לבנה; השאלה האמיתית היא לא שופרסל אלא האם הצרכן הישראלי יסכים לוותר על שוקו ומעדנים (מוצרי מותרות) כי יחליט שבמחיר החדש זה יקר לו מדי
נתנאל אריאל | (6)

ממש כמו כל יצרנית אחרת, גם תנובה רוצה להעלות מחירים. יש בזה אפילו היגיון על רקע האינפלציה שעולה בישראל ונמצאת בקצב שנתי של 5.1% נכון לחודש אוקטובר האחרון - חומרי הגלם שלה מתייקרים ומה אתם רוצים ממנה - שלא תעלה את המחירים? אם כן, מאיפה היא תממן את ההתייקרות? לא שצריך לרחם על תנובה יותר מדי. הרי זה לא יכול לעבוד רק לכיוון אחד - כשהמחירים ירדו בשנת 2019 תנובה לא הורידה את המחירים, אז האם עכשיו זה לגיטימי שהיא תעלה אותם? לא בטוח. כדאי גם לומר - במקביל לתנובה יש שורה של חברות שלא זוכות לתגובה משמעותית מהרשתות או התקשורת. בעוד תנובה ודיפלומט מקבלות ביקורות, השוק מתעלם משטראוס למשל? לא ברור למה. שטראוס הרבה יותר רווחית, הרבה יותר בריונית מאשר דיפלומט. 

בכל מקרה, תנובה ביקשה להעלות את המחירים ב-4.7% אבל נתקלה בהתנגדות עיקשת של שופרסל, הקמעונאית הגדולה בישראל. כעת, כבר יש מחסור במוצרים של תנובה על המדפים ברשת שופרסל. שאר הקמעונאיות כרגע לא הולכות בעקבותיה של שופרסל ואולי ממתינות לתוצאות המאבק - ומורחות את המו"מ מול תנובה. רמי לוי, אושר עד, ויקטורי ואחרות עדיין רוכשות את המוצרים לפי המחירון הקודם, ללא העלאת המחירים אבל הן לא מנהלות את המאבק בפומבי ונותנות לשופרסל להישכב על הגדר בשבילן. כרגע יש נתק בין שופרסל ותנובה. מנכ"לי החברות נפגשו לפני שבוע אבל לא נרשמה התקדמות בין הצדדים.

יודגש - אין מחסור במוצרים שבפיקוח (חלב, גבינה לבנה, שמנת וכדו') וכן במוצרים כמו חלב סויה ודל לקטוז, וקוטג' שבו תנובה זוכרת מצוין את מחאת הקוטג' מלפני עשור (לא שזה עזר לציבור - תנובה פשוט הורידה בחזרה את מחיר הקוטג' והעלתה את מחירי שאר המוצרים...

אבל השאלה האמיתית היא לא שופרסל, אלא האם הצרכן הישראלי יסכים לוותר על שוקו ומעדנים כי יחליט שבמחיר החדש זה יקר לו מדי - במקרה כזה תנובה תיאלץ להתקפל

המחסור במוצרים הוא במוצרים כמו גבינות קשות, שוקו, מעדנים, היוגורטים 'מולר' ו'יופלה', וכן 'אלטרנטיב'. האם אלה מוצרי חובה ש'אי אפשר לחיות בלעדיהם?' ודאי שאפשר לחיות בלעדיהם. אפשר לוותר על המוצרים האלה ולחיות מצוין. תשאלו את ההורים שלנו. הם חיו בתקופה פחות 'מפנקת' מאיתנו, ולא היו להם מעדנים ושוקו כל הזמן. השאלה אם הצרכן הישראלי יסכים לוותר על המוצרים הללו, לפחות באופן זמני. הסיפור הוא בעיקר הציבור הישראלי. ממש כמו בזמן מחאת הקוטג' לפני יותר מעשור - אם הציבור הישראלי יחליט לא לקנות את מוצריה של תנובה בסוף היא תצטרך להיכנע ולוותר (ולספוג על עצמה את עליית המחירים) אבל אם הציבור יקנה את המוצרים במקומות אחרים - שופרסל היא זו שתיאלץ להתקפל בסופו של דבר.

זה גם התרחיש הסביר, אין בארץ מתחרות משמעותיות לתנובה. טרה כבר העלתה את המחירים ושופרסל, שאמנם מחזיקה מותג פרטי לא באמת מסוגלת להחליף את כל המוצרים של תנובה. מה גם שהמחלבה שאיתה שופרסל עובדת (רמת הגולן) נקלעה לחובות של 40 מיליון שקל וביקשה הקפאת הליכים. שופרסל הודיעה שתזרים למחלבה (כנראה כמיליון שקל) כדי לסייע לה לשרוד ולחפש רוכש.

אז לא בטוח כמה שופרסל תוכל להתמיד במאבק מול תנובה לאורך זמן, אבל שני הצדדים היו רוצים להגיע לעמק השווה. על פי הערכות, כ-20% מהכנסותיה של תנובה מגיעות משופרסל. שופרסל רוכשת מתנובה מוצרים בעשרות מיליוני שקלים מדי שבוע.

קיראו עוד ב"בארץ"

יוקר המחיה מתחיל עוד קודם - בחוסר התחרות במשק הישראלי, בחסימת היבוא שאותו מעודדים הרפתנים ומועצת הלול

אפשר להגיד שהמאבק של שופרסל הוא לא באמת מאבק צרכני, אלא מאבק על נראות, שכן בסופו של דבר אינפלציה פירושה הוא עליית מחירים בכל המשק. המחירים עולים גם בתחומים אחרים, האם הציבור הישראלי לא מקבל את העלאות המחירים גם בתחומים אחרים כמו חשמל ארנונה ועוד? בוודאי שכן, אז למה בעצם לא כאן? מה שצריך הוא עוד ועוד מתחרים על הלקוחות, בעיקר בנושא הייצור. אם תהיה תחרות גדולה יותר ולא שוק שלם שנשלט ע"י תנובה ועוד כמה חברות יותר קטנות - המחירים לצרכן יוכלו לרדת. אבל מי מתנגדים לכך? נכון, החקלאים והרפתנים. אז אולי בעצם יוקר המחיר בכלל מתחיל אצל הרפתנים ומועצת הלול? טוב, אתם כבר יודעים שזה נכון.

המאבק מול יוניליוור

שופרסל נמצאת כעת גם במאבק מול יוניליוור. הקמעונאית לא הסכימה להעלאת המחירים - יוניליוור מספקת את מוצרי הקורנפלקס של תלמה, וגם במקרה הזה המחסור כבר קיים על המדפים.

גם במקרה הזה הסיפור הוא לא שופרסל אלא הציבור הישראלי - האם הציבור יסכים לוותר על קורנפלקס 'תלמה' ולרכוש את המוצרים המתחרים? מקרה הסלמונלה בקורנפלקס של תלמה ב-2016 מראה שלא בטוח שיש תקווה צרכנית. הציבור הישראלי אמנם כעס והפסיק לקנות את המוצרים אבל מהר מאוד חזר לרכוש אותם. כלומר, הציבור אולי מגיב בזעם ומפסיק לקנות מוצרים אבל זה לא שינוי התנהגותי שבהכרח נשאר לזמן רב. אם זה מה שיקרה גם הפעם - יוניליוור וגם תנובה יהיו אצלה שיצחקו אחרונות.

בעקבות עליית האינפלציה קמעונאיות המזון, כולל שופרסל, נפגעו בתוצאות הרבעון השלישי. שופרסל עצמה רשמה קיפאון בהכנסות שעמדו על 3.8 מיליארד שקל, הרווח התפעולי הסתכם ב-3% בלבד מהמכירות (אם אתם מחפשים סיבה ליוקר המחיה - זה לא אצל קמעונאיות המזון).

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ג'ק 11/12/2022 18:41
    הגב לתגובה זו
    הלקוח הישראלי חייב להפעיל את הכוח בידיו וברגליו במלחמה ביוקר המחיה . להחרים את המונופולים שמעלים מחירים ולהעדיף את היצרנים והמוצרים המתחרים .
  • 5.
    ג'ק 04/12/2022 15:17
    הגב לתגובה זו
    הכוח נמצא אצל הקונים . חייבים להצביע ברגלים . לקנות מוצרים של יצרנים קטנים שהשתן לא עלה להם לראש . מונופולים חזיריים שמתחזרים על המחירים ושמים קצוץ על הקונים .
  • 4.
    nav 01/12/2022 16:36
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לשופרסל
  • 3.
    המחיר בסופר בישראל פי 2 עד 4 יותר יקר מאשר באירופה (ל"ת)
    דודו 01/12/2022 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עידו 01/12/2022 10:28
    הגב לתגובה זו
    איך בדיוק מבקשים מתנובה, או כל מחלבה אחרת, לא להעלות מחיר, כשהמדינה קובעת עבורה כמה חלב תקנה מהרפתות, ובאיזה מחיר? שחררו את שוק החלב מהריכוזיות.
  • 1.
    הקטר הירוק 01/12/2022 10:15
    הגב לתגובה זו
    בתור צרכנים, הגיע תורנו לתמוך במאבק נגד חברות הענק. צריך לתמוך בשופר סל ולקנות אצלם מוצרים תחליפיים לתנובה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.