לפי הדוח של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, האינפלציה בשנת 2021 תעלה ותעמוד על 2.1%. עם זאת, באוצר סבורים כי מדובר בעלייה זמנית וכי בשנת 2022 תהיה התמתנות מסוימת כך שבמהלך 2022 קצב האינפלציה יעמוד על 1.5%, וזאת עקב התמתנות ב"ההשפעות הזמניות לצד שיעורי אבטלה, הסיוע הפיסקאלי וייסוף מבני של השקל".  "הציפיות הנגזרות משוק ההון עומדות על 1.7%, לטווח של 10 שנים, העלייה מתרחשת במקביל להסרה של חלק גדול מהמגבלות הבריאותיות, מוקדם בהשוואה למרבית המדינות המפותחות, אנו צופים כי האינפלציה בטווח הקצר תעלה במידה מסוימת ולאחר מכן תתמתן חזרה בטווח הבינוני אך תיוותר גבוהה מממוצע השנים האחרונות שהתאפיינו באינפלציה נמוכה". ההתאוששות הכלכלית הגלובלית הובילה לעלייה בציפיות האינפלציה "חלק עיקרי מהשיח מתמקד בהתאוששות מהירה מהצפוי בעולם נוכח ההרחבות הפיסקאליות המשמעותיות. הדבר משתקף בין היתר בעלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, בישראל ובחלק מהמדינות המפותחות. עם זאת, בישראל וגם בשאר המדינות המפותחות, הציפיות לאינפלציה נותרו, לפחות בשלב זה, בגבולות יעדי האינפלציה המקובלים". בתקופה שלאחר משבר הקורונה קיימת חשיבות גדולה לציפיות האינפלציה "מדינות העולם נוקטות במדיניות פיסקאלית ומוניטרית מרחיבה כדי למתן את הפגיעה ממשבר הקורונה ולתמוך בקצב ההתאוששות של הכלכלה לאחר מכן. עלייה בקצב האינפלציה, עשויה להציב דילמה בפני הבנקים המרכזיים לגבי צמצום ההרחבות הכמותיות ומימון הגידול בגירעונות הממשלתיים, על מנת לעמוד ביעד האינפלציה. בתרחיש זה, מדדי שוקי ההון בעולם עלולים להגיב בהתאם. נציין כי זה אינו התרחיש השכיח כעת" אחת הסיבות לעליית הציפיות לאינפלציה בטווח הקצר הינה התייקרות בעלויות ההובלה של הסחורות. כמו כן, מאז שיא המשבר ועל רקע ההתאוששות בכלכלת סין, מתרחשת עליית מחירים ברוב סוגי הסחורות כאשר אחת הסיבות לכך הן השקעות בסחורות כגידור אפשרי לאינפלציה. בנוסף, מחירי הנפט עלו נוכח צמצום יזום של הייצור וגידול הדרגתי בביקושים". אחד הגורמים המרכזיים לעליית ציפיות האינפלציה בטווח הקצר הוא הגידול בחיסכון משקי הבית "בשנת 2020 (בקנדה בכ-11 נקודות אחוז, בבריטניה במעל ל-9 נקודות אחוז, בארה"ב בכ-8 נקודות אחוז, בישראל בכ-8 נקודות אחוז) וזאת לאור המגבלות שצמצמו את אפשרויות ההוצאה, הסיוע הכלכלי למשקי הבית ולעסקים וחוסר הוודאות לגבי ההכנסה העתידית. עם הסרת המגבלות והפחתת אי הוודאות, הצריכה הפרטית עשויה לגדול במהירות (נוכח שחרור ביקושים כבושים), ולגרום בכך לעליית מחירים. מגמה זאת מצטרפת לגידול בצריכה הממשלתית עקב תכניות ההרחבה הפיסקאליות (בדגש על ארה"ב)". בצד המבני, לתהליכי הגלובליזציה, ההתפתחויות הטכנולוגיות והגידול בתחרות של העשורים האחרונים הייתה תרומה לאינפלציה הנמוכה. אלה כללו התמחות בתהליכי הייצור והתייעלות בשוקי העבודה והמוצרים שהוזילו את העלויות לפירמות. אופי המשבר הנוכחי גוזר התפתחות טכנולוגית מואצת אך גם העמקה של אי השוויון הכלכלי. יתכן ויתגברו הלחצים שיובילו לתהליכי דה-גלובליזציה שעלולים לייקר את המחירים לצרכנים. אלה לצד עלייה בריכוזיות הענפית, הזדקנות האוכלוסייה ושינויים במדיניות הפיסקאלית עשויים להוביל ללחצים אינפלציוניים. הפד ישמור על אחוזי ריבית נמוכים, ויאפשר לאינפלציה לעלות מעל יעד של 2% "הבנק הפדרלי בארה"ב חוזר על עמדתו, שהוצהר עליה לראשונה במהלך משבר הקורונה, כי שיעורי הריבית צפויים להישאר נמוכים לאורך זמן (Low rates for longer) וכי יאפשר לאינפלציה לעלות מעל היעד של 2 אחוזים על מנת לפצות על האינפלציה הנמוכה מהשנים האחרונות. הצהרות אלה מאפשרות לפי שעה את המשך המדיניות הפיסקאלית המרחיבה בארה"ב (שתי התוכניות של הממשל החדש) שבולטת בהיקפה לעומת המשבר הקודם. למרות הניתוח, באוצר טוענים כי האצה בקצב האינפלציה אינה וודאית. "בשנים האחרונות ניכרת התרופפות הקשר שבין האינפלציה לפעילות הכלכלית. כך שגם בתקופות גאות כלכלית ואבטלה נמוכה קצבי האינפלציה נותרו נמוכים. כמו כן, שיעורי אבטלה גבוהים ושיעורי השתתפות נמוכים מרסנים את לחצי האינפלציה. כדי שהחששות יתממשו והאינפלציה תשתרש ותמשיך לעלות בטווח הבינוני והארוך, שחרור מגבלות ההיצע ועלייה בביקוש המצרפי אינם מספיקים, ונדרשים בנוסף שינויים מבניים".