יאיר קולס
צילום: אריאל חרמוני

חוזי הייצוא הביטחוני של ישראל גדלו ב-15% ל-8.3 מיליארד דולר

עם זאת מעריכים במשרד הביטחון שהשפעת הקורונה טרם באה לידי ביטוי בהיקפי היצוא הביטחוני היות ותקציבי הביטחון בעולם סוכמו טרם התפרצות המגפה
צחי אפרתי | (3)

אגף הסיוע לייצוא הביטחוני "סיבט", מפרסם את נתוני הייצוא הביטחוני של ישראל לשנת 2020 עומדים על 8.302 מיליארד דולר (כ-27 מיליארד שקל). מדובר בנתון השני בגובהו אי פעם ובגידול של כ-15% במכירות לעומת שנת 2019. מנגד שנת 2020 מכרה פחות מיליארד לעומת השיא של שנת 2017. 

במשרד הביטחון מעריכים שהשפעת הקורונה טרם באה לידי ביטוי בהיקפי היצוא הביטחוני היות ותקציבי הביטחון בעולם סוכמו טרם התפרצות המגפה. הערכה כי בשנים הקרובות תחול ירידה בתקציבי ביטחון, שתשפיע על היקף וכמות עסקאות היצוא. גורם נוסף נובע מהתגברות התחרות העולמית גם בעסקאות בהיקפים נמוכים.

 

הנדבכים המשמעותיים בייצוא הביטחוני בשנת 2020: מערכות מכ"ם ול"א (16%), תחמושת וחימוש (16%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (13%), תצפית ואופטרוניקה (13%), טילים, רקטות ומערכות הגנה אווירית (10%), אמצעי ירי ושיגור (8%), מערכות תקשוב וקשר (8%), מערכות מל"טים ורחפנים (6%), מערכות מודיעין  מידע וסייבר (5%), כלי רכב ורק"מ (3%), שירות לקוחות ושונות (2%).

נתוני הייצוא הביטחוני לפי פילוח גיאוגרפי: אסיה והפסיפיק- 44%, אירופה-30%, צפון אמריקה-20%, אפריקה-4% , אמריקה הלטינית- 2%.

התפלגות חתימת חוזים על- פי היקף כספי: מעל 100 מיליון דולר- 25%, בין 50-100 מיליון דולר- 20%, בין 10-50 מיליון דולר- 26%, עד 10 מיליון דולר- 29%.

היקף חתימות חוזים מדווחים 2000-2020

מקור: מצגת היצוא הביטחוני, אגף סיבט משרד הביטחון

ראש סיבט במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') יאיר קולס: "הגידול בייצוא הביטחוני, בעיצומו של משבר קורונה עולמי, הוא הישג מרשים הנזקף בראש ובראשונה לאיכות המוצרים של התעשיות הביטחוניות ולחיבור בינן לבין הצורך האופרטיבי של צה"ל באוויר, בים, ביבשה ובמודיעין. משרד הביטחון ואגף 'סיבט' ימשיכו לפעול כדי לבסס את מעמדה של ישראל בין עשר היצואניות המובילות בעולם, הן בקידום עסקאות בין ממשלות (GTG) והן בהקלת הרגולציה על עסקאות מסחריות".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יעירו את אלביט מערכות. (ל"ת)
    אולי הנתונים הללו 01/06/2021 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    Dhxh 01/06/2021 16:00
    הגב לתגובה זו
    כל יום את המנייה הארורה שלהם חח בושה בושה בושה...
  • 1.
    אז בגלל זה אביליטי עולה (ל"ת)
    דני 01/06/2021 14:56
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות