עונשי מאסר על מורשעי קרטל הספרים
ספרים גזר דין בתיק קרטל הספרים - בית המשפט המחוזי בירושלים גזר עונשי מאסר על כל מורשעי קרטל ספרי הלימוד. השופט עודד שחם גזר עונשי מאסר בפועל לכל המורשעים שהיו מעורבים בקרטל ספרי הלימוד. באוקטובר האחרון הרשיע בית המשפט שורת חברות להפצת ספרי לימוד ונושאי משרה בהן בסדרת תיאומים של מכרזי משרד החינוך ורשויות מקומיות לפרוייקט השאלת ספרי לימוד. היום ניתן גזר הדין בפרשה.
בית המשפט גזר על סיגל חבז שהייתה מנהלת בחברת ספר לכל עונש של 8 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח; על מר אודי זלוף שהיה גם הוא מנהל בחברת ספר לכל גזר בית המשפט עונש של 4 חודשי מאסר בפועל; ועל רחמים זלוף, הבעלים של החברה, שגילו 86, עונש של 2 חודשי מאסר בפועל ו-2 חודשי עבודות שירות.
על מר עודד שפר, הבעלים והמנכ"ל של חברת מדע נגזר עונש של שישה חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
על מר שי כהן, מנהל בחברת יש הפצות נגזר עונש של חמישה חודשי מאסר בפועל. ועל מר משה כהן, המנכ"ל והבעלים של חברת יש הפצות נגזר עונש של 75 ימי מאסר בפועל.
ביחד עם עונשי המאסר נגזרו על הנאשמים ועל החברות קנסות בגובה של עשרות ומאות אלפי שקלים חדשים.
פרוייקט השאלת ספרי לימוד נועד לסייע להורדת מחירי ספרי הלימוד בישראל, להנגיש את הלימודים בבתי הספר למי שלמשפחתם אין יכולת כלכלית לרכוש ספרי לימוד, לצמצם פערים בחברה ולהגביר את שוויון ההזדמנויות על ידי הקטנת ההוצאה הפרטית של משקי הבית על חינוך בשכבות החלשות.
- סטראטאפ ה-AI שמבקש להחליף את הוצאות הספרים גייס 6.5 מיליון דולר
- 5 המלצות קריאה פיננסיות לשבוע הספר: הספרים שאתם חייבים להכיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תיאומי המכרזים כללו שש פרשיות על פני חמש שנים, במסגרתן מנהלי החברות ונושאי משרה בהן, תיאמו ביניהם במספר מקרים הצעות מחיר למכרזים ובמקרים אחרים את החרמת המכרזים, הכל על מנת להשיא את רווחיהם על חשבון הציבור וכך פגעו בתחרות, ובפרויקט ההשאלה בכללותו.
בהכרעת הדין בית המשפט קבע כי מדובר בתיאום שיטתי ורחב היקף ביחס לעשרות בתי ספר, ושהנזק הפוטנציאלי מהתיאומים היה רב מאוד מכיוון שהמכרז היה מיועד לכל בתי הספר בארץ שרצו להשתתף בפרויקט השאלת ספרי הלימוד. בשל המעשים והמרמה השיטתית, הורשעו הנאשמים גם בעבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
חקירת רשות התחרות החלה בשנת 2013, וכללה מעצרים של חלק מהמעורבים.
- 3.רונית 17/03/2021 08:51הגב לתגובה זוממש צדק....אוי שופטים כאלה...
- 2.א... 15/03/2021 14:31הגב לתגובה זולשפוט אנשים טובים זה הכי קל , אנו חיים במדינה שכל יום חברות ואנשים עושקים ציבור , והם מסתובבים חופשי. לקחת אדם בן 86 שכל החיים היה ישר וכשר ולשלוח אותו לכלא , זו איוולת ואטימות .
- 1.במקום שיתפסו פושעים 15/03/2021 07:08הגב לתגובה זוהמחירים זהים אצל כל הספקים. כי רק היצרן מרוויח בספרי לימוד מסכנים
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
