מנהל רשות המסים ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל

עסקים של עד 400 מיליון ש' שנפגעו מהקורונה יוכלו לקבל מענק

מדובר במענק השתתפות בהוצאות קבועות לחודשים נובמבר ודצמבר, כשסכום המענק המקסימלי יעמוד על 500 אלף שקל לעסק שיצליח להוכיח פגיעה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד
ארז ליבנה | (1)

ברשות המסים מאפשרים לבעלי עסקים של עד 400 מיליון שקל להגיש תביעות למענק השתתפות במענק הוצאות קבועות של עד חצי מיליון שקל לחודשים נובמבר ודצמבר 2020.

 

"עסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל, אשר מחזור הפעילות שלהם בחודשים נובמבר-דצמבר 2020 נפגע בשל התפרצות נגיף הקורונה ב-25% ומעלה בהתאם להיקף המחזור, לעומת התקופה המקבילה ב- 2019, יכולים להגיש החל מהיום תביעות למענק השתתפות בהוצאות קבועות, זאת במסגרת תוכנית 'רשת ביטחון כלכלית'. סכומי המענק לעומדים בתנאים, הם עד 500,000 שקל", כתבו ברשות.  

 

ברשות אומרים כי "פתיחת האפשרות להגשת התביעות למענק זה משלימה את סדרת המענקים לתקופה המדוברת, לאחר שבשבוע שעבר נפתחו להגשת בקשות למענק הסיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה, ולהגשת בקשות למענק הוצאות לעסק קטן עם מחזור שנתי של עד 300 אלף שקל".  

 

מענק השתתפות בהוצאות קבועות נועד לסייע לעסקים שפעילותם צומצמה בהתמודדות עם הוצאות שאין ביכולתם להימנע מהן, ובהן תשלומי שכירות, ריבית, הוצאות ביטוח, חשבונות חשמל ומים וכדומה.

 

עוד אומרים ברשות כי תביעות למענק יכולות להגיש חברות ושותפויות שהגישו את דיווחי המע"מ שלהן ושעומדות בתנאים שנקבעו בחקיקה ובהם, בין היתר, שמחזור העסקאות שלהן בשנת 2019 נע בין 18 אלף שקל ל- 400 מיליון שקל וכן עצמאים שמחזור העסקאות שלהם בשנת 2019 נע בין 300 אלף שקל ועד 400 מיליון שקל, והייתה להם ירידה במחזור העסקאות בהשוואה לחודשים אלו בשנה שעברה, בשל התפשטות נגיף הקורונה, בשיעור של 25%  ומעלה.

 

אלה הזכאים. מי שמוגדר כעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2019 היה מ-18 אלף שקל ועד 100 מיליון שקל והוכיח פגיעה של 25% ומעלה בהיקף עסקיו. עוסק, שמחזור עסקאותיו בשנת 2019 היה מ-100 מיליון שקל ועד 200 מיליון שקל – פגיעה של 40% ומעלה. עוסק, שמחזור עסקאותיו בשנת 2019 היה מ-200 מיליון שקל ועד 400 מיליון שקל – פגיעה של 60% ומעלה.

 

"גם חברות ושותפויות חדשות, שהחלו לפעול בינואר ופברואר 2020 יכולות להגיש במסגרת זו תביעות למענקים, ככל שהן עומדות בתנאי הזכאות, ובהם מחזור העסקאות בחודשים ינואר-פברואר עולה על 1,500 שקל וכן מחזור העסקאות בתקופת הזכאות (נובמבר-דצמבר 2020) נמוך מהמחזור בינואר-פברואר 2020. סכום המענק לעסקים אלה יעמוד על 4,000 שקל לתקופת זכאות

 

את התביעה למענק ניתן להגיש החל מהיום (ה-10 בינואר 2021) ועד ליום ה-15 באפריל 2021. להגשת התביעות ולפרטים נוספים על המענק ותנאי הזכאות ניתן להיכנס לאתר רשות המסים, אפשר להגיש כאן>>

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מוחמד 11/01/2021 09:48
    הגב לתגובה זו
    מעניין שאף פרשן כלכלי המכבד עצמו כמו נחמיה או שרוני או מרצאנו -לא אומר מילה על האורגיה הממשלתית של הכנסת ובנק ישראל.....חגיגת שכר,תני הפקרות,רכב דלק-הכל חופשי חופשי ...כאשר כולנו-בחורבן?למה הכנסת לא מוצאת לחל"ת???למה פקידי בנק ישראל-שיאני השכר והפנסיות-לא בחל"ת????הם מנצלים אותנו הם המציאו חוקים בכנסת לעצמם.למה ראש ממשלה שאנו מממנים לו ולמשפחתו-אוכל שתיה תשלומי הוילה תרופות ספר צבע נייר טואלט וטמפונים ריחניים-לא מסוגל לתת דוגמא אישית ואמפטיה לעם ולהכריז שמוותר על שכר למשך 3 שנים?או מוותר על מימון המים חשמל ארנונה של הוילה-ומשלם מכיסו???כמה אפשר להיות בהמה-כאשר מליוני אנשים-בחורבן?מה הפלא שמרבית הציבור מאס בעבריין המנותק והשקרן??
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).