אין אבטלה: שיעור הבלתי מועסקים עומד על הרמה הנמוכה מזה שנים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את תוצאות הסקר החודשי לחודש יוני ולרבעון השני של 2018, לצד אחוז אבטלה נמוך, ניתן לראות כי שעות עבודה מתארכות
גיא עיני | (3)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה את הנתונים מסקר כוח אדם לחודש יוני ולרבעון השני 2018. הלמ"ס סקרה את כח העבודה מגיל 15 ומעלה.אוכלוסיית הסקר כוללת את התושבים הקבועים של מדינת ישראל, כמו גם תיירים ותושבים ארעיים השוהים בישראל יותר משנה ברציפות. הסקר מאפשר מעקב אחר ההתפתחות בכוח העבודה, גודלו ותכונותיו, היקף האבטלה ועוד.

סקר לחודש יוני 2018

אחוז המועסקים בקרב בני 15 ומעלה עמד בחודש יוני על 61.4% (כ-3.903 מיליון איש), לעומת 61.5% בחודש מאי. כשאחוזם של בני 15 ומעלה מכח העבודה הוא 63.9% בחודש יוני (כ-4.062 מיליון איש). נתון נוסף שפורסם בסקר הוא אחוז הבלתי מועסקים שעומד על 3.9% בלבד בקרב בני 15 ומעלה.  ראוי לציין כי אחוז האבטלה הנמוך יחסית, הוא אחד מהגורמים שהשפיעו על התחזית של מודי'ס להעלות את דירוג האשראי של המדינה (לכתבה המלאה).

בקרב הגברים בני 15 ומעלה ירד אחוז המועסקים ל-68.1%, לעומת 68.4% במאי 2018, ואילו בקרב הנשים בנות 15 ומעלה אחוז זה הגיע ל-59.9% ונותר ללא שינוי. 

דו"ח לרבעון השני של 2018

בסקירה הרבעונית, ניתן למצוא קטגוריה נוספת של שיעור התעסוקה בקרב בני 64-25 שעמד על 77.6%. אחוז בני 15 ומעלה בכוח העבודה - 63.9% (לעומת 63.8% ברבעון הראשון 2018) ומתוכם  כ-61.4% מועסקים בשוק העבודה, ללא שינוי לעומת הרבעון הראשון של השנה.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 64-25 עמד על 3.5%, לעומת 3.25 ברבעון הקודם של 2018. ממוצע שעות עבודה בשבוע לשכיר עלה ל-36.7 ברבעון השני של 2018, לעומת 36.3 ברבעון הקודם.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תום 01/08/2018 10:43
    הגב לתגובה זו
    בדיחה עצובה אין הבטלה לחברי מרכז שהשרים וחברי הכנסת מסדרים להם ולילדים שלהם קומבינות ומשרות בתפקידים חשובים בלי שום השכלה
  • 2.
    אזרח 31/07/2018 22:24
    הגב לתגובה זו
    צאו בבקשה לשטח מהמשרדים הממוזגים ומטבלאות האקסל. צאו בצוותים אחד מכל משרד (מהרווחה, מהאוצר, מביטוח לאומי, מלשכת התעסוקה), תראו כמה נהיו פושטי יד זה כבר מרגיז הזילזול בהם, הם כבר לא נספרים בהם תטפלו תמצאו למי שאפשר עבודות או קצבאות למי שלא מסוגל לעבוד. אומנם המשק התקדם אך נוצר פערים כל כך קשים שדוחות האקסל כבר לא מצייגים את האמת. אם כל הכבוד לא נעים לאותם הפושטי היד ולעוברים ושבים לשמוע אותם כל יום בכל מקום והם רק גדלים, כמו הפערים שגדלים בחברה.
  • 1.
    חחחחח 31/07/2018 15:14
    הגב לתגובה זו
    או סטטיסטיקה מעוותת.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.