לא רק באופנה: 35% מהעסקים צופים ירידה בפעילות ב-2018
חברת CofaceBdi פרסמה סקר שערכה בקרב 140 עסקים קטנים, בינוניים וגדולים בישראל ממנו עולה כי הגידול בהיקף הרכישות של הישראלים בזירות המסחר האלקטרוני פגע באלפי עסקים שלא היו ערוכים להשפעות המגמה ולשינוי המודל העסקי שלהן.
על פי הסקר, 35% מהמשיבים ציינו כי הם צופים ירידה בהיקף הפעילות שלהם ב-2018 כתוצאה מהגידול בפעילות במסחר האלקטרוני, כאשר קרוב לשליש מהם צופה ירידה משמעותית של למעלה מ-10% בהיקף פעילותם במהלך השנה.
בסה״כ ציינו 40% מהמשיבים כי פעילותם נפגעה בשנת 2017 בעקבות הגידול בפעילות המסחר ברשת, בעוד ש-30% בלבד ציינו שפעילותם לא נפגעה משום שהם כבר פעילים בזירה האלקטרונית, ו-30% הנותרים לא נפגעו מסיבות אחרות.
בשבועות האחרונים ראינו קריסה של חברות אופנה בולטות, שסבלו מירידה בפעילות הרכישה של לקוחות בחנויות בקניונים ומרכזי המסחר. יש לציין כי הנפילות המתוקשרות אמנם מתייחסות לחברות הגדולות והמוכרות ולצידן מאות עסקים פחות מוכרים שנפלו אף הם, עקב היעדר יכולת להתמודד עם התחרותיות הגוברת מצד המסחר המקוון.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהילה ינאי, מנכ״לית משותפת בחברת CofaceBdi, ״הסקר שערכנו מגלה תמונה מדאיגה של אי מוכנות העסקים בישראל לגידול ההולך ומתמשך של המסחר בזירות האלקטרוניות. אנחנו רואים מתאם ישיר בין רמת הסיכון הגבוהה של עסק, לבין הרגישות שלו להשפעות גידול המסחר ברשת, במיוחד בקרב עסקים קטנים. אנחנו רואים שההתמודדות של העסקים בישראל עם הנושא היא במידה רבה על ידי הורדת מחירים, תהליך שעשוי להשפיע במידה רבה על רווחיותן ולפיכך גם על סיכויי ההישרדות של עסקים אלו״.
החברות שמושפעות ביותר מהמסחר האלקטרוני – חברות בסיכון גבוה
על פי הסקר, ככל שהחברה בעלת סיכון גבוה יותר, כך היא רגישה יותר להשפעות הגידול במסחר האלקטרוני, כאשר לרוב -החברות הגדולות שיש להן פעילות רחבה באינטרנט לא מדווחות על השפעה מהותית. בקרב חברות בעלות סיכון נמוך, רק כ-21% מהמשיבים ציינו שהגידול במסחר האלקטרוני פגע בהן בשנת 2017, בעוד שבקרב חברות בעלות סיכון ממוצע ענו כך 44% ואילו חברות בעלות סיכון גבוה 50% ציינו כי פעילותן נפגעה ב-2017.
עוד עולה מהסקר כי בקרב החברות הגדולות התחולל תהליך של "הבנה מאוחרת" והן התעוררו מאוחר יחסית לאתגר ההתמודדות עם הגידול במסחר האלקטרוני ביחס לחברות הבינוניות והקטנות.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
באופן מפתיע, במענה לשאלה האם אתה בוחן כניסה לזירה האלקטרונית ונערך לשיווק מוצריך באתר משלך או באתרים אחרים, כ- 57% מהמשיבים בקרב החברות הבינוניות ו- 46% מהמשיבים בקרב החברות הקטנות העידו כי הם כבר פעילים ברשת, זאת לעומת רק 20% מהמשיבים בקרב החברות הגדולות אשר העידו כי הם כבר פעילים ברשת.
עם זאת נראה שהחברות הגדולות (100 עובדים ומעלה) השכילו להבין שהנוכחות באתרי המסחר הינה קריטית להתפתחותן ובהתאם כ- 50% מהמשיבים בקרב החברות הגדולות ציינו כי הם נערכים לכניסה לפעילות האינטרנטית בשנתיים הקרובות.
פגיעה קשה של המסחר האלקטרוני בענפי האופנה וחלקי החילוף לרכב
באופן לא מפתיע 60% מחברות האופנה השיבו בסקר כי מכירותיהן נפגעו בשנה החולפת כתוצאה מהגידול במסחר המקוון, נתון המסביר ותואם במידה רבה את הקריסות האחרונות של חברות האופנה בישראל, והעלייה במדד הסיכון שלהן. מחצית מהעסקים בענף האופנה צופים כי פעילותם תיפגע גם בשנת 2018, כאשר כ-40% מהם צופים ירידה משמעותית של למעלה מ-10% בהיקף הפעילות.
ענף נוסף שהושפע במידה רבה מפעילות המסחר האלקטרוני הוא ענף חלקי החילוף לרכב, כאשר כשני שלישים מהמשיבים הפועלים בענף זה ציינו כי פעילותם נפגעה מהגידול במסחר המקוון. תמונה דומה מצטיירת גם בענף הציוד המשרדי, כלי בית צעצועים ומתנות, כאשר כ-41% מהמשיבים בענף ציינו כי הם צופים ירידה בהיקף פעילתם השנה בעקבות הגידול במסחר האלקטרוני.
קרוב למחצית מהעסקים מחזיקים בפעילות בזירה האלקטרונית
אחת מנקודות האור העולות מהסקר היא ההיערכות של חברות ועסקים לעולם הסחר המשתנה ועם זאת, למרות כל העדויות לחשיבות המסחר האלקטרוני, עדיין ענו 23% מהמשיבים כי הם אינם שוקלים בינתיים להיכנס לפעילות במסחר אונליין.
מתמודדים על ידי הורדת מחירים
אחת הדרכים הבולטות להתמודדות של העסקים שהושפעו מתחרות בזירה האלקטרונית היא הורדת מחירים. 24% מהמשיבים ציינו כי הם מוזילים מחירים כחלק מדרכי ההתמודדות עם הגידול במסחר המקוון.
43% השיבו כי הם מתמודדים עם המגמה על ידי כך שהם מפעילים או מתכננים להיכנס אף הם לזירה האלקטרונית. בנוסף לכך, מספר לא מבוטל של 12% מהמשיבים, ציינו כי הם אינם יודעים כיצד להתמודד מול מגמת הגידול במסחר האלקטרוני.
דרכי התמודדות נוספות שצוינו לנוכח התחרות החריפה מצד המסחר האלקטרוני: שיפור חווית הקנייה בחנויות הפיזיות, חיזוק השירות והמקצועיות, עבודה בשיתוף עם אתרים אחרים לטובת קידום והרחבת נוכחות פעילותם.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
