טראמפ יכול לקנא: ישראל בעודף בחשבון הסחורות והשירותים
העודף בחשבון השוטף של ישראל הסתכם בשנת 2017 ב-10.5 מיליארד דולר. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זאת בהמשך לעודף של 12 מיליארד דולר בשנת 2016 ועודף של 15.5 מיליארד דולר בשנת 2015.
העודף בחשבון הסחורות והשירותים הסתכם ב-5.7 מיליארד דולר, לאחר עודף של 6.6 מיליארד דולר בשנה קודמת, ועודף של 9.0 מיליארד דולר בשנת 2015. בשבועות האחרונים נושא חשבון הסחורות והשירותים עלה לכותרות בשל התבטאותיו של דולנד טראמפ, נשיא ארה"ב, על מכסי המגן. טראמפ אמר כי יטיל מסים על ייבוא ברזל ואלומיניום לארה"ב, ועסק בנושא חשבון הסחר של ארה"ב שנמצא בגירעון מתמיד מאז אמתע שנות ה-90'.
- 10.נ רוזנוטר 10/03/2018 17:44הגב לתגובה זוהיצוא רק עטלה עובדה . תני לשקול להתחזק להתחזק .
- 9.יואב 09/03/2018 17:30הגב לתגובה זוהקשישים המקבלים 1550 ש"ח גמלה? או הילד הרעב? או עשרות אלפי ההומלסים? או עשרות אלפי הזוגות הצערים שםפימפמו להם בועת נדל"?ן ובוזזים אותם?
- 8.לא מעורב פוליטית 08/03/2018 19:56הגב לתגובה זומתבכיינים.
- מושחתיהו לכלא 10/03/2018 20:04הגב לתגובה זובזבזניות ומיותרות.
- 7.ככה זה במדינה שגונבת את העסקים הקטנים והבינוניים והאזרח (ל"ת)תום 08/03/2018 18:55הגב לתגובה זו
- 6.מתעלמים מהמגמה 08/03/2018 15:15הגב לתגובה זואבל כרגיל, אצלנו מסתכלים על המצב הרגע ולא על מגמות ארוכות טווח.
- 5.י 08/03/2018 15:09הגב לתגובה זועודף יצוא גורם להתחזקות השקל. מאחר וחלק גדול מהעודף הוא יצוא של עבודה זה גורם לפחות במידי להגדלת העודף.... אם רוצים ליצב את המטבע צריך להשקיע בדברים עתירי יבוא (הורדת מכסים תשתיות וכן הלאה) אבל כחלון ובנק ישראל עוצמים עיניים ומסבסדים את החברים שלהם (טיקוני הגז וים המלח) ואת החברות הזרות במקום ...
- 4.אם אצלינו הכל כל כך טוב אז למה כל כך רע פה??? (ל"ת)ישראל 08/03/2018 15:07הגב לתגובה זו
- 3.טוני 08/03/2018 14:59הגב לתגובה זואנחנו עובדים כמו חמורים מכניסים כסף למדינה ואת כל מה שנחנו מיצרים לוקחים החרדים המתנחלים הצבא והמגזר הציבורי גנבים
- 2.אזרחי ישראל 08/03/2018 14:43הגב לתגובה זובישראל משקפת את המצב של המדינה . ממשלה עשירה שודדת את כולם ולא נשאר כלום לאזרח הפשוט. אנחנו מקנאים
- 1.Babelfisher 08/03/2018 14:29הגב לתגובה זונראה שבנק ישראל קנה ב-2017 את כל העודף המסחרי. בנוסף, הריבית בארה"ב גבוהה מזו בישראל. כלומר אין סיבה פונדמנטלית שהבועה הגדולה בשם שקל תמשיך ותתנפח.
- איציק 09/03/2018 12:43הגב לתגובה זוחוכמה קטנה המחירים פה גבוהים פי 3 המשכורות חצי מיסים על רכבים ודלק 80 מיליארד שקל בשנב נו באמת ארץ אוכלת יושביה.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה
גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.
החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.
הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.
הטכנולוגיה מאחורי העסקה
ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.
- רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.