טראמפ יכול לקנא: ישראל בעודף בחשבון הסחורות והשירותים
העודף בחשבון השוטף של ישראל הסתכם בשנת 2017 ב-10.5 מיליארד דולר. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זאת בהמשך לעודף של 12 מיליארד דולר בשנת 2016 ועודף של 15.5 מיליארד דולר בשנת 2015.
העודף בחשבון הסחורות והשירותים הסתכם ב-5.7 מיליארד דולר, לאחר עודף של 6.6 מיליארד דולר בשנה קודמת, ועודף של 9.0 מיליארד דולר בשנת 2015. בשבועות האחרונים נושא חשבון הסחורות והשירותים עלה לכותרות בשל התבטאותיו של דולנד טראמפ, נשיא ארה"ב, על מכסי המגן. טראמפ אמר כי יטיל מסים על ייבוא ברזל ואלומיניום לארה"ב, ועסק בנושא חשבון הסחר של ארה"ב שנמצא בגירעון מתמיד מאז אמתע שנות ה-90'.
- 10.נ רוזנוטר 10/03/2018 17:44הגב לתגובה זוהיצוא רק עטלה עובדה . תני לשקול להתחזק להתחזק .
- 9.יואב 09/03/2018 17:30הגב לתגובה זוהקשישים המקבלים 1550 ש"ח גמלה? או הילד הרעב? או עשרות אלפי ההומלסים? או עשרות אלפי הזוגות הצערים שםפימפמו להם בועת נדל"?ן ובוזזים אותם?
- 8.לא מעורב פוליטית 08/03/2018 19:56הגב לתגובה זומתבכיינים.
- מושחתיהו לכלא 10/03/2018 20:04הגב לתגובה זובזבזניות ומיותרות.
- 7.ככה זה במדינה שגונבת את העסקים הקטנים והבינוניים והאזרח (ל"ת)תום 08/03/2018 18:55הגב לתגובה זו
- 6.מתעלמים מהמגמה 08/03/2018 15:15הגב לתגובה זואבל כרגיל, אצלנו מסתכלים על המצב הרגע ולא על מגמות ארוכות טווח.
- 5.י 08/03/2018 15:09הגב לתגובה זועודף יצוא גורם להתחזקות השקל. מאחר וחלק גדול מהעודף הוא יצוא של עבודה זה גורם לפחות במידי להגדלת העודף.... אם רוצים ליצב את המטבע צריך להשקיע בדברים עתירי יבוא (הורדת מכסים תשתיות וכן הלאה) אבל כחלון ובנק ישראל עוצמים עיניים ומסבסדים את החברים שלהם (טיקוני הגז וים המלח) ואת החברות הזרות במקום ...
- 4.אם אצלינו הכל כל כך טוב אז למה כל כך רע פה??? (ל"ת)ישראל 08/03/2018 15:07הגב לתגובה זו
- 3.טוני 08/03/2018 14:59הגב לתגובה זואנחנו עובדים כמו חמורים מכניסים כסף למדינה ואת כל מה שנחנו מיצרים לוקחים החרדים המתנחלים הצבא והמגזר הציבורי גנבים
- 2.אזרחי ישראל 08/03/2018 14:43הגב לתגובה זובישראל משקפת את המצב של המדינה . ממשלה עשירה שודדת את כולם ולא נשאר כלום לאזרח הפשוט. אנחנו מקנאים
- 1.Babelfisher 08/03/2018 14:29הגב לתגובה זונראה שבנק ישראל קנה ב-2017 את כל העודף המסחרי. בנוסף, הריבית בארה"ב גבוהה מזו בישראל. כלומר אין סיבה פונדמנטלית שהבועה הגדולה בשם שקל תמשיך ותתנפח.
- איציק 09/03/2018 12:43הגב לתגובה זוחוכמה קטנה המחירים פה גבוהים פי 3 המשכורות חצי מיסים על רכבים ודלק 80 מיליארד שקל בשנב נו באמת ארץ אוכלת יושביה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
