מה עומד מאחורי החנות המהפכנית של אמזון?
המידע אותו אוספת אמזון על הלקוחות נשמר בשרתי החברה ומנותח על ידי אנשי הסטטיסטיקה של החברה, שמשתמשים בו כדי לבנות תרחישי צריכה אופטימלים עבור כל מוצר תוך כדי תנועה. אמזון יכולה בעזרתו לשווק נכון יותר ולמכור את מוצריה ביעילות יותר, כיוון שהיא יודעת בדיוק מי יקנה, כמה יקנה ובאיזה תדירות. למעשה, המידע אותו אוגרת אמזון בשרתיה כל כך יקר, שייתכן והיא אף תציע חלקים ממנו למכירה לחברות אחרות בעתיד. נשמע כמו מדע בדיוני? תתפלאו, אבל גם כאן המוח היהודי היה כבר לפני. חברות ישראליות כמו שלף-איקס (ShelfX) וסופרסמארט מציעות פתרונות דומים לעסקים, כשהאחרונה כבר נמצאת בשימוש ברשת הסופרים אושר עד, שגם השקיעה בחברה בתחילת דרכה. סופרסמארט, אשר נוסדה בראש העין, מבקשת מהלקוחות להוריד אפליקציה ייעודית שכולל סורק ברקודים, איתה הלקוחות מטיילים בחנות, לוקחים את המוצר שהם רוצים, סורקים את הקוד דרך האפליקציה ופשוט יוצאים החוצה, כשכל החיוב נעשה אוטומטית. שלף-איקס מציעה לעסקים את המדפים החכמים שלה, כשכל מה שהלקוח צריך לעשות הוא להעביר את כרטיס האשראי כדי לפתוח את דלת המקרר ולקחת את המוצר בו הוא חפץ. גם כאן, כמו בדומה לאמזון, המדפים של שלף-איקס לומדים את הרגלי הצריכה של הלקוחות ומספקים לבעל העסק את כל המידע שהוא צריך כדי למקסם מכירות בצורה יעילה.People waited in line to get into Amazon Go, a store created so you wouldn't have to stand in line https://t.co/OLk7Hh5Q6s
— BuzzFeed News (@BuzzFeedNews) January 23, 2018
אמזון אמנם לא הודיעה על חנויות נוספות שצפויות להפתח בקרוב, אך מאותתת למתחרותיה מסר מאוד ברור – היתרון הטכנולוגי שלנו גדול משלכם ואנחנו משנים את עולם הצרכנות. תיישרו קו או שתשארו מאחור. החברה, שרק נזכיר שהתחילה בתור חנות ספרים מקוונות שפעלה מהגראז', מוערכת היום במעל 650 מיליארד דולר, כשהבעלים, ג'ף בזוס, עקף לאחרונה בהונו את ביל גייטס והפך לאדם העשיר בעולם עם הון של 105 מיליארד דולר.The future of retail via @Amazon Go pic.twitter.com/jVIjnvi6aZ
— Vala Afshar (@ValaAfshar) January 23, 2018

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.