ג'ף בזוס אמאזון אמזון
צילום: AFP

מה עומד מאחורי החנות המהפכנית של אמזון?

ענקית הקמעונאות השיקה סניף ראשון של Amazon Go - סופר ללא קופות; וגם - הזווית הישראלית שמאחורי הטכנולוגיה
נועם בראל |
נושאים בכתבה אמזון בזוס
השבוע, נפתח בסיאטל הסניף הראשון של Amazon Go, חנות הסופרמרקט של ענקית הקמעונאות האמריקאית אמזון, שמצליחה כבר מעל שני עשורים להמציא מחדש ולשכלל את עולם הקניות כפי שהוא מוכר לנו. הפרויקט השאפתני, אשר נמצא מעל לשנה בניסויים והרצות על ידי עובדי החברה, שם לו למטרה לחסוך לנו, הקונים, במצרך היקר בעולם – זמן.   החידוש אותו מביאה אמזון הפעם לעולם הצרכנות הוא חנות סופרמרקט ללא קופות, כשהקונספט הוא פשוט - קח מה שאתה צריך, וצא. ממש כך. את החיוב תשאיר לטכנולוגיה לעשות, ויש לא מעט טכנולוגיה מאחורי Amazon Go. החנות מרושתת במצלמות חכמות, חיישני מיקום ומשקל, וסורקים חכמים, אשר מסוגלים לזהות כל מוצר שנלקח מהמדף או מוחזר למדף, מהגדול ביותר לקטן ביותר, וזאת ללא שום התערבות של הלקוח בתהליך. על גבי המוצרים מוטבע ברקוד ייחודי שכולל צורות הנדסיות כגון משולשים ועיגולים, אותן קולטות אין ספור המצלמות המוצבות בחנות, שלא מפספסות שום תנועה של חפץ ממקומו. חנות ה'סופר ללא קופות' אולי נשמעת כמו גימיק נחמד, אך לא לחינם אמזון השקיעה מאמצים בלתי נלאים בפיתוח הטכנולוגיה מאחוריה. המטרה האמיתית אשר לשמה אמזון עמלה כל כך, היא מידע. והרבה מידע. למעשה, כשהלקוחות נכנסים לחנות Amazon Go, הם מאפשרים לחברה ללמוד על הרגלי הצריכה שלהם לפרטי פרטים. אולי אפילו יותר ממה שהיו רוצים שאמזון תדע עליהם. מעבר למוצר אותו הלקוח קנה, המצלמות והחיישנים בהם משתמשת אמזון מאפשרים לה לאגור ודעת פרטים נוספים כמו כמה פעמים הלקוח קנה את אותו מוצר, כמה זמן הלקוח החזיק את המוצר ביד לפי שהחליט לקנות אותו, מה הוא קנה יחד עם המוצר, ובכלל, המדפים של אמזון ידעו לספר לה על כל מה שהיא תרצה לדעת על הרגלי הצרכנות של לקוחותיה ועל המוצרים שהיא מציעה, עד לרמה שהיא תוכל לדעת באיזה חלק מדויק של המדף למקם את המוצר כדי שימכור יותר. אמזון מבינה את חוקי המשחק – ידע זה כח. ובעולם הצרכנות, ככל שתכיר את הצרכנים יותר טוב, כך גם תמכור יותר טוב.   המידע אותו אוספת אמזון על הלקוחות נשמר בשרתי החברה ומנותח על ידי אנשי הסטטיסטיקה של החברה, שמשתמשים בו כדי לבנות תרחישי צריכה אופטימלים עבור כל מוצר תוך כדי תנועה. אמזון יכולה בעזרתו לשווק נכון יותר ולמכור את מוצריה ביעילות יותר, כיוון שהיא יודעת בדיוק מי יקנה, כמה יקנה ובאיזה תדירות. למעשה, המידע אותו אוגרת אמזון בשרתיה כל כך יקר, שייתכן והיא אף תציע חלקים ממנו למכירה לחברות אחרות בעתיד. נשמע כמו מדע בדיוני? תתפלאו, אבל גם כאן המוח היהודי היה כבר לפני. חברות ישראליות כמו שלף-איקס (ShelfX) וסופרסמארט מציעות פתרונות דומים לעסקים, כשהאחרונה כבר נמצאת בשימוש ברשת הסופרים אושר עד, שגם השקיעה בחברה בתחילת דרכה. סופרסמארט, אשר נוסדה בראש העין, מבקשת מהלקוחות להוריד אפליקציה ייעודית שכולל סורק ברקודים, איתה הלקוחות מטיילים בחנות, לוקחים את המוצר שהם רוצים, סורקים את הקוד דרך האפליקציה ופשוט יוצאים החוצה, כשכל החיוב נעשה אוטומטית. שלף-איקס מציעה לעסקים את המדפים החכמים שלה, כשכל מה שהלקוח צריך לעשות הוא להעביר את כרטיס האשראי כדי לפתוח את דלת המקרר ולקחת את המוצר בו הוא חפץ. גם כאן, כמו בדומה לאמזון, המדפים של שלף-איקס לומדים את הרגלי הצריכה של הלקוחות ומספקים לבעל העסק את כל המידע שהוא צריך כדי למקסם מכירות בצורה יעילה.   אמזון אמנם לא הודיעה על חנויות נוספות שצפויות להפתח בקרוב, אך מאותתת למתחרותיה מסר מאוד ברור – היתרון הטכנולוגי שלנו גדול משלכם ואנחנו משנים את עולם הצרכנות. תיישרו קו או שתשארו מאחור. החברה, שרק נזכיר שהתחילה בתור חנות ספרים מקוונות שפעלה מהגראז', מוערכת היום במעל 650 מיליארד דולר, כשהבעלים, ג'ף בזוס, עקף לאחרונה בהונו את ביל גייטס והפך לאדם העשיר בעולם עם הון של 105 מיליארד דולר.   

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.