ג'ף בזוס אמאזון אמזון
צילום: AFP

מה עומד מאחורי החנות המהפכנית של אמזון?

ענקית הקמעונאות השיקה סניף ראשון של Amazon Go - סופר ללא קופות; וגם - הזווית הישראלית שמאחורי הטכנולוגיה
נועם בראל |
נושאים בכתבה אמזון בזוס
השבוע, נפתח בסיאטל הסניף הראשון של Amazon Go, חנות הסופרמרקט של ענקית הקמעונאות האמריקאית אמזון, שמצליחה כבר מעל שני עשורים להמציא מחדש ולשכלל את עולם הקניות כפי שהוא מוכר לנו. הפרויקט השאפתני, אשר נמצא מעל לשנה בניסויים והרצות על ידי עובדי החברה, שם לו למטרה לחסוך לנו, הקונים, במצרך היקר בעולם – זמן.   החידוש אותו מביאה אמזון הפעם לעולם הצרכנות הוא חנות סופרמרקט ללא קופות, כשהקונספט הוא פשוט - קח מה שאתה צריך, וצא. ממש כך. את החיוב תשאיר לטכנולוגיה לעשות, ויש לא מעט טכנולוגיה מאחורי Amazon Go. החנות מרושתת במצלמות חכמות, חיישני מיקום ומשקל, וסורקים חכמים, אשר מסוגלים לזהות כל מוצר שנלקח מהמדף או מוחזר למדף, מהגדול ביותר לקטן ביותר, וזאת ללא שום התערבות של הלקוח בתהליך. על גבי המוצרים מוטבע ברקוד ייחודי שכולל צורות הנדסיות כגון משולשים ועיגולים, אותן קולטות אין ספור המצלמות המוצבות בחנות, שלא מפספסות שום תנועה של חפץ ממקומו. חנות ה'סופר ללא קופות' אולי נשמעת כמו גימיק נחמד, אך לא לחינם אמזון השקיעה מאמצים בלתי נלאים בפיתוח הטכנולוגיה מאחוריה. המטרה האמיתית אשר לשמה אמזון עמלה כל כך, היא מידע. והרבה מידע. למעשה, כשהלקוחות נכנסים לחנות Amazon Go, הם מאפשרים לחברה ללמוד על הרגלי הצריכה שלהם לפרטי פרטים. אולי אפילו יותר ממה שהיו רוצים שאמזון תדע עליהם. מעבר למוצר אותו הלקוח קנה, המצלמות והחיישנים בהם משתמשת אמזון מאפשרים לה לאגור ודעת פרטים נוספים כמו כמה פעמים הלקוח קנה את אותו מוצר, כמה זמן הלקוח החזיק את המוצר ביד לפי שהחליט לקנות אותו, מה הוא קנה יחד עם המוצר, ובכלל, המדפים של אמזון ידעו לספר לה על כל מה שהיא תרצה לדעת על הרגלי הצרכנות של לקוחותיה ועל המוצרים שהיא מציעה, עד לרמה שהיא תוכל לדעת באיזה חלק מדויק של המדף למקם את המוצר כדי שימכור יותר. אמזון מבינה את חוקי המשחק – ידע זה כח. ובעולם הצרכנות, ככל שתכיר את הצרכנים יותר טוב, כך גם תמכור יותר טוב.   המידע אותו אוספת אמזון על הלקוחות נשמר בשרתי החברה ומנותח על ידי אנשי הסטטיסטיקה של החברה, שמשתמשים בו כדי לבנות תרחישי צריכה אופטימלים עבור כל מוצר תוך כדי תנועה. אמזון יכולה בעזרתו לשווק נכון יותר ולמכור את מוצריה ביעילות יותר, כיוון שהיא יודעת בדיוק מי יקנה, כמה יקנה ובאיזה תדירות. למעשה, המידע אותו אוגרת אמזון בשרתיה כל כך יקר, שייתכן והיא אף תציע חלקים ממנו למכירה לחברות אחרות בעתיד. נשמע כמו מדע בדיוני? תתפלאו, אבל גם כאן המוח היהודי היה כבר לפני. חברות ישראליות כמו שלף-איקס (ShelfX) וסופרסמארט מציעות פתרונות דומים לעסקים, כשהאחרונה כבר נמצאת בשימוש ברשת הסופרים אושר עד, שגם השקיעה בחברה בתחילת דרכה. סופרסמארט, אשר נוסדה בראש העין, מבקשת מהלקוחות להוריד אפליקציה ייעודית שכולל סורק ברקודים, איתה הלקוחות מטיילים בחנות, לוקחים את המוצר שהם רוצים, סורקים את הקוד דרך האפליקציה ופשוט יוצאים החוצה, כשכל החיוב נעשה אוטומטית. שלף-איקס מציעה לעסקים את המדפים החכמים שלה, כשכל מה שהלקוח צריך לעשות הוא להעביר את כרטיס האשראי כדי לפתוח את דלת המקרר ולקחת את המוצר בו הוא חפץ. גם כאן, כמו בדומה לאמזון, המדפים של שלף-איקס לומדים את הרגלי הצריכה של הלקוחות ומספקים לבעל העסק את כל המידע שהוא צריך כדי למקסם מכירות בצורה יעילה.   אמזון אמנם לא הודיעה על חנויות נוספות שצפויות להפתח בקרוב, אך מאותתת למתחרותיה מסר מאוד ברור – היתרון הטכנולוגי שלנו גדול משלכם ואנחנו משנים את עולם הצרכנות. תיישרו קו או שתשארו מאחור. החברה, שרק נזכיר שהתחילה בתור חנות ספרים מקוונות שפעלה מהגראז', מוערכת היום במעל 650 מיליארד דולר, כשהבעלים, ג'ף בזוס, עקף לאחרונה בהונו את ביל גייטס והפך לאדם העשיר בעולם עם הון של 105 מיליארד דולר.   

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.