ג'ף בזוס אמאזון אמזון
צילום: AFP

מה עומד מאחורי החנות המהפכנית של אמזון?

ענקית הקמעונאות השיקה סניף ראשון של Amazon Go - סופר ללא קופות; וגם - הזווית הישראלית שמאחורי הטכנולוגיה
נועם בראל |
נושאים בכתבה אמזון בזוס
השבוע, נפתח בסיאטל הסניף הראשון של Amazon Go, חנות הסופרמרקט של ענקית הקמעונאות האמריקאית אמזון, שמצליחה כבר מעל שני עשורים להמציא מחדש ולשכלל את עולם הקניות כפי שהוא מוכר לנו. הפרויקט השאפתני, אשר נמצא מעל לשנה בניסויים והרצות על ידי עובדי החברה, שם לו למטרה לחסוך לנו, הקונים, במצרך היקר בעולם – זמן.   החידוש אותו מביאה אמזון הפעם לעולם הצרכנות הוא חנות סופרמרקט ללא קופות, כשהקונספט הוא פשוט - קח מה שאתה צריך, וצא. ממש כך. את החיוב תשאיר לטכנולוגיה לעשות, ויש לא מעט טכנולוגיה מאחורי Amazon Go. החנות מרושתת במצלמות חכמות, חיישני מיקום ומשקל, וסורקים חכמים, אשר מסוגלים לזהות כל מוצר שנלקח מהמדף או מוחזר למדף, מהגדול ביותר לקטן ביותר, וזאת ללא שום התערבות של הלקוח בתהליך. על גבי המוצרים מוטבע ברקוד ייחודי שכולל צורות הנדסיות כגון משולשים ועיגולים, אותן קולטות אין ספור המצלמות המוצבות בחנות, שלא מפספסות שום תנועה של חפץ ממקומו. חנות ה'סופר ללא קופות' אולי נשמעת כמו גימיק נחמד, אך לא לחינם אמזון השקיעה מאמצים בלתי נלאים בפיתוח הטכנולוגיה מאחוריה. המטרה האמיתית אשר לשמה אמזון עמלה כל כך, היא מידע. והרבה מידע. למעשה, כשהלקוחות נכנסים לחנות Amazon Go, הם מאפשרים לחברה ללמוד על הרגלי הצריכה שלהם לפרטי פרטים. אולי אפילו יותר ממה שהיו רוצים שאמזון תדע עליהם. מעבר למוצר אותו הלקוח קנה, המצלמות והחיישנים בהם משתמשת אמזון מאפשרים לה לאגור ודעת פרטים נוספים כמו כמה פעמים הלקוח קנה את אותו מוצר, כמה זמן הלקוח החזיק את המוצר ביד לפי שהחליט לקנות אותו, מה הוא קנה יחד עם המוצר, ובכלל, המדפים של אמזון ידעו לספר לה על כל מה שהיא תרצה לדעת על הרגלי הצרכנות של לקוחותיה ועל המוצרים שהיא מציעה, עד לרמה שהיא תוכל לדעת באיזה חלק מדויק של המדף למקם את המוצר כדי שימכור יותר. אמזון מבינה את חוקי המשחק – ידע זה כח. ובעולם הצרכנות, ככל שתכיר את הצרכנים יותר טוב, כך גם תמכור יותר טוב.   המידע אותו אוספת אמזון על הלקוחות נשמר בשרתי החברה ומנותח על ידי אנשי הסטטיסטיקה של החברה, שמשתמשים בו כדי לבנות תרחישי צריכה אופטימלים עבור כל מוצר תוך כדי תנועה. אמזון יכולה בעזרתו לשווק נכון יותר ולמכור את מוצריה ביעילות יותר, כיוון שהיא יודעת בדיוק מי יקנה, כמה יקנה ובאיזה תדירות. למעשה, המידע אותו אוגרת אמזון בשרתיה כל כך יקר, שייתכן והיא אף תציע חלקים ממנו למכירה לחברות אחרות בעתיד. נשמע כמו מדע בדיוני? תתפלאו, אבל גם כאן המוח היהודי היה כבר לפני. חברות ישראליות כמו שלף-איקס (ShelfX) וסופרסמארט מציעות פתרונות דומים לעסקים, כשהאחרונה כבר נמצאת בשימוש ברשת הסופרים אושר עד, שגם השקיעה בחברה בתחילת דרכה. סופרסמארט, אשר נוסדה בראש העין, מבקשת מהלקוחות להוריד אפליקציה ייעודית שכולל סורק ברקודים, איתה הלקוחות מטיילים בחנות, לוקחים את המוצר שהם רוצים, סורקים את הקוד דרך האפליקציה ופשוט יוצאים החוצה, כשכל החיוב נעשה אוטומטית. שלף-איקס מציעה לעסקים את המדפים החכמים שלה, כשכל מה שהלקוח צריך לעשות הוא להעביר את כרטיס האשראי כדי לפתוח את דלת המקרר ולקחת את המוצר בו הוא חפץ. גם כאן, כמו בדומה לאמזון, המדפים של שלף-איקס לומדים את הרגלי הצריכה של הלקוחות ומספקים לבעל העסק את כל המידע שהוא צריך כדי למקסם מכירות בצורה יעילה.   אמזון אמנם לא הודיעה על חנויות נוספות שצפויות להפתח בקרוב, אך מאותתת למתחרותיה מסר מאוד ברור – היתרון הטכנולוגי שלנו גדול משלכם ואנחנו משנים את עולם הצרכנות. תיישרו קו או שתשארו מאחור. החברה, שרק נזכיר שהתחילה בתור חנות ספרים מקוונות שפעלה מהגראז', מוערכת היום במעל 650 מיליארד דולר, כשהבעלים, ג'ף בזוס, עקף לאחרונה בהונו את ביל גייטס והפך לאדם העשיר בעולם עם הון של 105 מיליארד דולר.   

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.