המדינה מתנגדת להפעלת תחבורה ציבורית בשבת: "אינה חיונית"

מורן ישעיהו | (12)

בתגובה לעתירות שהוגשו לבג"ץ בנוגע להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, טוענת המדינה כי לא מדובר בצורך חיוני וכי אין צורך בהתערבות שיפוטית של בג"ץ. "המדינה סבורה כי התקנה אשר מתייחסת למתן רישיון לפעילות בימי מנוחה של קווים שהם חיוניים מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית, נועדה לאפשר קיום הולם של התחבורה ציבורית, למשל לאחר כניסת השבת ולפני יציאתה", נמסר בהודעה.

עוד טוענת המדינה כי "החלטת שר התחבורה והמפקח על התעבורה במשרד התחבורה, לאור הוראות הדין הקיימות, להימנע מפעולה אקטיבית לאיתור הצרכים התחבורתיים ביום המנוחה, ובמקום זאת להסתמך על מנגנון של הגשות בקשות פרטניות, בין היתר גם במסגרת תכנון מכרזים ובארגון מחדש של קווי שירות באשכולות שירות קיימים, מצויה במתחם הסבירות, כאשר העובדה שבפועל חל גידול משמעותי במספר הרישיונות הניתנים לנסיעה במהלך יום המנוחה (כולו או חלקו) תומכת במסקנה זו".

בין העותרים לבג"ץ הם ח"כ תמר זנדברג, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, תנועת ישראל חופשית ועמותת חדו"ש. העתירה הוגשה נגד שר התחבורה ישראל כ"ץ נוכח סירובו להפעיל את סמכותו לבחון הפעלה של תחבורה ציבורית בשבת, וזאת בניגוד לחוק ולתקנות בעניין.

בתגובה על התנגדות המדינה אמרה ח"כ יעל גרמן כי זו "פגיעה ישירה והענשת השכבות החלשות כמו גם אוכלוסיות שאין להן רכבים פרטיים ולכן נגזר עליהם להישאר בעוצר ביתי בשבת ובחג. הפעלת תחבורה ציבורית בשבת היא חובה חברתית, כדי שכל אחת ואחד יוכלו להגיע לים ולפארק כמו כל מי שיש להם רכבים פרטיים".

נציין כי על פי נתונים שהציגה עמותת חדו"ש בשיתוף עם מכון סמית לוועדת המשנה לתחבורה ציבורית בכנסת לקראת הדיון בנושא ביוני האחרון, עולה כי 73% מהציבור היהודי בישראל תומכים בתחבורה ציבורית בהיקף מלא או מוגבל בשבתות וחגים. מתוכם 50% תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית "בהיקף מצומצם בקווים מרכזיים ובתדירות נמוכה יותר, אולי במוניות שירות". 23% תומכים בהפעלת "תחבורה ציבורית בהיקף מלא כמו ביום חול".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    זיו 08/09/2017 16:37
    הגב לתגובה זו
    ואז נראה איך השרים ופקידי הממשלה מסתדרים ללא רכב.
  • 8.
    מגעיל . שמים עלינו XXX (ל"ת)
    דן 08/09/2017 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    עירית 08/09/2017 10:55
    הגב לתגובה זו
    מדינה מנוולת שלא עושה שום מאמץ כדי להייטיב עם אזרחיה
  • 6.
    אבג 06/09/2017 08:35
    הגב לתגובה זו
    לוקחת מיסים , קוראת למילואים, אבל את הדבר הבסיסי לאפשר לכל אחד להתנייד גם בסוף השבוע היא מונעת משיקולים פוליטיים צרים. בושה
  • 5.
    לא מבין 06/09/2017 00:29
    הגב לתגובה זו
    פתאום העותרים חושבים שלאנשים אין מכוניות? איזה קשקוש. אצלינו בשבת, אנשים לא יוצאים מהבית, המכוניות בחניה. אנשים רוצים לנוח ולא לנסוע. רק זה חסר לי, רעש של אוטובוסים בשבת. תנו לישון.
  • אולי עכשיו תבין 06/09/2017 08:33
    הגב לתגובה זו
    אנחנו חיים במדינה מתורבתת ומתוקנת לא במדינת הלכה כמו שאתה ושכמותך היו רוצים, וכמו בכל מדינה מתוקנת גם פה צריכה להיות( ותהיה!) תחבורה ציבורית גם בשבת.
  • 4.
    שמאל של סלון רוצה עבדים בשבת. (ל"ת)
    שבת מנוחה לעובד 05/09/2017 19:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אזרח 05/09/2017 17:32
    הגב לתגובה זו
    יושבים להם שרים ופקידי ממשלה, מקבלים רכב ודלק על חשבון משלם המיסים, אבל מחליטים שתחבורה ציבורית לשאר בני התמותה אינה חיונית. רק במדינת בננות כמו ישראל שרים כאלה יכולים להמשיך ולהבחר פעם אחר פעם.
  • 2.
    שרים מושחתים 05/09/2017 17:10
    הגב לתגובה זו
    חוצפה שאין דוגמתה
  • 1.
    מי אתם שתקבעו לי אם זה חיוני או לא? (ל"ת)
    שחיתות 05/09/2017 16:45
    הגב לתגובה זו
  • גיא 05/09/2017 17:33
    הגב לתגובה זו
    שבת קודש
  • יש ר א לי 06/09/2017 10:19
    של המאה הקודמת. רובם של המעט שנשארו הבינו והפסיקו לשמור. הבנת?
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.