מחיקת ערעור תלוי ועומד עקב תיקון שומות

ע"מ 21595/14 טאטה קונסולטנסי סרויסס לימיטד נ' מנהל מס ערך מוסף                                                                                              בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את בקשת מנהל מע"מ למחוק ערעור שמתנהל בקשר לאופן החיוב במע"מ על שירותים הניתנים על ידי המערערת לחברה אם תושבת חוץ, זאת לאור כוונת המשיב לפעול לפי סעיף 79 לחוק מע"מ ולהוציא למערערת שומה חדשה בשל טעות שהתגלתה בשומות שהוצאו על ידו. נפסק כי אם יבחר המשיב לפעול לפי סעיף 79 ולתקן את השומות המקוריות, משמעות הדבר היא שהשומות המקוריות חדלות להתקיים וזהו הבסיס למחיקת הערעור. השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים הערעור עוסק בזכות המערערת לדווח על מע"מ בשיעור אפס בקשר לשירותים מסוימים המסופקים, לפי הטענה, לחברה-אם שהיא תושבת חוץ. הערעור הוגש בדצמבר 2014, והוא מתייחס לתקופות חיוב בין השנים 2012-2009. לאור טעות בנתוני השומה לשנת 2012 ציין המשיב כי בכוונתו לפעול לפי סעיף 79(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") "על מנת להוציא למערערת שומה מתוקנת לשנת 2012". צוין כי תיקון הטעות יביא להגדלת סכום המס הנדרש לשנת 2012. הטעות הייתה כי שומת העסקאות הוטלה רק על הרווח של המערערת, ולא על עלות השירותים שניתנה בתוספת הרווח. המשיב ביקש מבית המשפט להאריך את המועד להגשת כתב התשובה ולדחות את מועד קדם המשפט כדי לתת לו שהות לפעול כאמור במסגרת סעיף 79 לחוק. בהחלטה קודמת נקבע כי יש טעם בקיום קדם המשפט כדי לשמוע את עמדות הצדדים והסבריהם וללבן את סוגיית התיקון והשפעתו על המשך ניהול ההליך. על כן התקבלה הבקשה להארכת המועד להגשת כתב תשובה מטעם המשיב אך נקבע כי קדם המשפט יתקיים במועדו. בהמשך הדיונים ביקש המשיב שהות לצורך הוצאת שומות מתוקנות לכל תקופות החיוב וטען כי הערעור הנוכחי צריך להימחק וכי יש לנהל הליך השגה חדש. המערערת מצדה הגישה התנגדות להוצאת שומה מתוקנת ונימקה מדוע לדעתה בנסיבות העניין לא מתקיימת כל עילה לשימוש בסעיף 79 לחוק מע"מ. המערערת טוענת כי תיקוני השומה אשר בכוונת המשיב לערוך הם מהותיים באופיים ולא טכניים, וכי הצורך בתיקון היום נובע מחוסר הבנה מצדו של המשיב באשר לאופן ניהול הפעילות העסקית של המערערת. לדברי המערערת המשיב מנסה לעשות "מקצה שיפורים" לאחר שנים של דיוני שומה ואין לאפשר לו לעשות כן. דיון אין בכוחו של בית המשפט למנוע מראש עשיית שימוש בסעיף 79 לחוק. אין כל הוראה בסעיף השוללת את הפעלתו כאשר תלוי ועומד ערעור בבית משפט בעניין השומה נשוא התיקון, ואף אין הוראה המחייבת נטילת רשות מבית המשפט כדי לפעול לפי הסעיף. תוצאת הפעלתו של סעיף 79 לחוק מע"מ היא החלפת השומה המקורית בשומה המתוקנת כך שהשומה המקורית אינה קיימת עוד. לפיכך נשמט למעשה הבסיס לדיון בערעור התלוי והעומד בפני בית המשפט ואין עוד טעם לבירור ההליך. הפתרון שאומץ בפסיקה לסיום הליך הערעור הקיים הוא קבלת הערעור תוך כדי ציון והדגשה כי הדבר אינו מהווה מעשה בית דין או בסיס להעלאת טענת השתק כנגד המשיב (המנהל). עם זאת, לדעת בית המשפט, אין זאת הדרך המתאימה ביותר להפסקת הליך הערעור הקיים ולשיטת בית המשפט יש לנקוט דווקא בדרך המחיקה כמתאימה יותר למצב שנוצר. כמובן, משמעות המחיקה אינה כי בית המשפט מקבל את נימוקיו של המערער כנגד השומה המקורית במישור המהותי או שהמערער משלים עם עצם השימוש בסעיף 79 לחוק מע"מ מצדו של המשיב. המשמעות היחידה היא שהליך הערעור הקיים הפך ללא רלוונטי ואין טעם לנהלו. אם יבחר המשיב לפעול לפי סעיף 79 ולתקן את השומות המקוריות, משמעות הדבר היא שהשומות המקוריות חדלות להתקיים (וזהו, כאמור, הבסיס למחיקת הערעור התלוי והעומד). משום כך, אם בהמשך (בערעור שני עתידי) המערערת תטען כי בנסיבות העניין כלל לא הייתה עילה או הצדקה לעשות שימוש בסעיף 79 וטענה זו תתקבל, אזי לא תיוותר כל שומה וזכייתה של המערערת תהיה סופית. אם וכאשר יוגש ערעור על השומות המתוקנות, בית המשפט יהיה מוסמך, בין השאר, לבקר את עצם השימוש בסעיף 79 בנסיבות דנן. אמנם הסמכות לתקן שומה לפי סעיף 79 היא לכאורה רחבה מאוד ואינה מותנית בקיומה של עילה ספציפית זו או אחרת, אולם היא אינה חסרת גבולות והחלטת המנהל לעשות בה שימוש (ותוכן התיקון עצמו) נתונה לביקורת שיפוטית. עם זאת, יש ממש בהתרעמותה של המערערת על גרירתה לסיבוב נוסף של הליכים הכרוך בזמן הוצאות ועגמת נפש, זאת לאחר שהתמודדה כבר עם השומה המקורית בהליך של השגה, שלאחריו הגישה ערעורה לבית המשפט. אף על פי כן, יהיה זה נכון ויעיל יותר לברר את כל העובדות הכרוכות במחלוקת בין הצדדים כמקשה אחת, דהיינו הן העובדות הקשורות להצדקת עריכת תיקון השומה והן העובדות הצריכות להכרעה בסוגיית המס גופא, ולא לפצל את גביית העדויות בין שני שלבים שונים. כך תונח בפני בית המשפט התמונה בשלמותה. בירור זה ייעשה כאמור במסגרת הערעור החדש אם וכאשר יוגש. תוצאה בקשת המשיב למחיקת הערעור התקבלה. המשיב חויב בהוצאות בסך 20,000 ש"ח.   בבית המשפט: המחוזי בתל אביב לפני: כב' השופט ה' קירש ניתן ביום: 11.6.2015     <center>>