ביהמ"ש העליון: פיצוי של 16.5 מיליון שקל לנפגע בתאונת דרכים קשה

במארס 2004 נהג יוסף עודי ברכבו למחנה צריפין. הוא עצר בצד הדרך להחליף גלגל ונהגת פגעה בו. בינואר 2006 שוחרר לביתו נכה 100%
אבי שאולי |

בית המשפט העליון פסק לאחרונה כי חברות הביטוח אליהו ואיילון ישלמו למדינה כ-19 מיליון שקל (כולל שכר טרחת עו"ד), כשיפוי (החזר) עבור תמלוגים והטבות שהמדינה שילמה ותשלם לאיש צבא קבע, יוסף עודי, שנפצע אנושות בתאונת דרכים ונותר נכה 100%.

פסק הדין, שניתן על דרך הפשרה, הפחית אמנם בכ-3.5 מיליון שקל את השיפוי שנפסק בבית המשפט המחוזי-מרכז, אך עדיין מדובר באחד מסכומי הפיצויים הגבוהים ביותר שנפסקו בגין פגיעה בתאונת דרכים, ובפסק דין המאשרר רף פיצויים חדש וגבוה למי שנפגעו פגיעות קשות ביותר בתאונות דרכים.

מדינת ישראל הגישה לבית המשפט המחוזי-מרכז תביעת שיפוי נגד חברות הביטוח האמורות, שביטחו בביטוח חובה את שני כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה. איש הקבע, שהיה בדרכו לבסיס צה"ל, נפגע ברכב חולף בעת שעצר בצד הכביש כדי להחליף גלגל.

איש הקבע הונשם במשך כשנה וחצי והוכרו לו 100% נכות. הוא סובל משיתוק מלא מצווארו ומטה, מרותק לכיסא גלגלים ונזקק לעזרה של שני מטפלים בכל שעות היממה, בכל הפעולות היום-יומיות. חוות דעת רפואית קבעה כי נכותו הקשה קיצרה את תוחלת חייו לפיה הוא עתיד לחיות עד גיל 58 בלבד.

איש הקבע בחר בקבלת הטבות, תגמולים ותשלומים לפי חוק הנכים

מאחר שאיש הקבע נפגע "תוך כדי ועקב" שירותו הצבאי, עמדה בפניו הבחירה בין תביעה לקבלת הכרה וזכויות מקצין התגמולים במשרד הביטחון לפי חוק הנכים, ובין תביעה נגד חברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד). איש הקבע בחר בקבלת הטבות, תגמולים ותשלומים לפי חוק הנכים.

חוק הנכים קובע כי אם שילמה המדינה פיצוי לנפגע שבחר במסלול הראשון, כפי שאירע כאן, היא יכולה לתבוע שיפוי (החזר) מחברות הביטוח בגין התשלומים ששילמה לנפגע ושהיא צפויה לשלם לו עד לגובה הפיצוי שהיה יכול לקבל מחברת הביטוח לפי חוק הפלת"ד.

במקרה זה - לא היתה מחלוקת שהסכומים שהמדינה שילמה ותשלם בעתיד עולים בהרבה על מה שהיה יכול לקבל לפי חוק הפלת"ד.

המדינה הגישה תביעת שיפוי כאמור, במסגרת מהלך רחב אותו מובילה היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה וחטיבת תביעות וביטוח במשרד הביטחון, כחלק מהאסטרטגיה להגנה אקטיבית על זכויות המדינה והגשת הליכים יזומים.

המדינה יוצגה בבית המשפט המחוזי על-ידי עו"ד עמיחי טרוזמן

חברות הביטוח כפרו בחבותן לשפות את המדינה, וטענו כי בכל מקרה גובה השיפוי לו זכאית המדינה מסתכם במיליוני שקלים בודדים. בית המשפט המחוזי-מרכז פסק לנפגע פיצוי בסך כ-19.4 מיליון שקל בתוספת 2.5 מיליון שקל שכר טרחת עו"ד, וחברות הביטוח ערערו על כך לביהמ"ש העליון.

במהלך הדיון בערעור, הצדדים נענו להצעת ביהמ"ש שיפסוק על דרך הפשרה בטווח שנע בין 14 ל-20 מיליון שקל. ביהמ"ש העליון אישר את חבותן של חברות הביטוח לשפות את המדינה בגין התגמולים ששילמה והגם שהפחית במעט את הסכום, פסק שהסכום יעמוד על כ-19 מיליון שקל (כולל שכ"ט עו"ד).

המדינה יוצגה בבית המשפט המחוזי על-ידי עו"ד עמיחי טרוזמן ממשרד רפפורט ושות' ובבית המשפט העליון על ידי עוה"ד דקלה שלו אמסלם ואביעד אמרוסי מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.

תביעת השיפוי של המדינה הוגשה מכוח סעיף 36(2) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום).

עצר לתקן פנצ'ר בגלגל בדרך לבסיס צריפין לצורך קבלת טיפול רפואי

במארס 2004 נהג יוסף עודי חייל צה"ל בשירות קבע בדרכו לבסיס חיל הרפואה בצריפין לצורך קבלת טיפול רפואי בכתפו.

במהלך הנסיעה שמע הנפגע רעש של חבטה ועצר את הרכב בשולי הכביש. הוא גילה שהגלגל הימני הקדמי של הרכב נותר ללא אוויר וטיפל בהחלפתו. אותה עת נהגה רויטל אלי, ברכב מיצובישי ופגעה ברכב בעוצמה. הרכב של עודי יוסף נזרק קדימה ופגע בנפגע שהיה לפני הרכב. הנפגע נהדף אל התעלה שבצד הדרך ונפצע קשות ברוב חלקי גופו ובעיקר בראשו.

המדינה תבעה את חברת הביטוח של הנהג שנפגע (אליהו), חברת הביטוח של הנהגת הפוגעת (איילון) ואת הנהגת הפוגעת.

ד"ר אילנה פרבר קבעה את צרכיו והעריכה את הקיצור בתוחלת חייו

הנפגע בחר לתבוע ולקבל מהמדינה תשלומים על פי חוק הנכים. משכך הגישה התובעת (המדינה) תביעתה לשיפוי בגין התשלומים ששילמה לנפגע ושהיא עלולה להתחייב בהם מכוח חוק הנכים עד לשווי הפיצויים (גובה הנזק) המגיע לנפגע על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

הנפגע הובהל לבית החולים אסף הרופא כשהוא מונשם ובמצב אנוש והוא נזקק להנשמה במשך כשנה וחצי. בחודש אפריל 2004 הוא הועבר להמשך טיפול במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל-השומר ולאחר תקופת שיקום ממושכת שוחרר לבית הוריו בינואר 2006.

ד"ר אילנה פרבר קבעה את צרכיו של הנפגע והעריכה את הקיצור בתוחלת חייו לנוכח מצבו ובמיוחד לנוכח העובדה שהוא זקוק לעזרה חיצונית בנשימה ובהוצאת ליחה הגם שהוא לא מונשם. ד"ר אילנה פרבר הבהירה שהנפגע זקוק לעזרתם של שני מטפלים בו זמנית ולא די במטפל אחד.

בתפקידו האחרון עבד כטכנאי בקרת ירי במטוס הקרב F15 I

הנפגע בוגר תיכון אורט רחובות במגמת אלקטרוניקה. בעת התאונה שירת הנפגע בשרות קבע בחיל האוויר כהנדסאי אלקטרוניקה. במסגרת שירותו היה שייך לצוות ההקמה של סימולאטור טיסה בחיל האוויר. בתפקידו האחרון עבד כטכנאי בקרת ירי במטוס הקרב F15 I.

השופטת אסתר דודקביץ מבית המשפט מחוזי מרכז קבעה פיצוי של 19,434,940 בתוספת מע"מ ושכר טרחת עורכי דין בגין: הפסדי שכר לעבר, הפסד כושר השתכרות לעתיד, הפסד כושר השתכרות בשנים האבודות, הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים, עזרת בני המשפחה, הוצאות רפואיות, ציוד ואביזרים, הוצאות נסיעה, רכב וניידות, התאמת דיור, עזרת הזולת לעבר, עזרת הזולת לעתיד, נזק שאינו נזק ממון ונזק שאינו נזק ממון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.