בית המשפט העליון פסק לאחרונה כי חברות הביטוח אליהו ואיילון ישלמו למדינה כ-19 מיליון שקל (כולל שכר טרחת עו"ד), כשיפוי (החזר) עבור תמלוגים והטבות שהמדינה שילמה ותשלם לאיש צבא קבע, יוסף עודי, שנפצע אנושות בתאונת דרכים ונותר נכה 100%. פסק הדין, שניתן על דרך הפשרה, הפחית אמנם בכ-3.5 מיליון שקל את השיפוי שנפסק בבית המשפט המחוזי-מרכז, אך עדיין מדובר באחד מסכומי הפיצויים הגבוהים ביותר שנפסקו בגין פגיעה בתאונת דרכים, ובפסק דין המאשרר רף פיצויים חדש וגבוה למי שנפגעו פגיעות קשות ביותר בתאונות דרכים. מדינת ישראל הגישה לבית המשפט המחוזי-מרכז תביעת שיפוי נגד חברות הביטוח האמורות, שביטחו בביטוח חובה את שני כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה. איש הקבע, שהיה בדרכו לבסיס צה"ל, נפגע ברכב חולף בעת שעצר בצד הכביש כדי להחליף גלגל. איש הקבע הונשם במשך כשנה וחצי והוכרו לו 100% נכות. הוא סובל משיתוק מלא מצווארו ומטה, מרותק לכיסא גלגלים ונזקק לעזרה של שני מטפלים בכל שעות היממה, בכל הפעולות היום-יומיות. חוות דעת רפואית קבעה כי נכותו הקשה קיצרה את תוחלת חייו לפיה הוא עתיד לחיות עד גיל 58 בלבד. איש הקבע בחר בקבלת הטבות, תגמולים ותשלומים לפי חוק הנכים מאחר שאיש הקבע נפגע "תוך כדי ועקב" שירותו הצבאי, עמדה בפניו הבחירה בין תביעה לקבלת הכרה וזכויות מקצין התגמולים במשרד הביטחון לפי חוק הנכים, ובין תביעה נגד חברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד). איש הקבע בחר בקבלת הטבות, תגמולים ותשלומים לפי חוק הנכים. חוק הנכים קובע כי אם שילמה המדינה פיצוי לנפגע שבחר במסלול הראשון, כפי שאירע כאן, היא יכולה לתבוע שיפוי (החזר) מחברות הביטוח בגין התשלומים ששילמה לנפגע ושהיא צפויה לשלם לו עד לגובה הפיצוי שהיה יכול לקבל מחברת הביטוח לפי חוק הפלת"ד. במקרה זה - לא היתה מחלוקת שהסכומים שהמדינה שילמה ותשלם בעתיד עולים בהרבה על מה שהיה יכול לקבל לפי חוק הפלת"ד. המדינה הגישה תביעת שיפוי כאמור, במסגרת מהלך רחב אותו מובילה היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה וחטיבת תביעות וביטוח במשרד הביטחון, כחלק מהאסטרטגיה להגנה אקטיבית על זכויות המדינה והגשת הליכים יזומים. המדינה יוצגה בבית המשפט המחוזי על-ידי עו"ד עמיחי טרוזמן חברות הביטוח כפרו בחבותן לשפות את המדינה, וטענו כי בכל מקרה גובה השיפוי לו זכאית המדינה מסתכם במיליוני שקלים בודדים. בית המשפט המחוזי-מרכז פסק לנפגע פיצוי בסך כ-19.4 מיליון שקל בתוספת 2.5 מיליון שקל שכר טרחת עו"ד, וחברות הביטוח ערערו על כך לביהמ"ש העליון. במהלך הדיון בערעור, הצדדים נענו להצעת ביהמ"ש שיפסוק על דרך הפשרה בטווח שנע בין 14 ל-20 מיליון שקל. ביהמ"ש העליון אישר את חבותן של חברות הביטוח לשפות את המדינה בגין התגמולים ששילמה והגם שהפחית במעט את הסכום, פסק שהסכום יעמוד על כ-19 מיליון שקל (כולל שכ"ט עו"ד). המדינה יוצגה בבית המשפט המחוזי על-ידי עו"ד עמיחי טרוזמן ממשרד רפפורט ושות' ובבית המשפט העליון על ידי עוה"ד דקלה שלו אמסלם ואביעד אמרוסי מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה. תביעת השיפוי של המדינה הוגשה מכוח סעיף 36(2) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום). עצר לתקן פנצ'ר בגלגל בדרך לבסיס צריפין לצורך קבלת טיפול רפואי במארס 2004 נהג יוסף עודי חייל צה"ל בשירות קבע בדרכו לבסיס חיל הרפואה בצריפין לצורך קבלת טיפול רפואי בכתפו. במהלך הנסיעה שמע הנפגע רעש של חבטה ועצר את הרכב בשולי הכביש. הוא גילה שהגלגל הימני הקדמי של הרכב נותר ללא אוויר וטיפל בהחלפתו. אותה עת נהגה רויטל אלי, ברכב מיצובישי ופגעה ברכב בעוצמה. הרכב של עודי יוסף נזרק קדימה ופגע בנפגע שהיה לפני הרכב. הנפגע נהדף אל התעלה שבצד הדרך ונפצע קשות ברוב חלקי גופו ובעיקר בראשו. המדינה תבעה את חברת הביטוח של הנהג שנפגע (אליהו), חברת הביטוח של הנהגת הפוגעת (איילון) ואת הנהגת הפוגעת. ד"ר אילנה פרבר קבעה את צרכיו והעריכה את הקיצור בתוחלת חייו הנפגע בחר לתבוע ולקבל מהמדינה תשלומים על פי חוק הנכים. משכך הגישה התובעת (המדינה) תביעתה לשיפוי בגין התשלומים ששילמה לנפגע ושהיא עלולה להתחייב בהם מכוח חוק הנכים עד לשווי הפיצויים (גובה הנזק) המגיע לנפגע על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנפגע הובהל לבית החולים אסף הרופא כשהוא מונשם ובמצב אנוש והוא נזקק להנשמה במשך כשנה וחצי. בחודש אפריל 2004 הוא הועבר להמשך טיפול במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל-השומר ולאחר תקופת שיקום ממושכת שוחרר לבית הוריו בינואר 2006. ד"ר אילנה פרבר קבעה את צרכיו של הנפגע והעריכה את הקיצור בתוחלת חייו לנוכח מצבו ובמיוחד לנוכח העובדה שהוא זקוק לעזרה חיצונית בנשימה ובהוצאת ליחה הגם שהוא לא מונשם. ד"ר אילנה פרבר הבהירה שהנפגע זקוק לעזרתם של שני מטפלים בו זמנית ולא די במטפל אחד. בתפקידו האחרון עבד כטכנאי בקרת ירי במטוס הקרב F15 I הנפגע בוגר תיכון אורט רחובות במגמת אלקטרוניקה. בעת התאונה שירת הנפגע בשרות קבע בחיל האוויר כהנדסאי אלקטרוניקה. במסגרת שירותו היה שייך לצוות ההקמה של סימולאטור טיסה בחיל האוויר. בתפקידו האחרון עבד כטכנאי בקרת ירי במטוס הקרב F15 I. השופטת אסתר דודקביץ מבית המשפט מחוזי מרכז קבעה פיצוי של 19,434,940 בתוספת מע"מ ושכר טרחת עורכי דין בגין: הפסדי שכר לעבר, הפסד כושר השתכרות לעתיד, הפסד כושר השתכרות בשנים האבודות, הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים, עזרת בני המשפחה, הוצאות רפואיות, ציוד ואביזרים, הוצאות נסיעה, רכב וניידות, התאמת דיור, עזרת הזולת לעבר, עזרת הזולת לעתיד, נזק שאינו נזק ממון ונזק שאינו נזק ממון. שופטי בית המשפט העליון: מרים נאור, יורם דנציגר ודפנה ברק ארז אישרו את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אך הפחיתו את הסכום לפיצוי של 16,500,000 בתוספת מע"מ ושכר טרחת עורכי-דין.