פרסום ראשון

אורכית מתייעלת: מפטרת כ-20 עובדים, 10% ממצבת כח האדם

החברה מבצעת פיטורים לאחר שקלטה עשרות עובדים לקראת הרחבת פעילות בהודו וביפן. דובר אורכית: הפיטורים נועדו בכדי לאפשר לחברה לעבור לרווחיות לקראת סוף 2011

אורכית שואפת לעבור לרווחיות. ל-Bizportal נודע כי חברת ציוד התקשורת פיטרה היום (ג') כ-20 מעובדיה שהם כ-10% מכח האדם בחברה. בשנה האחרונה אורכית הגדילה באופן ניכר את מצבת העובדים שלה וקלטה עשרות רבות של עובדים לקראת הרחבת פעילותה של החברה בשנים הקרובות בהודו וביפן.

בשנים האחרונות אורכית הייתה רחוקה מלהגיע לרווחיות בדו"חות הכספיים והפסידה כספים רבים כחלק מפעילותה השוטפת. הפיטורים הנוכחיים מגיעים כחלק ממהלכי התייעלות בחברה וכתוצאה מסיומם של מספר פרויקטים מרכזיים ברחבי העולם.

בחברת אורכית מזהים שתי מטרות אסטרטגיות לשנים הקרובות: השוק ההודי, והשוק היפני. בשוק ההודי זכתה אורכית לפני כשנה במכרז עם ענקית התקשורת BSNL בהיקף של כ-20 מיליון דולר. חלק מההזמנות סופקו כבר על ידי אורכית, אולם הנתח העיקרי (16 מיליון דולר) עדיין לא הגיעו וההכנסות מהעסקה טרם הוכרו.

בשוק היפני, לוטשת אורכית עיניים לעסקת ענק נוספת עם חברת KDDI להחלפת 2,200 מתגים בהיקף כספי כולל של כ-200 מיליון דולר. מדובר במתגים שסופקו לפני כ-5 שנים על ידי אורכית ונדרשים לשדרוג. בעבר התבטא מנכ"ל החברה באסיפת בעלי המניות כי הוא מצפה להזמנה שכזו ברבעון הנוכחי אולם ההזמנה נדחתה.

נציין כי אורכית גייסה לאחרונה סכום של 8.4 מיליון דולר במחיר המשקף דיסקאונט של 16%. על כל מניה, קיבלו המשתתפים בהנפקה אופצייה אחת לחמש שנים, במחיר מימוש של 3.5 דולר למניה. לפי הודעת החברה, מטרת הגיוס בוצעה לצורך חיזוק המאזן ול"מטרות כלליות אחרות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שי 05/01/2011 16:19
    הגב לתגובה זו
    אינני מבין חברה שטוענת שעולה על דרך המלך ומקבלת הזמנות ומודיע על התרחבות עסקיה צרכה לקלוט עובדים ולא לפטר היכן ההיגיון הכלכלי
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.