פרסום ראשון

אורכית מתייעלת: מפטרת כ-20 עובדים, 10% ממצבת כח האדם

החברה מבצעת פיטורים לאחר שקלטה עשרות עובדים לקראת הרחבת פעילות בהודו וביפן. דובר אורכית: הפיטורים נועדו בכדי לאפשר לחברה לעבור לרווחיות לקראת סוף 2011

אורכית שואפת לעבור לרווחיות. ל-Bizportal נודע כי חברת ציוד התקשורת פיטרה היום (ג') כ-20 מעובדיה שהם כ-10% מכח האדם בחברה. בשנה האחרונה אורכית הגדילה באופן ניכר את מצבת העובדים שלה וקלטה עשרות רבות של עובדים לקראת הרחבת פעילותה של החברה בשנים הקרובות בהודו וביפן.

בשנים האחרונות אורכית הייתה רחוקה מלהגיע לרווחיות בדו"חות הכספיים והפסידה כספים רבים כחלק מפעילותה השוטפת. הפיטורים הנוכחיים מגיעים כחלק ממהלכי התייעלות בחברה וכתוצאה מסיומם של מספר פרויקטים מרכזיים ברחבי העולם.

בחברת אורכית מזהים שתי מטרות אסטרטגיות לשנים הקרובות: השוק ההודי, והשוק היפני. בשוק ההודי זכתה אורכית לפני כשנה במכרז עם ענקית התקשורת BSNL בהיקף של כ-20 מיליון דולר. חלק מההזמנות סופקו כבר על ידי אורכית, אולם הנתח העיקרי (16 מיליון דולר) עדיין לא הגיעו וההכנסות מהעסקה טרם הוכרו.

בשוק היפני, לוטשת אורכית עיניים לעסקת ענק נוספת עם חברת KDDI להחלפת 2,200 מתגים בהיקף כספי כולל של כ-200 מיליון דולר. מדובר במתגים שסופקו לפני כ-5 שנים על ידי אורכית ונדרשים לשדרוג. בעבר התבטא מנכ"ל החברה באסיפת בעלי המניות כי הוא מצפה להזמנה שכזו ברבעון הנוכחי אולם ההזמנה נדחתה.

נציין כי אורכית גייסה לאחרונה סכום של 8.4 מיליון דולר במחיר המשקף דיסקאונט של 16%. על כל מניה, קיבלו המשתתפים בהנפקה אופצייה אחת לחמש שנים, במחיר מימוש של 3.5 דולר למניה. לפי הודעת החברה, מטרת הגיוס בוצעה לצורך חיזוק המאזן ול"מטרות כלליות אחרות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שי 05/01/2011 16:19
    הגב לתגובה זו
    אינני מבין חברה שטוענת שעולה על דרך המלך ומקבלת הזמנות ומודיע על התרחבות עסקיה צרכה לקלוט עובדים ולא לפטר היכן ההיגיון הכלכלי
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.