אורכית מתייעלת: מפטרת כ-20 עובדים, 10% ממצבת כח האדם
אורכית שואפת לעבור לרווחיות. ל-Bizportal נודע כי חברת ציוד התקשורת פיטרה היום (ג') כ-20 מעובדיה שהם כ-10% מכח האדם בחברה. בשנה האחרונה אורכית הגדילה באופן ניכר את מצבת העובדים שלה וקלטה עשרות רבות של עובדים לקראת הרחבת פעילותה של החברה בשנים הקרובות בהודו וביפן.
בשנים האחרונות אורכית הייתה רחוקה מלהגיע לרווחיות בדו"חות הכספיים והפסידה כספים רבים כחלק מפעילותה השוטפת. הפיטורים הנוכחיים מגיעים כחלק ממהלכי התייעלות בחברה וכתוצאה מסיומם של מספר פרויקטים מרכזיים ברחבי העולם.
בחברת אורכית מזהים שתי מטרות אסטרטגיות לשנים הקרובות: השוק ההודי, והשוק היפני. בשוק ההודי זכתה אורכית לפני כשנה במכרז עם ענקית התקשורת BSNL בהיקף של כ-20 מיליון דולר. חלק מההזמנות סופקו כבר על ידי אורכית, אולם הנתח העיקרי (16 מיליון דולר) עדיין לא הגיעו וההכנסות מהעסקה טרם הוכרו.
בשוק היפני, לוטשת אורכית עיניים לעסקת ענק נוספת עם חברת KDDI להחלפת 2,200 מתגים בהיקף כספי כולל של כ-200 מיליון דולר. מדובר במתגים שסופקו לפני כ-5 שנים על ידי אורכית ונדרשים לשדרוג. בעבר התבטא מנכ"ל החברה באסיפת בעלי המניות כי הוא מצפה להזמנה שכזו ברבעון הנוכחי אולם ההזמנה נדחתה.
נציין כי אורכית גייסה לאחרונה סכום של 8.4 מיליון דולר במחיר המשקף דיסקאונט של 16%. על כל מניה, קיבלו המשתתפים בהנפקה אופצייה אחת לחמש שנים, במחיר מימוש של 3.5 דולר למניה. לפי הודעת החברה, מטרת הגיוס בוצעה לצורך חיזוק המאזן ול"מטרות כלליות אחרות".
- 1.שי 05/01/2011 16:19הגב לתגובה זואינני מבין חברה שטוענת שעולה על דרך המלך ומקבלת הזמנות ומודיע על התרחבות עסקיה צרכה לקלוט עובדים ולא לפטר היכן ההיגיון הכלכלי
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
