הידעתם שפחות מחמישה אחוזים מהמים על פני כדור הארץ ראויים לשימוש (לחקלאות, תעשיה, שתייה ושימושים ביתיים אחרים, יצירת אנרגיה ותחבורה) ושהמחסור בהם רק הולך ומחריף, האו"ם קובע ששליש מאוכלוסיית העולם חיה במדינות הסובלות ממחסור בינוני עד חמור במים ראויים לשימוש.

המחסור במים נובע משני תהליכים מקבילים ירידה בהיצע ועלייה בביקוש. כתוצאה, התחרות עליהם נעשית קשה יותר. במקרה זה לא ניתן לפתור את בעיית הפער בין הביקוש להיצע רק על ידי ייקור המים, מה עוד שבמדינות רבות לא ניתן כלל לייקר משאב כה חיוני.

למעשה, נושא המים מורכב הרבה יותר: אתגרים חדשים, כולל צורך להסתגל לשינויי אקלים קיצוניים, עלייה חדה ועקבית במחירי האנרגיה והמזון, התיישנות של תשתיות המים במקומות רבים בעולם ועוד, כל אלו מסבכים את הטיפול בתחום ומגדילים את סך ההון הדרוש לכך.

ניתן להתחיל לצמצם את מימדי המחסור במישור הפוליטי, דרך שיפור ניהול משק המים העולמי: במצב הנוכחי, קיימת מעורבות ממשלתית גבוהה בניהול פרויקטים רחבי היקף, אך אלו מתקדמים בקצב איטי מדי. לא ארחיב על כך הפעם, אך אציין שכתוצאה מכך מציעה כיום תעשיית המים תשואות נמוכות על ההשקעות לטווח זמן ארוך.

כיצד ניתן בכל זאת להפיק תשואות גבוהות יותר מהמחסור במים שפירים?

התשובה טמונה בסקטור הפרטי. הסקטור הפרטי מעורב כיום בתחום המים דרך הפעלת טכנולוגיות מתקדמות להגדלת ההיצע, בד בבד עם שיפור יעילות השימושים. החקלאות, שהיא צרכנית המים הגדולה ביותר (כ-70% מהמים השפירים משמשים להשקיה) מהווה כר פורה להנעת מהלכים להגדלת ניצולת המים. מהלכים כאלו יכולים להניב למשקיעים תשואות נאות בזמן מהיר יחסית, ללא צורך להמתין תקופה ארוכה עד שהמנגנון הפוליטי יואיל בטובו להקצות לכך תקציבים ומשאבים.

הזדמנויות נוספות להרוויח מהמחסור במים נובעות מחלוקה א-סימטרית בין מקורות ההיצע למקומות השימוש - אמנם לא ניתן לייבא מים מקנדה לסין, אך ניתן לייבא משם תבואה, המכילה 1,300 ליטר מים בקילו חיטה. השקעה בנתיב מסחר וירטואלי במים, העושה דרכו לאזור סין, הודו ומדינות מתפתחות אחרות באסיה, יכולה להניב תשואה נאה בטווח זמן קצר יחסית.

חשיפה כללית לתחום המים ניתן להשיג על ידי תעודות סל כגון: PIO או FIW, שתיהן נסחרות ב-NYSE. במקביל ניתן להיחשף לחברות ספציפיות ויותר מכך, לפעילויות ספציפיות שמצבעות החברות הללו. לדוגמא, חברה בשם John Deer הוסיפה לאחרונה למגוון מוצריה מערכת בעלת שיטת טפטוף ייעודית, המגדילה את התנובה והגידולים באזורים חמים ויבשים; זאת, תוך חסכון בכמות המים הנצרכת; חברות מעניינות נוספות: Toro, המפעילה יחידת השקיה חסכונית, וחברת המחקר הישראלית אבוג'ן, המפתחת צמחים "חוסכי מים" ע"י שיפור גנטי של הצמח.

מאת: יעל משלי, אנליסטית ביחידת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות