העולם צמא למים: הנה כמה דרכים להיחשף לכך דרך שוק ההון
הידעתם שפחות מחמישה אחוזים מהמים על פני כדור הארץ ראויים לשימוש (לחקלאות, תעשיה, שתייה ושימושים ביתיים אחרים, יצירת אנרגיה ותחבורה) ושהמחסור בהם רק הולך ומחריף, האו"ם קובע ששליש מאוכלוסיית העולם חיה במדינות הסובלות ממחסור בינוני עד חמור במים ראויים לשימוש.
המחסור במים נובע משני תהליכים מקבילים ירידה בהיצע ועלייה בביקוש. כתוצאה, התחרות עליהם נעשית קשה יותר. במקרה זה לא ניתן לפתור את בעיית הפער בין הביקוש להיצע רק על ידי ייקור המים, מה עוד שבמדינות רבות לא ניתן כלל לייקר משאב כה חיוני.
למעשה, נושא המים מורכב הרבה יותר: אתגרים חדשים, כולל צורך להסתגל לשינויי אקלים קיצוניים, עלייה חדה ועקבית במחירי האנרגיה והמזון, התיישנות של תשתיות המים במקומות רבים בעולם ועוד, כל אלו מסבכים את הטיפול בתחום ומגדילים את סך ההון הדרוש לכך.
ניתן להתחיל לצמצם את מימדי המחסור במישור הפוליטי, דרך שיפור ניהול משק המים העולמי: במצב הנוכחי, קיימת מעורבות ממשלתית גבוהה בניהול פרויקטים רחבי היקף, אך אלו מתקדמים בקצב איטי מדי. לא ארחיב על כך הפעם, אך אציין שכתוצאה מכך מציעה כיום תעשיית המים תשואות נמוכות על ההשקעות לטווח זמן ארוך.
כיצד ניתן בכל זאת להפיק תשואות גבוהות יותר מהמחסור במים שפירים?
התשובה טמונה בסקטור הפרטי. הסקטור הפרטי מעורב כיום בתחום המים דרך הפעלת טכנולוגיות מתקדמות להגדלת ההיצע, בד בבד עם שיפור יעילות השימושים. החקלאות, שהיא צרכנית המים הגדולה ביותר (כ-70% מהמים השפירים משמשים להשקיה) מהווה כר פורה להנעת מהלכים להגדלת ניצולת המים. מהלכים כאלו יכולים להניב למשקיעים תשואות נאות בזמן מהיר יחסית, ללא צורך להמתין תקופה ארוכה עד שהמנגנון הפוליטי יואיל בטובו להקצות לכך תקציבים ומשאבים.
הזדמנויות נוספות להרוויח מהמחסור במים נובעות מחלוקה א-סימטרית בין מקורות ההיצע למקומות השימוש - אמנם לא ניתן לייבא מים מקנדה לסין, אך ניתן לייבא משם תבואה, המכילה 1,300 ליטר מים בקילו חיטה. השקעה בנתיב מסחר וירטואלי במים, העושה דרכו לאזור סין, הודו ומדינות מתפתחות אחרות באסיה, יכולה להניב תשואה נאה בטווח זמן קצר יחסית.
חשיפה כללית לתחום המים ניתן להשיג על ידי תעודות סל כגון: PIO או FIW, שתיהן נסחרות ב-NYSE. במקביל ניתן להיחשף לחברות ספציפיות ויותר מכך, לפעילויות ספציפיות שמצבעות החברות הללו. לדוגמא, חברה בשם John Deer הוסיפה לאחרונה למגוון מוצריה מערכת בעלת שיטת טפטוף ייעודית, המגדילה את התנובה והגידולים באזורים חמים ויבשים; זאת, תוך חסכון בכמות המים הנצרכת; חברות מעניינות נוספות: Toro, המפעילה יחידת השקיה חסכונית, וחברת המחקר הישראלית אבוג'ן, המפתחת צמחים "חוסכי מים" ע"י שיפור גנטי של הצמח.
מאת: יעל משלי, אנליסטית ביחידת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
