ששינסקי הלך רחוק מידי - ודווקא לטובתו של תשובה וחבריו
מסיבת העיתונאים ופרסום מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי ב-10.11.10 היא אירוע שצריך למלא אותנו בגאווה על היותנו ישראלים. אי אפשר שלא לברך את אומץ הלב והרצינות שמקבלים ביטוי חד משמעי בהמלצות הביניים של ועדת ששינסקי. זה צעד גדול בכיוון הנכון.
הקוזאק הנגזל
גם אי אפשר גם להתעלם מזעקות הקוזאק הנגזל של חברות הגז. המופעים המבישים של אנשי תאגידי הגז ובעיקר של פאוסט-טרובוביץ, הטיעונים שהם מפריחים באוויר מאז אמש - בדיוק כמו בששת החודשים האחרונים - הם מביכים, רובם חסר שחר וחצאי אמת, פרופגנדה זולה.
מחאות אלו הן חלק מאסטרטגיה מתוזמנת היטב שנועדה להביא בסופו של דבר למעין "פשרה" שתרוקן למעשה את המלצות ששינסקי מתוכן. חשוב שהציבור יהייה ער לכך וייתן גיבוי לועדת ששינסקי ולאוצר.
לעניין המלצות הביניים של ועדת ששינסקי, וממה שעולה מהמידע שנחשף עד לרגע זה, אני מבקש לומר באופן ברור שלצערי הוועדה הולכת מספר צעדים רחוק מדי לקראת חברות הגז. אציין שני נושאים:
1. הנוסחה שמציעה ועדת ששינסקי לגביית המיסים על רווחי היתר, מעכבת ומצמצמת באופן משמעותי את היקף המס המגיע למדינה. על פי ההצעה המס יכנס לתוקפו רק לאחר שחברות הגז יחזירו לקופתן 150% מכל ההשקעות - ההשקעות בסיכון ואלו שאינן בסיכון. לדעתי יש להבחין בין השקעות בסיכון לבין השקעות שאינן בסיכון לצורך תחולת המס.
לגבי ההשקעות שבסיכון, יש לנהוג כפי שמקובל בכל העולם, ולהתחיל בגביית המס מרגע שהוחזרו ליזם 120% - 130% מערך השקעות אלה - ולא 150% כפי שמציעה ועדת ששינסקי.
על השקעות שאינן בסיכון אין שום סיבה לדחות את גביית המסים עד לאחר השבת 150% מערכן. ההשקעות בציוד ההפקה, בצנרת ההולכה ובאחסון הגז אינן השקעות מסוכנות, הן מושקעות כאשר השדה מוכרז כתגלית, כאשר שווי הגז ידוע, והן ממומנות במלואן ע"י הבנקים בהלוואות נון-רקורס כך שכל הסיכון על הבנקים. גם פרופ' קנדל דבר על כך אתמול. על השקעות אלו אין כל צורך בהחזר השקעה גדול מ-1.
2. יותר מידי פרצות ואפשרויות להתחמקות ממס ולתעלולי מס נשארו פתוחות ואת זה חייבת וועדת ששינסקי לחסום באופן הרמטי. צריך לסתום את כל הפרצות ולבטל את כל ההטבות הייחודיות שהפכו את ישראל לגן עדן של מיסים למשקיעים בחיפושי גז ונפט.
עיקר הבעיה הן הטבות המס הייחודיות שהפכו את שותפויות הנפט לנכס מצוין להשקעה ולתכנוני מס. למעשה נתן להגיע למצב בו לא רק שהמשקיעים ביחידות ההשתתפות נהנים משיעורי מס נמוכים אלא שבתכנון מאד פשוט הם יכולים ליצור מצב בו המס שלהם הופך להיות שלילי. יש לתקן בדחיפות את משטר המס הנוכחי.
אדגיש שהטבות המס ניתנות לתעשיית חיפושי הנפט שהיא כיום סופר רווחית, חיפושי והפקת הגז והנפט בישראל כיום הם אחד מתחומי העסקים הכדאיים, הרווחיים ביותר ועם סיכויי הצלחה גבוהים יחסית לתעשיות אחרות כמו היי-טק, ועסקים קטנים ובינוניים. הטבות המס האלו הפכו את התחום לגן עדן למשקיעים ומאפשרות למשקיעים תכנון מס המגיע עד תשלום מס שלילי.
שום תחום אחר בתעשייה ובשירותים בישראל לא מקבל הטבות כאלו, אין לו רווחים כאלו, אין לו החזר השקעה כזה והסיכונים שם גדולים בהרבה.
מבדיקות ראשוניות, עולה כי על-פי ועדת ששינסקי יהיה שיעור התשואה על ההון בפרוייקט כמו תמר כ-30% שזה החזר השקעה פנטסטי בענף שהוא ממילא רווחי מאד ובעל סכויי הצלחה גבוהים ביותר.
לבסוף, חשוב שנזכור כי בשנת 2002, הרבה זמן לפני שהתגלו שדות הגז הגדולים, החליטה ממשלת שרון לשנות את המיסוי בתחום. להטיל מיסוי פרוגרסיבי של עד 60% על רווחי יתר של חברות הגז, ולבטל את הטבות המס הייחודיות. המלצות ועדת ששינסקי עוקבות למעשה אחרי החלטה זו.
למרות שזו הייתה החלטת ממשלה - שמעמדה חזק הרבה יותר מהמלצות ועדת ששינסקי, הצליחו חברות הגז לרמוס ולחסל אותה בתוך זמן קצר יחסית.
לכן ברור שהמאבק חל החל - ושבצד ההתנגדות שלנו לחלק מהמלצות ועדת ששינסקי והמאמץ שיושקע בשבועות הבאים לתקן אותם - נהיה עסוקים גם במאבק לשמור על רוח המלצות הוועדה כנגד נסיונות החיסול הממוקד של חברות האנרגיה כמו ב-2002.
הכותב הוא אמנון פורטוגלי, ממיסדי פורום 'פעולה אזרחית', לשעבר מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ובעל נסיון רב בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
