ששינסקי הלך רחוק מידי - ודווקא לטובתו של תשובה וחבריו

אמנון פורטוגלי על מסיבת העיתונאים ופרסום מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי
אמנון פורטוגלי |

מסיבת העיתונאים ופרסום מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי ב-10.11.10 היא אירוע שצריך למלא אותנו בגאווה על היותנו ישראלים. אי אפשר שלא לברך את אומץ הלב והרצינות שמקבלים ביטוי חד משמעי בהמלצות הביניים של ועדת ששינסקי. זה צעד גדול בכיוון הנכון. הקוזאק הנגזל גם אי אפשר גם להתעלם מזעקות הקוזאק הנגזל של חברות הגז. המופעים המבישים של אנשי תאגידי הגז ובעיקר של פאוסט-טרובוביץ, הטיעונים שהם מפריחים באוויר מאז אמש - בדיוק כמו בששת החודשים האחרונים - הם מביכים, רובם חסר שחר וחצאי אמת, פרופגנדה זולה. מחאות אלו הן חלק מאסטרטגיה מתוזמנת היטב שנועדה להביא בסופו של דבר למעין "פשרה" שתרוקן למעשה את המלצות ששינסקי מתוכן. חשוב שהציבור יהייה ער לכך וייתן גיבוי לועדת ששינסקי ולאוצר. לעניין המלצות הביניים של ועדת ששינסקי, וממה שעולה מהמידע שנחשף עד לרגע זה, אני מבקש לומר באופן ברור שלצערי הוועדה הולכת מספר צעדים רחוק מדי לקראת חברות הגז. אציין שני נושאים: 1. הנוסחה שמציעה ועדת ששינסקי לגביית המיסים על רווחי היתר, מעכבת ומצמצמת באופן משמעותי את היקף המס המגיע למדינה. על פי ההצעה המס יכנס לתוקפו רק לאחר שחברות הגז יחזירו לקופתן 150% מכל ההשקעות - ההשקעות בסיכון ואלו שאינן בסיכון. לדעתי יש להבחין בין השקעות בסיכון לבין השקעות שאינן בסיכון לצורך תחולת המס. לגבי ההשקעות שבסיכון, יש לנהוג כפי שמקובל בכל העולם, ולהתחיל בגביית המס מרגע שהוחזרו ליזם 120% - 130% מערך השקעות אלה - ולא 150% כפי שמציעה ועדת ששינסקי. על השקעות שאינן בסיכון אין שום סיבה לדחות את גביית המסים עד לאחר השבת 150% מערכן. ההשקעות בציוד ההפקה, בצנרת ההולכה ובאחסון הגז אינן השקעות מסוכנות, הן מושקעות כאשר השדה מוכרז כתגלית, כאשר שווי הגז ידוע, והן ממומנות במלואן ע"י הבנקים בהלוואות נון-רקורס כך שכל הסיכון על הבנקים. גם פרופ' קנדל דבר על כך אתמול. על השקעות אלו אין כל צורך בהחזר השקעה גדול מ-1. 2. יותר מידי פרצות ואפשרויות להתחמקות ממס ולתעלולי מס נשארו פתוחות ואת זה חייבת וועדת ששינסקי לחסום באופן הרמטי. צריך לסתום את כל הפרצות ולבטל את כל ההטבות הייחודיות שהפכו את ישראל לגן עדן של מיסים למשקיעים בחיפושי גז ונפט. עיקר הבעיה הן הטבות המס הייחודיות שהפכו את שותפויות הנפט לנכס מצוין להשקעה ולתכנוני מס. למעשה נתן להגיע למצב בו לא רק שהמשקיעים ביחידות ההשתתפות נהנים משיעורי מס נמוכים אלא שבתכנון מאד פשוט הם יכולים ליצור מצב בו המס שלהם הופך להיות שלילי. יש לתקן בדחיפות את משטר המס הנוכחי. אדגיש שהטבות המס ניתנות לתעשיית חיפושי הנפט שהיא כיום סופר רווחית, חיפושי והפקת הגז והנפט בישראל כיום הם אחד מתחומי העסקים הכדאיים, הרווחיים ביותר ועם סיכויי הצלחה גבוהים יחסית לתעשיות אחרות כמו היי-טק, ועסקים קטנים ובינוניים. הטבות המס האלו הפכו את התחום לגן עדן למשקיעים ומאפשרות למשקיעים תכנון מס המגיע עד תשלום מס שלילי. שום תחום אחר בתעשייה ובשירותים בישראל לא מקבל הטבות כאלו, אין לו רווחים כאלו, אין לו החזר השקעה כזה והסיכונים שם גדולים בהרבה. מבדיקות ראשוניות, עולה כי על-פי ועדת ששינסקי יהיה שיעור התשואה על ההון בפרוייקט כמו תמר כ-30% שזה החזר השקעה פנטסטי בענף שהוא ממילא רווחי מאד ובעל סכויי הצלחה גבוהים ביותר. לבסוף, חשוב שנזכור כי בשנת 2002, הרבה זמן לפני שהתגלו שדות הגז הגדולים, החליטה ממשלת שרון לשנות את המיסוי בתחום. להטיל מיסוי פרוגרסיבי של עד 60% על רווחי יתר של חברות הגז, ולבטל את הטבות המס הייחודיות. המלצות ועדת ששינסקי עוקבות למעשה אחרי החלטה זו. למרות שזו הייתה החלטת ממשלה - שמעמדה חזק הרבה יותר מהמלצות ועדת ששינסקי, הצליחו חברות הגז לרמוס ולחסל אותה בתוך זמן קצר יחסית. לכן ברור שהמאבק חל החל - ושבצד ההתנגדות שלנו לחלק מהמלצות ועדת ששינסקי והמאמץ שיושקע בשבועות הבאים לתקן אותם - נהיה עסוקים גם במאבק לשמור על רוח המלצות הוועדה כנגד נסיונות החיסול הממוקד של חברות האנרגיה כמו ב-2002. הכותב הוא אמנון פורטוגלי, ממיסדי פורום 'פעולה אזרחית', לשעבר מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ובעל נסיון רב בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.