מסיבת העיתונאים ופרסום מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי ב-10.11.10 היא אירוע שצריך למלא אותנו בגאווה על היותנו ישראלים. אי אפשר שלא לברך את אומץ הלב והרצינות שמקבלים ביטוי חד משמעי בהמלצות הביניים של ועדת ששינסקי. זה צעד גדול בכיוון הנכון. הקוזאק הנגזל גם אי אפשר גם להתעלם מזעקות הקוזאק הנגזל של חברות הגז. המופעים המבישים של אנשי תאגידי הגז ובעיקר של פאוסט-טרובוביץ, הטיעונים שהם מפריחים באוויר מאז אמש - בדיוק כמו בששת החודשים האחרונים - הם מביכים, רובם חסר שחר וחצאי אמת, פרופגנדה זולה. מחאות אלו הן חלק מאסטרטגיה מתוזמנת היטב שנועדה להביא בסופו של דבר למעין "פשרה" שתרוקן למעשה את המלצות ששינסקי מתוכן. חשוב שהציבור יהייה ער לכך וייתן גיבוי לועדת ששינסקי ולאוצר. לעניין המלצות הביניים של ועדת ששינסקי, וממה שעולה מהמידע שנחשף עד לרגע זה, אני מבקש לומר באופן ברור שלצערי הוועדה הולכת מספר צעדים רחוק מדי לקראת חברות הגז. אציין שני נושאים: 1. הנוסחה שמציעה ועדת ששינסקי לגביית המיסים על רווחי היתר, מעכבת ומצמצמת באופן משמעותי את היקף המס המגיע למדינה. על פי ההצעה המס יכנס לתוקפו רק לאחר שחברות הגז יחזירו לקופתן 150% מכל ההשקעות - ההשקעות בסיכון ואלו שאינן בסיכון. לדעתי יש להבחין בין השקעות בסיכון לבין השקעות שאינן בסיכון לצורך תחולת המס. לגבי ההשקעות שבסיכון, יש לנהוג כפי שמקובל בכל העולם, ולהתחיל בגביית המס מרגע שהוחזרו ליזם 120% - 130% מערך השקעות אלה - ולא 150% כפי שמציעה ועדת ששינסקי. על השקעות שאינן בסיכון אין שום סיבה לדחות את גביית המסים עד לאחר השבת 150% מערכן. ההשקעות בציוד ההפקה, בצנרת ההולכה ובאחסון הגז אינן השקעות מסוכנות, הן מושקעות כאשר השדה מוכרז כתגלית, כאשר שווי הגז ידוע, והן ממומנות במלואן ע"י הבנקים בהלוואות נון-רקורס כך שכל הסיכון על הבנקים. גם פרופ' קנדל דבר על כך אתמול. על השקעות אלו אין כל צורך בהחזר השקעה גדול מ-1. 2. יותר מידי פרצות ואפשרויות להתחמקות ממס ולתעלולי מס נשארו פתוחות ואת זה חייבת וועדת ששינסקי לחסום באופן הרמטי. צריך לסתום את כל הפרצות ולבטל את כל ההטבות הייחודיות שהפכו את ישראל לגן עדן של מיסים למשקיעים בחיפושי גז ונפט. עיקר הבעיה הן הטבות המס הייחודיות שהפכו את שותפויות הנפט לנכס מצוין להשקעה ולתכנוני מס. למעשה נתן להגיע למצב בו לא רק שהמשקיעים ביחידות ההשתתפות נהנים משיעורי מס נמוכים אלא שבתכנון מאד פשוט הם יכולים ליצור מצב בו המס שלהם הופך להיות שלילי. יש לתקן בדחיפות את משטר המס הנוכחי. אדגיש שהטבות המס ניתנות לתעשיית חיפושי הנפט שהיא כיום סופר רווחית, חיפושי והפקת הגז והנפט בישראל כיום הם אחד מתחומי העסקים הכדאיים, הרווחיים ביותר ועם סיכויי הצלחה גבוהים יחסית לתעשיות אחרות כמו היי-טק, ועסקים קטנים ובינוניים. הטבות המס האלו הפכו את התחום לגן עדן למשקיעים ומאפשרות למשקיעים תכנון מס המגיע עד תשלום מס שלילי. שום תחום אחר בתעשייה ובשירותים בישראל לא מקבל הטבות כאלו, אין לו רווחים כאלו, אין לו החזר השקעה כזה והסיכונים שם גדולים בהרבה. מבדיקות ראשוניות, עולה כי על-פי ועדת ששינסקי יהיה שיעור התשואה על ההון בפרוייקט כמו תמר כ-30% שזה החזר השקעה פנטסטי בענף שהוא ממילא רווחי מאד ובעל סכויי הצלחה גבוהים ביותר. לבסוף, חשוב שנזכור כי בשנת 2002, הרבה זמן לפני שהתגלו שדות הגז הגדולים, החליטה ממשלת שרון לשנות את המיסוי בתחום. להטיל מיסוי פרוגרסיבי של עד 60% על רווחי יתר של חברות הגז, ולבטל את הטבות המס הייחודיות. המלצות ועדת ששינסקי עוקבות למעשה אחרי החלטה זו. למרות שזו הייתה החלטת ממשלה - שמעמדה חזק הרבה יותר מהמלצות ועדת ששינסקי, הצליחו חברות הגז לרמוס ולחסל אותה בתוך זמן קצר יחסית. לכן ברור שהמאבק חל החל - ושבצד ההתנגדות שלנו לחלק מהמלצות ועדת ששינסקי והמאמץ שיושקע בשבועות הבאים לתקן אותם - נהיה עסוקים גם במאבק לשמור על רוח המלצות הוועדה כנגד נסיונות החיסול הממוקד של חברות האנרגיה כמו ב-2002. הכותב הוא אמנון פורטוגלי, ממיסדי פורום 'פעולה אזרחית', לשעבר מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ובעל נסיון רב בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.