עומדים בתור להתקלף: "בהתחלה הסלב'ס לא רצו להשתתף, אח"כ הם רדפו אחרינו"

12.5 מיליון שקל לשנה לפרסום רשות המים הוכיחו את עצמם? נרשמה ירידה של 20% בצריכה לנפש ומודעות גדולה למשבר המחריף. "הציבור נענה בצורה מרשימה. הפרסום עובד ולכן משקיעים בו"
משה בנימין |

קשה לשים את האצבע במדויק אבל התחושה הכללית היא שהקמפיין המאסיבי של רשות המים בשנה האחרונה למען החסכון במים עובד, מצליח ושינה את דפוסי החשיבה של הצרכן הישראלי הממוצע.

מאחורי הקמפיין עומדים רשות המים, ולשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם) שהעסיקה עבור הקמפיין את הקופירייטר רומם סרנגה והבמאי ש חר סגל.

חשוב להזכיר שלקמפיין סיבות מגוונות להצלחה, מעבר להיבט הפרסומי הזכור לכולנו. בין השאר ניתן למנות את האיום הכספי שהממשלה נופפה בו מול הצרכנים בדמות היטל הצריכה העודפת והעלאת תעריפי המים, פעילויות הסברה וחינוך שונות ואת הכסף הרב שהופנה לפרסום במדיות השונות ובעיקר בטלוויזיה, מה שיצר זכירות גבוהה כתוצאה מהרפיטיציה ו'פמפום' המסר. בשנה החולפת הייתה ההשקעה מאסיבית במיוחד - ההיקף הכספי נאמד בכ-12.5 מיליון שקל.

בנוסף לסיבות אלו ניתן לציין גם את בשלות הקהל הישראלי למסר לנוכח היותו מודע לעובדת השנה השחונה שעברה על המדינה, והתייבשות הכנרת שנחשבת כאתר תיירות פנים מוביל.

עם זאת, לא ניתן לקחת מהאנשים העמלים סביב הפרוייקט את הטפיחה על השכם. הקמפיין שהחל בסביבות 2007 ובאמצע 2008 הגביר את הווליום והפך לאינטנסיבי יותר מציג מספרים שאי אפשר להתווכח איתם. בדצמבר 2007 הצריכה החודשית לבית עמדה על 52.2 מלמ"ק, בדצמבר 2008 על 49.6 ובדצמבר 2009 על 45.9 מלמ"ק - ירידה של 12% בצריכה שעומדת ביחס הפוך לאיכות החיים שעולה, האוכלוסייה שגדלה והביקוש למים שאמור לעלות בהתאם.

אורי שור, דובר רשות המים, התייחס לקמפיין בשיחה עם אייס.

איך אתם עומדים מול היעדים שהצבתם לעצמכם?

הציבור נענה בצורה מרשימה מאוד לפניות ולמסר הפרסומי והצריכה ירדה. הביקושים ירדו בכ-18% (12% כמותית בנוסף לחישוב הגידול באוכ' מנגד. מ"ב) המטרות שהגדרנו מלכתחילה היו יצירת פלטפורמה הסברתית ארוכת טווח לרענון המודעות למשבר ועדכונו. בקשנו לרתום את הציבור להפסיק לבזבז ולהוביל לחסכון ללא הגדרת כמות מראש.

מה לדעתך הגורם המוביל שניצח עבורכם, מעבר להוצאה הכספית הרבה לפרסום ו'איום' הממשלה על היטל לצריכה עודפת?

יצרנו קו פרסומי קריאיטיבי צעיר, אופנתי ומאוד חדשני על מנת לייצר הזדהות ומודעות. הדגשנו בתחילת הדרך באופן כמותי כיצד כל אחד יכול בחסכון פשוט לייצר שינוי, לדוגמא - מקלחת שתקוצר ב-2 דקות תחסוך כמות של 40 ליטר מים - 20 ליטר לדקה. ההוצאה לנפש בממוצע עומדת על 160-165 ליטר ליום לאדם - אם כל אחד יפחית ב-10% חסכנו 2 מתקנים להתפלת מים. בגדול, הפרסום עובד ולכן משקיעים בו.

* צריכות חודשיות לבית. מ-2007 עד 2009. ירידה בביקושי השיא ובממוצעים

מה יכול לפגוע בהמשך הצלחת הקמפיין?

שני דברים. האחד הוא ירידה במודעות, אם בתוצאה מירידת הקמפיין מהאוויר או מהתרופפות המשמעת הציבורית. הדבר השני הם גורמים שונים בעלי אינטרס שפועלים משיקולים פופוליסטיים. למשל, הקפאת היטל הצריכה העודפת מסיבות שאינן נכונות. רוב האוכלוסייה לא נפגעה מההיטל. 73% כלל לא הגיעו לכמות האסורה.

מה אפשר ל'השאיל' מהקמפיין של רשות המים לפרסומים ממשלתיים אחרים?

אין נוסחת קסמים שאפשר לשכפל, כל מקרה הוא לגופו וצריך לעשות את ההתאמות. בגדול צריך ל'קצר טווח' - ז"א לא לבוא מכיוונים מתנשאים, ממלכתיים אלא ממקום קריאיטיבי, צעיר, דינמי, אופנתי. צריך לתפוס את העם".

ואם כבר קריאייטיב - בפן הזה של הפרוייקט - רומם סרנגה הוא הקופירייטר - הפרילנסר שעובד מול רשות המים על הקמפיין. סרנגה פועל כפרילנסר בענף מאז 2006, לאחר מספר שנים בהן עבד במחלקת הקריאייטיב של גיתם BBDO, והוא מלווה את הקמפיין מתחילתו.

איך הגעתם לבחירה ברננה רז כפרזנטורית לקמפיין?

"הייתה לנו דילמה באם לקחת לקמפיין סלבריטי מוכר, ברמת ה-A קלאס או פשוט לקחת שחקנית. בסוף הוחלט לקחת סלבריטי אבל אף אחד מאלו שפנינו אליהם לא הסכים להשתתף מכיוון שהם לא רצו ל'התקלף' כמו רננה בקמפיין. הייתה סוכנת מסוימת שבאה עם מי שהיא מייצגת ואמרה חד וחלק שזה לא מתאים לו והיא תמליץ גם לכל שאר לקוחותיה שלא להשתתף בקמפיין. היא טענה שכל מי שמתפרנס מהפנים שלו לא יכול להרשות לעצמו להשתתף בזה כי זה יהרוס לו את הקריירה".

"בסופו של דבר עשינו אודישנים פתוחים לשחקנים אנונימיים ורננה שלא הייתה כזו לא מוכרת פשוט עשתה את זה הכי טוב והחלטנו ללכת עליה. בדיעבד אנחנו יותר משמחים כי היא עושה את זה מעולה ושנה אחרי זה, לראייה, כל הסלבריטיז פשוט עמדו בדלת כדי להשתתף. כל מי שפנינו אליו לקמפיין הסלבריטיז הסכים לבוא ואפילו היו כאלו שלא הוזמנו וביקשו שנצרף אותם".

יש טענה בענף שלפ"ם מקבלת מפרילנסרים קריאייטיב טוב אך לא מבוססי אסטרטגיה, מה דעתך?

"ברמת הפלנינג אני לא רואה הבדלים כאלו גדולים בין לפ"ם למשרדים. יש הרבה פרילנסרים מוכשרים שעד לפני שנתיים עבדו במשרדים הגדולים כך שזה לא ממש נכון. חלק גדול מהמשרדים מעסיק אפילו פרילנסרים מחוץ למשרד".

האם האסטרטגיה הייתה בנויה מראש לתהליך הארוך שעבר הקמפיין?

"ידענו מהתחלה שזה ירוץ לכמה שנים. זאת הייתה ההערכה למרות שאי אפשר לדעת אף פעם מה יקרה לרעיון ברגע שהוא עולה. לאור ההצלחה היה ברור שממשיכים ובשנה השלישית נתקלנו בדילמה הידועה של אם לשנות את הקמפיין (כמו כל מותג מסחרי) ולהמשיך בלי רננה או שנמשיך במסר של ההתייבשות".

"הדילמה נפתרה די מהר והבנו שאנחנו צריכים להמשיך עם מסר ההתייבשות בשינוי קל, כדוגמת מה שיש עכשיו באוויר עם הצגת התוצאות החיוביות של החסכון במים יחד עם העובדה שהדרך עוד ארוכה ויש עוד 3 שנים לפנינו בהם נמשיך לחסוך כדי לפתור את המשבר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
שאלה - תשובה

"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?"

ההצעה של וואן זירו לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 5.5% לשנה נראית לא אמיתית - כולם מציעים בקושי 4%, אז איך וואן זירו נותן 1.5% יותר מהאחרים; כולם מחפשים את הקאץ', לא בטוח שהפעם מסדרים אתכם    

צלי אהרון |

בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. 

הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".

אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות". 

אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?

"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"

את בטוחה, כן

"כן, זה חשבון ללא עמלות". 


בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.

  

אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?

"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו". 


 בריבית קבועה, נכון? לא משתנה

"בריבית קבועה"