התיאבון לסיכון קטן: הנה מניה למשקיעים עם סבלנות

אביחי ברכה מרמקו השקעות בטור בנושא מניית "איתוראן"
אביחי ברכה |

מדד המעו"ף שוב עבר את רמת ה- 1,000 נקודות, התיאבון לסיכון מתמתן ונראה כי שוב מתחילים לצוץ דיבורים על מחירים יקרים בשוק. למרות שאנו לא בטוחים שאכן זהו המצב חיפשנו מניה סולידית אשר תתאים יותר למשקיעים לטווח הארוך. מניית איתוראן ללא ספק עונה על הקריטריונים.

אודות החברה

החברה מספקת שירותים מונחי איתור הכוללים מניעת גניבות כלי רכב, שירותי איתור כלי רכב גנובים ועוד שירותים ויישומים. לחברה בסיס לקוחות של כ- 533,000.

נציין כי מספר הלקוחות גדל גם בתקופה היותר קשה, בסוף שנת 2007 מספר הלקוחות היה 444,000 לקוחות (גידול של 20% בשנה וחצי). עיקר הגידול מגיע מהשוק בברזיל שם לחברה דריסת רגל משמעותית.

לחברה אין חוב פיננסי ויתרת המזומנים נכון לסוף הרבעון השני עומדת על כ- 46 מיליון דולר.

מנועי הצמיחה

לחברה מספר מנועי צמיחה אשר צפויים לתרום לגידול במספר המנויים כבר בעתיד הקרוב:

* צמיחת השוק הברזילאי אשר להערכתי כבר בעתיד הקרוב יעבור את השוק הישראלי במספר המנויים.

* כניסה לתחומי פעילות חדשים עבור החברה בשוק האמריקאי.

* פניה לפלח שוק חדש בארץ אשר כולל את הרכבים בעלות ממוצעת כגון מאזדה וכו' .

החציון הראשון וצפי לעתיד הקרוב

שינויים בשערי המטבעות הרלוונטיים הביאו לכך שבחציון הראשון של השנה ראינו ירידה בהכנסות למרות גידול במספר המנויים, מבחינת הרווח החברה שומרת על יציבות ואפילו על מגמת צמיחה ביחס לחציון המקביל.

להערכתי החציון השני יהיה טוב יותר מהחציון הראשון בעיקר בשורת הרווח הנקי, אם כי חשוב לזכור כי החברה מושפעת במידה ניכרת משינוי שער הריאל/דולר אשר לא מגודר מעבר לגידור הטבעי.

סיכום ושווי

במבט היסטורי על תוצאות החברה ניתן לראות כי מדובר בחברה יציבה אשר בנתה לעצמה מחסומי כניסה גבוהים יחסית. להערכתי אנו נמשיך לראות גידול במספר המנויים, אם כי לא בקצב מסחרר.

חשוב לזכור כי הגידול בפעילות החברה בברזיל יכול להוות גם איום בשל העובדה כי עדיין מדובר בכלכלה מתפתחת אשר נשענת בעיקר על ייצוא חקלאי, נפט וגז ועלולה לסבול בין השאר מאינפלציה גבוהה ותנודתיות גם בשערי המטבע וגם במצב הכלכלה בכלל.

לפי מודל היוון תזרים המזומנים המניח גידול מתון במספר המנויים (לא עובר את ה 10% בשנה) ובשיעור היוון של 10% החברה נסחרת בדיסקאונט של כ- 25%.

אני סבור כי השקעה זו בהחלט מתאימה למשקיע הסולידי ויכולה בהחלט לתת ערך גם בתקופות קשות יותר בשוק.

נכתב על ידי אביחי ברכה, אנליסט בכיר במחלקת המחקר של רמקו בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.