התיאבון לסיכון קטן: הנה מניה למשקיעים עם סבלנות

אביחי ברכה מרמקו השקעות בטור בנושא מניית "איתוראן"
אביחי ברכה |

מדד המעו"ף שוב עבר את רמת ה- 1,000 נקודות, התיאבון לסיכון מתמתן ונראה כי שוב מתחילים לצוץ דיבורים על מחירים יקרים בשוק. למרות שאנו לא בטוחים שאכן זהו המצב חיפשנו מניה סולידית אשר תתאים יותר למשקיעים לטווח הארוך. מניית איתוראן ללא ספק עונה על הקריטריונים.

אודות החברה

החברה מספקת שירותים מונחי איתור הכוללים מניעת גניבות כלי רכב, שירותי איתור כלי רכב גנובים ועוד שירותים ויישומים. לחברה בסיס לקוחות של כ- 533,000.

נציין כי מספר הלקוחות גדל גם בתקופה היותר קשה, בסוף שנת 2007 מספר הלקוחות היה 444,000 לקוחות (גידול של 20% בשנה וחצי). עיקר הגידול מגיע מהשוק בברזיל שם לחברה דריסת רגל משמעותית.

לחברה אין חוב פיננסי ויתרת המזומנים נכון לסוף הרבעון השני עומדת על כ- 46 מיליון דולר.

מנועי הצמיחה

לחברה מספר מנועי צמיחה אשר צפויים לתרום לגידול במספר המנויים כבר בעתיד הקרוב:

* צמיחת השוק הברזילאי אשר להערכתי כבר בעתיד הקרוב יעבור את השוק הישראלי במספר המנויים.

* כניסה לתחומי פעילות חדשים עבור החברה בשוק האמריקאי.

* פניה לפלח שוק חדש בארץ אשר כולל את הרכבים בעלות ממוצעת כגון מאזדה וכו' .

החציון הראשון וצפי לעתיד הקרוב

שינויים בשערי המטבעות הרלוונטיים הביאו לכך שבחציון הראשון של השנה ראינו ירידה בהכנסות למרות גידול במספר המנויים, מבחינת הרווח החברה שומרת על יציבות ואפילו על מגמת צמיחה ביחס לחציון המקביל.

להערכתי החציון השני יהיה טוב יותר מהחציון הראשון בעיקר בשורת הרווח הנקי, אם כי חשוב לזכור כי החברה מושפעת במידה ניכרת משינוי שער הריאל/דולר אשר לא מגודר מעבר לגידור הטבעי.

סיכום ושווי

במבט היסטורי על תוצאות החברה ניתן לראות כי מדובר בחברה יציבה אשר בנתה לעצמה מחסומי כניסה גבוהים יחסית. להערכתי אנו נמשיך לראות גידול במספר המנויים, אם כי לא בקצב מסחרר.

חשוב לזכור כי הגידול בפעילות החברה בברזיל יכול להוות גם איום בשל העובדה כי עדיין מדובר בכלכלה מתפתחת אשר נשענת בעיקר על ייצוא חקלאי, נפט וגז ועלולה לסבול בין השאר מאינפלציה גבוהה ותנודתיות גם בשערי המטבע וגם במצב הכלכלה בכלל.

לפי מודל היוון תזרים המזומנים המניח גידול מתון במספר המנויים (לא עובר את ה 10% בשנה) ובשיעור היוון של 10% החברה נסחרת בדיסקאונט של כ- 25%.

אני סבור כי השקעה זו בהחלט מתאימה למשקיע הסולידי ויכולה בהחלט לתת ערך גם בתקופות קשות יותר בשוק.

נכתב על ידי אביחי ברכה, אנליסט בכיר במחלקת המחקר של רמקו בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.