התיאבון לסיכון קטן: הנה מניה למשקיעים עם סבלנות
מדד המעו"ף שוב עבר את רמת ה- 1,000 נקודות, התיאבון לסיכון מתמתן ונראה כי שוב מתחילים לצוץ דיבורים על מחירים יקרים בשוק. למרות שאנו לא בטוחים שאכן זהו המצב חיפשנו מניה סולידית אשר תתאים יותר למשקיעים לטווח הארוך. מניית איתוראן ללא ספק עונה על הקריטריונים.
אודות החברה
החברה מספקת שירותים מונחי איתור הכוללים מניעת גניבות כלי רכב, שירותי איתור כלי רכב גנובים ועוד שירותים ויישומים. לחברה בסיס לקוחות של כ- 533,000.
נציין כי מספר הלקוחות גדל גם בתקופה היותר קשה, בסוף שנת 2007 מספר הלקוחות היה 444,000 לקוחות (גידול של 20% בשנה וחצי). עיקר הגידול מגיע מהשוק בברזיל שם לחברה דריסת רגל משמעותית.
לחברה אין חוב פיננסי ויתרת המזומנים נכון לסוף הרבעון השני עומדת על כ- 46 מיליון דולר.
מנועי הצמיחה
לחברה מספר מנועי צמיחה אשר צפויים לתרום לגידול במספר המנויים כבר בעתיד הקרוב:
* צמיחת השוק הברזילאי אשר להערכתי כבר בעתיד הקרוב יעבור את השוק הישראלי במספר המנויים.
* כניסה לתחומי פעילות חדשים עבור החברה בשוק האמריקאי.
* פניה לפלח שוק חדש בארץ אשר כולל את הרכבים בעלות ממוצעת כגון מאזדה וכו' .
החציון הראשון וצפי לעתיד הקרוב
שינויים בשערי המטבעות הרלוונטיים הביאו לכך שבחציון הראשון של השנה ראינו ירידה בהכנסות למרות גידול במספר המנויים, מבחינת הרווח החברה שומרת על יציבות ואפילו על מגמת צמיחה ביחס לחציון המקביל.
להערכתי החציון השני יהיה טוב יותר מהחציון הראשון בעיקר בשורת הרווח הנקי, אם כי חשוב לזכור כי החברה מושפעת במידה ניכרת משינוי שער הריאל/דולר אשר לא מגודר מעבר לגידור הטבעי.
סיכום ושווי
במבט היסטורי על תוצאות החברה ניתן לראות כי מדובר בחברה יציבה אשר בנתה לעצמה מחסומי כניסה גבוהים יחסית. להערכתי אנו נמשיך לראות גידול במספר המנויים, אם כי לא בקצב מסחרר.
חשוב לזכור כי הגידול בפעילות החברה בברזיל יכול להוות גם איום בשל העובדה כי עדיין מדובר בכלכלה מתפתחת אשר נשענת בעיקר על ייצוא חקלאי, נפט וגז ועלולה לסבול בין השאר מאינפלציה גבוהה ותנודתיות גם בשערי המטבע וגם במצב הכלכלה בכלל.
לפי מודל היוון תזרים המזומנים המניח גידול מתון במספר המנויים (לא עובר את ה 10% בשנה) ובשיעור היוון של 10% החברה נסחרת בדיסקאונט של כ- 25%.
אני סבור כי השקעה זו בהחלט מתאימה למשקיע הסולידי ויכולה בהחלט לתת ערך גם בתקופות קשות יותר בשוק.
נכתב על ידי אביחי ברכה, אנליסט בכיר במחלקת המחקר של רמקו בית השקעות
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
