התיאבון לסיכון קטן: הנה מניה למשקיעים עם סבלנות

אביחי ברכה מרמקו השקעות בטור בנושא מניית "איתוראן"
אביחי ברכה |

מדד המעו"ף שוב עבר את רמת ה- 1,000 נקודות, התיאבון לסיכון מתמתן ונראה כי שוב מתחילים לצוץ דיבורים על מחירים יקרים בשוק. למרות שאנו לא בטוחים שאכן זהו המצב חיפשנו מניה סולידית אשר תתאים יותר למשקיעים לטווח הארוך. מניית איתוראן ללא ספק עונה על הקריטריונים.

אודות החברה

החברה מספקת שירותים מונחי איתור הכוללים מניעת גניבות כלי רכב, שירותי איתור כלי רכב גנובים ועוד שירותים ויישומים. לחברה בסיס לקוחות של כ- 533,000.

נציין כי מספר הלקוחות גדל גם בתקופה היותר קשה, בסוף שנת 2007 מספר הלקוחות היה 444,000 לקוחות (גידול של 20% בשנה וחצי). עיקר הגידול מגיע מהשוק בברזיל שם לחברה דריסת רגל משמעותית.

לחברה אין חוב פיננסי ויתרת המזומנים נכון לסוף הרבעון השני עומדת על כ- 46 מיליון דולר.

מנועי הצמיחה

לחברה מספר מנועי צמיחה אשר צפויים לתרום לגידול במספר המנויים כבר בעתיד הקרוב:

* צמיחת השוק הברזילאי אשר להערכתי כבר בעתיד הקרוב יעבור את השוק הישראלי במספר המנויים.

* כניסה לתחומי פעילות חדשים עבור החברה בשוק האמריקאי.

* פניה לפלח שוק חדש בארץ אשר כולל את הרכבים בעלות ממוצעת כגון מאזדה וכו' .

החציון הראשון וצפי לעתיד הקרוב

שינויים בשערי המטבעות הרלוונטיים הביאו לכך שבחציון הראשון של השנה ראינו ירידה בהכנסות למרות גידול במספר המנויים, מבחינת הרווח החברה שומרת על יציבות ואפילו על מגמת צמיחה ביחס לחציון המקביל.

להערכתי החציון השני יהיה טוב יותר מהחציון הראשון בעיקר בשורת הרווח הנקי, אם כי חשוב לזכור כי החברה מושפעת במידה ניכרת משינוי שער הריאל/דולר אשר לא מגודר מעבר לגידור הטבעי.

סיכום ושווי

במבט היסטורי על תוצאות החברה ניתן לראות כי מדובר בחברה יציבה אשר בנתה לעצמה מחסומי כניסה גבוהים יחסית. להערכתי אנו נמשיך לראות גידול במספר המנויים, אם כי לא בקצב מסחרר.

חשוב לזכור כי הגידול בפעילות החברה בברזיל יכול להוות גם איום בשל העובדה כי עדיין מדובר בכלכלה מתפתחת אשר נשענת בעיקר על ייצוא חקלאי, נפט וגז ועלולה לסבול בין השאר מאינפלציה גבוהה ותנודתיות גם בשערי המטבע וגם במצב הכלכלה בכלל.

לפי מודל היוון תזרים המזומנים המניח גידול מתון במספר המנויים (לא עובר את ה 10% בשנה) ובשיעור היוון של 10% החברה נסחרת בדיסקאונט של כ- 25%.

אני סבור כי השקעה זו בהחלט מתאימה למשקיע הסולידי ויכולה בהחלט לתת ערך גם בתקופות קשות יותר בשוק.

נכתב על ידי אביחי ברכה, אנליסט בכיר במחלקת המחקר של רמקו בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.