אי הכרה בניכוי הוצאות תשלומים שנתינתם מהווה עבירה

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה מס' 170 אי-הכרה בתשלומים שנתינתם מהווה עבירה לפי כל דין בקובץ הצעות חוק הממשלה מס' 433, מיום 1.6.2009 - פורסמה הצעת החוק שבנדון.
עו"ד לילך דניאל |

סעיף 17 לפקודת מס הכנסה קובע כי הוצאות המותרות בניכוי מההכנסה החייבת הן הוצאות שהוצאו כולן בייצור ההכנסה בשת המס, אשר לא הוגבלו או לא הותרו על פי סעיף 32 לפקודה. סעיף 32 לפקודה קובע ניכויים אשר אין להתירם בבירור ההכנסה החייבת.

פרשנות סעיף 17 לפקודת מס הכנסה ע"י רשות המסים, באה לידי ביטוי בהנחיותיה המקצועיות, וקובעת כי אין להתיר כהוצאה בייצור הכנסה סכומי כסף ששולמו תוך עבירה על חוק או תשלומי עונשין, שכן מטבעם אין סכומים אלה יכולים להוות הוצאה במהלכו הרגיל של העסק. כפועל יוצא מפרשנות זו, לא הותרו בניכוי הוצאות לשם תשלום שוחד. בהקשר זה ראוי להזכיר את פס"ד ע"א 6726/05, הידרולה נגד פ"ש ת"א 1 שניתן בעליון, ופס"ד עמ"ה 1015/03 חברה בע"מ נגד פקיד שומה נתניה שניתן במחוזי ת"א, אשר אישרו את עמדת רשות המסים ולפיה אין להתיר בניכוי תשלום שוחד לפקיד ציבור במדינה זרה.

בהצעת חוק זו מוצע, למען הסר ספק, לעגן את עמדת רשות המסים בחקיקה, באמצעות תיקון סעיף 32 לפקודה והוספת: "תשלום, בין שניתן בכסף ובין בשווה כסף, אשר יש יסוד סביר להניח שנתינתו מהווה עבירה לפי כל דין, לרשימת ההוצאות שאין לנכותן מהכנסתו החייבת של אדם, וזאת אף אם אותו אדם לא הואשם או הורשע בבית משפט בשל העבירה כאמור."

ההוראה המוצעת כוללת כל סוג של תשלום שנתינתו מהווה עבירה על פי דין ולא רק תשלום שוחד, שכן הנימוקים לאי-הכרה בתשלום שוחד נכונים לכל תשלום כאמור.

הפעלת שיקול הדעת בשאלה אם מדובר בתשלום שיש יסוד סביר להניח שנתינתו מהווה עבירה לפי כל דין תיעשה בידי פקיד השומה, וזאת בדומה להפעלת שיקול הדעת לגבי כל אחת מההוצאות האחרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את התכנית שלו להחלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון; באבו דאבי הגיבו בחריפות והזהירו: "מהלך חד צדדי זה קו אדום שיערער את ההסכמים"

מנדי הניג |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העלה היום מחדש את נושא החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, מהלך אותו הגדיר "צורך ביטחוני והיסטורי". בהצהרה שנשא לצד יו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ, הבהיר סמוטריץ' כי כוונתו היא להחיל את החוק הישראלי על 82% מהשטחים, תוך השארת 18% בלבד בידי הפלסטינים. "מקסימום שטח - מינימום ערבים", לדברי סמוטריץ'.

סמוטריץ' ציין שהמהלך זוכה לתמיכה רחבה בכנסת, כולל בקרב חלק מחברי האופוזיציה. "71 חברי כנסת תמכו בהחלטה, מול חמישה בלבד שהתנגדו", אמר. סמוטריץ' חזר והדגיש כי לדעתו מדובר בצעד שיש לגביו קונצנזוס לאומי, והוסיף כי הדיון שהוקפא צפוי להתחדש מחר בערב ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הוא גם התייחס לאירועי ה-7 באוקטובר ואמר כי "מעט מאוד אנשים עוד חושבים שישראל יכולה להרשות לעצמה להכפיל את עזה פי עשרים ולתת לשטח כזה, ששולט גיאוגרפית על מרכזי האוכלוסייה, להפוך למדינת טרור". הוא הזכיר את החלטת הכנסת מלפני יותר משנה, שבה נשללה האפשרות להקמת מדינה פלסטינית, וטען כי ריבונות ישראלית היא הדרך להבטיח שמדינה כזו לא תקום.

באמירויות לא נשארו אדישים

זמן קצר לאחר הצהרתו, מסר גורם רשמי באיחוד האמירויות לסוכנות רויטרס כי כל מהלך ישראלי חד צדדי של סיפוח יהודה ושומרון יהווה מבחינתם "קו אדום". באבו דאבי הזהירו כי מהלך כזה יערער בצורה חמורה את הסכמי אברהם - ההסכמים שנחתמו ב־2020 והובילו לנורמליזציה ביחסים בין המדינות וגם יכול להעמיד בסכנה הסכמים עתידיים נוספים.

באמירויות הזכירו כי עצירת תוכניות הסיפוח הייתה אחד התנאים המרכזיים שהובילו לחתימת ההסכם מול ישראל. שר החוץ עבדאללה בן זאיד הדגיש אז בטקס החתימה כי נתניהו "בחר בשלום ועצר את הסיפוח בשטחים הפלסטיניים", והציג זאת כצעד שסלל את הדרך לנורמליזציה. "אנחנו עדים למגמה שתיצור מסלול טוב יותר למזרח התיכון", אמר אז בן זאיד.