
אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה היום לפני 56 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-1 בספטמבר
1 בספטמבר 1969 - הפיכה פוליטית בלוב משנה את פני הכלכלה המקומית והאזורית
ב-1 בספטמבר 1969 התחולל בלוב מהפך פוליטי-כלכלי משמעותי, כאשר קבוצת קצינים צעירים בראשות מועמר קדאפי הדיחה את המלך אידריס והשתלטה על המדינה. ההפיכה סימנה את סיום שלטון המלוכה והחלה עידן חדש, שהתבסס על אידיאולוגיה פאן-ערבית, שליטה מוחלטת של המדינה במשאבים והתרחקות מבריתות מערביות.
קדאפי, שראה בעצמו את יורשו האידיאולוגי של נשיא מצרים דאז גמאל עבד אל-נאצר, הוביל מהלך כולל של הלאמת תעשיית הנפט, ביטול זיכיונות לחברות זרות והפניית משאבים לטובת פרויקטים ציבוריים נרחבים. מערכת הבנקאות עברה לפיקוח ממשלתי הדוק, והסקטור הפרטי הפך לשולי. מדיניותו הפיננסית של קדאפי נטתה לפיזור כספים לפי העדפה אידיאולוגית ולא בהכרח כלכלית.

בהיבט הגיאופוליטי, המשטר החדש בלוב שיבש את יחסי הכוחות בשוק האנרגיה. לוב הפכה למדינה עצמאית כלכלית, אם כי לא יציבה. יחסי הסחר שלה השתנו, הסכמים חדשים נחתמו, ואופק ההשקעות הזרות נהיה מוגבל. למרות השקעות עתק במערכת החינוך והתשתיות, החזון הפאן-ערבי נתקל במציאות כלכלית מגבילה. ההכנסות מתעשיית הנפט יצרו שגשוג זמני, אך התלות הגוברת בו הפכה את הכלכלה הלובית לפגיעה במיוחד. לאורך השנים התגברו הסנקציות, והמדינה שקעה בהדרגה בבידוד כלכלי ובחוסר יציבות מבנית מתמשך.
- היום שבו נולד אחד הכלכלנים המשפיעים בעולם ומה קרה היום לפני 51 שנה
- הצעד שסלל את דרכה של ארה"ב לחלל ומה קרה היום לפני 103 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1 בספטמבר 1939 - מלחמת העולם פורצת ומשבשת את הסדר הכלכלי העולמי
ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין, אירוע שציין את תחילתה של מלחמת העולם השנייה. התגובה הבינלאומית לא איחרה להגיע: בריטניה וצרפת הכריזו מלחמה, והיבשת כולה נכנסה לעשור של הרס, אלימות וטלטלה כלכלית חסרת תקדים. במקביל להתרחשויות הצבאיות, הכלכלה הגלובלית נכנסה למצב חירום.
משאבים ציבוריים הוסטו במהירות לטובת המאמץ המלחמתי, תעשיות אזרחיות הומרו לצבאיות, ושרשראות האספקה הושבתו. מחירי סחורות בסיס קפצו, הסחר הבינלאומי כמעט נעלם, ורבים מהשווקים הפיננסיים נסגרו זמנית. הבנקים המרכזיים הוכרחו להתערב בהיקפים חסרי תקדים, לעיתים ללא כלים יעילים להתמודדות.
במדינות מסוימות, כמו גרמניה וארה"ב, נרשמה האצה בפעילות התעשייתית בגלל הדרישה למוצרים צבאיים. האבטלה צנחה, אך תוך הקרבה של זכויות עובדים ויעילות שוק. במקביל, מדינות אחרות קרסו כלכלית, והעוני החריף. המטבעות עברו תנודות קיצוניות, והאמון בכלכלה העולמית נשחק.
- הדולר נחלש, הפד מתנדנד – והזהב מזנק לשיאים חדשים
- שבוע מסחר קצר ודוח תעסוקה - מה צופים האנליסטים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר
המלחמה טרפה את הקלפים בכל הקשור לסדר הכלכלי הישן. מגמות גלובליזציה נעצרו, מדיניות סחר חופשי התחלפה בפרוטקציוניזם, ושווקים שלמים נותרו מבודדים. כלכלות היצוא, שהתבססו על פתיחות עולמית, נפגעו במיוחד. גם אחרי סיום הלחימה, ההשפעות הכלכליות נמשכו עמוק אל תוך העשורים הבאים.
1 בספטמבר 1900 - קו טלגרף בין גרמניה לארה"ב משנה את כללי המשחק במסחר הגלובלי
ב-1 בספטמבר 1900 נחנך קו טלגרף ישיר בין גרמניה לארה"ב, מהלך שנחשב לאחת הקפיצות הגדולות ביותר בתולדות התקשורת הגלובלית. מדובר בקו תת-ימי ארוך שחיבר שתי כלכלות מרכזיות והאיץ את מהפכת המידע של תחילת המאה ה-20. הקו איפשר לראשונה תקשורת כמעט מיידית והעברה של מידע פיננסי, מסחרי ודיפלומטי.
המשמעות הכלכלית של החיבור הזה הייתה דרמטית. הוא צמצם את זמן קבלת ההחלטות בשווקים פיננסיים, קידם עסקאות בינלאומיות, חיזק קשרים בין בנקים והגביר את היציבות התפעולית של חברות שפעלו משני עברי האוקיינוס. זה גם סייע להתפתחות בורסות הסחורות, שבהן דיווחים על מחירים, יבולים ואירועים גלובליים השפיעו מיידית על המסחר.
מבחינה פוליטית, החיבור סימן את שאיפתה של גרמניה לבסס לעצמה מעמד עצמאי במערכת הכלכלית הבינלאומית, תוך תחרות גלויה מול בריטניה וארה"ב. ביסודו של דבר, קו הטלגרף ביטא לא רק תשתית טכנולוגית אלא גם יומרה גיאו-כלכלית.
השפעתו של הטלגרף ניכרה גם בפריפריה: סוחרים קטנים, חברות ספנות, מבוטחים ומשלחים קיבלו מידע בזמן אמת, מה ששינה את דפוסי הפעולה ואת רמת הסיכון בעסקאות.

הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר
משקי הבית בסין מחזיקים פיקדונות בהיקף 23 טריליון דולר; לאור היעדר חלופות השקעה, ג’יי.פי מורגן מעריך כי 350 מיליארד דולר יזרמו למניות עד סוף 2026, מה שעשוי להקפיץ את המדדים הסיניים ביותר מ-20%
שוק המניות הסיני נמצא בעיצומו של ראלי מרשים בעולם, ועלה כ־25% מאז תחילת אפריל 2025. וכעת, המשקיעים פונים למקור ההון הבא: חסכונות הציבור. במהלך חודש יולי ירדו פיקדונות משקי הבית בסין ב-0.7% מרמת שיא ביוני, לרמה של כ-171 טריליון יואן (כ-23 טריליון דולר).
הירידה הזו, ראשונה מזה חודשים, מתפרשת כסימן לכך שהציבור מתחיל להפנות חלק מהכסף מהבנקים אל שוקי ההון. לפי הערכות ג’יי.פי מורגן, כ־350 מיליארד דולר נוספים עשויים לזרום לשוק המניות בין עד סוף 2026, וסכום כזה עשוי להקפיץ את המדדים המובילים ביותר מ-20%.
CSI 300 שוברת שיאים
מדד CSI 300, הכולל את 300 החברות הגדולות הנסחרות בשנגחאי ובשנזן, זינק ב־10% באוגוסט לבדו, והפך לאחד המדדים החזקים בעולם בתקופה זו. הראלי מונע משילוב של נזילות גבוהה בשוק, תמיכה ממשלתית והערכות ציבורית כי הרשויות לא יאפשרו ירידות חדות לפני אירועים פוליטיים חשובים, למשל המצעד הצבאי הצפוי ב-3 בספטמבר לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הציבור הסיני, הידוע ככוח עצום בבורסות המקומיות, נמצא עדיין בתחילת הדרך של כניסה מחודשת לשוק. עד כה, את עיקר העליות הובילו קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, אך ההערכה היא שכעת הכסף הקמעונאי מתחיל לזרום והוא עשוי להפוך את הראלי לאגרסיבי עוד יותר.
בתי ההשקעות הזרים מתיישרים עם המגמה. גולדמן זאקס העלה את מחיר היעד למדד CSI 300 וצופה עלייה של כ-10% נוספים בשנה הקרובה. HSBC הגדיר את עודפי החיסכון כ"זרז חיובי מאוד", ובנק אוף אמריקה ציין כי מדובר בסביבה של TINA (“אין אלטרנטיבה”), כשהאג"ח מניב תשואות נמוכות והנדל"ן עדיין במשבר. תשואת הפיקדון לשנה בבנקים הגדולים בסין עומדת על 0.95% בלבד ועומדת על שפל היסטורי. על רקע זה, הכניסה לשוק המניות נתפסת כמעט כצעד הכרחי. “יש מחסור חמור באפיקי השקעה בסין,” הסבירו בבנק אוף אמריקה. “אם שוק המניות ישדר רווחיות אמיתית, הציבור לא יישאר אדיש”.
ה-FOMO מלווה בחששות מבועה
בנתיים, ברחוב ישנה תחושה חזקה של FOMO, ואנשים חוששים להחמיץ את הראלי הבא, אחרי שהחמיצו את הזינוק של ספטמבר שעבר, אז זינק CSI 300 ב-25% בשבוע אחד בעקבות תוכנית תמריצים של הבנק המרכזי. עם זאת, עולים גם סימני אזהרה. מניות Cambricon Technologies, יצרנית שבבי AI, הוכפלו בערכן בתוך חודש, עד כדי כך שהחברה עצמה הזהירה שהמחיר לא משקף את הפעילות. המניה התרסקה מיד לאחר מכן. המצב מזכיר לרבים את בועת 2015, אז זינקו המדדים במהירות, כשמשקיעים רבים לקחו הלוואות ממונפות כדי להיכנס לשוק, ותוך חודשים ספורים התפוצצה הבועה ונמחקו יותר מ־2 טריליון דולר משווי השוק.
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- חברת השבבים הסינית מזהירה: "המניה שלנו יקרה מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום, בתי השקעות סיניים מקשים על המשקיעים שמעוניינים לקחת הלוואות לטובת רכישת מניות ומי שרוצה להמר בגדול עם כסף שאינו שלו יצטרך לשים יותר בטחונות או לקבל פחות אשראי. במקביל, חלק מקרנות הנאמנות מגבילות את כמות הכסף החדש שהן מוכנות לקבל מהציבור. הן אינן מעוניינות בתזרים אדיר שיאלץ אותן להשקיע מיד בשוק, מה שעלול להעצים את התנודתיות. מאחורי הקלעים ייתכן שהרגולטורים בסין רומזים לגופים האלה לפעול בזהירות, כדי שלא נראה שוב מצב של "בועה" כמו ב-2015, כששוק המניות עלה מהר מדי ואז התרסק ומחק טריליונים.

הדולר נחלש, הפד מתנדנד – והזהב מזנק לשיאים חדשים
בעוד השווקים האמריקאיים סגורים, המשקיעים בעולם בורחים לנכסי מקלט: הזהב קרוב לשיא היסטורי, הכסף ברמה הגבוהה ביותר זה 14 שנה, והציפיות להורדת ריבית על ידי הפד ממשיכות לעלות
בזמן שהשווקים האמריקאיים סגורים לכבוד חג העבודה, נראה שהמשקיעים ברחבי העולם מעדיפים להמר על נכסי מקלט. הזהב מזנק לשיאים חדשים ואחריו גם הכסף. מחיר הזהב הגיע לרמה של 3,543 דולר לאונקיה בשוק המיידי והכסף עולה בעקבותיו והגיע לרמה של 41.58 דולר לאונקיה - הרמה הגבוהה ביותר מזה 14 שנה.
הגורם הישיר לעליות הוא היחלשותו המתמשכת של הדולר, שמוזילה את רכישת הזהב הנסחר במטבע האמריקאי. אולם מאחורי המהלך מסתתרים גם תהליכים מבניים, שמבטאים חששות גוברים לגבי יציבותה הכלכלית והפוליטית של ארצות הברית. המתחים בין טראמפ לפדרל רזרב – ובראשם הלחץ על יו"ר הבנק ג’רום פאוול והניסיון להדיח את המושלת ליסה קוק – יוצרים אווירה של חוסר ודאות מוסדי. החשש לפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי מתורגם ישירות לביקוש לזהב, כמקלט מפני טלטלות במדיניות המוניטרית.
"מעבר לפד עצמו, השוק מודאג מיציבות המוסדות בארה"ב באופן רחב יותר", מסבירה הלן איימוס, אנליסטית סחורות בבנק BMO. לדבריה, התחושה הזו היא אחד הגורמים המרכזיים לזינוק בביקוש לזהב בתקופה הנוכחית.
תמיכה נוספת במחירי הזהב מגיעה מהבנקים המרכזיים ברחבי העולם, שממשיכים להגדיל את החזקותיהם במתכת היקרה כחלק מאסטרטגיה להפחתת התלות בדולר. המגמה הזו משקפת שינוי איטי אך עקבי במעמדו של המטבע האמריקאי כמטבע הרזרבה העולמי.
- ארה״ב מטילה מכסים על מטילי זהב – המחירים מזנקים לשיא חדש
- שר האוצר יורם ארידור מוריד מסים ומכסים, ומה קרה היום לפני 111 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המדיניות הפרוטקציוניסטית של טראמפ
מדיניות של הגנה על התעשייה המקומית מצד ממשל טראמפ מוסיפה דלק לאש. במציאות
שבה הדולר נתפס פחות יציב, המשקיעים מחפשים חלופות – והזהב נותר הבחירה הבטוחה והמוכרת ביותר.