אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה היום לפני 56 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-1 בספטמבר
1 בספטמבר 1969 - הפיכה פוליטית בלוב משנה את פני הכלכלה המקומית והאזורית
ב-1 בספטמבר 1969 התחולל בלוב מהפך פוליטי-כלכלי משמעותי, כאשר קבוצת קצינים צעירים בראשות מועמר קדאפי הדיחה את המלך אידריס והשתלטה על המדינה. ההפיכה סימנה את סיום שלטון המלוכה והחלה עידן חדש, שהתבסס על אידיאולוגיה פאן-ערבית, שליטה מוחלטת של המדינה במשאבים והתרחקות מבריתות מערביות.
קדאפי, שראה בעצמו את יורשו האידיאולוגי של נשיא מצרים דאז גמאל עבד אל-נאצר, הוביל מהלך כולל של הלאמת תעשיית הנפט, ביטול זיכיונות לחברות זרות והפניית משאבים לטובת פרויקטים ציבוריים נרחבים. מערכת הבנקאות עברה לפיקוח ממשלתי הדוק, והסקטור הפרטי הפך לשולי. מדיניותו הפיננסית של קדאפי נטתה לפיזור כספים לפי העדפה אידיאולוגית ולא בהכרח כלכלית.
בהיבט הגיאופוליטי, המשטר החדש בלוב שיבש את יחסי הכוחות בשוק האנרגיה. לוב הפכה למדינה עצמאית כלכלית, אם כי לא יציבה. יחסי הסחר שלה השתנו, הסכמים חדשים נחתמו, ואופק ההשקעות הזרות נהיה מוגבל. למרות השקעות עתק במערכת החינוך והתשתיות, החזון הפאן-ערבי נתקל במציאות כלכלית מגבילה. ההכנסות מתעשיית הנפט יצרו שגשוג זמני, אך התלות הגוברת בו הפכה את הכלכלה הלובית לפגיעה במיוחד. לאורך השנים התגברו הסנקציות, והמדינה שקעה בהדרגה בבידוד כלכלי ובחוסר יציבות מבנית מתמשך.
- להב רוכשת נכס מסחרי בגרמניה במעל מיליון אירו
- 27 מיליון אירו: להב מרחיבה חשיפה בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1 בספטמבר 1939 - מלחמת העולם פורצת ומשבשת את הסדר הכלכלי העולמי
ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין, אירוע שציין את תחילתה של מלחמת העולם השנייה. התגובה הבינלאומית לא איחרה להגיע: בריטניה וצרפת הכריזו מלחמה, והיבשת כולה נכנסה לעשור של הרס, אלימות וטלטלה כלכלית חסרת תקדים. במקביל להתרחשויות הצבאיות, הכלכלה הגלובלית נכנסה למצב חירום.
משאבים ציבוריים הוסטו במהירות לטובת המאמץ המלחמתי, תעשיות אזרחיות הומרו לצבאיות, ושרשראות האספקה הושבתו. מחירי סחורות בסיס קפצו, הסחר הבינלאומי כמעט נעלם, ורבים מהשווקים הפיננסיים נסגרו זמנית. הבנקים המרכזיים הוכרחו להתערב בהיקפים חסרי תקדים, לעיתים ללא כלים יעילים להתמודדות.
במדינות מסוימות, כמו גרמניה וארה"ב, נרשמה האצה בפעילות התעשייתית בגלל הדרישה למוצרים צבאיים. האבטלה צנחה, אך תוך הקרבה של זכויות עובדים ויעילות שוק. במקביל, מדינות אחרות קרסו כלכלית, והעוני החריף. המטבעות עברו תנודות קיצוניות, והאמון בכלכלה העולמית נשחק.
- חברת טקסטיל יפנית אחת עומדת מאחורי צוואר הבקבוק של שבבי ה-AI
- המשקיעים הפרטיים הסתערו על הכסף דווקא בשיא התנודתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...
המלחמה טרפה את הקלפים בכל הקשור לסדר הכלכלי הישן. מגמות גלובליזציה נעצרו, מדיניות סחר חופשי התחלפה בפרוטקציוניזם, ושווקים שלמים נותרו מבודדים. כלכלות היצוא, שהתבססו על פתיחות עולמית, נפגעו במיוחד. גם אחרי סיום הלחימה, ההשפעות הכלכליות נמשכו עמוק אל תוך העשורים הבאים.
1 בספטמבר 1900 - קו טלגרף בין גרמניה לארה"ב משנה את כללי המשחק במסחר הגלובלי
ב-1 בספטמבר 1900 נחנך קו טלגרף ישיר בין גרמניה לארה"ב, מהלך שנחשב לאחת הקפיצות הגדולות ביותר בתולדות התקשורת הגלובלית. מדובר בקו תת-ימי ארוך שחיבר שתי כלכלות מרכזיות והאיץ את מהפכת המידע של תחילת המאה ה-20. הקו איפשר לראשונה תקשורת כמעט מיידית והעברה של מידע פיננסי, מסחרי ודיפלומטי.
המשמעות הכלכלית של החיבור הזה הייתה דרמטית. הוא צמצם את זמן קבלת ההחלטות בשווקים פיננסיים, קידם עסקאות בינלאומיות, חיזק קשרים בין בנקים והגביר את היציבות התפעולית של חברות שפעלו משני עברי האוקיינוס. זה גם סייע להתפתחות בורסות הסחורות, שבהן דיווחים על מחירים, יבולים ואירועים גלובליים השפיעו מיידית על המסחר.
מבחינה פוליטית, החיבור סימן את שאיפתה של גרמניה לבסס לעצמה מעמד עצמאי במערכת הכלכלית הבינלאומית, תוך תחרות גלויה מול בריטניה וארה"ב. ביסודו של דבר, קו הטלגרף ביטא לא רק תשתית טכנולוגית אלא גם יומרה גיאו-כלכלית.
השפעתו של הטלגרף ניכרה גם בפריפריה: סוחרים קטנים, חברות ספנות, מבוטחים ומשלחים קיבלו מידע בזמן אמת, מה ששינה את דפוסי הפעולה ואת רמת הסיכון בעסקאות.
