
אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה היום לפני 56 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-1 בספטמבר
1 בספטמבר 1969 - הפיכה פוליטית בלוב משנה את פני הכלכלה המקומית והאזורית
ב-1 בספטמבר 1969 התחולל בלוב מהפך פוליטי-כלכלי משמעותי, כאשר קבוצת קצינים צעירים בראשות מועמר קדאפי הדיחה את המלך אידריס והשתלטה על המדינה. ההפיכה סימנה את סיום שלטון המלוכה והחלה עידן חדש, שהתבסס על אידיאולוגיה פאן-ערבית, שליטה מוחלטת של המדינה במשאבים והתרחקות מבריתות מערביות.
קדאפי, שראה בעצמו את יורשו האידיאולוגי של נשיא מצרים דאז גמאל עבד אל-נאצר, הוביל מהלך כולל של הלאמת תעשיית הנפט, ביטול זיכיונות לחברות זרות והפניית משאבים לטובת פרויקטים ציבוריים נרחבים. מערכת הבנקאות עברה לפיקוח ממשלתי הדוק, והסקטור הפרטי הפך לשולי. מדיניותו הפיננסית של קדאפי נטתה לפיזור כספים לפי העדפה אידיאולוגית ולא בהכרח כלכלית.

בהיבט הגיאופוליטי, המשטר החדש בלוב שיבש את יחסי הכוחות בשוק האנרגיה. לוב הפכה למדינה עצמאית כלכלית, אם כי לא יציבה. יחסי הסחר שלה השתנו, הסכמים חדשים נחתמו, ואופק ההשקעות הזרות נהיה מוגבל. למרות השקעות עתק במערכת החינוך והתשתיות, החזון הפאן-ערבי נתקל במציאות כלכלית מגבילה. ההכנסות מתעשיית הנפט יצרו שגשוג זמני, אך התלות הגוברת בו הפכה את הכלכלה הלובית לפגיעה במיוחד. לאורך השנים התגברו הסנקציות, והמדינה שקעה בהדרגה בבידוד כלכלי ובחוסר יציבות מבנית מתמשך.
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1 בספטמבר 1939 - מלחמת העולם פורצת ומשבשת את הסדר הכלכלי העולמי
ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין, אירוע שציין את תחילתה של מלחמת העולם השנייה. התגובה הבינלאומית לא איחרה להגיע: בריטניה וצרפת הכריזו מלחמה, והיבשת כולה נכנסה לעשור של הרס, אלימות וטלטלה כלכלית חסרת תקדים. במקביל להתרחשויות הצבאיות, הכלכלה הגלובלית נכנסה למצב חירום.
משאבים ציבוריים הוסטו במהירות לטובת המאמץ המלחמתי, תעשיות אזרחיות הומרו לצבאיות, ושרשראות האספקה הושבתו. מחירי סחורות בסיס קפצו, הסחר הבינלאומי כמעט נעלם, ורבים מהשווקים הפיננסיים נסגרו זמנית. הבנקים המרכזיים הוכרחו להתערב בהיקפים חסרי תקדים, לעיתים ללא כלים יעילים להתמודדות.
במדינות מסוימות, כמו גרמניה וארה"ב, נרשמה האצה בפעילות התעשייתית בגלל הדרישה למוצרים צבאיים. האבטלה צנחה, אך תוך הקרבה של זכויות עובדים ויעילות שוק. במקביל, מדינות אחרות קרסו כלכלית, והעוני החריף. המטבעות עברו תנודות קיצוניות, והאמון בכלכלה העולמית נשחק.
- וורנר ברוס למכירה: המניה זינקה 10% לאחר פתיחת המידע הפיננסי לרוכשים
- טסלה פספסה בשורת הרווח - המשקיעים מחכים לאילון מאסק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט
המלחמה טרפה את הקלפים בכל הקשור לסדר הכלכלי הישן. מגמות גלובליזציה נעצרו, מדיניות סחר חופשי התחלפה בפרוטקציוניזם, ושווקים שלמים נותרו מבודדים. כלכלות היצוא, שהתבססו על פתיחות עולמית, נפגעו במיוחד. גם אחרי סיום הלחימה, ההשפעות הכלכליות נמשכו עמוק אל תוך העשורים הבאים.
1 בספטמבר 1900 - קו טלגרף בין גרמניה לארה"ב משנה את כללי המשחק במסחר הגלובלי
ב-1 בספטמבר 1900 נחנך קו טלגרף ישיר בין גרמניה לארה"ב, מהלך שנחשב לאחת הקפיצות הגדולות ביותר בתולדות התקשורת הגלובלית. מדובר בקו תת-ימי ארוך שחיבר שתי כלכלות מרכזיות והאיץ את מהפכת המידע של תחילת המאה ה-20. הקו איפשר לראשונה תקשורת כמעט מיידית והעברה של מידע פיננסי, מסחרי ודיפלומטי.
המשמעות הכלכלית של החיבור הזה הייתה דרמטית. הוא צמצם את זמן קבלת ההחלטות בשווקים פיננסיים, קידם עסקאות בינלאומיות, חיזק קשרים בין בנקים והגביר את היציבות התפעולית של חברות שפעלו משני עברי האוקיינוס. זה גם סייע להתפתחות בורסות הסחורות, שבהן דיווחים על מחירים, יבולים ואירועים גלובליים השפיעו מיידית על המסחר.
מבחינה פוליטית, החיבור סימן את שאיפתה של גרמניה לבסס לעצמה מעמד עצמאי במערכת הכלכלית הבינלאומית, תוך תחרות גלויה מול בריטניה וארה"ב. ביסודו של דבר, קו הטלגרף ביטא לא רק תשתית טכנולוגית אלא גם יומרה גיאו-כלכלית.
השפעתו של הטלגרף ניכרה גם בפריפריה: סוחרים קטנים, חברות ספנות, מבוטחים ומשלחים קיבלו מידע בזמן אמת, מה ששינה את דפוסי הפעולה ואת רמת הסיכון בעסקאות.

וורן באפט מלמד אתכם מתי לממש מניות והדבר הכי חשוב בהשקעות
שיעור חינם מבאפט - מתי מוכרים מניה, בהמשך לשיעור קודם: שיעור חינם מוורן באפט - מתי קונים מניה? ועל ההשקעה והמימוש של באפט באפל
וורן באפט השקיע באפל את רוב תיק ההשקעות הסחיר של ברקשייר. אפל סיפקה רווחי עתק שמוערכים במעל 100 מיליארד דולר לתיק של באפט. אפל היא עדיין ההשקעה הגדולה של באפט, אבל לפני שנה-שנתיים נמכרו רוב המניות.
באפט החליט שאחרי זינק ברווחים, עלייה במכפיל הרווח מרמה של 11-13 למעל 20, זה הגיע לממש. הוא סבר ואמר שזו חברה נהדרת, ועדיין היא הגדולה בתיק ההשקעות של ברקשייר שלו, אבל היא כבר לא זולה. התזמון- עיתוי המימוש היה טוב כי בחצי שנה שלאחר מכן, המניה נפלה בכ-15%. אלא שהעליות האחרונות הביאו את מחיר המניה לשיא של כל הזמנים ולמחיר שעולה על מחירי המימוש של באפט בכ-30%. באפט "הפסיד" מעל 50 מיליארד דולר, אבל כמה תובנות בעניין:
ראשית, אף אחד לא נביא
שנית, את ההחלטה מקבלים על סמך מה שידוע בנקודת הזמן המסוימת. אז באפט הגדיר את אפל כחברה נהדרת, מניה לא רעה, אבל המשקל בתיק שלו היה גבוה, ומכיוון שהיא כבר הגיעה לתמחור מלא בעיניו החליט לממש. זו החלטה נכונה בלי קשר למה שיהיה בהמשך.
שלישית, כאשר אתם קונים או מוכרים - אל תסתכלו אחורה. מה שהיה היה מה שהיה מת. בבורסה ובהשקעות כל יום מתקבלות ההחלטות מחדש. ההיסטוריה לא רלבנטית. מה שהיה יכול להיות אם... ולמה לא פעלנו כך, זה חשוב להסקת מסקנות ולתובנות, אבל זה לא אמור להשפיע על החלטות השקעה. במילים אחרות, מכרתם כי חשבתם שזה המחיר הנכון. גם אם יעלה בהמשך - אז מה?
- שמעתם בבית הקפה סיפור על ההוא ש"עשה מכה"? תברחו!
- באפט יכול לחייך - דומינוס פיצה מכה את התחזיות: המכירות בארה"ב מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזו נקודה חשובה, כי משקיעים רבים לא יודעים מתי לממש. הם רואים עליות, מורווחים הרבה, וחושבים שמה שהיה הוא שיהיה והעליות ימשכו. צריך משמעת, צריך לסמן תמחור כלכלי שמעליו כבר אתם לא סבורים שההחזקה כדאית ולממש גם אם הכיוון של המניה למעלה. באפט יודע לקנות ויודע לממש.

מייסד אפל והנסיך הארי נגד AI על-אנושי
קואליציה יוצאת דופן של מדענים, פוליטיקאים וסלבריטאים קוראת להקפאה עולמית של פיתוח בינה מלאכותית על-אנושית, בעוד הציבור האמריקאי תומך ברגולציה הדוקה, והמחלוקת בין חדשנות לבטיחות הופכת לשאלה מי באמת שולט בעתיד האנושות
קואליציה בלתי צפויה של דמויות מהעולמות הפוליטיקה, הטכנולוגיה והתרבות מתאחדת כדי לעצור את הפיתוח של בינה מלאכותית על-אנושית. הנסיך הארי ומגן מרקל, דוכס ודוכסית ססקס, חברו לגאופרי הינטון, אבי הבינה המלאכותית והזוכה בפרס נובל, בקריאה להקפאת הפיתוח של מערכות AI שעולות על היכולות האנושיות. העתירה החדשה מציגה חזית רחבה שכוללת גם את סטיב באנון, סטיב ווזניאק מייסד אפל, והכלכלן דרון אצמוגלו.
הקריאה מבקשת איסור גורף על פיתוח של בינה מלאכותית על-אנושית עד שיהיה הסכמה מדעית רחבה שניתן לפתח אותה בצורה בטוחה וניתנת לשליטה. זו לא הפעם הראשונה שמדענים וטכנולוגים מזהירים מפני הסכנות של AI, אבל הפעם הקואליציה רחבה ומגוונת יותר מבעבר. רשימת החתומים כוללת את ריצ'רד ברנסון, סוזן רייס לשעבר יועצת הביטחון הלאומי של אובמה, והמחבר סטיבן פריי.
מקס טגמארק, פרופסור ב-MIT ונשיא המכון לעתיד החיים שארגן את הקריאה, רואה במגוון החתומים סימן מעודד. לדבריו, מה שמאחד את כל האנשים האלה על פני הספקטרום הפוליטי הוא שהם בני אדם ולא מכונות, ולכן אכפת להם שהעתיד יהיה כזה שבו המכונות עובדות בשבילנו ולא להפך. טגמארק שמח לראות שהדאגה מ-AI על-אנושי יוצאת מ"בועת החנונים" ומושכת שמות גדולים מתחומים מחוץ לטכנולוגיה ומדע.
רוב האנשים בארה״ב רוצים רגולציה חזקה
הסקר שפרסם הארגון מראה ש-73% מהאמריקאים רוצים רגולציה חזקה על בינה מלאכותית מתקדמת. הממצאים האלה עולים בקנה אחד עם סקרים אחרים שמראים תמיכה דו-מפלגתית בפיקוח על AI, סקר גאלופ האחרון מצא ש-88% מהדמוקרטים ו-79% מהרפובליקנים תומכים בשמירה על כללים סביב AI למען בטיחות וביטחון. למרות זאת, לא כולם במפלגה הרפובליקנית מסכימים עם הגישה הזאת. דמויות מפתח בממשל טראמפ דוחות רגולציה שהם רואים כמעכבת. דיוויד סאקס, צאר הבינה המלאכותית של הבית הלבן, לא חתם על הקריאה ונחשב לתומך בקידום AI מהיר יותר. בעוד שמנהיגים ימניים כמו באנון ביקורתיים על הסכנות של AI, אחרים בממשל רואים בהצעות הרגולציה מעמסה מיותרת על סקטור מבטיח.
- ה-AI משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים על פרויקט היום צריך אחד-שניים״
- "מסלול לימודים בלי בינה מלאכותית זה פשע נגד הסטודנטים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טגמארק מנסה לגשר על הפער ואומר שהוא בקשר עם סאקס. לדבריו, הקריאה של המכון לבקרה על בינה מלאכותית על-אנושית תואמת את הרצון לקדם AI, אבל בדרך בטוחה. סאקס רוצה מרכזי נתונים גדולים שיאפשרו מחקר מעולה, אבל טגמארק לא מרגיש שהוא מתלהב מבניית "שליט דיגיטלי" שנאבד עליו שליטה.