אקסל: עליה של 14% בהכנסות, עוברת להפסד רבעוני
צמיחה של 14% בהכנסות לרבעון, עלייה של 7% ב-EBITDA אבל מעבר להפסד רבעוני של 1.5 מיליון שקל - באקסל מאשימים את השקל: התחזקות המטבע גרעה כ-3 מיליון שקל מהרווח
אקסל מתרחבת בעיקר על ידי רכישת פעילויות בתחומי ה-IT, הענן, הסייבר ולאחרונה גם ב-AI. נכון להיום, הקבוצה מחזיקה בין השאר בחברות קלאודיסט, הייב סייבר, סקיור טים, ישראלינק, דאנת, דטה טק, אינטנסיטי ואחרות שפועלות כולן תחת מגזר דיווח אחד. אקסל מנסה לזהות הזדמנויות לרכישת חברות או פעילויות משלימות שיאפשרו לה להרחיב את סל השירותים, לייצר סינרגיה עם הפעילויות הקיימות סינרגטיים ולחזק את היתרון היחסי שלה בשוק המקומי והבינלאומי.
הדוחות הכספיים לרבעון השני והמחצית הראשונה של 2025 משקפים את המשך מגמת ההתרחבות אבל מצד שני אפשר לראות את מאמצי ההשקעה בעלויות מימון גבוהות לצד השפעות מאקרו שליליות כמו ירידה בשער הדולר ועיכובים באספקה. לצד זה אקסל מדווחת על צמיחה של 14% בשורה העליונה אבל מעבר להפסד בשורה התחתונה.
מניית אקסל -2.61%
מגיבה לתוצאות בצניחה של כ־7% לשער שנה סביב 192 אג', המשקפות שווי שוק של כ־371 מיליון שקל. מתחילת החודש המניה עדיין חיובית עם עלייה של כ־1%, ומאז תחילת השנה טיפסה בכ־54%. בהסתכלות של 12 חודשים, המניה זינקה בכ־96% כמעט והכפילה את שוויה.
תוצאות הרבעון השני: עלייה בהכנסות, מעבר להפסד
הכנסות אקסל ברבעון השני הסתכמו בכ־86.4 מיליון שקל, צמיחה של כ־14% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה מיוחסת לגידול בפעילות האורגנית, איחוד חברות חדשות, והשקת קווי שירות נוספים, וזאת למרות עיכובים באספקות שהסיטו לפי החברה כ־15 מיליון שקל ממחזור ההכנסות.
- משקיעים רכשו מניות של אקסל ב-22 מיליון שקל
- אקסל סולושנס השלימה עסקה לרכישת 70% מחברת יבוא בתחום התקשורת – התמורה: 14 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור הרווח הגולמי השתפר ל־21.8% לעומת 20.8% ברבעון המקביל, בעיקר כתוצאה משינוי בתמהיל ההכנסות ואיחוד חברות המאופיינות ברווחיות גבוהה. הרווח הגולמי הסתכם ב־18.7 מיליון שקל, עלייה לעומת 15.7 מיליון שקל אשתקד.
הוצאות המו"פ עלו מ־605 אלף שקל ל־800 אלף שקל. ה־EBITDA המתואם עמד על 4.7 מיליון שקל.
עם זאת, בשורה התחתונה החברה עברה להפסד נקי של 1.5 מיליון שקל לעומת רווח של 2.26 מיליון שקל ברבעון המקביל - כשהתחזקות השקל גרעה לפי הערכת החברה כ־3 מיליון שקל מהרווח.
מדד ההכנסות החוזרות (ARR) עלה לכ־40% מהמחזור, לעומת 34% ברבעון המקביל. החברה מייחסת את הגידול גם לפעילות אורגנית וגם להתרחבות לתחומים חדשים.
- אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות...
ההכנסות למחצית הראשונה של 2025 הסתכמו בכ־189 מיליון שקל, גידול של כ־17.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ה־EBITDA המתואם עלה בכ־7% והגיע ל־13.3 מיליון שקל. שיעור הרווח הגולמי למחצית עמד על כ־22%, שיפור של כ־7% לעומת השנה הקודמת. ה־ARR במחצית הראשונה עמד על כ־41% מהמחזור, לעומת כ־34% בתקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון השני ביצעה החברה שורת מהלכים אסטרטגיים:
רכשה את השליטה בחברת סינאל, בעסקה של כ־92 מיליון שקל. סינאל רשמה הכנסות של 86.5 מיליון שקל ו־EBITDA מתואם של 21.6 מיליון שקל ב־12 החודשים האחרונים. הרווח הנקי המתואם (לפני הפחתת עודפי עלות) עמד על 10.5 מיליון שקל. המהלך נועד לחזק את מעמד הקבוצה בתחום ה־IT ולהרחיב את פעילותה לשווקים נוספים.
דיווחה על השקעת הון מצד כלל ביטוח בהיקף של כ־40 מיליון שקל בהנפקה פרטית, עם אופציה להשקעה נוספת של כ־27.8 מיליון שקל ב־22 החודשים הקרובים.
רכשה את חברת Appreal, המספקת שירותי פיתוח Offshore במזרח אירופה – מהלך שמטרתו חיזוק היכולות הגלובליות והרחבת פעילות הענן.
השיקה את הדור החדש של הנתבים (WiFi 7), וקיבלה הזמנות מסחריות שהחלו להניב הכנסות ברבעון. ההשקה מהווה נדבך מרכזי באסטרטגיית הצמיחה של החברה בתחום התקשורת.
רונן שור מנכ״ל אקסל מסר ״אקסל ממשיכה להאיץ את קצב הצמיחה שלה - הן באמצעות רכישות והן באמצעות החברות הבנות
והסינרגיה החזקה ביניהן. הדבר בולט בגידול של 14% בהכנסות ברבעון השני, שהיה מאתגר במיוחד בעקבות מבצע ׳עם כלביא׳ שגרם לעיכובים באספקות. לצד זאת, הצגנו שיפור ברווח הגולמי, ב-EBITDA ובהכנסות החוזרות. אקסל העלתה הילוך עם ההודעה על רכישת סינאל, מהלך שממצב אותנו כספקית
שירותים מנוהלים מבוססי ענן מובילה בישראל מתוך מטרה להפוך לשחקנית השלישית בגודלה בישראל בתחום השכר והנוכחות. העסקה תיצור רגל תזרימית חזקה ואנו יודעים כיצד להשביח משמעותית את פעילות סינאל - באמצעות התרחבות באירופה וארה״ב, חיזוק הקשרים עם לקוחות ופיתוח מוצרים
חדשים דרך זרוע ה-AI שלנו. נמשיך להעמיק השקעות בפתרונות בינה מלאכותית ובתחומי ה-Cloud וה-MSP, לצד הרחבת הפעילות לשווקים חדשים, ואני בטוח שהתוצאות ייראו כבר בחציון השני של 2025.״
- 2.סינאל מערכת ישנה תמיכה לא מספקת ושירות לא טוב בהשוואה למתחרים.. (ל"ת)עובר ושב 01/09/2025 15:19הגב לתגובה זו
- 1.אחד העם 01/09/2025 14:08הגב לתגובה זוסינאל הפכה להיות חברה שלקוחות עוזבים. השירות גרוע עד לא קיים ובשורה התחתונה אקסל תפסיד שם.

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.